בקשת אישור הסדר נושים של עו"ד שנקלע לחובות

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 2201-06 פיזוב ואח' נ' סטריקובסקי ואח' 21 יולי 2019 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא מבקש צבי סטריקובסקי, בפשיטת רגל ע"י ב"כ עו"ד לסלי לוי משיבים 1. עו"ד אלון ריחני, נאמן בפשיטת רגל בעצמו 2. כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד מיכאל רוזנבלט 3. גולדמן טראמפ בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יורם פלץ 4. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 5. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אסף סלע 6. עופר פיזוב ע"י ב"כ עו"ד אביעד סבג פסק דין

לפניי בקשה לאישור הסדר נושים לחייב, הוא המבקש.

משכך לא היה ניתן לאשר את ההסדר בטרם תתברר עמדתם (למרות שההסדר כבר זכה לתמיכת רוב ערך ורוב מניין), וכן בטרם יתברר גורלה של תביעת חוב של הנושה צבי הראל, שטרם נבדקה באותה עת. לאחר הדיון הוחלפו כתבי טענות בסוגיית זמונם או אי זמונם של בנק מרכנתיל ובנק דיסקונט לאספת הנושים.

כבר נפסק לא אחת כי "מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב." (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993).

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי הצעתו של החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל באופן ניכר לציבור נושיו.

משכך, ולאחר שמצאתי כי הצעתו של החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור נושיו, אני מאשר את הצעת ההסדר כמבוקש.

בית המשפט המחוזי בנצרת 17 מאי 2020 פש"ר 13419-12-18 ביומי נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' בפני כב' השופטת עינב גולומב בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980   הפקודה ובעניין: בהאא ביומי החייב ובעניין: ובעניין עו"ד אייל עברון כונס הנכסים הרישמי המנהל המיוחד הכונ"ר החלטה

עקב קריסתה נקלע אף החייב לחובות כבדים, בגין ערבויות אישיות שחתם מול נושי החברה.

האחת – של הנושים שיכונו בבקשה/בתסקיר "הנושים המובטחים" (ק.ל.ס ובנק מרכנתיל), והשנייה של יתר הנושים, לרבות יתרת החוב של בנק מרכנתיל (שיכונו "הנושים הרגילים").

לעמדת המנהל המיוחד, מדובר בסיטואציה המצדיקה אישור הסדר לא שוויוני בין נושים בדרגת נשיה זהה, וזאת כאשר הושג הרוב הנידרש מצד הנושים להסדר המוצע ומכלול האינפורמציה הובאה בפניהם, ואל מול הקף החובות והקף נכסי החייב.

בהתנגדות נטען כי ק.ל.ס ובנק מרכנתיל כלל אינם נושים של החייב אלא של החברה ומשכך "אין להם כל מעמד קשר להסדר הנושים של החייב". דבר זה איננו נכון, שכן כאמור לעיל הנ"ל הן נושות של החייב מכוח ערבותו האישית כלפיהן בגין חובות החברה.

...

על רקע האמור יש להכריע האם ראוי לאשר את ההסדר.

בנסיבות החריגות של "היעלמות" הבטוחות ערב כניסת החייב להליך, נסיבות שמידת זיקתו של החייב אליהן לא הובהרה עד תום, אך נראה כי לכל הפחות מדובר "בעצימת עיניים" או בהתרשלות החייב באי-נקיטת אמצעים מראש ובדיעבד (פנייה למשטרה "בזמן אמת"), סבורני כי יש בסיס ענייני להבחנה בין הנושים הנ"ל ליתר הנושים במסגרת הסדר החוב כפי שנערך.

אין בנימוקי התנגדות זו אפוא לתמוך במסקנה של אי-אישור ההסדר.

אשר על כן, ולנוכח כל המפורט, אני מקבלת את הבקשה ומאשרת בזאת את הסדר הנושים כפי שפורט בבקשת המנהל המיוחד לאישור ההסדר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 21034-04-20 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ואח' נ' אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ ואח' ת"א 26175-01-20 אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ ואח' נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ת"א 18533-06-19 דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ/ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מספר בקשה בת.א. 26175-01-20: 3 המבקשת בת.א. 26175-01-20 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ על-ידי באי-כוחה עוה"ד גיא גיסין, אופיר נאור, יעל הרשקוביץ ושירן גורפיין הנתבעת המשיבות בת.א. 26175-01-20 1. אקסטרה אחזקות ישראל בע"מ 2. אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ על-ידי באי-כוחן עוה"ד רענן קליר, פנחס ברטל וירדן רוזנבוש התובעות 3. אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ על-ידי באי-כוחה עוה"ד צבי אגמון, אורי שורק ורם שחורי 4. דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ על-ידי באי-כוחה עוה"ד שוני אלבק ויותם קליימן הצדדים לתיקים הנוספים החלטה

בעקבות הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה אפריקה-ישראל ניהלו הרמטיק, ששמשה כנאמן למחזיקי אגרות-החוב, וכן נציגויות מחזיקי אגרות-החוב עצמן, הליכי הסדר-נושים נוסף באפריקה-ישראל.

בעיניין אחרון זה ציינה עוד הרמטיק כי כל פעולותיה במקרה דנן נעשו על-פי החלטות סדורות שהתקבלו כדין על-ידי מחזיקי אגרות-החוב ואושרו על-ידי בית-המשפט של ההסדר (וראו גם סעיפים 12(ב)-(ג) לחוק הנאמנות, בהם נקבע כי "בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו" וכי "נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט או באישורו").

שנית, על כל פנים, כתב-התביעה של אקסטרה אינו מבסס את עילות התביעה הקבועות בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט"): (א) הרמטיק לא התעשרה כתוצאה מהצעת-הרכש של לפידות, שכן כל התמורה העודפת (לשיטתה של אקסטרה) התקבלה בידיהם של מחזיקי אגרות-החוב ולא בידיה של הרמטיק (למעט שכר-טירחתה והחזר הוצאותיה); (ב) "ההתעשרות" (לשיטתה של אקסטרה) לא באה על חשבונה של אקסטרה, וזאת אף אם נפרש יסוד זה של העילה בהרחבה; (ג) פעולות הנאמן אושרו כאמור על-ידי בית-המשפט של ההסדר ולכן אינן פעולות שבוצעו שלא כדין; (ד) קבלת התביעה נוגדת את שקולי הצדק משום שמדובר בתמורות להן היו זכאים נושים של חברה בהליכי חידלות-פרעון, כתמורה חלקית בלבד כנגד חובם.

...

ראו גם דברי בית-המשפט העליון בע"א 7183/13, 4218/14 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח' (12.7.2015) (להלן: "פס"ד ברק"), בפסקאות 16-15: כיום מקובל עלינו כי כאשר התובע הציג את כל העובדות המגבשות את עילת התביעה, אין תביעתו נדחית "רק משום שלא נתן לעילה את ה'כותרת המשפטית' המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו" (ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי, פסקה 10 (5.9.2011)), שכן "לא הכותרת המשפטית לעילת התביעה היא הטעונה הבהרה והתייחסות מבראשית בכתב התובענה, אלא העובדות המקימות עילה כזו" (ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, פ"ד מד(1) 226, 230 (1990) (ההדגשה הוספה – ע' פ')).

בנסיבות אלה היה לכאורה מקום להורות על מחיקתה של עילת תביעה זו. ברם, אף-על-פי-כן, החלטתי לפי שעה שלא להורות כן, וזאת מן הטעמים העיקריים הבאים: ראשית, מחיקת עילת-תביעה זו ממילא לא תשנה את התוצאה המעשית, היינו התביעה לא תסולק על הסף ותוסיף להתברר; שנית, כאמור בפס"ד ברק לעיל, בירור התביעה ממילא מתמקד תחילה בעובדות המקרה, כאשר העילות המשפטיות הן הנגזרת או המסקנה מן העובדות שתימצאנה, כך שניתן לדחות את הדיון בעילות התביעה ובפלוגתאות המשפטיות לשלב מאוחר יותר של הדיון; שלישית, כאמור לעיל, על אף הבעייתיות שבתביעה זו, הענקת הגנה מוחלטת וא-פריורית לנאמן בדרך של סילוק התביעה על הסף מעוררת אי-נוחות במקרה זה במבט-העל, שעה שמדובר בנאמן שהגיש במקביל תביעה בשם מחזיקי אגרות-החוב נגד אקסטרה ובנוסף שמר בחזקתו את סכום התביעה בגין התמורה העודפת מכוח הסכם השיפוי, וראו בהקשר דומה לזה גם את דבריהם של פרידמן ושפירא שצוטטו לעיל.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

על הפרק: בקשת אישור הצעת הסדר של החייב אשר זכתה לרוב ערך ומניין של נושיו ולאישור בעלי התפקיד הרקע הרלבנטי: החייב הגיש ביום 17/8/2014 בקשת צו כנוס נכסים בשל חובות מוצהרים בסך 1,404,921 ל-44 נושים.

כנגד המשיבה שהיא עורכת דין במקצועה ואף היא נקלעה לחובות הוגשה בקשת נושה לצוו פתיחת הליכים בחדל"פ 61596-11-19.

...

סבורני כי לא זו בלבד הצעת הסדר זו היא בגדר שיפור משמעותי לעומת הצעות הסדר קודמות אלא שאכן מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את אישורה והכל מהטעמים הבאים: 13.1 ראשית, אישור הצעת ההסדר הינו בגדר האפשרות היחידה שנותרה לשקם את חייו מבחינה כלכלית (סיכוייו לקבלת הפטר ללא הצעת הסדר קלושים לאור טיב החובות מדין קדימה.

13.8 נתתי דעתי בנסיבות גם לשיקולי מדיניות ציבורית ואני סבור כי במכלול הנסיבות, ובשים לב לעמדת הנושים ובעלי התפקיד, קבלת ההסדר אינה מנוגדת לסדר הציבורי (ראו בהקשר זה לוין וגרוניס פשיטת רגל (מהדורה 3) בעמ' 157) באופן שיש בו הצדקה לדחיית הצעה בה חפצים כמעט כל הנושים.

קבוצת גמול נקלעה להליכי חידלות פרעון והנאמן נידרש לבחון אפשרויות שונות לפיתרון מצבה.

הנאמן הגיש בקשה לאישור הסדר נושים.

ההסדר אושר, ובו נקבע כי המקורות ששמשו לצורך פרעון החובות כלפי מחזיקי אג"ח הנם הכספים שיתקבלו בגין מימוש נכסי ההסדר.

על מנת להבטיח את זכותם של הנושים, נקבע בהסדר הנושים כי גמול תימסור לנאמן הודעה בכתב לפחות 15 יום מראש לפני היתקשרות בהסכם כלשהוא בעיניין נכס מנכסי ההסדר, וכי אם הנאמן יסבור שההתקשרות עלולה לקפח את זכויות מחזיקי אג"ח, הוא יהיה רשאי לפעול לפי שיקול דעתו למניעת ההיתקשרות.

מר רפאל צרפתי, המצהיר מטעם המבקשת, ייחד חלק נכבד מתצהירו לתיק הרמטיק, אשר במסגרתו רכשה צרפתי מאת הנאמן להסדר הנושים, עו"ד פיני יניב, את זכויות מחזיקי האג"ח, ואף הכניס לתוקף את ההסכם המותנה שנחתם בין צרפתי לבין גמול, כאשר להבטחת ההתחייבויות גמול באותו הסכם נרשמו השעבודים נשוא הבקשה.

...

סיכום: לגופם של דברים, לא משיקולי סף, אני דוחה את הבקשה למימוש השעבודים ואת הסעד הזמני שהתבקש במסגרתה, למינוי כונס נכסים.

אשר על כן, מן המקובץ לעיל הבקשה למימוש שעבודים שבצידה בקשה למינוי כונס נכסים, נדחית בזה.

בסוגיית ההוצאות אני קובעת כי צרפתי תשלם לגמול הוצאות בסך 10,000 ש"ח. צרפתי תשלם לעזרא הוצאות בסך 10,000 ש"ח. בסך הכל תשלם צרפתי הוצאות בסך של 20,000 ₪.