בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 21034-04-20 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ואח' נ' אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ ואח'
ת"א 26175-01-20 אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ ואח' נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
ת"א 18533-06-19 דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ/ נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ואח'
לפני
כבוד השופטת איריס לושי-עבודי
מספר בקשה בת.א. 26175-01-20: 3
המבקשת בת.א. 26175-01-20
הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
על-ידי באי-כוחה עוה"ד גיא גיסין, אופיר נאור, יעל הרשקוביץ ושירן גורפיין
הנתבעת
המשיבות בת.א. 26175-01-20
1. אקסטרה אחזקות ישראל בע"מ
2. אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ
על-ידי באי-כוחן עוה"ד רענן קליר, פנחס ברטל וירדן רוזנבוש
התובעות
3. אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ
על-ידי באי-כוחה עוה"ד צבי אגמון, אורי שורק ורם שחורי
4. דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ
על-ידי באי-כוחה עוה"ד שוני אלבק ויותם קליימן
הצדדים לתיקים הנוספים
החלטה
בעקבות הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה אפריקה-ישראל ניהלו הרמטיק, ששמשה כנאמן למחזיקי אגרות-החוב, וכן נציגויות מחזיקי אגרות-החוב עצמן, הליכי הסדר-נושים נוסף באפריקה-ישראל.
בעיניין אחרון זה ציינה עוד הרמטיק כי כל פעולותיה במקרה דנן נעשו על-פי החלטות סדורות שהתקבלו כדין על-ידי מחזיקי אגרות-החוב ואושרו על-ידי בית-המשפט של ההסדר (וראו גם סעיפים 12(ב)-(ג) לחוק הנאמנות, בהם נקבע כי "בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו" וכי "נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט או באישורו").
שנית, על כל פנים, כתב-התביעה של אקסטרה אינו מבסס את עילות התביעה הקבועות בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט"): (א) הרמטיק לא התעשרה כתוצאה מהצעת-הרכש של לפידות, שכן כל התמורה העודפת (לשיטתה של אקסטרה) התקבלה בידיהם של מחזיקי אגרות-החוב ולא בידיה של הרמטיק (למעט שכר-טירחתה והחזר הוצאותיה); (ב) "ההתעשרות" (לשיטתה של אקסטרה) לא באה על חשבונה של אקסטרה, וזאת אף אם נפרש יסוד זה של העילה בהרחבה; (ג) פעולות הנאמן אושרו כאמור על-ידי בית-המשפט של ההסדר ולכן אינן פעולות שבוצעו שלא כדין; (ד) קבלת התביעה נוגדת את שקולי הצדק משום שמדובר בתמורות להן היו זכאים נושים של חברה בהליכי חידלות-פרעון, כתמורה חלקית בלבד כנגד חובם.
...
ראו גם דברי בית-המשפט העליון בע"א 7183/13, 4218/14 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח' (12.7.2015) (להלן: "פס"ד ברק"), בפסקאות 16-15:
כיום מקובל עלינו כי כאשר התובע הציג את כל העובדות המגבשות את עילת התביעה, אין תביעתו נדחית "רק משום שלא נתן לעילה את ה'כותרת המשפטית' המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו" (ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי, פסקה 10 (5.9.2011)), שכן "לא הכותרת המשפטית לעילת התביעה היא הטעונה הבהרה והתייחסות מבראשית בכתב התובענה, אלא העובדות המקימות עילה כזו" (ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, פ"ד מד(1) 226, 230 (1990) (ההדגשה הוספה – ע' פ')).
בנסיבות אלה היה לכאורה מקום להורות על מחיקתה של עילת תביעה זו.
ברם, אף-על-פי-כן, החלטתי לפי שעה שלא להורות כן, וזאת מן הטעמים העיקריים הבאים: ראשית, מחיקת עילת-תביעה זו ממילא לא תשנה את התוצאה המעשית, היינו התביעה לא תסולק על הסף ותוסיף להתברר; שנית, כאמור בפס"ד ברק לעיל, בירור התביעה ממילא מתמקד תחילה בעובדות המקרה, כאשר העילות המשפטיות הן הנגזרת או המסקנה מן העובדות שתימצאנה, כך שניתן לדחות את הדיון בעילות התביעה ובפלוגתאות המשפטיות לשלב מאוחר יותר של הדיון; שלישית, כאמור לעיל, על אף הבעייתיות שבתביעה זו, הענקת הגנה מוחלטת וא-פריורית לנאמן בדרך של סילוק התביעה על הסף מעוררת אי-נוחות במקרה זה במבט-העל, שעה שמדובר בנאמן שהגיש במקביל תביעה בשם מחזיקי אגרות-החוב נגד אקסטרה ובנוסף שמר בחזקתו את סכום התביעה בגין התמורה העודפת מכוח הסכם השיפוי, וראו בהקשר דומה לזה גם את דבריהם של פרידמן ושפירא שצוטטו לעיל.
סוף דבר
מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.