בקשת אימוץ המלצת שירות המבחן בעניינו של משתקם מעבירות סמים

חרף חומרת עבירותיו, שאופיינו בתכנון מוקדם ובוצעו לאורך זמן והנזק שניגרם לחברה בעקבותיהן, המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, זאת על מנת לאפשר לנאשם להמשיך בהליך שקום חייו, ולמקד משאביו בטיפול בו שולב, ובטיפול בביתו שנולדה בעת האחרונה.

ב"כ הנאשם, ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן.

יפים לענייננו הדברים שנכתבו ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (6.09.06), שם פסק בית המשפט העליון באלו המילים: "כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להיתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הנו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסם. הסחר בסמים מסוכנים הנו אמצעי קל ונח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות- על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים, אלא את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח". עוד אפנה בהקשר זה לרע"פ 3443/07 מכאוי נ' מ"י (26.7.07) שם נקבע: "כאשר מדובר בסחר בסמים, השיקול העקרי אינו שקומו של העבריין, אלא הצורך המובהק במתן עונש מרתיע בדמותם של מאסרים ממושכים בפועל. סוחרי הסמים גורמים להרס חייהם של רבים ובעיקר צעירים הנופלים למעגל של מסכנות וצער הגורמים אומללות למשפחותיהם". בעניינינו, במעשיו פגע הנאשם בערכים חברתיים מוגנים כאמור.

...

מסקנתי היא, אפוא, כי במקרה זה לא קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה משמעותית לקולא ממתחם העונש ההולם.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש מקום לחרוג חריגה קלה ממתחם הענישה ולהטיל על הנאשם עונש החורג במעט לקולא מהמתחם.

  סוף דבר לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

אשר לקנס שיושת על הנאשם, עתר כזכור להשתת קנס משמעותי, ולעניין זה הפנה לדוגמא לע"פ 4387/20 מדנית ישראל נ' דרור (8/2/21), מפי כ' הש' אלרון, שם הושת קנס בסך 175,000 ₪, אם כי אישר שכמות הסמים שם הייתה "גדולה משמעותית". טיעוני ההגנה ההגנה ביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם, ולאמץ בעיניינו את המלצת שירות המבחן, משקולי שקום.

ההגנה, אשר היתנגדה למיתחם הענישה המבוקש על ידי המאשימה, אולם לא נקבה במפורש במיתחם העונש ההולם לשיטתה את מעשי הנאשם, הפניתה לפסיקה התומכת בעתירתה לאמץ את המלצת שירות המבחן בעיניינו של הנאשם, כדלהלן: א. ברע"פ 174/21 סוויסה נ' מדינת ישראל (25/2/21), מפי כב' הש' קרא נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בבית משפט השלום בעבירות ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, לאחר ששכר שתי יחידות ומחסן הצמודים לבית קרקע והקים בהם מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קאנבוס, תוך שצייד את המעבדה בציוד הרלוואנטי להקמתה והפעלתה.

...

סוף דבר נוכח כל הנאמר לעיל, אני רואה להטיל על הנאשם עונשים כדלהלן: 23 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בפועל בתיק זה בין התאריכים 24/1/21- 1/2/21.

אשר לבקשת המאשימה לפסול את רישיונו של הנאשם לאחר שחרורו מהכלא, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי להיעתר לבקשתה זו של המאשימה, בנסיבות בהן כתב האישום אינו מייחס לו במפורש שימוש ברכב לביצוע העבירות.

בנוסף לאמור, בנסיבות העניין ונוכח הסכמת הצדדים, אני מורה על חילוט הציוד המפורט בסעיף 2.

תסקיר שירות המבחן מהתסקיר שהוגש בעיניינו של הנאשם עולה כי הוא בן 60, נשוי אב לארבעה ילדים וסב לנכדה אחת.

שירות המבחן מסר, כי הנאשם מוכר לו מתיקים קודמים וכי עבר מספר טפולי גמילה מסמים, אותם סיים בהצלחה למשך תקופות משתנות, אך התקשה להתמיד לאורך זמן, ונסוג לשימוש חוזר.

מאידך, הסנגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך שפירט בהרחבה על אודות מצבו הרפואי והתהליך השיקומי שעבר ובעודו עובר.

הובהר לנאשם שמשמעות ההיתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההיתחייבות כקנס; צו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום .

...

מתחם הענישה – לפיכך, בתיק העיקרי אני קובע מתחם שנע בין חודשיים ל – 8 חודשי מאסר בפועל.

נקבע אמנם, כי מדובר בחריג שבחריגים, ואולם אני סבור כי יש לאמץ גישה זו כאן, לנוכח הנסיבות הבריאותיות הקשות של הנאשם – מכור לשעבר השומר על ניקיון בשנתיים האחרונות ומתמיד בטיפול – שנתגלה בגופו סרטן מסכן חיים, שבגינו מטופל ובגינו הוכר כנכה בביטוח הלאומי.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 60 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו החל מיום 1.5.2022 על-פי התוכנית שיכין שירות המבחן ובפיקוחו.

תסקירי שירות המבחן בעיניינה של הנאשמת הוגשו שני תסקירים.

ראיות וטיעונים לעונש לנאשמת רישום פלילי בודד בעבירת סמים שם הטלתי עליה עונש של של"ץ. בנוסף הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית פרטית שנערכה ע"י ד"ר נעמי שבליה.

הסנגור מנגד, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן למעט בעיניין השל"ץ נוכח נסיבותיה של הנאשמת.

רע"פ 1454/21 פלוני נ' מ"י (מיום 4.3.2021) – מדובר בנאשם אשר הורשע בעבירה של תקיפה סתם בן זוג, בכך שחנק את גרושתו ועיקם את ידה, אך עבר תהליך שקום.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על-תנאי, שלא תעבור הנאשמת בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים; צו מבחן לתקופה של 18 חודשים מהיום; התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים.

...

המתלונן ריצה בסופו של דבר בגין אותו תיק.

כמו כן חשה אשמה בכך שבשל הזעקת המשטרה, נעצר המתלונן ובסופו של דבר ריצה מאסר בשל עונש מאסר בעבודות שירות שהומר למאסר נוכח התנהלותו.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על-תנאי, שלא תעבור הנאשמת בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים; צו מבחן לתקופה של 18 חודשים מהיום; התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות לרבות איומים.

תסקירי שירות המבחן בעיניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירים, בסופם בא בהמלצה שיקומית לצוו מבחן ועבודות שירות.

האם יש מקום להיעתר לבקשת ההגנה ולאמץ את המלצת שירות המבחן? עתה, משנקבע מיתחם הענישה, יש להמשיך ולבחון עתירת ההגנה לחרוג ממנו מטעמי שקום ובהתאם להוראת סעיף 40ד'(א) לחוק העונשין.

הפסיקה קבעה בהקשר זה, כי ניתן להיתחשב, בין היתר, בשיקולים כגון המוטיבציה שהביע האדם המורשע להשתקם; הליכי גמילה מהתמכרות; הצלחה בהשתלבות בהליכים טפוליים; שינוי בהתנהגות ובדרך החשיבה של האדם שהורשע; הבעת חרטה כנה והפגנת אמפתיה כלפי נפגע העבירה (ראו: ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מ"י (18.04.2018); ע"פ 3613/17 זייבלד נ' מ"י (17.01.2019)), כשלתסקיר שירות המבחן מעמד משמעותי ביותר, אם כי כמובן שאינו מחייב את בית המשפט.

הנאשם, בן 24, ללא עבר, עבר הליך גמילה מסם, נדון, בהסכמת המאשימה, לעבודות שירות; בת"פ 30039-04-20 מדינת ישראל נ' זלצברג (16.11.2021), הורשע נאשם שהקים יחד עם אחרים מעבדה לגידול קאנבוס, בה נימצאו 700 שתילים ושיחי סם במשקל 95 ק"ג. בית המשפט (כב' השופט קובו) קבע מיתחם הנע בין 46-20 חודשי מאסר ומצא לגזור על הנאשם, ששולב בטיפול מוצלח לגמילה מסמים והימורים, ענישה שיקומית בדמות 9 חודשי עבודות שירות (לא הוגש ערעור); בת"פ 8843-02-15 מדינת ישראל נ' בוז'רנו (6.4.2017), הורשע נאשם שהקים יחד עם אחרים מעבדה לגידול קאנבוס, בה נימצאו 283 שתילים במשקל של 92 ק"ג. בית המשפט (כב' השופטת מרשק-מרום) קבע מיתחם ענישה הנע בין 52-28 חודשי מאסר והסתפק משקולי שקום בענישה של 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות (לא הוגש ערעור); בת"פ 51797-01-21 מדינת ישראל נ' יוסף (27.6.2022), שהוגש אף על ידי המאשימה, הורשע נאשם בייצור והכנת סמים במעבדה לגידול קאנבוס במשקל של 102.7 ק"ג, ובגניבת חשמל בשווי רב. בית המשפט (כב' השופט טרסי), קבע מיתחם ענישה הנע בין 29-49 חודשי מאסר, והסתפק אף הוא בענישה שיקומית של 9 חודשי עבודות שירות.

...

הפסיקה קבעה בהקשר זה, כי ניתן להתחשב, בין היתר, בשיקולים כגון המוטיבציה שהביע האדם המורשע להשתקם; הליכי גמילה מהתמכרות; הצלחה בהשתלבות בהליכים טיפוליים; שינוי בהתנהגות ובדרך החשיבה של האדם שהורשע; הבעת חרטה כנה והפגנת אמפתיה כלפי נפגע העבירה (ראו: ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מ"י (18.04.2018); ע"פ 3613/17 זייבלד נ' מ"י (17.01.2019)), כשלתסקיר שירות המבחן מעמד משמעותי ביותר, אם כי כמובן שאינו מחייב את בית המשפט.

יישומן של הלכות אלה על המקרה שלפניי מוביל לטעמי, ובניגוד לעמדת המאשימה, למסקנה כי יש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, באופן המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות במקום העבודה אלווין ישראל מרכז תעסוקה ושיקום לבעלי מוגבלויות בכתובת נחום ארמן 1 קרית חיים.