בקשת איחוד הליכי חדלות פירעון של יחיד וחברה

בתאריך 20.2.22 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא השופט סוקול) את בקשת הנאמן להורות על איחוד הליך זה עם תיק מספר חדל"ת (מחוזי חיפה) 11959-12-19 שבמסגרתו התברר עניינם של בעלי המניות בחברת "אמין בע"מ", אבראהים ורסמיה אבו ערישה.

עוד ובנוסף, נטען על ידי חברת "מ.ל.ר.ן" כי בקשתו גם לא עומדת בדרישות סעיף 219 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי (ביטול פעולה אשר מקנה עדיפות לנושים), משום שחלפו למעלה משלושה חודשים ממועד הגשת בקשת צו פתיחת ההליכים (13.2.2020) ומשום שבמועד ביצוע הפעולה בזמן רישום המישכון (28.2.2019), היחיד לא היה חדל פרעון ואף קיבל את מלוא התמורה.

...

לפי טענת "מ.ל.ר.ן", יש לדחות את הבקשה על הסף, משום שהנאמן אישר בכתב את המשך הליכי המימוש בתאריך 23.11.2020, לאחר שבחן את תביעת החוב על נספחיה ולאחר שבחן לפני ולפנים את טענות המשיבה 2 באמצעות הבהרות בעל פה מצד המשיבה 2.

לטענת חברת "מ.ל.ר.ן", בהינתן העובדה שניתנה על ידה תמורה מלאה בעד המשכון ולאחר שנרשמה משכנתא מדרגה ראשונה כדין, בתום לב ובתמורה לטובתה בהתאם להסכם ההלוואה, ולאחר שהליך מימוש המשכון הגיע לשלב מתקדם, הרי שיש לדחות את בקשת הנאמן לביטול המשכון ולמימוש הנכס, משום שהנאמן לא הצביע על עילה או על סיבה מוצדקת לפסילתו של עו"ד נאמן ככונס נכסים ובפרט לאחר שהשניים שיתפו פעולה זה עם זה לאורך תקופת זמן ארוכה.

בענייננו, הנאמן נתן את הסכמתו לחברת מלר"ן להמשיך בהליכי מימוש במסגרת לשכת ההוצל"פ מבלי שהכריע בתביעתה לגופו של עניין, ולאחר שציין בתשובתו מיום 23.11.2020 (במענה לפניית החברה מיום 12.11.2020) כי עיון בתביעת החוב ובבטוחה הביאו אותו לכלל מסקנה שאין מקום להתנגד להמשך הליכי המימוש ולפדיון הבטוחה.

שונים הם פני הדברים מלקוח אשר מתקשר בעסקת הלוואה והיא ממומשת, ומכוחה מוענקת הלוואה (אפנה אל ע"א 6886/09 עו"ד ארנברג נ' בל"ל, ניתן ביום 7.1.2013); מתוך רצון לקדם את ההליך, ועל מנת שניתן יהיה ליתן הכרעה, סבורני כי ראוי שהנאמן יכריע ראשית בתביעת החוב של הנושה המובטחת, יקבע את היקפה, ויפרט במידת פירוט מוגברת האם יתרת החוב נצברה בגין ניכיון המחאות או הלוואות, וכן יפרט מתי נצברו רכיבי תביעת החוב, על מנת שניתן יהיה למפות את השאלה, האם נתקבלו בידי היחיד כספים לאחר הסכם ההלוואה ורישום השיעבוד, או להיפך; לנתונים אלו ישנה משמעות לגבי הפרשנות הראויה שיש להעניק להתחייבויות כאמור בסעיפי ההסכם הנזכרים לעיל.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 19 דצמבר 2023 חדל"ת 7753-01-22 מוחמד מוקארי להשקעות בע"מ ואח' נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' בעיניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019 החוק הפקודה ובעניין: ובעניין: 1. מוקארי מוחמד להשקעות בע"מ ח.פ. 51-4580521 2. סאראי הצפון מסחר והשקעות בע"מ ח.פ. 51-5451789 3. מ. מיראל שירותי טכנולוגיה בע"מ ח.פ. 51-5398980 4. תפוזים אדריכלים ויועצים בע"מ ח.פ. 51-5461044 5. ראים מ. מסחר והשקעות נדל"ן בע"מ ח.פ. 51-5534345 (כולן בצו פתיחת הליכים). מוחמד מוקארי ת.ז. 032859217 (בצו פתיחת הליכים) החברות היחיד ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: עו"ד ורו"ח יצחק רייס עו"ד ליאת צרפתי שלום ע"י ב"כ עוה"ד שלום גולדבלט 1. נג'לא מוקארי, ת.ז. 040256315 2. עבד אלרחמן מוקארי, ת.ז. 053684270 ע"י ב"כ עוה"ד איהאב סעדי 1. משטרת ישראל, יחידת יאל"כ, להב 433 2. יחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי 3. משרד הבינוי והשיכון 4. רשות מקרקעי ישראל 5. משרד האוצר- רשות המיסים ע"י פרקליטות מחוז צפון ג'מאל ח'לאילה, ת.ז. 026434258 ע"י ב"כ עוה"ד רן פינגרר 1. שלאעטה סאלח חמד, ת.ז. 315929281 2. עלי מוחמד טרביה, ת.ז. 023168065 3. חוסין טרביה, ת.ז. 303117824 4. תאיר טרביה, ת.ז. 200811131 5. סאמר טרביה, ת.ז. 34039727 6. עלי אחמד טרביה, ת.ז. 40390718 ע"י ב"כ עוה"ד והיב וחיד ח'טיב 1. עבד אלקאדר גנאמה 2. מאג'ד זבידאת 3. בילאל זבידאת 4. מחמוד ח'לאילה ע"י ב"כ עוה"ד מוסטפא דיאב הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז חיפה והצפון הנאמנים המשיבים המדינה ח'לאילה חמד וטרביה קבוצת הנושים הממונה פסק דין

הליכי חידלות הפרעון של החברות ושל היחיד אוחדו, והם מנוהלים במאוחד בפניי.

במסגרת הליכי חידלות הפרעון, הוטלו לבקשת הנאמנים צוי איסור דיספוזיציה על נכסים וזכויות של החברות, של היחיד, של אישתו- גב' נג'לא מוקארי (להלן: "המשיבה"), ושל אביו של היחיד- מר עבדאלרחמאן מוקארי (להלן: "המשיב") (להלן ביחד: "המשיבים").

...

בכל הנוגע לעמדת המדינה העולה מהודעתה מיום 13.12.2023, לא שוכנעתי כי יש בטעמים העולים מההודעה כדי להביא לדחיית ההסכם.

סעיף 6 שהופיע בהודעת הנאמנים תואם את עמדת המדינה כפי שזו עולה מהודעתה ולא מצאתי ממש בטענות המדינה בעניין זה. הסתייגות המדינה המופיעה בסעיף 7 להודעה ושעניינה אין באמור בסעיף 14 להסכם הגישור כדי לחייב את מי מרשויות המדינה לרבות רשות המיסים מקובלת עליי, ואישור הסכם הגישור והפשרה יהיה כפוף לתנאי האמור.

סוף דבר, אני נותן תוקף של פסק דין להסכם הגישור והפשרה המתוקן שצורף להודעת הנאמנים מיום 10.12.2023, כפוף להבהרות שלהלן: אין בהסכם הגישור שגיבשו הנאמנים והמשיבים כדי לפגוע בזכויות צדדי ג' שאינם חלק מההסכם.

לשם כך סעיף 280 לחוק קובע מתכונת דיונית אפשרית לאיחוד בין שני ההליכים, וקובע כך: "בית המשפט הדן בהליכים לפי חוק זה של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכים לפי חוק זה של יחיד שהוא חבר התאגיד, נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים, והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי התאגיד." הינה כי כן, כפי שעולה מלשון הסעיף, מטרת איחוד הליך חידלות הפרעון של התאגיד יחד עם עניינו של חייב יחיד היא להביא לייעול ההליכים.

המבקש והנאמן מפנים לפסק הדין בתיק חדל"ת (מחוזי נצ') 54090-08-21 המלך לעבודות עפר ושינוע בע"מ נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון מחוז חיפה והצפון (נבו 28.1.2022) (להלן: "עבודות עפר ושינוע"), שם אושרה תכנית לשקום כלכלי משולבת לשתי חברות לצד הצעת הסדר ליחידים, בעלי המניות הערבים לחובות החברות.

...

כבר מהטעם הזה דין הבקשה להידחות.

זאת ועוד, לא שוכנעתי כי יש יתרון שדווקא בית המשפט של הליך הפירוק הוא שידון ויפקח על הליך ההסדר האישי של החייב, שכן הצעת הסדר מתייחסת לארבעה נושים בלבד המחזיקים בערבות אישית מטעמו.

סיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בתיקים המאוחדים מתנהלים הליכי חידלות פרעון ליחידים, לפי חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדל"פ").

לפי הנטען בבקשה, כל הנושים של היחיד (5 במספר) הסכימו להצעת ההסדר, ואילו מכלל נושיה של היחידה (4 במספר) הסכימו 3 והתנגד נושה יחיד – חברת מקס איט אשראים בע"מ, אשר חובות היחידה כלפיו מסתכמים בכ- 5.14% מכלל חובות היחידה.

מובן שכל בקשה תבחן גם על רקע העיתוי בהגשתה, פרק הזמן שחלף מאז מתן הצוו לפתיחת הליכים ואישור הצוו לשקום כלכלי ועד להגשתה, האם מדובר על הליך חידלות פרעון ראשון בעיניינו של היחיד, וכן תבחן על רקע היתנהלותו של היחיד בהליך, דרך יצירת החוב, הקף החוב, שיעור הפרעון וכיו"ב נתונים רלוואנטיים מסוג זה. בנוסף, תבחנה נסיבות מיוחדות של היחיד אשר לעתים יש בהן כדי להצדיק סיומו של ההליך תוך פרק זמן קצר יותר כחלק ממהלך שקומי כולל (עחדל"פ 46695-12-22 באקבה נ' פרל ואח' [פורסם בנבו] 26.11.23, פסקה 24) ודוק, לפי הוראות אלו עמדת הנושים להם ניתנת ההזדמנות להתייחס לבקשה (סעיף 170(ה) בחוק חדל"פ) מהוה רק אחד השיקולים הנשקלים בבירור הבקשה.

...

בהחלטה שניתנה ביום 3.9.23 נקבע שהבקשה איננה ברורה, שיש לבחון את שווי זכויות היחיד בעיזבון אימו המנוחה, שיש להבהיר אם היחידים מבקשים להקטין את החבות בצו השיקום או שמא רק לקצר את תקופת השיקום, ושכל עוד לא ייעשה כן הבקשה נדחית.

נוכח כל זאת, הבקשה לאישור תכנית הפירעון נדחית.

לפניי בקשת היחיד, מר רוני צבי (להלן: "היחיד"), להורות על איחוד שמיעת הליך חידלות הפרעון המתנהל בעיניינו של היחיד בבית משפט השלום בחיפה בחדל"פ 31118-07-23 (להלן: "הליך החדל"פ") עם ההליך בתיק דנן, שהוא הליך חידלות פרעון של חברה.

...

אשר על כן, אני מורה על איחוד ההליכים בתיק היחיד עם ההליכים המתנהלים בתיק דנן ביחס לחברה, כאשר ההליכים ינוהלו על ידי בעל התפקיד עו"ד פינקלשטיין.

סוף דבר הבקשה לאיחוד הליכים מתקבלת.

אני מורה למזכירות להעביר העתק מהחלטה זו לתיק היחיד.