בקשת איחוד דיונים בתביעות עובדי משרד הקליטה

ביום 19.7.21 נעתרתי לבקשת הנתבעות לאיחוד הדיון בין שתי התביעות, וזאת בעקבות החלטה קודמת מיום 18.7.21 של כב' נשיא המחוז שהורה על הקצאת התביעה נגד הנתבעת 2 אליי.

סכום החוב הממשי מול הסכום הרשום בשטר בטחון בתי המשפט קבעו, בהתבסס על פרשנות סעיף 19 לפקודת השיטריות העוסק במילוי פרטים מהותיים החסרים בשטר, כי תביעה שטרית, המתבססת על שטר בטחון שסכומו מולא בדיעבד (לקראת הגשת התביעה) ע"י מחזיק השטר, דינה להדחות, אם מוכח שהסכום שמולא בשטר אינו "בדיוק לפי ההרשאה", כך שאפילו אם מוכח שאכן קיים חוב כספי, אך בסכום קטן יותר מזה שמולא בשטר, התביעה השטרית תדחה כולה והתובע לא יהיה זכאי במסגרתה לסעד כפי גובה החוב שהוכח [ע"א 2688/91 רפפורט נ' רוט (פורסם בנבו, 5.2.95); ע"א (מחוזי ת"א) 2275/05 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' תבל ציוד משרדי בע"מ (פורסם בנבו, 26.6.06); ע"א (מחוזי י-ם) 28439-05-12 אליאסיאן נ' ליברמן (פורסם בנבו, 14.11.12)].

חלק מן משיחות העד עם התובע, הן בטלפון והן אח"כ בדירה, הוקלטו באופן סמוי ע"י הנתבעת 1.

...

אני קובע כי אין לקבל את ממצאי ואת מסקנות העד המומחה מטעם התובע, מאחר שהתברר כי עד זה ביצע עבודת שמאות בלתי מקצועית מספיק ואף כתב בחוות דעתו דברים שהתבררו בחקירתו כבלתי מדויקים מספיק.

אודה על האמת, עדותה של הנתבעת 1 בעניין זה לא הייתה נקייה מספק (כך למשל הנתבעת 1 כתבה בסעיף 14 לתצהירה כי בעיית האינסטלציה הראשונית הייתה בצנרת מכונת הכביסה, ואילו בעדותה במשפט אמרה שהבעיה הראשונית הייתה בזרימת המים באסלה – שורה 6 בעמ' 65 לפרוטוקול), אבל בסופו של יום, וגם נוכח המחדל הראייתי הבוטה הנ"ל של התובע (אי-העדת האינסטלטור מטעם התובע), מצאתי לקבל את עדות ועמדת הנתבעות הנ"ל. אני מקבל את טענת הקיזוז שהעלו הנתבעות לגבי אותו חלק מחוב ועד הבית, שקוזז בגין החוב הנגדי של עלות התיקון ע"י האינסטלטור מטעם הנתבעות.

סיכום התביעות נדחות.

בית משפט השלום בבת ים תאד"מ 49033-06-21 קובלנקו- זרנופולסקי משרד עו"ד נ' פרדו תאד"מ 12220-12-21 פרדו נ' קובלנקו- זרנופולסקי משרד עו"ד תיק חצוני: 500802-04-21 לפני כב' הרשם הבכיר אבי כהן תובעת קובלנקו- זרנופולסקי עורכי דין בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אנה מחיטריאן נתבע חיים ויטל פרדו ע"י ב"כ עוה"ד רפי סגל פסק דין

הדיון הוקלט במסגרת פרויקט תעוד דיונים, כך שקיים בנט המשפט קובץ שמע של ההקלטה המשמש כפרוטוקול, ובנוסף נסרק לתיק ביום 10.2.22 מיסמך עזר של תמליל ההקלטה (מחזיק 18 עמודים).

בהחלטה המסיימת את הדיון הוריתי לתובעת להגיש בקשה לאיחוד דיון בין שתי התביעות.

...

סיכום תביעת התובעת – מתקבלת חלקית.

תביעת הנתבע – נדחית.

המשמעות האופרטיבית/כספית של כל הנ"ל היא שהנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 7,550 ₪, שהינו ההפרש בין המקדמה ששולמה לבין מחצית מהתמורה הכספית ההסכמית, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (להוצל"פ) 22.4.21 ועד יום התשלום המלא בפועל.

לפנינו תביעתה של גב' פוזייה גנאים אגבאריה (להלן: "התובעת") כנגד מדינת ישראל-משרד החינוך והתרבות (להלן: "הנתבעת 1" או "המדינה") במסגרתה היא מבקשת מבית הדין לחייב את הנתבעת 1 להעביר את התובעת לבית ספר חטיבת הביניים אלסלאם בג'סר אזרקא (להלן: "בית ספר אלסלאם") בתפקיד יועצת חינוכית (להלן:"התפקיד") ולחלופין לאחד מבתי הספר המפורטים בנספחי כתב התביעה המתוקן (ט' עד ט"ו) למקצוע יועצת חינוכית ו/או למקצוע מורה לאומנות ו/או להורות לנתבעת 1 להעברת התובעת כיועצת חינוכית לבית ספר אלגזאלי אשר בבאקה אל גרבייה.

בהתייחס לתביעה להשתבץ בביה"ס אלגזאלי בבאקה אל גרביה – בסעיף 20 לכתב ההגנה שהגישה המדינה ישנו הסבר לפיו "בעקבות שובה של מורה למתמטיקה מחל"ת למשרתה הקבועה , נוצרה חריגה בתקן השעות הכללי של בית הספר אלגזאלי. משכך נעשה תחילה ניסיון להעביר את המורה החוזרת באופן יזום אולם הדבר לא התאפשר... ובשל הצורך בשעות ייעוץ ...הוקצו 13 שעות זמניות ..בלבד. שעות אלה , בהיותן זמניות, אינן פתוחות לעובדי הוראה קבועים שמבקשים העברה." דומה, כי ההסבר שניתן ע"י המדינה לגבי ביה"ס אלגזאלי הניח את דעתם של התובעת ובא כוחה, שכן הם מיקדו את הדיונים אך ורק בתביעה להשתבץ כיועצת חינוכית בבית ספר אלסלאם בג'סר אזרקא במקום השיבוץ של נתבעת 2 במשרה זו, כך שכל סיכומיו של ב"כ התובעת ממוקדם אך ורק בשיבוצה של התובעת כיועצת חינוכית בביה"ס אלסלאם והתביעה בנוגע לביה"ס אלגזאלי ובתי ספר אחרים נזנחה.

הנתבעת 2, החלה לעבוד בתפקיד יועצת חינוכית בבית ספר אלסלאם, החל משנת הלימודים- תשפ"ב. ביום 01.09.21, הגישה התובעת בקשה למתן סעדים זמניים, במסגרתה התבקש בית הדין להורות לנתבעת 1 להמנע מקליטת יועצת חינוכית לבית ספר אלסלאם אשר בג'סר אזרקא עד לקבלת תגובת הנתבעת 1 ומתן החלטה בבקשה זו, או להורות לנתבעת 1 בצו עשה זמני לקלוט את התובעת לתפקיד יועצת חינוכית בבית ספר אלסלאם עד למתן החלטה בבקשה וזאת בנסיבות החריגות והדחופות בטרם הגשת תביעה עיקרית על ידי התובעת.

...

כך גם, לא שוכנענו, כי נפל פגם בהליך בחירתה של נתבעת 2 לתפקיד היועצת החינוכית בבית ספר אלסלאם.

להלן חלק מסיכום ראיונה של התובעת: דין טענת התובעת לפיה הנתבעת 2 כלל לא היתה צריכה להיות ברשימת המועמדים לתפקיד היועצת החינוכית בנימוק שנתבעת 2 אינה זכאית להגיש בקשת העברה לתפקיד הנ"ל להידחות ובהקשר זה אנו מקבלים את ההסבר שניתן על ידי המדינה בכך שנתבעת 2 היא עובדת הוראה קבועה שהחלה עבודתה במשרד החינוך בשנת 2006 (או 2005) ומכאן שהאפשרות היחידה שעומדת לרשותה של נתבעת 2 לעבור לבית ספר אחר בין מחוז למחוז וכן בתוך אותו המחוז היא באמצעות בקשת העברה כשהעברה היא לישוב אחר או למחוז אחר למקצוע ההוראה ולא לתפקיד.

סוף דבר מכל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 43208-12-22 ביטון נ' פולק לפני כב' השופט הבכיר אור אדם תובעת (משיבה) סיגלית ביטון ע"י ב"כ עו"ד דוד סער נתבע (מבקש) מנחם פולק ע"י ב"כ עו"ד אהוד ארצי ועו"ד שהם רז החלטה

אשר ללשון הרע השניה הנטענת, במסגרת הפרשה של אלטורי, נטען כי התובעת לא צירפה את השיחה שהתקיימה בין הנתבע לבין אלטורי, אלא הקלטה של שיחה מאוחרת שהתנהלה בינה לבין אלטורי.

עוד הוצע לצדדים לשקול איחוד הדיון עם תביעת לשון הרע אחרת שהוגשה ע"י התובעת כנגד עובדת בנק אחרת, שאף היא עדה במסגרת כתב האישום הפלילי.

בנסיבות אלה, אין מקום לסלק תביעה על הסף, אך ראוי להורות על תיקון והבהרה של גדר המחלוקות (רע"א 6270/14 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' שפרה חזן (24.11.2014), ‏‏פסקה 12 לפסה"ד).

...

אני מקבל אפוא את הבקשה החלופית לעיכוב הליכים בתובענה.

בשלב זה אני מורה על עיכוב הליכים עד לאחר פגרת בתי המשפט, היינו עד ליום 6.9.2024 בתקווה כי עד אז יסתיימו ההליכים בתיק הפלילי.

התובעת תשלם הוצאות הבקשה לנתבע בסכום סמלי בסך 2,500 ₪.

במעמד הרישום כתושב חוזר במשרד הקליטה בכפר-סבא, הוסבר לו שמעמדו כתושב חוזר אינו מאפשר לו קבלת שירותי בריאות צבוריים, וזאת למשך שישה חודשים מיום הגיעו ארצה.

בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק "לא תוגש תובענה ייצוגיות אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". על פי ההלכה הפסוקה, 16 הפריטים המנויים בתוספת השניה מהוים "רשימה סגורה" (בג"ץ 6451/18 חיון נ' בית הדין הארצי לעבודה (19.7.21), בסעיף 3 לחוות-דעתה של כב' השופטת ענת ברון)), וכניסת עילות הבקשה לאחד מפריטים אלה הנה תנאי מוקדם לבירור הבקשה לאישור לגופה.

ואם כך במקרה ישראלי, כך בודאי במקרה שלפנינו, שבו המבקש כלל לא העלה טענות חוקתיות בקשר לעצם דרישת "התשלום המיוחד", ורק חלק על פרשנות הביטוח הלאומי לחוק; שישית כאן המקום לציין כי השאלה המשפטית שבפנינו – האם חייב תושב חוזר בתשלום דמי ביטוח בריאות ב"תקופת ההמתנה" שלפי סעיף 58 לחוק – כבר הגיעה לדיון בבית-דין זה וכבר הוכרעה, וזאת במסגרת תביעת פרט (ב"ל 3756-06 אביאל נ' המוסד לביטוח לאומי (10.3.08, כב' השופטת אורלי סלע, להלן: פסק דין אביאל)), תוך שנפסק בקשר לכך בין היתר כי: "נוכח הוראות החוק, הראציונאל העומד בבסיס החוק, כפי שיובהר להלן ומשמדובר ב'ביטוח הדדי' סבורה אני כי על התובעת 'לספוג' תקופה זו על מנת להיות זכאים, עם תום תקופת ההמתנה, לקבלת שירותים רפואיים בדומה לכל תושב". אנו מודעים לכך שעל פסק דין זה לא הוגש ערעור לבית-הדין הארצי, וכי פסק דין של בית דין איזורי אינו מהוה הלכה מחייבת.

...

דהיינו, אין מקום לדחות על הסף בקשה מסוג זה בנימוק שאינה באה בגדר פריט 11 (אף אם בסופו של המהלך הפרשני המסקנה תהיה שמדובר היה בגביה כדין).

סוף דבר משהגענו לכלל מסקנה בדבר נכונות עמדתו הפרשנית של הביטוח הלאומי לפיה "תושב חוזר" ב"תקופת ההמתנה" כמשמעותה בסעיף 58 לחוק חייב בדמי ביטוח בריאות, הרי שלא מתקיים התנאי לאישור תובענה כייצוגית הקבוע בסיפא לסעיף 8(א)(1), לפיו נדרשת "אפשרות סבירה" כי השאלה המשפטית שבמחלוקת תוכרע לטובת הקבוצה.

משכך, דין הבקשה לאישור להידחות, וזאת מבלי שנידרש לדון ולהכריע בשלל הטענות הנוספות שהועלו על ידי באי כוחם המלומדים של הצדדים.

המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.