בקשות רשות ערעור על פסק דין בדיון מהיר בתביעת עובד

השופט רועי פוליאק בקשות רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך דיון מהיר על ידי בית הדין האיזורי באר שבע (השופט יעקב אזולאי; ד"מ 46213-09-20), שבו התקבלה בחלקה תביעת עובד לחייב את מעסיקתו לשלם לו תשלומים שונים בגין עבודתו וסיומה.

...

בפסק הדין נקבע לעניין רכיב זה כך: " לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הנתבעת פיצלה את שכרו של התובע שלא כדין. העדר ההלימה בין הסכום שהופרש בפועל לסכום אשר היה עליה להפריש, תומכים בטענת התובע כפי המפורט בטבלת החישוב שצורפה לסיכומיו. לא שוכנעתי כי תוספת 2 ₪ לשכר השעתי היו עבור פנסיה, אלא תוספת לשכרו הקובע". המעסיקה חולקת בבקשת רשות הערעור שהגישה על הקביעה דלעיל, אך ענייננו בקביעה עובדתית הנסמכת על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית הדין מהעדויות שנשמעו בפניו, אשר נתמכת בהיעדר ההלימה בין הסכומים ובהעלאה החדה והלא מוסברת של סכום התוספת מ – 2 ש"ח ל – 3.5 ש"ח בתחילת שנת 2018.

דין הטענה להידחות.

הוצאות משפט – לא מצאנו להתערב בקביעה לפיה לא נפסקו הוצאות משפט עקב דחיית בקשת העובד בהחלטה בבקשת התיקון, אף אם בית הדין האזורי בחר לעניין זה בהנמקה לקונית לפיה "בנסיבות העניין" אין צו להוצאות.

סוף דבר – בקשות רשות הערעור נדונו כערעורים.

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך דיון מהיר בבית הדין האיזורי תל אביב (השופטת ערמונית מעודד; ד"מ 11205-06-21), בגדריו נדחתה טענת המבקש כי על המשיבה היה לבטחו בהסדר ביטוח פנסיוני מתחילת עבודתו.

כן שגה בית הדין שלא היתייחס לטענתו החלופית של המבקש בדבר חלות צו הרחבה בענף התעשייה - מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה (להלן – צו ההרחבה בתעשייה) "עת מדובר בטענה שהנה מן המפורסמות ובית הדין הנכבד בתביעות מעין אלה אינו מקובע לטיעוני הצדדים". המבקש מוסיף וטוען כי בית הדין שגה כאשר קבע לו פיצוי בסך 1,500 ש"ח בלבד בגין אי מתן הודעה לעובד, הגם שקבע כי ההודעה לעובד הייתה בשפה העברית וחסרה חתימה של המעסיק, וכן שעה שפסק לחובת המבקש הוצאות משפט גבוהות שסכומן (2,000 ש"ח) מאיין את תוצאות פסק הדין (1,750 ₪).

כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי בנגוד לפסק דין בהליך "רגיל", פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור והגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (ראו: סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; השוו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כלל דומה לתקיפת פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות).

...

בית הדין האזורי קבע כי "משנטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע ומשהתובע לא הוכיח את התקיימותם של התנאים המצטברים שנקבעו בפסיקה לעניין החלת צו ההרחבה בענף הייבוא והייצוא, הרי שטענתו בעניין זה נדחית". קביעת בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם חומר הראיות בתיק.

פסקה 18 (8.5.2016)) המצדיקים את התערבות בית המשפט שלערעור בהליך של דיון מהיר ועל כן טענותיו של המבקש בעניין זה נדחות.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך דיון מהיר על ידי בית הדין האיזורי תל אביב (הרשמת שרון חג'ג'; ד"מ 41239-03-22), שבו התקבלה בחלקה בלבד תביעת המבקש לקבלת תשלומים שונים בגין עבודתו אצל המשיבה וסיומה.

המבקש טען, בין היתר, כי לא קיבל תשלום בגין ימי מחלה שניצל כחוק לאחר שחלה בקורונה, כי לא שולם לו שכר בגין שני ימי עבודה בשבת, וכי במועדים ספציפיים בהם חרג זמן עבודתו מ- 12 שעות שילמה המשיבה את השעות היתרות לעובדים אחרים כיוון שידעה שמדובר בהפרת חוק.

...

בפסק הדין נקבע כי מסמך הרישום הידני של שעות העבודה שהגיש המבקש לבית הדין תואם ככלל את דיווח הנוכחות האלקטרוני (שנעשה באמצעות הטלפון) שהוגש על ידי המשיבה (להלן –דוח הנוכחות הממוחשב), גם בחלק מהימים לגביהם טען המבקש כי ביצע שעות נוספות, ועל כן טענותיו באשר לימים אלה נדחות.

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור בעניין זה אינן ברורות ואינן מכומתות ועל כן דינן להידחות.

פסקה 18 (8.5.2016)) המצדיקים את התערבות בית המשפט שלערעור בהליך של דיון מהיר ועל כן טענותיו של המבקש בעניין זה נדחות.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך דיון מהיר על ידי בית הדין האיזורי תל אביב (השופט אלעד שביון ונציגי הציבור גב' שוש ברוך ומר אייל רחלי; ד"מ 47612-07-20), שבו נתקבלו תביעות 19 העובדים המבקשים כנגד מעסיקתם ונדחו תביעותיהם כנגד המשיבה אשר היתה מזמינת העבודה בה הועסקו.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת בקשת רשות הערעור, פסק הדין וכלל חומר התיק הגעתי למסקנה לפיה אין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי .

מקובלת עלי קביעת בית הדין האזורי כי פיקוח מזמין עבודה על עובדי קבלן כוח אדם מתחייב מהתקשרות למתן שירותי כוח אדם במובחן מהתקשרות למתן שירותי מיקור חוץ ואין בפיקוח כדי להפוך את מזמין העבודה למעסיק במשותף.

עם זאת, חובת תום הלב וההגינות הדיונית חייבו את המבקשים ליידע את בית הדין על הליך משפטי נוסף שיש לו השלכה ישירה על ההליך המנוהל בפניו (ראו: בר"ע (ארצי) 34065-01-22 קבאגה – יצחק שטרן ושות' בע"מ. פסקאות 12 – 13 וההפניות המופיעות בהן (27.1.2022)) חלף הטיעון בפתח בקשת רשות הערעור לפיו "במצב כזה נותרו כל העובדים מול שוקת שבורה בתביעות הקשורות בעיקר (אך לא רק) בתשלום שכר עבודה". סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך דיון מהיר על ידי בית הדין האיזורי תל אביב (הרשמת מירב שמחיוף; ד"מ 24687-12-22), שבו נפסק כי בין המשיבה לבין המבקשים שוררים יחסי עבודה והמבקשים חויבו לפיכך לשלם למשיבה תשלומים שונים.

כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי בנגוד לפסק דין בהליך "רגיל", פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור והגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (ראו: סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; השוו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כלל דומה לתקיפת פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות).

בין היתר נפסק, בנגוד להנחות המבקשים בבקשת רשות העירעור, כי "מהעדויות עולה כי ההיעזרות של התובעת בילדיה הייתה שולית [ו]גם אם ילדיה של התובעת סייעו לה מידי פעם, אין המדובר בעסק עצמאי שהעסיק עובדים", כך שלא הוכח כי היה למשיבה עסק משלה, וכי "מצאתי לקבל את גירסתה של התובעת כי הקף העסקתה היה שעתיים בשבוע". עוד ניתן משקל לעדות המשיבה כי היא מוכרת במוסד לביטוח לאומי כשכירה ולעובדות שלא היו שנויות במחלוקת לפיהן פנתה כעשר שנים קודם להגשת תביעתה בבקשה לקבלת תנאים כעובדת וכי נערכו בינה לבין נציגויות דיירים אחרות הסכמי פשרה.

...

לעניין החלטות הביניים יצוין כי בצדק לא נעתר בית הדין לבקשת המבקשים בדיון המקדמי להעיד מטעמם כעשרים עדים והורה על העדת שלושה עדים בלבד.

במקביל, אף אם ניתן היה להיעתר לבקשות לגילוי מסמכים ולבקשה לחיוב בהמצאת דו"ח מעסיקים מהמוסד לביטוח לאומי חרף האיחור בהגשת הבקשה כקביעת בית הדין האזורי, ואיני נדרש לכך, לא מצאתי כי יש מקום - בהתחשב בתכליות הדיון המהיר - להורות על החזרת הגלגל לאחור וליתן צו גילוי אשר בעקבותיו לא מן הנמנע כי יהיה צורך לפתוח את החזית העובדתית.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.