בקשות סותרות: הארכת מועד להגשת כתב הגנה מול פס"ד בהיעדר הגנה

המשיב הפר את חובת הנאמנות והזהירות שחלה על הבנק מאחר והמשיב לא בדק את נתוניהם של המערערים שהיו מלמדות על סיכון גבוה וחריג במתן אשראי למערערים במצב דברים זה. ביום 14.9.23 הגיש המשיב תגובתו לבקשה לביטול פסה"ד בנימוקים הבאים: המערערים טוענים כי כתב התביעה נימסר להם 10 ימים מאוחר יותר מהמועד הנקוב באישור המסירה, ברם אין הם מתייחסים לכך שגם אם מועד המסירה נימסר כפי שנטען על ידם עדיין הם לא הגישו כתב הגנה במועד ואף לא הגישו בקשה להארכת מועד עקב פנייתם לסיוע המשפטי ככל שפנו מבעוד מועד.

כמו כן, העידר ייצוג משפטי, שלטענתם הוסדר רק בחודש 8/23 אינו מצדיק אי-הגשת כתב הגנה במועד או לחילופין בקשה להארכת המועד.

בדבר הטענה למחדל באי הגשת כתב הגנה מאחר והמערערים נאלצו להמתין עד אשר ייצוגם יוסדר מטעם הלישכה לסיוע משפטי - טענה זו לא נסתרה ולמעשה בימ"ש קמא קיבל אותה על אף שייחס למערערים כי "התרשלו" מבלי שפורט מהי אותה רשלנות.

ברי כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האנטרס הצבורי.

...

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 4.10.23 (כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר) במסגרתה התנתה את ביטול פסה"ד שניתן כנגד המערערים בהיעדר הגנה, בכפוף להפקדת סכום של 35,000 ₪ בקופת ביהמ"ש. [הערה: ההדגשות בציטוטים שיובאו בפסה"ד להלן, אינן במקור ונועדו לשם ההדגשה בלבד] לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק קמא, מצאתי לדון בבקשה ולתת רשות ערעור בהתאם לתקנה 149(2)(א)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ומכח סמכותי עפ"י תקנה 138(א)(5) החלטתי שדין הערעור להתקבל, מהטעמים שיפורטו.

כמו כן ער אני לכך כי סיכויי ההגנה של המערערים נמוכים כפי שציין בימ"ש קמא בהחלטתו "נחה דעתי שטענות המבקשים הן טענות חלשות ודחוקות מאוד, וכמעט אין בהן משום הגנה"; אך יחד עם זאת, בשל השלב הדיוני-המקדמי בו מצוי ההליך, ולאור כך כי בימ"ש קמא עצמו קבע שלא ניתן לקבוע שמדובר בהגנה נעדרת סיכויים לחלוטין ובכך פתח למערערים את שעריו של בימ"ש וביטל את פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, היה על בימ"ש בבואו לקבוע את שיעור ההפקדה, ליתן משקל יתר ליכולתם הכלכלית של המערערים המיוצגים ע"י הסיוע המשפטי= דבר המדבר בעד עצמו, כל זאת מבלי להתעלם ממחדלם של המערערים וסיכויי ההגנה, קרי: מחד לקבוע סכום ראוי להפקדה, אך מנגד לשים לנגד עינינו כי המדובר בבעלי דין המיוצגים ע"י הסיוע המשפטי.

משכך, ועל מנת שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני המערערים, מסקנתי הינה שיש לקבל את הערעור באופן חלקי ולהורות על הפחתת גובה ההפקדה לסך של 15,000 ₪.

ציינתי בסעיף 7 לעיל שאין בכוונתי להתערב בגובה ההוצאות שקבע בימ"ש קמא בסך 2,500 ₪, ברם הואיל ובהליך זה זכו המערערים באופן חלקי, אני קובע שהמשיב יישא בהוצאות המערערים בגין הליך זה בסך 2,500 ₪, ובכך למעשה מקוזזים חיובי ההוצאות זה כנגד זה, והעירבון שהפקידו המערערים יוחזר להם באמצעות ב"כ. לאור תוצאת פסה"ד, ולמען לא יימצא חסר, אני קובע כדלהלן: (1) ביטול פסה"ד קמא מותנה בהפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 10.3.24.

לפני בקשת הנתבעת 1 להאריך המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהיעדר הגנה מטעמה של הנתבעת 1 ביום 25/10/18, להורות על ביטול פסק הדין ולאפשר לנתבעת 1 להגיש כתב הגנה והודעת צד שלישי ולהורות על עיכובם המידי של כל הליכי ההוצאה לפועל הננקטים כנגד הנתבעת 1.

לטענת התובעת מדובר בפסק דין חלוט והקפדה על סופיות הדיון, מחייבת דחיית הבקשה, מה גם שהנתבעת 1 טוענת למצב כלכלי קשה, דבר אשר יותיר את התובעת בסופו של דבר מול שוקת שבורה.

על בית המשפט בהתאם לתקנות אלו, לשאוף לקיום דיון משפטי צודק מהיר ויעיל , תוך חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך.

...

בהעדרו של אותו "טעם מיוחד", הרי שאין צורך לבחון את השיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של הטעם המיוחד וניתן לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, כבר בשלב זה. הבקשה לביטולו של פסק הדין ועיכובם של הליכים: משנדחית הבקשה, להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, אין להידרש לבקשה לביטול פסק דין , מה גם שנימוקיה לא הופרדו כלל מהבקשה להארכת המועד והובאו כמקשה אחת.

כלל האמור מוביל לכך כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ובהתאם מתייתר הדיון בשתי הבקשות הנוספות לביטולו של פסק הדין מיום 25/10/18 ולעיכובם של הליכי הוצאה לפועל הננקטים בגינו.

סוף דבר, בקשת הנתבעת 1 נדחית.

לפניי שתי בקשות סותרות: האחת מיום 7.4.2022 מטעם התובעת למתן פס"ד בהעדר הגנה (להלן: "בקשת פסה"ד"), והשנייה מיום 8.4.2022 מטעם הנתבעות למחיקת התביעה או לחילופין לראות במסמך בקשתן זו ככתב הגנה (להלן: "בקשת הסף").

· ביום 10.1.2022 הגישו הנתבעות בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, אשר באותו היום נדחתה על ידי מהטעמים שנרשמו בהחלטה הנ"ל. · ביום 16.1.2022 התובעת הגישה בקשה (ראשונה) למתן פס"ד בהעדר הגנה, ובהתאם אליה, באותו היום ניתנה החלטתי, שבה הוריתי לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, וזאת לאור הנימוקים אשר פורטו בהחלטתי הנ"ל. · ביום 18.1.2022 הוגש כתב תביעה מתוקן על דרך של תיקון מספרי ת.ז של שתי הנתבעות.

אולם אל מול אינטרס זה, המצדיק במקרים מסוימים קבלת פסק-דין בהעדר הגנה, עומדות זכות היסוד של הצד שכנגד לגישה לערכאות וכן החשיבות המהותית שבניהול ההליך המשפטי במעמד שני הצדדים.

...

לסיכום בקשת הנתבעות למחיקת התביעה על הסף, לא תידון בשלב זה. בקשתן החלופית של הנתבעות לראות במסמך בקשת הסף ככתב הגנתן, נדחית.

בקשת פסה"ד, נדחית.

הנתבעות ישלמו לתובעת הוצאות בסך 2,000 ₪.

ביום 9.2.2020 היתקיים דיון בבית משפט השלום בחיפה בבקשה לביטול העיקולים, והחלטה בעיניין ניתנה ביום 10.2.2020 במסגרתה הורה בית המשפט על ביטול העיקולים כנגד הנתבע 3, אך לא ניתנה היתייחסות להארכת המועד להגשת כתב ההגנה או לבקשה לסילוק על הסף.

באשר לטענות העידר עילה והיעדר יריבות טענו התובעים כי כתב התביעה מבוסס על עילות שנטענו כנגד הנתבע 3 באופן אישי באשר לכספים אשר הועברו לחשבונו האישי, וההמחאות שנמסרו על ידו שחלקן היה ללא כסוי שולמו הלכה למעשה מכיסם של המשקיעים כאשר בפועל לא נרכש כל נכס בארה"ב. כמו כן נטען כי הנתבע 3 הנו מנהל בפועל את פעילותיהן של הנתבעות 1-2 מול המשקיעים בארץ ופעל כשלוחו של הנתבע 4, אשר ביחד הציגו בפני המשקיעים מצגי שוא לפיהם מדובר בהשקעה בטוחה עם תשואה מובטחת ורישום בעלות על נכס בטבו, וכי כספי המשקיעים יועברו לחברת נאמנות.

לטענת הנתבע בית המשפט המוסמך לידון בסוגיית השקעתם של התובעים בנכסים שבארה"ב הנו בית המשפט בארה"ב, וככל ובית המשפט ירכוש סמכות לידון בתביעה דנן, עלול הדבר להביא להחלטות סותרות עם בית המשפט בפלורידה שכן עומדת לנתבע 4 הזכות להגיש לבית המשפט בפלורידה תביעה לאכיפת ההסכמים נשוא תיק זה ו/או לעתור לפצוי בגין ביטולם.

בהקשר זה עמד הנתבע על התנאים שנקבעו בפסה"ד רע"א 2737/08 וטען כי הנכס מצוי בארה"ב, התובעים השקיעו בעיסקאות נדל"ן קודמות בארה"ב, ההסכם נערך מול נתבעת 2 שרשומה במירשם החברות בארה"ב, הציפייה הסבירה לצדדים שמשקיעים בנכס נדל"ן היא שההתדיינות תהיה באותו מקום בו נמצא הנכס, וכן נטען כי עיקרון הכיבוד ההדדי בין המדינות מחייב את סילוק התביעה על הסף.

...

איני מקבל את טענתם זו של התובעים.

משקבעתי כי מירב הזיקות בתובענה מטות את הכף לכיוון הפורום במדינת פלורידה בארה"ב, אני קובע כי הפורום הנאות לדון בתובענה הוא הפורום האמריקאי והפורום בישראל אינו הפורום הנאות.

סוף דבר: לאור כל המפורט לעיל, הנתבעים עמדו בנטל שמוטל לפתחם להוכיח שאין מקום לסטות מתניית השיפוט הייחודית ושהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה ומירב הזיקות וכוונת הצדדים היתה לדין שמדינת פלורידה ארה"ב. אשר על כן, תביעתם של התובעים נמחקת.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר הגנה ובקשה לביטול פסק-דין.

משלא הוגש כתב הגנה בתביעה, ניתן ביום 24.3.2015 פסק דין בהיעדר הגנה בו חויב המבקש לשלם למשיב פיצוי בסך 2,021,217 ₪ בצרוף הפרישי ריבית והצמדה, הוצאות משפט בסך 1,212 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 236,000 ₪.

בנסיבות אלה, לא נסתרה טענת המבקש בתצהירו כי פסה"ד לא הומצא לו וכי הוא לא ידע אודותיו.

המשיב טוען כי לאחר הגשת התביעה היתקיים מו"מ מטעמו של המבקש מולו, כאינדיקציה בדבר ידיעת המבקש אודות הגשת התביעה.

...

אשר לטענת המשיב כי המבקש ידע בפועל על הגשת התביעה נגדו, אף אותה אין בידי לקבל.

המסקנה היא, לפיכך, כי חרף השנים שחלפו מאז ניתן פסה"ד, ונוכח הפגמים שתוארו, דין הבקשה להתקבל.

אני מורה לפיכך על ביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הגנה.