בקשות מקדמיות בתיק פיצויי פיטורים: עיון במסמכים ותמלולים

לטענת המבקש, ממועד זה הנתבעת פעלה כלפיו בחוסר תום-לב. במסגרת תביעתו עתר המבקש לתשלום פצויי פיטורים, חופשה שנתית, גמול שעות נוספות, פיצוי בגין אי-מסירת תלושי שכר ובגין מתן תלושי שכר פקטביים, השבת ניכוי דמי ועד עובדים פקטבי, דמי הבראה, קרן הישתלמות, השלמת הפקדות חסרות לביטוח פנסיוני, פיצוי בגין אי-תשלום שכר עבודה ופצוי בגין פיטורים שלא כדין.

ובהמשך – "פסק-הדין בעיניין סויסה מתייחס, כאמור, להליכים המקדמיים ולא לשלב ניהול התביעה גופה. להבדל זה נפקות חשובה. כאמור בעיניין סויסה, הפעלת הסמכות לדחות את העיון במסמכים עד למועד הצגת הראיות במסגרת ניהול התביעה, תוך וויתור על היתרונות הגלומים בכלל הרגיל של "משחק בקלפים פתוחים", נותנת ביטוי לאופייה האדברסרי, למצער בבסיסה, של שיטת המשפט הדיונית בישראל.

] "החלטת בית המשפט המחוזי מביאה בפועל לכך שיהא על המבקשת, הנתבעת בהליך העקרי, להגיש את תצהיריה בטרם תעיין בראיות המשיבה במלואן. בכך יש סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל, לפי הקבוע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שהנתבע מגיש את ראיותיו רק לאחר שהתובע הגיש את ראיותיו-שלו. בהתאם, הכלל הוא כי על המשיבה-התובעת להגיש את תמלילי השיחות ביחד עם ראיותיה, אף אם אין הדבר נוח לה מבחינה טאקטית (עניין פלוני, בפיסקה 5; רע"א 5524/09 הרשות הפלסטינאית נ' גאון, פסקה 3 (5.11.2009) (להלן: עניין הרשות הפלסטינאית)). יושם לב לכך שהמצב בעניינינו, הנוגע הלכה למעשה לדחיית העיון בתמלילי השיחות שבידי התובעת עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת, שונה מזה שנידון בעיניין סויסה, שנגע לדחיית העיון המוקדם במסמכי הנתבע עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, מצב בו נשמר סדר הבאת הראיות הרגיל (על הבחנה זו והשלכותיה לעניין שיקול הדעת שבית המשפט יפעיל בבחינת בקשה לדחיית מועד העיון בראיות, ראו למשל עניין פלוני, בפסקות 5-6; רע"א 5422/12 פינקלשטיין נ' הפול – המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ, פסקות 6-8 (12.8.2012)). הבאת ראיות בדרך של תצהירים, כבעניינינו, אינה משנה את סדר הבאת הראיות הרגיל (רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מח(1) 639 (1994)). אמנם יתכנו מצבים שבהם יתיר בית המשפט סטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל, ואולם מדובר במצבים חריגים בהם קיימת הצדקה מיוחדת לכך, לאור חשיבות הכלל ובשל הפוטנציאל לפגיעה מהותית, ולעיתים בלתי הפיכה, בזכויות הדיוניות של נתבעים (עניין פלוני, בפיסקה 5. כך למשל אין די בסיכון הכללי שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים כדי לשמש לבדו הצדקה להפעלת החריג: רע"א 4846/11 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' אשר אברג'ל, פסקה יג (10.8.2011) (להלן: עניין בר עידן); רע"א 1379/14 רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפרוק זמני), פסקה 7 (25.8.2014) (להלן: עניין רוטר); עניין הרשות הפלסטינאית, בפיסקה 3; רע"א 7447/13 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' היאם, פסקה יז (10.11.2013) (להלן: עניין קרנית)). אין בעצם הותרת פתח לנתבע להגיב בהמשך ההליך לראיות שיובאו על-ידי התובע כדי לרפא בהכרח ובכל מצב את הפגיעה הנגרמת מעצם שינויו של סדר הבאת הראיות. הדבר תלוי בנסיבותיו של כל עניין." [ההדגשות הוספו – א.א.].

רביעית, עיינתי באופן מדוקדק בתמלילים שהוגשו על ידי המבקש למזכירות בית הדין, לעיני בית הדין בלבד, כאשר התמלילים כאמור לא נסרקו לתיק בית הדין, ולא שוכנעתי, כלל ועיקר, כי התמלילים המדוברים מצדיקים את דחיית מועד העיון בהם או כי מדובר במקרה חריג המצדיק את השינוי בסדר הבאת הראיות.

...

רביעית, עיינתי באופן מדוקדק בתמלילים שהוגשו על ידי המבקש למזכירות בית הדין, לעיני בית הדין בלבד, כאשר התמלילים כאמור לא נסרקו לתיק בית הדין, ולא שוכנעתי, כלל ועיקר, כי התמלילים המדוברים מצדיקים את דחיית מועד העיון בהם או כי מדובר במקרה חריג המצדיק את השינוי בסדר הבאת הראיות.

] ולבסוף, איני מקבל את טענת המבקש לפיה היה על המשיבה לפעול כדי לקבל לידיה את המסמכים עוד בשלב גילוי המסמכים, וכי אם לא עשתה כן הרי שוויתרה על "בקשתה" לעיין במסמכים אלה עובר להגשת ראיותיה.

] "אשר לדחיית מועד העיון – זה המקרה בו צד מבקש לעשות שימוש בראיה, אך מטעמים כאלה ואחרים הוא מבקש לדחות את מועד עיון הצד שכנגד באותה ראיה, למועד דיוני אחר. במקרה כזה, על בעל הדין להגיש בקשה לבית הדין, בה ינמק את בקשתו לדחיית מועד עיון הצד שכנגד באותה ראיה." לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לטענת הנתבעת בבקשה, בידיה תמלילי הקלטות (להלן: "התמלילים") המבססים טענתה לשלילת פצויי הפיטורים של התובע וכי הכמנתם מפני התובע תשרת את חקר האמת, זאת בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (להלן: "הילכת סויסה").

הפסיקה הכירה בכך שיש מצבים בהם עיון בראיות בשלב המקדמי והמקובל עשוי להביא לפגיעה באנטרס גילוי האמת (ראו למשל בר"ע (ארצי) 33454-12-13 איגור גריבובסקי נ' אבי גל (ניתן ביום 27.2.14)).

הילכת סויסה התוויתה את שיקול הדעת השפוטי במקרים בהם עשיית הצדק תחייב דחיית העיון בראיה, כדלקמן: "(א) חזקה היא בתביעות פיצויים על ניזקי גוף – כמו בתביעות אחרות – שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעיתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים"; (ב) רשאי בית-המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת; (ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין.

לא זו בלבד שהנתבעת לא הצביעה על המקור הנורמאטיבית לחסיונם של המסמכים שהגישה לתיק אלא שקיבלת בקשה זו תביא למעשה להוצאת המסמכים מתיק בית הדין ומההליך כולו בעוד שנדמה, כי הנתבעת מעוניינת להסתמך עליהם בהמשך הדרך.

...

על כן, הבקשה העיקרית בעניין הגשת מסמכים "חסוים" כלשון הבקשה, נדחית.

כמו כן, לאחר שעיינתי בתמלילים התרשמתי, כי הם מתייחסים לעובדות אשר אמורות להיות ידועות לתובע, דבר המפחית משמעותית את אפקט ה"הפתעה" העשוי להתעורר מקבלת הבקשה וכן הפגיעה הנלווית בזכויותיו הדיוניות.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה מתקבלת והתמלילים יימסרו לעיון התובע יחד עם תצהירי הנתבעת.

הנתבעת תוכל להתייחס לטענה שלה כי היה על התובעת לנכות מרכיב פצויי הפיטורים את הסכום אשר לשיטתה הצטבר בקרן (בסך 144,453 ₪) בתצהיר העדות הראשית מטעמה ואין האמור מצריך הגשת כתב תביעה מתוקן (מעבר לאמור בכתב התביעה קיימת היתייחסות לעניין זה כאמור בסעיף 37.2 לכתב התביעה, תוך ציון סכום שונה).

מחלוקת זו תתברר במסגרת שמיעת הראיות אך אין מקום להחזיר את הגלגל לאחור ולעכב את המשך בירור התביעה בגין כך. ביחס לבקשת הנתבעת בנוגע לגילוי מסמכים ספציפיים ביום 15.12.2021 הגישה הנתבעת "בקשה מקדמית בנוגע להפרת צו גילוי מסמכים". הנתבעת טענה כי חרף פניות חוזרות ונישנות לא הומצאו לה מסמכים בגין הגשת תביעה לביטוח לאומי והכרה לנכות מעבודה ותמלילי הקלטות שצוינו בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעם התובעת.

בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". בהתאם לתקנה 46(ד) לתקנות בית הדין לעבודה "לא קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצוו או למחוק את כתב טענותיו". אמנם התובעת התעכבה בהמצאת התמלולים של ההקלטות, עיכוב אשר בעטיו נאלצה הנתבעת להגיש ביום 15.12.2021 בקשה בדבר הפרת צו גילוי מסמכים, אולם אין באמור כדי להצדיק אי מתן רשות לתובעת לעשות שימוש בהקלטות והתמלול שלהן כראייה בתיק בשלב זה של ההליך ומשטרם הוגשו תצהירי העדות הראשית.

...

הבקשה לגילוי מסמכים מחברת הביטוח בנוגע לתביעה שהתובעת הגישה בגין אובדן השתכרות ואחוזי נכות – אמנם התובעת לא התייחסה לבקשה לגילוי מסמכים אלו אולם איני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה לגלות מסמך זה. ואפרט.

בנסיבות אלו אין מקום להיעתר לבקשה.

סוף דבר התובעת תגיש הודעה מסודרת כאמור בסעיף 11 להחלטה עד ליום 9.3.23.

במסגרת תביעתו עתר התובע לתשלומים שונים: פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 (להלן - חוק הודעה לעובד); פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן - חוק הגנת השכר); פדיון ימי חופשה; דמי חגים; דמי הבראה; פצויי פיטורים; דמי הודעה מוקדמת והפקדות פנסיוניות.

יצוין, כי בשוגג, המוסד לביטוח לאומי העביר הודעה בדבר חוסר יכולתו לעדכן על אודות העסקתו של התובע, במקום להעביר עידכון עבור מר אלייב עם זאת, עיון בתיק מעלה, כי התובע לא הגיש מסמכים עדכניים לאחר מועד זה. עדויות ביום 3.10.22 היתקיים דיון הוכחות.

בפתח הדיון בא כוחו של מר אלייב ציין כי משלא הוגש תימלול ההקלטה אשר הוגשה לתיק (דיסק), יוצא הוא מתיק בית הדין (עמ' 5, ש' 5).

עם זאת, כפי שפורט לעיל, במסגרת הדיון המקדמי בית הדין העניק שני צוים מהותיים לתיק לבקשת בא כוח התובע.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במסמכים שצורפו, שמיעת העדויות ובחינת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע להידחות, ואפרט במסגרת כתב התביעה המתוקן, התובע טוען כי מר אלייב והחברה הינם למעשה גוף אחד ומציין כי אין בידיו כל מידע האם מר אלייב הוא אכן שכיר של החברה או שמא מדובר במנהל משותף.

בהתאם לכך, המסקנה המתבקשת היא כי יש לדחות את התביעה כנגד מר אלייב, אשר שימש כעובד שכיר בחברה ומשלא הובאה כל ראיה להוכחת הטענה כי היה מעסיקו של התובע.

סוף דבר לאור כל האמור, דין התביעה כנגד מר אלייב להידחות.

התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת על יסוד כתב התביעה ובהעדר הגנה על כן , תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין הסכומים הבאים: בגין הפקדות לפיקדון סך של 78,332 ₪.

בכתב תביעתו המבקש טען כי סכום התביעה יעודכן לאחר שהמשיבה תמציא לו את פרטי אשכול החברות בקבוצה, דו"חות שנתיים כספיים מבוקרים וכל מיסמך במסגרת ההליכים המקדמיים.

כמו כן, המשיבה הפניתה לשיחה מוקלטת בין מתקין למבקש מיום 17.1.21, אך תמליל שיחה זו לא צורף לזימון לשימוע.

המשיבה טענה כי גילוי המסמכים המבוקשים לא יסייעו למבקש בתביעתו מאחר והסעדים הנדרשים מטעמו מתייחסים לפצויי פיטורים, אובדן הישתכרות ופצוי נפשי.

] הבסיס הנורמאטיבי תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה קובעת: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות." לא פעם נקבע בפסיקה כי התכלית המרכזית של יישום תקנה 46 (א) היא ייעול הדיון וניהול הליך המשפטי בקלפים פתוחים, תוך מתן דגש לרלוונטיות של המסמכים כך שהיקף הגילוי יהיה מירבי ורחב בסוגיות השנויות במחלוקת כדי להבטיח את שקיפות וחקר האמת.

על כן, המשיבה תגיש אישור רואה חשבון על הרווח במאזן המאוחד של אשכול החברות במשיבה מאפריל 2018 ועד למועד סיום העסקתו של המבקש, וזאת במעטפה סגורה לעיון בית הדין בלבד (או בפורמט של הגשה חסויה לעיני בית הדין בלבד בתיק הממוחשב).

...

לנוכח העובדה כי מדובר במידע פומבי, אשר ממילא קיים ברשם החברות ועל כן לא מצאנו בכך פגיעה כלשהי במשיבה, אנו מורים לה להמציא מידע על אשכול החברות שפרטיו רשומים ברשם החברות.

מכאן, דרישתו של המבקש נדחית.

מכאן, לא מצאנו רלוונטיות לגילוי ההסכמים המבוקשים שיש בהם פגיעה בצדדים שלישיים שאינם צד להליך זה. לאור האמור לעיל, בקשתו של המבקש מתקבלת באופן חלקי, המשיבה תמציא למבקש את המחירון כמפורט בסעיף 37 לעיל, את פרטי אשכול החברות במשיבה כמפורט בסעיף 39 לעיל וכן את הסכם ההעסקה וטופס 101 של גב' נעמה מקסימוב תוך הסתרת גובה השכר ומידע העשוי לפגוע בפרטיותה כמפורט בסעיף 42 לעיל.