בקשות לעיכוב ביצוע פסק דין בעניין ניסויים בבעלי חיים

הוא לבדו ניהל והוביל את כל הפעילות הקשורה בעבודות המחקר והפיתוח, הניסויים שבוצעו, המעבדות בהן יוצרו החומרים, רכישות חומרים, העסקת עובדים והקשר עם החברות היפניות המעורבות.

ההלכה בנוגע לעיכוב ביצועו של פסק דין היא כי "זכותו של בעל דין עומדת לו ככלל להנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין, ולפיכך, ככלל – ולמעט במקרים החריגים שנימנו בדין ובפסיקה – אין לעכב ביצוע של פסק דין (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 2766/15 פרגון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (6.5.2015) (להלן: עניין פרגון)). במסגרת בחינתה של בקשה לעיכוב ביצוע – הלכה היא כי על המבקש את עיכוב הבצוע להראות כי קיים סיכוי טוב שערעורו יתקבל, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שביצוע פסק הדין עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך, או שביצועו יגרום לקושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, ככל שהערעור יתקבל" [ע"א 4195/16 יצחק דיין נ' בנק דיסקונט (פורסם בנבו) (26.9.16)].

לטענתה, במהלך הפגישה הוצגו בפני המבקש מימצאי חקירות שחשפו את תרמיתו, תרמית שבעקבותיה 'נעלמו' כספי משקיעים בסכום של כ- 32 מיליון דולר, והמבקש, שהבין שנחשף, אמנם הכחיש את הנטען כלפיו אך לאחר זמן קצר ביקש להשיב למשקיעים את כספם בתוספת ריבית תוך שהוא מציין כי הם עושים טעות וכי מדובר בעסקת חייהם.

...

טענה זו אין בידי לקבל, ואני מוצאת טעם בטענות המשיבה כי עיכוב הליכי הגביה עלול לגרום לכך שיכולת מימוש פסק הדין תצומצם משמעותית, במיוחד לאור טענות המשיבה שלא נסתרו, כי למבקש אין נכסים על שמו אף שהוא נוהג ברכב מפואר ובני משפחתו מחזיקים בנכסים יקרים דומים (יצוין כי לדברי המבקש עצמו הוא נדרש (בהסכם הפשרה) להעביר בעלות על 3 רכבים שאף אחד מהם לא שייך לו: שני רכבים של אשתו ורכב של אביו), כי הכספים במיזם המשותף נוהלו באמצעות חשבון בנק ביפן, כי לצורך מימוש פסק הדין יש צורך בפעולות חקירה, איתור וריכוז נכסי המבקש המצויים בידי צדדים שלישיים וכי קיים חשש של ממש שאם תעוכבנה פעולות אלה יוברחו נכסי המבקש.

סוף דבר, המבקש לא שכנע כי סיכויי התביעה להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן המצדיק לעכב את פסק הדין החלוט שניתן על יסוד הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים.

על כן, הבקשה נדחית.

18.2 הנקבל מס' 1 הציג את השיטה בפני לקוחותיו כאילו שהיא נתמכה על ידי מוסדות מקצועיים, מבלי שגילה גילוי נאות שהיה זה הוא עצמו, ולא אחר, שפנה למבדקה לחומרי ביניין שליד הטכניון בבקשה לערוך ניסויי ההעמסה של יחידות "פל-קל" ולא מחקר לגבי השיטה עצמה, כאשר כיהן עדיין כמהנדס הראשי של מע"צ, תוך ניגוד עניינים.

ביום 18.1.2021, הוריתי על עיכוב ביצוע גזר הדין המשמעתי עד למתן פסק הדין בערעורים.

עם תום הדיון ביקשתי מהצדדים להשלים את טיעוניהם לגבי פסקי דין משמעתיים נוספים שניתנו על ידי ועדת האתיקה, במקרים בהם כתוצאה מכשלים מקצועיים היתרחשו אירועים, שקופחו בהם חיי אדם.

"הקובלנה בתיק הזה הוגשה בשנת 1986, על עבירות שנעברו בשנת 1985. התמשכות ההליכים הייתה רק בחלקה באשמתו של המערער, כאשר חלק בלתי מבוטל מדחיית הדיונים היה לפי בקשת הועד המחוזי. התמשכותו המופרזת של הדיון, גרמה ענוי דין למערער; וסבורני שבבואנו לגזור את דינו יש לקחת בחשבון את חלוף השנים הרבות מאז נעברו העבירות." גישה זו ננקטה גם בעל"ע 758/94 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פס' 6 לפסק הדין (פורסם במאגרים; 1997).

שיקול זה הוביל את השופט Rowe בעיניין Abrametz לקבוע כי לא כל עיכוב בהליך עולה כדי עוות דין, והוא הדגים זאת במקרה שבו בעל המיקצוע ממשיך בעיסוקו שעה שצפוי כי ההליכים המשמעתיים יסתיימו בהתליית רישיונו (Id., at para.

...

יישום השיקולים השונים ביחס לגזר הדין המשמעתי הגיעה העת להתכנס ליישום כל האמור לעיל על גזר דינה של ועדת המשמעת.

על רקע זה אני דוחה את טענות מר רון גם ביחס לגזר הדין המשמעתי שהוטל עליו.

על רקע זה אני סבור שיש לבטל את אמצעי המשמעת שהוטל עליהם, ולהחליפו בהתליית רישיונם בפועל לתקופה בת 22 חודשים, ולהפסקת רישומם בפנקס לתקופה זו. תקופה זו היא גבוהה משמעותית במידה רבה מאוד מזו שנקבעה בעניין גשר המכביה.

לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") שעניינה פרסומים שביצעה הנתבעת למוצר Granagard (להלן: "המוצר") בטענה כי במסגרתם יוחסו לו סגולות מרפא תוך הטעיית ציבור הלקוחות והפרת חוק בריאות הציבור והתקנות מכוחו.

כאשר הקליק על ההודעה נחשף המבקש באתר האנטרנט ועמוד הפייסבוק לסרטון הדמיה של פעולת התכשיר על המוח וכן לפרסומת למוצר בה צוין: "מגנים על תאי המוח שלך"; הקפסולות של המוצר "יוצרות בקיבה ננו טיפות"; "אינן מתפרקות בכבד, ויכולות להגיע לאברי מטרה שונים ובהם גם למוח"; "...כמעכב יצירה של חלבוני אלצהיימר פתולוגיים"; "המחקר הראה שני אפקטים מרשימים: 1. הארכת חיים בחיות המודל למחלת קרויצפלד יעקב גנטית. עכברים אלה משמשים גם מודל למחלות מח ניווניות אחרות כמו מחלת אלצהיימר. לקריאת המחקר המלא לחץ כאן! "2.

לקריאת המחקר המלא לחץ כאן!". "כל אחד מהרכיבים של Granagard אושר על ידי רשות התרופות בארה"ב (FDA)"; "הקבוצה שלנו בגרנליקס רוקחת נוסחות חדשניות של חומרים טבעיים המאפשרות את כניסת החומרים הפעילים לאברי מטרה שונים ובתוכם המח". "...על מנת להגן על התאים החשובים ביותר בגוף שלנו מפני ניזקי הזמן ומפני מחלות"; "...מעכבת יצירת חלבוני אלצהיימר ודמנציה פתולוגיים"; "...לחומצה זו מיוחסות בין היתר גם תכונות אנטי סרטניות"; "בעכברי מעבדה שחלו בטרשת נפוצה נמצא שצריכת Granagard דחתה את התפרצות המחלה והפחיתה משמעותית את עוצמתה". המבקש קרא בעמוד הפייסבוק תגובות של משתמשים בהן נכתב על המוצר כי הוא "מוצר בעל פטנט שפותח על ידי טובי חוקרי המוח בישראל והוכח כיעיל בעיכוב יצירת חלבוני אלצהיימר ודמנציה"; "... מתאים לבני 30 ומעלה לשפור ותמיכה בתפקודי המח, הרכוז והעירנות- ועד לאוכלוסיה הבוגרת ולסובלים ממחלות מח ניווניות"; "...הוכח במחקרים קליניים כמסייע בשיפור פעילות המוח והראשון שהוכר בפטנט רשום בארה"ב ולמניעה וטפול במחלות מח ניווניות"; "שמן רימונים למניעה וטפול במחלות נוירודגנרטיביות (מחלות ניווניות של המח) לאחר שנבחן מחקרית והוכח מדעית במעבדות בית החולים הדסה עין כרם"; "נערכו מחקרים במעבדות הדסה עין כרם ע"י פרופיסור גביזון המוכיחים בודאות ... ומחקר שני מדהים שהמוצר הזה מוריד את רמת הרדיקלים החופשיים במוח !! וכך נימנע הרס תאי המוח שעלול לגרום למחלות כמו אלצהיימר פארקינסון ועוד". בנוסף, באתר האנטרנט הופיעו שני סרטונים של פרופ' רות גביזון אשר לפי הפרסומים היא בעלת תפקיד במשיבה.

לעניין דחיית בקשת אישור במקרה של מיצוי ההליך ולאור הוראת סעיף 8(א) (2) לחוק ראו גם פסקי הדין של כב' השופט דורון חסדאי בעיניין ת"צ 52560-01-17 **** נ' בי.בי.בי מסעדות בע"מ (28.1.2019 ) ובת"צ 27137-04-20 בסון נ' ישראכארט בע"מ (19.9.2021), וכן פסק דינה של כב' השופטת רחל ברקאי בת"צ 55512-07-18 לביא נ' קורל –תל בע"מ (11.10.2020) אליהם הפניתה המשיבה.

כך, בת"צ 11709-03-13 שריקי נ' פרמה גורי בע"מ (פורסם במאגר משפטי) (להלן: "עניין שריקי") קבעה כב' השופטת צפת כי "אין בפרסומי המשיבה משום ייחוס סגולות מרפא למוצרים שבעניינינו. המשיבה מציינת בפרסומיה כי השמוש במוצרים "הביא לשפור בהישגים הלימודיים" ו"סייע משמעותית לרמת התיפקוד של המטופלים", הכל בהסתמך על אותו נסוי קליני שנערך בפיקוחה של ד"ר מירי כץ, שאף נחקרה בעיניין.

...

לסיכום טענה המשיבה כי התנאים שנקבעו בחוק לא התקיימו לצורך אישורה של התובענה כייצוגית: למבקש אין עילה אישית, לא הופרו הוראות החוק השונות להן טען המבקש ולא נגרם כל נזק, וכי התובענה הייצוגית אינה ההליך היעיל וההוגן לבירור המחלוקת .

לאחר ששקלתי את כל האמור אני קובע כי המשיבה תישא בתשלום הוצאות המבקש בגין אגרת בית המשפט, תשלם גמול למבקש בסך של 12,000 ₪ וכן תשלם שכר טרחה לבאי כוחו בסך כולל של 40,000 ₪.

סוף דבר אשר על כן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

המשיבה תשלם למבקש ולבא כוחו הוצאות, גמול ושכר טרחה כאמור לעיל.

וכך עלו הדברים מעדותה של גב' דוידסון: "ההיתרים ניתנים ע"י רשט"ג ולא על ידי המשרד להגנת הסביבה והבחינה מתבצעת אם עומדים בקריטריונים כאלה ואחרים בתוך רשט"ג". וכן: "השר מחליט על מדיניות. אם יש רצון של רשט"ג להתייעץ עם השר אם המדיניות באה לידי ביטוי בהיתר כזה או אחר אז הם עושים את זה והם עשו את זה" [פר' עמ' 135, ש' 24-23, 28-27] בהתאם למתווה זה, האחריות בעיניין מתן היתרי הייצוא הוטלה על רט"ג. עניין זה עבר כבריח תיכון בכל ההליכים שהתנהלו בעיניינה של החווה ואף מצא את ביטויו בהודאתו של מר בושמיץ בחקירה הנגדית, שם אישר כי הרט"ג היא הגוף שטיפל בבקשות להיתר ייצוא [פר' עמ' 81, ש' 23; כן ראו עדותה של גב' דוידסון: פר' עמ' 137, ש' 1].

מודע לכם בזאת כי ככל שתחליטו לעמוד אחר בקשתכם לייצוא תתבקשו להסיר את תביעתכם כאמור" [נספח 25 ל-נ/13] הינה-כי-כן, בסמוך לאחר מתן פסק הדין פנתה הלישכה המשפטית של רט"ג אל באי כוחה של החווה במכתב מפורט בו הובהר מהן הדרישות הפורמאליות לשם מתן היתר יצוא לקופים לצרכי מחקר רפואי.

כך, מחלקו הגלוי של הסכם הגישור עולה כי בי.אפ.סי הצהירה והתחייבה כי: "אין ולא יהיו לה כל טענות או תביעות ביחס לעילות הקשורות לטענות נשוא התביעה ו/או בכל הנוגע ליישום הוראות חוק הגנת חיית הבר והתקנות הרלוואנטיות ו/או בכל הנוגע למתן ו/או אי מתן ו/או עיכוב במתן היתרים ו/או בכל הנוגע לטענות שעלו במסגרת התביעות הקשורות ובכללן ת.א. 36741-09-13 ובג"ץ 2351/12 ו/או בכל הנוגע לנ"ל...". הסכם הגישור לא החריג את המדינה מתניית סילוק התביעות (העילות) שמקופלת בו. לפיכך עצם החתימה על הסכם הפשרה וסלוק התביעות שומטת את הקרקע תחת טענת ההתרשלות כלפי רט"ג בעת בחינת הבקשות למתן היתר ייצוא.

יפים לך הדברים שנקבעו על ידי הנשיאה ד' ביניש בבג"ץ 6884/07 נאות בית וגן בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 6 (נבו 06.04.2010): "רשות מינהלית רשאית ככלל לשנות את מדיניותה ולהנהיג מדיניות אחרת שנראית לה כמוצדקת, יעילה או מתאימה יותר למציאות. עם זאת, בבואה של הרשות המינהלית לעשות כן עליה להיתחשב בכך שפרטים מן הציבור הסתמכו על מדיניותה הקודמת ולעיתים השקיעו זמן ומשאבים על יסוד הסתמכות זו, תוך ציפייה לכך שהמדיניות תמשיך לחול גם בעתיד ... חובתן של הרשויות השלטוניות להגן באמצעות הוראות מעבר על אינטרס ההסתמכות ובמידת מה גם על אינטרס הציפייה מעוגנת, בין השאר, בדיני ההגינות, ההשתק, הסבירות והמידתיות (ראו בג"ץ 5936/97 לם נ' מנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נג(4) 673, 687 (1999)). מנגד יש לזכור כי בפסיקתנו כבר עמדנו פעמים רבות על כך שרשות מינהלית רשאית ולפעמים גם חייבת לשנות מדיניותה ושינוי כזה הוא חלק מעבודת הרשות. אין לשום אדם או גורם זכות מוקנית בהותרת מדיניות מסוימת של הרשות על כנה גם לעתיד לבוא...". [כן ראו: בג"צ 11087/05 חברת העובדים השיתופית הכללית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 12 בפסק דינו של המשנה לנשיאה השופט א' ריבלין (נבו 21.08.2012)] בעניינינו נוכחתי כי ההחלטה להורות על תיקון התקנות נעשתה רק לאחר שמיעת כל הנוגעים בדבר, לרבות עריכת שימוע בעל פה לחווה, ועל בסיס חוות דעת היועץ המשפטי כפי שיפורט להלן: לשם החמרת מדיניות הסחר בחיות בר, פנה השר ליועצת המשפטית של משרדו, עו"ד דלית דרור בבקשה לקבלת חוות דעת.

[נספח 30 ל-נ/13] על בסיס חוות דעת היועץ המשפטי פנה השר ביום 30.07.2012 לגורמים שיפורטו להלן במכתב שכותרתו "שימוע בכתב במסגרת בחינת החמרת מדיניות סחר בחיות בר": חוות מזור, ועד ראשי האוניברסיטאות, הפורום הבין-אוניברסיטאי, המועצה לניסויים בבעלי חיים, משרד הבריאות, המדע והחינוך, וכן אירגוני בעלי חיים – עמותת תנו לחיות לחיות", עמותת "אנונימוס", עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" ועמותת "מאבק הקופים". גורמים אלה, מכל קשת הדיעות, התבקשו "להעביר ... בכתב בתוך שלושה שבועות ... את עמדתכם והתייחסותכם בנושא, וכל מידע הנוגע בדבר אותו תמצאו לנכון להעביר, ובין היתר היתייחסות להשפעת מדיניות כאמור, ככל שתתקבל, על תחומי אחריותכם או פעילותכם, היתייחסות להקף הסחר הנידרש על ידי גורמי המחקר בישראל לצורך מחקר בישראל, לשאלת הצדקת קיומו של גורם תיווך בעיניין זה, לשאלת השלכות צימצום המדיניות על יחסי שתוף הפעולה עם מדינות אחרות בתחום הניסויים בבעלי חיים, וכן היתייחסות לפרק הזמן הדרוש להיערכות ויישום" [נספח 33 ל-נ/13].

...

מטעמים אלה, אני קובע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין ראש נזק זה. בתצהיריהם עתרו מר בושמיץ ומר הולצמן לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני.

לא מצאתי ממש ביתר טענות התובעים והן נדחות.

סוף דבר: התביעה נדחית.

הרקע להוצאת השיק, כאשר לטענת המשיב אחד מ 30 שקים שהוצאו על החלק מפנקס שקים של המבקשת, הוא כמפורט להלן ואין על כך מחלוקת: ביום 21.7.2013 ניתן פסק דין הנותן תוקף לפסק בורר לפיו חויב שלמה שפר, בעלה של המבקשת (להלן: "שפר") לשלם למשיב סך של 164,126 ₪.

אין מחלוקת כי שפר לא פרע את החוב וביוני 2015 פתח המשיב תיק הוצאה לפועל לבצוע פסק הדין הנ"ל. אלא שביום 2.12.2015 ניתן צו כנוס נכסיו של שפר בהליכי פשיטת רגל וההליכים לגביית החוב פסקו.

עוד יוער כי המשיב לא הגיש תביעה כנגד מנחם וואלפא וחיים שפר ולמרות ערבות השניים גם לפרעון השיק כעולה מגב השיק – המשיב לא הוסיפם כחייבים בבקשה לבצוע השטר.

שפר מעל באמונה, ונאלץ לגירסתו, למסור את השקים למשיב בעקבות לחץ שהפעיל עליו המשיב שלא כדין בעודו בהליכי פש"ר. רק בדיון בהתנגדות בהליך הראשון, נודע למבקשת נסיבות מסירת השקים למשיב וכן כריתתו של הסכם הערבות בו המועד לפרעון החוב הוא עם ביטולו של צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד בעלה על מנת שיצא לחו"ל ויקבץ שם נדבות לפרעון החוב למשיב.

בפסק הדין שניתן בע"א (תל אביב-יפו) 1011-96 ראובן שוורצברג נ' עלית תעשיות בע"מ מיום 9.12.97 נקבע כך לאחר שהוברר כי חתימת המערער הוספה לשיק בחתימה נוספת בגב השיק: "חתימתו של המערער על גב השיק היא חתימה נוספת. אולם גם מי שחתם על שטר וחזות השטר מראה שאין זו חתימת היסב - מוטלת עליו חבות לפרעונו. אלא שאינו חב על פי חתימתו בלבד. חבותו תקום רק אם יוכח לשם מה חתם, והיא תהיה בהתאם להסכם שלפיו חתם (זוסמן דיני שטרות, מהדורה שישית, עמ' 306). על כורחך אתה אומר כי בעניינינו אין המערער חייב על פי חתימתו על השטר בלבד, אלא על יסוד עילה המורכבת מן החתימה ביחד עם ההסכם שעליו פיו חתם, והסכם זה הוא הקובע מהי מידת חבותו.". דהיינו, יש לברר האם השקים אכן ניתנו על פי הסכם בין המבקשת לבעלה ועל מנת להבטיח את פרעון חובו למשיב.

עורכי הדין והצדדים המשתתפים בדיון ב-Zoom יבצעו "נסוי כלים" לפני הדיון, לרבות שיחת Zoom ניסיונית, ויוודאו שהמערכת כולה עובדת כהלכה.

לדיון יתייצבו גם בעלי הדין בעצמם.

...