בקשות לעיון בתיקי בית הדין לעבודה

מונחת בפני בקשה לעיון בתיק מכוח תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 (להלן-"תקנות העיון").

...

ככל שבית המשפט מצא כי יש לאפשר עיון, יש לבחון האם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות המתנגד לעיון ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו: בג"צ האגודה לזכויות האזרח, פסקה 25; רע"א 3863/15 לוי יצחק רחמני נ' Liberty Mutual Insurance Europe, פסקה 6 (28.06.2016)).

בהתאם לאמור ולאחר בחינה של כתבי בי- דין והחומרים המצויים בתיק הגעתי למסקנה כי גילוי של נספח 5 לכתב התביעה וגילוי של נספח 7 לכתב ההגנה יהא בו משום פגיעה בסודות מסחריים של התובעת בעניינים הנוגעים לכרייה שבצעה ולעתודות האבן וחומרי גלם לכרייה במחצבה הנידונה.

על מנת שלא תצא מכשלה ויגולו מסמכים שיוגשו בהמשך במסגרת ניהול ההליך, ככל שזה ינוהל, ללא בחינה של השיקולים למתן רשות לעיון כמובא ברישא של ההחלטה אני מורה כי גישה של המבקשת באמצעות נט המשפט תהיה לתיקיות ולמסמכים שהוגשו לתיק עד היום.

הכרעה תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"), קובעת את זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין: "4. (א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

וכדבריו: "על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו (והשוו: עניין תורג'מן, בעמ' 666). חובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון אינה הופכת נטל זה. לא הרי נטל הנמקה - במצב שבו נקודת המוצא היא לאפשר עיון - כהרי נטל שכנוע. מסקנה זו משליכה באופן ישיר על היקפה של הפגיעה הנגרמת בעצם קיומה של חובת הנמקה. נוכח העובדה כי הנטל לשכנע את בית המשפט מוטל על המתנגד לעיון, יכול מבקש העיון להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים" (ראו פסק הדין ההדגשה שלי - י.א.ש.).

לאחר שבחנתי את שלושת השלבים הנדרשים לבדיקה בבקשה להתיר עיון בתיק בית משפט (האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; האם קיימת הצדקה לעיון; והאם יש בעיון כדי לפגוע באופן העולה על הנדרש בזכויות המשיב), מצאתי כי המשיבה 1 לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח פגיעה שכזו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה 1 ומשהבאתי בחשבון את האיזונים הנדרשים שבין זכות העיון לבין האינטרסים השונים העלולים להיפגע כתוצאה מהעיון המבוקש - הנני קובעת כי דין הבקשה להתקבל.

דיון והכרעה למרות שההליך ניפתח כבקשה לעיין בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לבקשת הסנגורים, ולאור הקשר ההדוק בין הבקשה בנוסחה המקורי לבין בקשת הסנגורים שבפניי, העובדה כי התיק המקביל שהתנהל נגד המתלונן היתנהל בפניי, ועל מנת לחסוך זמן שפוטי, לא מצאתי כל מניעה לידון בבקשה שבפניי במסגרת הליך זה. המסגרת הנורמאטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בימ"ש קבועה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"), כאשר התקנה הרלוואנטית לעניינינו היא תקנה 4, וזו לשונה: "(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

מיישומם של הדברים האמורים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.

אנמק; ראשית ובשלב הראשון, סבורני כי אין איסור שבדין או הוראה תחיקתית שמונעים העברת עותק מפסק הדין למבקשים.

סוף דבר אני מתירה למבקשים לקבל לידיהם עותק מהכרעת הדין וגזר הדין שניתנו נגד המתלונן בת"פ 49015-05-22.

לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון).

...

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בימ"ש קבועה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, (להלן: "תקנות העיון") והתקנה הרלוואנטית לעניינינו היא תקנה 4, וזו לשונה: "(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

אנמק; ראשית ובשלב הראשון, סבורני כי אין איסור שבדין או הוראה תחיקתית אשר מונעים את העיון.

ברע"א 7906/21, מצליח נ' מיטרני 13.1.22, ביהמ"ש העליון אפשר עיון מלא חלף עיון חלקי אותו התיר בית המשפט המחוזי, תוך שנקבע כי: " נמצאנו למדים, כי לא היה מקום לדרוש מן המבקש להוכיח "טעם של ממש" המצדיק עיון בתיק.

סוף דבר, המבקשת תוכל לעיין באמצעות בא כוחה, בכתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין בתיק זה כפוף לחתימה על התחייבות בסך של 10,000 שלא לעשות כל שימוש במידע שיגיע אליה במסגרת העיון אלא בהתאם להוראות החוק.