בקשות לסילוק תביעה שטרית ותיקון כתב בקשה

לא נתייחס לדין ודברים בין הצדדים לעניין ההתיישנות, באשר הוכרעו על ידי בית משפט קמא והמבקשים לא העלו אותם במסגרת בקשה זו. ביום 31.05.2021 הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב התביעה לבצוע השטר, באמצעות הוספת הסכם ההלוואה.

גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן [רע"א 5062/16 רום גבס חפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ, (23.8.2016); רע"א 8222/18 עריית תל אביב יפו נ' אברהם בכדשן (25.3.2019); רע"א 6794/18 רחל איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (26.11.2018); רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23.11.2020); רע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7.7.2020)].

...

אנמק בקצרה את טעמי החלטתי (הגם שע"פ התקנות אין בכך הכרח).

גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן [רע"א 5062/16 רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ, (23.8.2016); רע"א 8222/18 עיריית תל אביב יפו נ' אברהם בכדשן (25.3.2019); רע"א 6794/18 רחל איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (26.11.2018); רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23.11.2020); רע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7.7.2020)].

ראיתי לנכון להפנות לפסקאות 35-37 מפסק הדין, המעיד על השוני מהמקרה דידן: "די לנו שבמקרה דנן לא קיים כלל חוזה הלוואה בכתב ושעל כן לא ניתן היה לרפא את הפגם שבדרישות סעיף 8 לחוק... ערים אנו כי יכול ולעיתים התוצאה תהא בלתי צודקת. אולם על בית המשפט לומר דברו תוך הדגשה כי מי שעיסוקו במתן הלוואות לרבות נכיון שיקים חייב לערוך חוזה הלוואה בכתב על כל פרטיו". בסיכומו של דבר, ומכל הטעמים שפורטו, הבקשה נדחית.

במסגרת התובענה המקורית, מבקשים התובעים מבית המשפט שיורה לנתבעות לסלק מהמקרקעין, שלטענתם בבעלותם, קו ביוב אשר הונח על ידן, ללא מתן הודעה או קבלת הסכמת בעלי המקרקעין.

הבקשה לתיקון כתב תביעה: במסגרת הבקשה חזרו התובעים על טענתם, לפיה הם בעלי זכות הבעלות במקרקעין מושא התובענה, ולצורך ביסוס טענתם זו צרפו לבקשה, בין היתר - תשריט חלוקה; הסכם מכר מכוחו רכשו התובעים את הזכויות במקרקעין; נסח טאבו ואישור מודד מוסמך.

לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 4126/05 סולימאן דרוויש חג'אזי נ' ועד עדת הספרדים, ניתן ביום 20/6/2006: "הכלל הוא שהטוען לבעלות, המסתמך על שטר רישום בטבו (קושן), שאין גבולותיו מאומתים על ידי מפת מדידה, חייב לשכנע את בית המשפט, שאותו שטר אכן חובק בתוך גבולותיו את המקרקעין שבסכסוך... קרי, על המסתמך על קושן להוכחת בעלותו בשטח מסוים להוכיח את הזהות שבין הגבולות על פי הקושן לבין גבולות השטח נשוא התביעה (ע"א 458/84 עיזבון המנוחה ג'והרה מלחם מועדי נ' מדינת ישראל פ"ד מא(2) 383-381 – 384 (השופט חלימה); ע"א 1236/92 משה דוד לוי ואח' נ' וואקף חסן אלחוסיני ואח' פ"ד נא(2) 231, 239 (השופט טירקל)). זאת – שכן לעיתים קרובות השטח והגבולות, הרשומים בקושן, לא נקבעו על סמך מדידה פרטנית ויסודית, ולפיכך לא תיאמו את המציאות (ע"א 87/50 דוד ליבמן נ' ברטה ליפשיץ פ"ד ו 57, 91 (השופט – כתארו אז – אגרנט)..." את מיקום המקרקעין שבבעלותם מתוך כלל המקרקעין הבלתי מוסדרים, יוכלו התובעים להוכיח דרך העדת עדים, אשר יעידו על מצב החזקה והשמוש במקרקעין לאורך השנים (ע"א (מחוזי ירושלים) 11030/07 הקסטודיה די טרה סנטה נ' ג'ורג' בשארה תורג'מאן, מיום 9/9/2007 (.

...

לפיכך, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, טרם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, וטרם ברור השאלות העומדות על הפרק, נחה דעתי שאין מקום בשלב זה להורות על סילוק התביעה על הסף, המהווה שלעצמו סעד קיצוני אשר לא בנקל יעתר לו בית המשפט ( ע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ ואח' נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח', ניתן ביום 14/4/2010).

כך גם יש ליתן את הדעת, לעניין החלת סעיף 12(א) לחוק תאגידי המים בעניננו אשר קובע, בין היתר, כי "...כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוספו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה". כאמור, בהתייחס לשלב המקדמי בו מצוי ההליך ולאור העובדה שאין המדובר בנסיבות המצדיקות שימוש בסעד קיצוני של סילוק תביעה על הסף, נחה דעתי שאין להורות על סילוק התביעה כנגד המועצה.

על כן, הבקשה לסילוק על הסף נדחית, תוך ששמורות לנתבעות טענותיהן בעניינים אלה- להן אדרש במסגרת ניהול ההליך, לרבות שאלת חיוב בהוצאות.

מן התשובה עולה שבכוונת התובעת לפעול להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה שבה תבקש להפנות כלפי הנתבעת עילות תביעה נוספות שאינן שטריות, לרבות מכוח התחייבות בעל-פה ועשיית עושר ולא במשפט, ולעמדת התובעת הדבר מייתר את הבקשה לסילוק על הסף (ראו, למשל, סעיפים 25 ו-31 לתשובה, וסעיף 58 לתשובה שבו נרשם: "התובעת מתעתדת להגיש בקשתה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת עילות נוספות, דבר אשר ממילא ייתר את בקשת הנתבעת לסילוק התובענה על הסף").

...

לשלמות התמונה, מטעם זה גם לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת הנתבעת לערוך חקירה נגדית לשם ההכרעה בבקשה.

לקראת סיום יובהר שכל האמור לעיל הוא על בסיס לכאורי בלבד ומבלי להביע עמדה כלשהי לגופן של המחלוקות.

מן הטעמים האמורים לעיל, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

אולם – [4: בר"ע (ארצי) 59941-11-14 אטורה תעשיות בע"מ – שיטרית (19.10.15)] [5: בר"ע (ארצי) 18985-11-18 קרן לב"י האגודה למען החייל - ליאור מרקוס בכר (26.11.2018)] "משנה זהירות אין משמעו כי תוצאה של דחיית תובענה על הסף מחמת היתיישנות אינה אפשרית, והכל תלוי בנסיבות הענין. בכלל זה יש לשקול, בין היתר, את מידת מובהקות העילה למחיקה לרבות מידת הבירור הנדרשת לצורך הכרעה בה ומידת הזיקה – אם בכלל – בין הבירור הדרוש לשם הכרעה בטענת הסף והבירור העובדתי הדרוש לשם הכרעה בתובענה העיקרית".[footnoteRef:6] [6: בר"ע (ארצי) 3337-02-19 מדינת ישראל – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – רוטפוגל (10.2.2019)] במקרה זה, אנו קובעים כי עילת התביעה נוצרה ביום 22.07.2014, עת נימסרה ההחלטה בכתב לידי התובע ולכל המאוחר בתאריך פרישתו 31.08.2014.

אשר על כן, אנו מקבלים את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל היתיישנות עילת התביעה, ודוחים את הבקשה לתיקון כתב תביעה כיוון והעילה החדשה שמבקש התובע להוסיף אף היא היתיישנה.

...

לגבי העילה החלופית שהתווספה בכתב התביעה המתוקן, אנו סבורים שהיא התיישנה.

התוצאה היא כי אין מקום להתיר הגשת כתב תביעה מתוקן משהעילה שהתווספה אף היא התיישנה.

אשר על כן, אנו מקבלים את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל התיישנות עילת התביעה, ודוחים את הבקשה לתיקון כתב תביעה כיוון והעילה החדשה שמבקש התובע להוסיף אף היא התיישנה.

עוד נטען כי בפרוטוקול ההשלמה ('קלוזינג') מיום 24.6.2018 נכתב במפורש כי הרוכשת הנה מ.פ.ר. וכי אישורי המצגים הופנו למ.פ.ר. אשר הוגדרה בהם על ידי המוכרים כ'רוכשת'; כי שטרי העברת המניות שהונפקו על ידי החברות ניתנו לפקודת מ.פ.ר.; וכי פרוטוקולי ישיבות הדירקטוריון של החברות מאשרים, ביום 24.6.2018, את עסקת מכירת המניות למ.פ.ר. שהוגדרה על ידי המוכרים כ'רוכשת'; הנתבעים הבהירו כי המסמכים הללו הנם חלק ממסמכי העיסקאות נשוא התביעה ומהוים חלק בלתי נפרד מהם.

במסגרת תשובתו לבקשת התיקון ביקש הנתבע 2 כי ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת התיקון מבלי להכריע בשלב זה בבקשה לסילוק על הסף או ככל שזו תדחה, תיקון כתב התביעה יוגבל להוספת מ.פ.ר. כנתבעת נוספת מבלי שיותר לתובעים להרחיב את חזית המחלוקת או להכניס תיקונים נוספים, שלא התבקשו; כי תעמוד לנתבע 2 הזכות להגיש כתבי בי-דין ראושנים מתוקנים וכי תיפסקנה לטובת הנתבע 2 הוצאות ממשיות בשל הצורך להדרש לתיקון כתב התביעה.

...

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי כתב התביעה, כפי שהוא מנוסח כיום, אינו מגלה עילת תביעה מבוססת דיה ביחס לנתבע 2 ובפרט כשהדברים נבחנים על רקע הבקשה לצירופה של מ.פ.ר. כנתבעת נוספת בהליך.

לבסוף אציין כי לא ראיתי לקבל את טענת התובעים לפיה דין הבקשה לסילוק התובענה על הסף להימחק על הסף מחמת אי קיום החובה הקבועה בתקנה 45(ד) לתקנות בעניין פנייה מוקדמת ומסירת הודעה על כוונת הגשה בקשה בעניין, זאת לנוכח המפורט לעיל והמשמעות הנובעת מהותרת כתב התביעה בנוסחו המקורי.

סוף דבר כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 ימים ובכפוף לתשלום הוצאות הנתבע בשל הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, בסך של 5,000 שח, ללא תלות בתוצאות ההליך.