מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשות לסילוק תביעה ולהפקדת ערובה ב-3 תיקים מאוחדים

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפניי בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף ולחילופין לחיוב התובע בהפקדת ערובה בהתאם לתקנה 116א. תקנה 116א(ב) לתקנות בית-הדין לעבודה שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות", קובעת כדלקמן: שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
המונח ראשית ראיה לא הוגדר בחקיקה, אולם מקובל לראותו כראיה שיש בה ממש, גם אם אינה תומכת בכל פרטי ודקדוקי התביעה (ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (20.5.1991)).
האיכון לא הוגש לתיק בית הדין כנדרש, אף כי צורף – או לפחות חלקו – לבקשת הנתבעת 3 לסילוק על הסף.
...
הבקשות לסילוק על הסף נדחות אפוא.
יחד עם זאת מכל האמור לעיל עולה כי יש הצדקה לחיוב התובע בהפקדת ערובה כתנאי להמשך ההליכים בתיק.
סוף דבר לפיכך, אני מורה בזאת לתובע להפקיד ערובה בקופת בית הדין בסך 7,500 ₪ לשם המשך ההליך כנגד הנתבעות כתנאי להמשך ניהול ההליכים, וזאת עד ליום 1.1.2020.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התובע ציין בתגובתו כי מבדיקה שערך עולה כי ב-18 מתוך 25 תביעות שהוגשו נגד הנתבעים 4-1 הם הגישו בקשות דומות לסילוק על הסף ולחיוב בהפקדת ערובה, וכי הנתבעים נוהגים להונות קבלנים ואנשים פרטיים, ואף נגד חלק מהם ניפתחו תיקים פליליים בגין זיוף.
לגבי תיק ההוצאה לפועל טוען התובע כי הנתבעים הגישו היתנגדות בבית משפט השלום בחיפה (ת"א 15786-02-20), וטענו טענות שונות מן הטענות שנטענו במסגרת תביעה זו. התובע טוען כי הוא יבקש בעתיד לאחד את שתי התביעות.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לא מצאתי כי נסיבותיו של המקרה מצדיקות חיוב התובע להפקיד ערובה.
ביסוד מסקנה זו מספר נימוקים.
לאור האמור לעיל, אני מחליט לדחות את שתי הבקשות.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 14.4.2019 התקבלה בקשת שרי לסילוק התביעה הכספית שפלונית הגישה נגדה כמפורט בפיסקה 6 לעיל על הסף אגב חיובה בהוצאות משפט ובהוצאות לטובת אוצר המדינה.
בעיניין זה יש לזכור שדוד תבע פיצוי ביחס לכלל ההפרות במאוחד, כך שגם אם היה נקבע ששרי הפרה פעמים רבות את חובת הסודות ואילו הוא הפר אותה פעם אחת, עדיין סכום הפצוי היה זהה ומתקזז ביניהם; בנוסף, גם אם היה נקבע ששרי הפרה את חובת הסודות, נמצא שלא היה מלשון החוזה ומאומד דעתם של הצדדים כוונה להחיל על הפרה מסוג זה את הוראות הפצוי המוסכם; לבסוף, גם אם היה נקבע ששרי הפרה את חובת הסודות, לא היה מקום להחיל את הפצוי המוסכם על ההפרה, נוכח היתנהלותו חסרת תום הלב של דוד שגרמה במישרין להפרת חובת הסודות, כמתואר בפסק הדין, כמו גם הפרותיו הבוטות את הוראות ההסכם שגרמו אף הן להפרת חובת הסודות.
בפתח פרק "דיון והכרעה" נפסק כך: "אני סבור כי יש מקום לקבל את העירעור באופן חלקי בלבד, כך שהצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כנוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו". בפרק "סוף דבר", נכתב כך: "הצוו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כנוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו. ככל שתביעת המבקש בביהמ"ש קמא תדחה ובמועד מתן פסה"ד חובו בתיקי ההוצל"פ שפתחה נגדו המשיבה ושהוא עותר לביטולם יעמוד על מעל סכום זה (150,000 ש"ח) הסכום יועבר לידי המשיבה על חשבון חוב המבקש כלפיה (ותבוצע הפחתת חוב בהתאם בלישכת ההוצל"פ). ככל שסכום החוב בתיקי ההוצל"פ יהיה פחות מסכום זה (150,000 ש"ח) תוחזר יתרת הסכום (שמעבר לחוב בהוצל"פ) לידי המבקש". 34.4 ביום 18.10.2021 התביעה לביטול פסקי הדין נמחקה משום שדוד לא הפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של שרי על אף שהמועד להפקדתה הוארך ארבע פעמים.
...
באשר לסיכויי ההליך – אחת מהטענות המרכזיות של המבקש בתביעתו היא כי המשיבה הפרה הפרה יסודית את ההסכם משלא קיימה את הוראת סעיף 25.2 להסכם שאסר עליה להציג את ההסכם ו/או לגלות אודות קיומו: "הצדדים מתחייבים שלא למסור כל פרט המופיע בהסכם זה לכל גורם שהוא, כמו"כ מתחייבים הצדדים שלא לספר אודות קיומו של הסכם זה". ביהמ"ש קמא הביע בהחלטתו את התרשמותו כי מהמסמכים שצורפו לבקשה "לא ניתן לקבל את טענת המבקש שהמסקנה המתחייבת מהם היא שהמשיבה הפרה את החיסיון" ונימק זאת בכך ש"המסמכים אליהם הפנה המבקש אינם מלמדים שהמשיבה הפרה את חובת הסודיות עוד בטרם אישור ההסכם, אלא שהמשיבה אישרה שפנתה לעו"ד נטר והודיעה אותו שהגיע להסכם עם המבקש (אך לא מעבר לכך), זאת על מנת שעו"ד נטר לא יגיע לשני הדיונים שהיו קבועים כאמור למחרת היום.
בפתח פרק "דיון והכרעה" נפסק כך: "אני סבור כי יש מקום לקבל את הערעור באופן חלקי בלבד, כך שהצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כינוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו". בפרק "סוף דבר", נכתב כך: "הצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כינוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו. ככל שתביעת המבקש בביהמ"ש קמא תידחה ובמועד מתן פסה"ד חובו בתיקי ההוצל"פ שפתחה נגדו המשיבה ושהוא עותר לביטולם יעמוד על מעל סכום זה (150,000 ש"ח) הסכום יועבר לידי המשיבה על חשבון חוב המבקש כלפיה (ותבוצע הפחתת חוב בהתאם בלשכת ההוצל"פ). ככל שסכום החוב בתיקי ההוצל"פ יהיה פחות מסכום זה (150,000 ש"ח) תוחזר יתרת הסכום (שמעבר לחוב בהוצל"פ) לידי המבקש". 34.4 ביום 18.10.2021 התביעה לביטול פסקי הדין נמחקה משום שדוד לא הפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של שרי על אף שהמועד להפקדתה הוארך ארבע פעמים.
המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שדין הערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 8.3.2022 להידחות אף ללא צורך בתשובה, בהתאם להוראות תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: 35.1 הלכה למעשה ערעורו של דוד מכוון ביחס להחלטת כב' הרשמת מיום 19.10.2021 לחדש את הליכי הכינוס נוכח מחיקת התביעה לביטול פסקי הדין.
התוצאה היא שהערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מהות הבקשה בפני בית המשפט בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסילוק התובענה על הסף בטענה של העידר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט, בהתאם לסעיף 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ולחילופין להורות על הפקדת ערובה, בהתאם לסעיף 157 לתקנות (להלן: "הבקשה", "הבקשה החלופית", ו/או "הבקשות" בהתאמה); הרקע ועיקרי טענות הצדדים בתמצית בפנינו תיקים מאוחדים.
...
אשר על כן, לא ניתן בשלב זה, להכריע בטענות ללא בירור כדבעי, ודין הבקשה לסילוק על הסף – דחייה.
לאור המקובץ לעיל, דין הבקשה דחייה.
סוף דבר דין הבקשה העיקרית והחלופית – דחייה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שפיר הגיש שתי בקשות, שבהן אדון להלן: לחייב את החברה להפקיד ערובה בסך, שלא יפחת מ-20 אחוזים מסכום התביעה, מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999; ולהגיש כתב תביעה שכנגד יחד עם כתב-הגנה מתוקן, שהותר לו להגיש בתביעה נגדו.
לא יופקד הסכום במלואו ובמועד – תסולק התובענה.
אם.אייץ.אר, מנוביץ וחרמון אם רצונם בכך, יגישו – בכל התיקים שבכותרת, במאוחד – תצהירים של עדות ראשית; כל חוות-דעת של מומחה שברצונם להגיש, ערוכה כדין; וכל בקשה להזמנתו של עד בידיו של בית-המשפט – מנומקת, לרבות הסיבה לאי-הגשתו של תצהיר של עדות ראשית, נתמכת בתצהיר ובה גם הערכה של תמצית-העדות ובקשה לענין סוג-החקירה (ראשית או נגדית), עד ליום 3.12.2023.
...
בהחלטתי מיום 10.8.2021 קבעתי כי "לעת הזו אינני מקבל כתב תביעה שכנגד זה אל התיק. יש להסביר מדוע לא הוגש מראש, עם כתב-ההגנה המקורי ומה בתיקונו של כתב התביעה המקורי מצדיק את הגשתו, המאוחרת, של כתב תביעה שכנגד". לשיטתו של שפיר הוא הגיש את כתב התביעה שכנגד בהתאם לפסיקה, לרוחם של עקרונות היסוד של התקנות של סדר הדין האזרחי ומשיקולי יעילות דיונית.
על כך אוסיף כי אני סבור שצירופו של כתב התביעה שכנגד בשלב זה (להבדיל מן הזכות להגיש, בכל עת שלפי הדין, תביעה נפרדת) עלול לסרבל את ההליך ולהאריך את הדיון יתר על המידה.
נוכח האמור, באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להגשתה של תביעה שכנגד להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו