בקשות להפקדת ערובה ואגרה בהליך סעד הצהרתי

מעיון בכתבי טענות הצדדים בהליך דנן וכן החלטת כבוד השופט יעקב שפסר מיום 08.12.2015 שניתנה בעיניין בקשה לחיוב המשיב בערובה בהליך נגד קבוצת מלמד (הוא המשיב גם בעניינינו), עולה כי המשיב ואדם נוסף – המנוח אריה מקלף ז"ל (להלן ביחד: "קבוצת מקלף"), הגישו ביום 30.06.2010 תביעה לסעד הצהרתי כנגד מספר גורמים, בהם מולטימטריקס לעניין זכויותיהם בחברת מי גולן אנרגיית רוח בע"מ (להלן: "מי גולן").

טענות המבקשים: המבקשים הגישו כאמור בקשה לחיוב המשיב להפקיד ערובה בשיעור שלא יפחת מ-300,000 ₪, תוך שטוענים כי סכויי התביעה קלושים באשר עילת התביעה מבוססת על טענה הסותרת טענה שהעלה המשיב, הגם שאינו בעל הדין הזכאי לתבוע מכוח אגרת החוב, בהליך כנגד קבוצת מלמד ואף אינה מבססת נסיבות חריגות וקיצוניות המצדיקות חיוב אישי של נושא משרה בהפרת חיוב חוזי של חברה.

...

לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את הדברים שקול היטב, בשלב זה של ההליך אני קובעת כי סיכויי התביעה אינם גבוהים מאוד באופן המצדיק פטור מהפקדת ערובה.

כך אני קובעת בזהירות הראויה, תוך שאינני קובעת מסמרות באשר לסיכויי ההליך בהמשך, אלא מציינת זאת אך לצורך מתן ההחלטה בבקשה דנן, שהינה חיוב התובע בתשלום ערובה לכיסוי הוצאות הנתבעים.

סוף דבר; לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי המשיב יפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים בסך של 50,000 ₪ תוך 30 ימים.

בפניי בקשה מטעם הנתבעת בהליך (להלן: "הנתבעת") להורות לתובעת בהליך (להלן: "התובעת") לשלם אגרת בית משפט בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"); ולהפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאותיה בהתאם לתקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א"), בסכום שלא ייפחת מסך של 250,000 ש"ח, המהוה כ-10% מסכום התביעה בפועל.

דיון והכרעה הבקשה לתשלום אגרה תקנה 3(1) לתקנות האגרות קובעת כי "צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור" הם הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתן לביטוי בכסף ולפיכך תשולם בגינם אגרה בסכום קצוב, נמוך יחסית, בהתאם לפרטים 3, 5 או 10 בתוספת לתקנות האגרות.

...

עמד על כך ממש לאחרונה בית המשפט העליון (כב' השופט גרוסקופף) במסגרת רע"א 7200/20 יואר אלזו השקעות בע"מ נ' אאורה ישראל יזמות והשקעות בע"מ, פס' 30 (6.4.2021): "תביעה לסעד הצהרתי היא החריג לכלל. להבדיל מתביעה לסעד מהותי, אין תביעה לסעד הצהרתי דורשת קיומה של עילת תביעה, ולמעשה תכליתה איננה לאכוף על הנתבע זכות שלה טוען התובע, אלא לקבל הצהרה שיפוטית ביחס לקיומו של מצב דברים נתון (נינה זלצמן מעשה בית-דין בהליך אזרחי, 124 (1991) (להלן: זלצמן, מעשה בית-דין); ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר, פ"ד לב(1) 85, 93 (1977) (להלן: עניין בנק ברקליס)). לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב האם להיעתר לבקשה לסעד הצהרתי. על מנת שבית משפט ידון בתובענה למתן סעד הצהרתי על מבקש הסעד להראות כי יש לו אינטרס לגיטימי בכך שההכרעה תתקבל בדרך זו, וכי הגשת תובענה לסעד מהותי קונקרטי כגון סעד כספי אינה אפשרית או אינה יעילה. במילותיו הקולעות של יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 563 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995):

בנסיבות ענייננו ניתן ואף צריך להגיש את התביעה כעתירה לסעד כספי קונקרטי בשווי הדירה, וגם מטעם זה יש לקבל את הבקשה לעניין תשלום האגרה.

סיכומם של דברים, הבקשה מתקבלת בחציה ונדחית בחציה.

רקע ותמצית טענות הצדדים בהמרצת הפתיחה שבגדרה הוגשה הבקשה, עותרת המשיבה לסעד הצהרתי לפיו קיימת לה זכות למימוש משכנתה בגדרי הליך המתנהל בלישכת הוצל"פ. הכול, מכוח יחסי שתוף פעולה נטענים בין הצדדים.

לגישתה, אין להוסיף "חטא על פשע" ולחייבה בהפקדת ערובה, לאחר שנאלצה לשלם אגרה בגין הליך זה אף שלא היה עליה לשאת בנטל הגשתו וניהולו.

הוראת סעיף 353א בחוק החברות מורה, כי: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". הוראה זו מכוננת חזקה לפיה בהנתן בקשה תואמת, חברה בערבון מוגבל מחויבת להפקיד ערובה להוצאות הצד הנתבע, ככל שהתובענה תידחה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות העניין – שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה בחלקה.

נוסף על כך, לא שוכנעתי כי בנסיבותיו הלכאוריות של המקרה הנדון, המבקשים פועלים בחוסר תום לב או כי הבקשה הוגשה במטרה למנוע את בירור התובענה.

אני סבור כי הסכום המבוקש אינו הולם את מאפייני התובענה ואת סכום ההוצאות שאך ניתן לשער שייפסק, ככל שתידחה.

הבקשה לחיוב בערובה הוגשה בזיקה לשתי בקשות שהוגשו בו ביום 23.4.2021 על ידי המשיב בגדרי התיק שבכותרת: האחת, "בקשה לביזיון בית משפט על ידי הנתבעת וכן סעד הצהרתי: פסיקתא

ראייה לכך היא שהמשיב לא עמד על קיומו של דיון בבקשת הסעד הזמני; היתנהלותו הדיונית של המשיב חסרת תום לב והוא משתמש לרעה בהליכי משפט; בקשות הסרק גרמו למבקשת לחיסרון כיס מעת שנאלצה להשיב להן ובתוך כך לשאת בתשלום שכר טירחה ולשאת באגרה.

מעבר לעובדה שאין לכרוך תחת הליך בקשה אחד בקשות וסעדים שונים, אזי הליך הפקדת ערובה אינו נועד להבטיח מראש הוצאות, אלא במקרים חריגים כפי שיפורט להלן.

...

סבור אני כי מתעורר חשש ממשי שהמבקשת לא תוכל, ולמצער תתקשה ביותר, .

לפיכך, הבקשה להפקדת ערובה נדחית.

יחד עם זאת, נוכח העובדה שהטענות שהועלו בכתב התביעה כאן לא נטענו במסגרת ההליך הקודם, אני סבורה כי בחינת חוסר תום לבה של התובעת בהליך כאן, העובדה כי חויבה בהוצאות בגין עיכוב תשלום האגרה ושילמה אותן רק בחלוף כ-4 חודשים, היתנהלותה במסגרת הדיון בבקשה לפטור מאגרה והעיכוב בתשלומה, העובדה כי לא צורפו להליך צדדים שאין חולק כי הסעד ההצהרתי רלוואנטי לגביהם (רוכשי הזכויות מהנתבעים) יש מקום לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים.

...

בעקבות החלטתי 15.06.23 בבקשת הנתבעות 1-2 למחיקת ההליך בשל תשלום אגרה בחסר, במסגרתה קבעתי כי התובעת לא הציגה טעם המצדיק פיצול התובענות, ביום 31.07.23 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ובו כרכה את התביעה ההצהרתית ביחד עם תביעה כספית בסך של 1.5 מיליון ₪.

זאת ועוד, הרי שגם בסוגיית המצאת כתב התביעה המתוקן התנהלה התובעת באופן שהביא להחלטתי מיום 09.01.24 במסגרתה הוריתי לתובעת להמציא לנתבעים את כתב התביעה על נספחיו כדין, לאחר שלא עשתה כן. סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי אכן יש מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה.

בשכלול כל האמור לעיל, אני קובעת את סכום הערובה ביחס למבקשים בסכום של 50,000 ₪.

החלטתי ניתנת כרשמת.