חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשות לגילוי מסמכים, צו נגד צדדי ג' ואיכון טלפוני

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשל היתנהלותו זו של התובע הוגש נגדו כתב תביעה שכנגד, בשל עשיית עושר ולא במשפט וגניבת סוד מסחרי וגניבת עין מכח חוק עוולות מסחריות.
הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבאנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להמנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עיזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255).
אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעיניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן - "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. היתקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי". כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהיתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך.
ב) פירוט שיחות יוצאות מהטלפון הנייד של התובע (054-3202051) אל הטלפון הנייד של מר ירון גרגי מעסיקו של התובע בחברת א.א מסירות ואיתורים (054-6886668) לחודשים ינואר עד מאי 2018; דו"ח איכון לטלפון של התובע מיום 8.3.18 ועד ליום 8.4.18 - לטענת הנתבעת, בחודשים אלה היה התובע עובד הנתבעת, ונודע לה כי כבר אז החל בבניית קשרים עם מעסיקו החדש.
אשר ליתר המסמכים המבוקשים - הבקשה נדחית כאמור לעיל למעט קבלת הבקשה לקבלת דו"ח פירוט שיחות ודו"ח איכון.
...
גם לגופו של עניין, דין התביעה להידחות.
סוף דבר: הנתבעת הגישה דרישה נרחבת לגילוי מסמכים.
אשר ליתר המסמכים המבוקשים - הבקשה נדחית כאמור לעיל למעט קבלת הבקשה לקבלת דו"ח פירוט שיחות ודו"ח איכון.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

(בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים; בקשת הנתבעת למתן צו בעיניין דו"ח איכון לטלפון הסלולארי של התובע) התובע (להלן – העובד) הועסק אצל הנתבעת (להלן – המעסיקה) בין החודשים 12/12 ועד 6/17 כאיש אחזקה, חשמלאי ומפקח.
התובע טען, בין השאר, כי הוא פוטר על רקע תלונות שהגיש כנגד הממונה הישיר על עבודתו.
המעסיקה טענה שמתן צו כאמור יפגע בפרטיות צדדים שלישיים שאינם צד להליך, ויש לשקול את הפגיעה בפרטיות בנוסף להיעדר הרלוואנטיות הישירה.
הגם שמדובר במסמך רלוואנטי, מקום בו צד מצהיר כי מיסמך מסוים אינו בידו, אין טעם במתן צו לגילויו.
...
אשר לבקשת המעסיקה – דין הבקשה להתקבל.
מקובלת עלי טענת המעסיקה שמסמכים שיכולים ללמד על מיקומו של העובד בשעות עליהן דיווח כשעות עבודה הם מסמכים רלוונטיים לבירור הפלוגתאות בהליך, בדומה למסמכים כגון דו"חות פריוריטי.
סוף דבר הנתבעת תפעל בהתאם לאמור בסעיפים 9 ו- 10 להחלטה, ותמסור את המסמכים תוך 30 ימים מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשות הנתבעת (להלן- המבקשת) לגילוי מסמכים ספציפיים, מתן צו נגד צדדי ג' להליך - משרד התחבורה והמוסד לביטוח לאומי ומתן צו לאיכון טלפוני של התובע (להן - המשיב).
...
הכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני מקבלת את בקשת המבקשת (הנתבעת) למתן צו איכון.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת, החלטת בית הדין האיזורי "סותרת את ההלכות הפסוקות העוסקות בקביעת מידת הרלוואנטיות של המסמכים אשר גילויים מתבקש, לרבות בעיניין גילוי דוח איכון טלפוני". כך, לשיטת המבקשת המסמכים שגילויים נדחה מאחר ואינם רלוואנטיים לתובענה – בכללם התכתובות שניהל המשיב עם מי מטעם המבקשת בנוגע לעבודה עבור חברת באבו – קדוחי ניסיון בע"מ (להלן – החברה המתחרה), משנת 2019 והלאה; התכתובות בין המשיב ובין האח הנוסף, במהלך תקופת העסקת המשיב אצל המבקשת, הנוגעים לעינייני עבודה, לרבות אצל החברה המתחרה; וכן מסמכים הנוגעים להעסקת המשיב במקומות עבודה אחרים במקביל ולאחר סיום עבודתו במבקשת (ובכלל זה חוזי העסקה, טפסי 106, תלושי שכר ודוחות נוכחות) – עומדים במבחן הכפול שנקבע בפסיקה בהקשר זה, כלומר שהנם רלוואנטיים לתובענה הן "בהיבט הצר" וממילא קיימת בינם ובין הסוגיות המתעוררות בתובענה "זיקה ברורה", והן ב"היבט הרחב".
אשר למסמכים שגילויים נדחה היות ואינם מצויים בחזקתו של המשיב, כי אם בידי צדדים שלישיים, המבקשת טענה כי גם כאן מדובר במסמכים "רלוואנטיים ביותר", בין היתר, לבירור סוגיית ניצול ימי החופשה של המשיב בעבודתו אצל המבקשת, ולסוגיית "נטישת המשיב את מקום עבודתו בעודו ממשיך לנצל את הידע והקשרים שצבר במסגרת עבודתו...". ביחס לדו"ח האיכון טענה המבקשת כי בפסיקה נקבע שדו"ח איכון הוא בעל רלוואנטיות לשאלת שהיית העובד בחצרי המעסיק.
מסמכים בידי צדדים שלישיים (סעיפים ו' ו – ח' לבקשה) –הכלל הוא כי "הליכי גילוי מסמכים מתנהלים בין בעלי הדין בלבד, ועל כן בסכסוך בין ראובן לשמעון, בית המשפט לא יתן צו לגילוי מסמכים כנגד לוי ... הדרך הדיונית הרגילה להמצאת מסמכים שבידי צד שלישי היא איפוא באמצעות זימון הצד השלישי, אם לצורך מתן עדות ואם לצורך הצגת המסמכים" (רע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרויקטים בע"מ נ' ת.ק.ש אלפיים (1997) בע"מ (23.8.2015); בר"ע (ארצי) 37161-09-18 י- חיישנים בע"מ – גירז'ל (15.1.2019) והאסמכתאות שם).
...
דיון והכרעה לאחר בחינת ההחלטה, בקשת רשות הערעור וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא קבלת תשובת המשיב, משלא מצאתי לחרוג מהכלל לפיו ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות דיוניות, כגון ליתן או לסרב ליתן צו לגילוי מסמכים, כמו גם בהיקפו של צו כאמור.
מסמכי העסקה במקומות עבודה אחרים ותכתובת בקשר לחברה המתחרה (סעיף ז'; סעיפים ג' – ד' לבקשה) – מקובלת עלי קביעת בית הדין האזורי בדבר חוסר הרלוונטיות של מסמכים שעניינם העסקתו של המשיב במקומות עבודה שאינם החברה המתחרה.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

(1) תמצית השתלשלות העניינים הרלבנטית לבקשה המשיב הגיש תובענה כנגד המבקש בגדרה טען להיותו עובד של המבקש מינואר 2009 ועד אוקטובר 2022, ועל יסוד זאת תבע סכום של 272,839 ש"ח בגין העסקה ללא תלושים, פיצוי מכוח חוק הגנת השכר, העדר הפקדות לגמל ולפיצויים, פצויי פיטורים, אי מתן הודעה מוקדמת, חופשה, הבראה, חגים ונסיעות.
הבקשה השלישית, המצויה במוקד בקשת רשות ערעור זו, היא בקשה למתן צו לאיכון הטלפון של המבקש בין החודשים אוקטובר 2018 ועד מרץ 2019, אשר לה נעתר בית הדין האיזורי, ועליה נרחיב להלן.
וכך נאמר (ההדגשה שלנו-ח.א.ג): "כפי שבואר בהרחבה לעיל, בקשה למתן צו איכון מגלמת בחובה מופע מובהק של גילוי מידע אשר יש בו כדי לפגוע באופן ממשי בפרטיות של מושא המידע המבוקש. לפיכך, אמות המידה המפורטות לעיל בודאי חלות, ואף ביתר שאת, על בקשה לגילוי נתוני מיקום. יתר על כן, אני סבורה כי ניתן לצקת תוכן ייחודי למבחנים הכלליים שנקבעו לגילוי מסמכים העלולים לפגוע בפרטיות, מתוך אמות המידה שהתפתחו לאורך השנים בתחום דיני העבודה ובמשפט הפלילי. כך, במסגרת האיזון שבין מידת הרלוואנטיות של צו האיכון המבוקש ובין פגיעתו בזכות לפרטיות, אני סבורה כי על בית המשפט לבחון אם יש בנתוני המיקום כדי לתרום להכרעה ברורה (דהיינו, אם הם בעלי משקל ראייתי פוטנציאלי רב) בסוגיה עובדתית קונקרטית השנויה במחלוקת בין הצדדים, ונמצאת בליבת הסיכסוך הנידון". אשר לרלבנטיות במובן הרחב - בענין פישר ציינו כי יש לבחון את הקף הגילוי על ציר הזמן; סוג המידע – זיקתו לבעל דין בהליך, שם התובע, ולא לצד שלישי להליך; אופן מסירת המידע, כאשר נתוני האיכון הנמסרים על ידי חברת הסלולאר עלולים לטמון בחובם גם "מידע עודף", היינו מידע אודות מקום המצאו של העובד שלא לצורכי עבודתו, הרי שנתוני האיכון יועברו קודם כל לעובד אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף.
...
מטעם זה דין הערעור להתקבל.
מטעמים אלה סברנו כי דין הערעור להתקבל, במובן שצו האיכון שהוצא ביחס למבקש מבוטל.
סוף דבר – הערעור מתקבל, וצו האיכון שניתן בהחלטה ביחס למבקש – מבוטל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו