(1) תמצית השתלשלות העניינים הרלבנטית לבקשה
המשיב הגיש תובענה כנגד המבקש בגדרה טען להיותו עובד של המבקש מינואר 2009 ועד אוקטובר 2022, ועל יסוד זאת תבע סכום של 272,839 ש"ח בגין העסקה ללא תלושים, פיצוי מכוח חוק הגנת השכר, העדר הפקדות לגמל ולפיצויים, פצויי פיטורים, אי מתן הודעה מוקדמת, חופשה, הבראה, חגים ונסיעות.
הבקשה השלישית, המצויה במוקד בקשת רשות ערעור זו, היא בקשה למתן צו לאיכון הטלפון של המבקש בין החודשים אוקטובר 2018 ועד מרץ 2019, אשר לה נעתר בית הדין האיזורי, ועליה נרחיב להלן.
וכך נאמר (ההדגשה שלנו-ח.א.ג):
"כפי שבואר בהרחבה לעיל, בקשה למתן צו איכון מגלמת בחובה מופע מובהק של גילוי מידע אשר יש בו כדי לפגוע באופן ממשי בפרטיות של מושא המידע המבוקש. לפיכך, אמות המידה המפורטות לעיל בודאי חלות, ואף ביתר שאת, על בקשה לגילוי נתוני מיקום. יתר על כן, אני סבורה כי ניתן לצקת תוכן ייחודי למבחנים הכלליים שנקבעו לגילוי מסמכים העלולים לפגוע בפרטיות, מתוך אמות המידה שהתפתחו לאורך השנים בתחום דיני העבודה ובמשפט הפלילי. כך, במסגרת האיזון שבין מידת הרלוואנטיות של צו האיכון המבוקש ובין פגיעתו בזכות לפרטיות, אני סבורה כי על בית המשפט לבחון אם יש בנתוני המיקום כדי לתרום להכרעה ברורה (דהיינו, אם הם בעלי משקל ראייתי פוטנציאלי רב) בסוגיה עובדתית קונקרטית השנויה במחלוקת בין הצדדים, ונמצאת בליבת הסיכסוך הנידון".
אשר לרלבנטיות במובן הרחב - בענין פישר ציינו כי יש לבחון את הקף הגילוי על ציר הזמן; סוג המידע – זיקתו לבעל דין בהליך, שם התובע, ולא לצד שלישי להליך; אופן מסירת המידע, כאשר נתוני האיכון הנמסרים על ידי חברת הסלולאר עלולים לטמון בחובם גם "מידע עודף", היינו מידע אודות מקום המצאו של העובד שלא לצורכי עבודתו, הרי שנתוני האיכון יועברו קודם כל לעובד אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף.
...
מטעם זה דין הערעור להתקבל.
מטעמים אלה סברנו כי דין הערעור להתקבל, במובן שצו האיכון שהוצא ביחס למבקש מבוטל.
סוף דבר – הערעור מתקבל, וצו האיכון שניתן בהחלטה ביחס למבקש – מבוטל.
