בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד שופרסל בעניין מבצעים מקוונים

שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית הוגשו נגד שופרסל בע"מ (להלן: "שופרסל") הן עניינה של ההחלטה דנא.

אף ששתי הבקשות עוסקות בסוג מבצעים מסוים שעורכת שופרסל באתר ההזמנות המקוון שהיא מפעילה, יש פער של זמנים בין שתי בקשות האישור.

עוד לציין כי בקשת האישור מגדירה 3 תתי קבוצות שבשמן מבוקש לנהל את התובענה כייצוגית, בהתאם לשלושת הטענות העיקריות בבקשת האישור: 1) "מי ששילם למשיבה דמי משלוח בסך 30 ש"ח לאחר שכתוצאה מאספקה חלקית של המוצרים שנכללו במשלוח שהזמין ממנה, קטנה עלות המשלוח לפחות מ-750 ש"ח". 2) "מי שהזמין מהמשיבה מוצרים במחיר המגלם הנחה בגין כמות... אך המשיבה סיפקה לו כמות קטנה מזו המאפשרת להנות מהנחת הכמות, וגבתה עבורו מחיר מלא ללא מבצע". 3) "כל מי שחוייב על ידי המשיבה עבור "ערכת הצטרפות לאונליין" בסכום של 9.90 ש"ח".

בעוד שסעיף 7(ב)(1) מתייחס "לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה", עניינו של סעיף 7(ב)(2) הוא "בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה". כך או כך, לפי סעיפים 7(ב)(1) ו- 7(ב)(2) "בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר". מהדברים שהובאו לעיל עולה כי השיקול העקרי שצריך להנחות את בית המשפט בהחלטה לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות הוא טובת חברי הקבוצה בנסיבות העניין.

...

ניהול הליך ייצוגי אורך זמן רב והרי לו הייתי נעתרת לבקשת המבקשים בעניין דהן, היתה המשמעות הדיונית של החלטה זו התחלת ההליך מראשיתו, וזאת לאחר כברת דרך לא מבוטלת שנעשתה בדיון בבקשת הררי.

אני סבורה כי מכלול הנסיבות בענייננו מטה את הכף להורות על מחיקת בקשת דהן, וכך אני מורה.

על כן, אני מורה על מחיקת בקשת דהן ועל המשך הדיון בבקשת הררי, במסלול הדיוני הנוכחי.

] לפנַי בקשה ל"עיכוב ביצוע" החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (א' נחליאלי חיאט) מיום 7.12.2021 בת"צ 23066-04-20 ות"צ 1358-08-21, בה הורה על מחיקת בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגישו המבקשים נגד משיבה 1, שופרסל בע"מ (להלן: שופרסל).

בקשה זו כללה שלוש טענות עיקריות הנוגעות לשימוש בשירות המקוון של שופרסל: האחת, כי במקרים בהם הזמנה של לקוח עמדה בעת ביצועה על סך של 750 ש"ח או יותר, אך סכומה פחת מסך זה מחמת מחסור במוצרים שהוזמנו במחסני שופרסל, היא גובה דמי משלוח בסך של 30 ש"ח (התואמים הזמנה של סל שעלותו פחותה מ-750 ש"ח) במקום 10 ש"ח; השניה, כי במקרים בהם לקוח הזמין מוצרים בהנחת כמות ושופרסל סיפקה לו כמות קטנה מזו שהזמין, הוא חויב במחיר המלא של המוצר; השלישית, כי לקוח חדש המצטרף לשירות המקוון של שופרסל מקבל "ערכת הצטרפות" אך מחויב בגינה בסך של 9.90 ש"ח. ביום 31.12.2020 הגישה שופרסל את תשובתה לבקשת הררי, ולאחריה באו הצדדים בדין ודברים בניסיון לגבש הסדר שיוגש לאישור בית המשפט וייתר את המשך ההליכים בתיק.

...

המבקשים טענו כי נוכח הבדלים אלה הם נמנעו מלכתחילה להגיש בקשה לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, אך לאחר שעיינו בהסדר הפשרה בבקשת הררי נתחוור להם כי נעשה ניסיון לכלול בו גם את הקבוצה המיוצגת במסגרת בקשתם.

ראשית, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה.

כמו כן, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה.

הבקשה נדחית.

בפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור") במסגרתה נטען, כי המשיבה אינה מאפשרת ללקוחותיה המבצעים את קניותיהם באמצעות שירות "שופרסל אונליין", או באמצעות הזמנה טלפונית, להחזיר את מכלי המשקה הריקים לשליחיה ולקבל תמורתם את דמי הפקדון בהתאם לסעיף 6 של חוק הפקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק הפקדון").

באשר לטענת המבקש, לפיה צרכן רשאי להחזיר מכל משקה ריק בהתאם לסוג העסקה שביצע, כך שאם רכש מעסק מקוון, הוא רשאי להחזירו באמצעות החנות המקוונת, טוענת המשיבה, כי טענה זו אינה מתיישבת עם לשון סעיף 14ה(ב)(2) לחוק הגנת הצרכן, הקובע שככלל במכירה מרחוק החזרת המוצר תיעשה לעוסק במקום עסקו ולא במקום בו קיבל הצרכן את המוצר.

אציין, כי בישיבת וועדת הכלכלה של הכנסת מיום 16.11.2021 בעיניין היערכות להחלת חוק הפקדון על מכלי משקה גדולים (החל מיום 1.12.2021), הועלה עניין הרכישות באמצעות מכר מרחוק על ידי גב' אקרמן, המשמשת כראש תחום חקלאות ואיכות סביבה במרכז השילטון האיזורי (שם, בעמ' 39), כשלדבריה: "... ומה שיקרה זה שכל עוד אין היערכות התושבים ישליכו את זה לפחים הכתומים כי בשביל שניים או שלושה בקבוקים הם לא ייסעו חצי שעה לסופרמרקט הקרוב. במרחב הכפרי גם יש לנו הרבה מאוד הזמנות און-ליין כך שהתושבים בכלל לא מגיעים לסופרמרקטים... אנחנו לא רוצים למצוא את המכלים האלה בפחים הירוקים. אנחנו בקשר יומיומי הדוק עם המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו מקווים מאוד שבעבודה משותפת נוכל לחשוב על כל מיני פיתרונות יצירתיים ומהירים שייתנו לנו מענה." דהיינו, עניין ההזמנות באמצעות מכר מרחוק הועלה בישיבת וועדת הכלכלה, ועל המחוקק ליתן דעתו לעניין זה את, ולשקול מענה הולם לסוגיה זו, ככל שהוא ימצא לנכון, ואל לו לבית המשפט להחיל את חוק הפקדון בסיטואציה מושא הליך זה, מקום בו המחוקק נימנע מלעשות כן. נוכח המפורט לעיל, סבורני, שלא מיתקיים בעניינינו התנאי הנידרש הקבוע בסעיף 8(א)(1) של חוק תובענות ייצוגיות, דהיינו, לא ניתן לקבוע שיש אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה או משפט תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה, ולכן אני מורה על דחיית בקשת האישור.

...

תפקידו של בית המשפט לפרש את החוק וליישם אותו, אך סבורני, שהפרשנות המוצעת לחוק הפיקדון על ידי המבקש במסגרת בקשת האישור, מהווה, למעשה, שינוי של החוק, דבר המצוי בסמכות המחוקק, במיוחד נוכח השלכות הרוחב שיש לכך, וכן נוכח ההשלכות הכלכליות הכרוכות בכך, המחייבות עריכת בחינה מערכתית מקיפה על ידי המחוקק.

אציין, כי בישיבת וועדת הכלכלה של הכנסת מיום 16.11.2021 בעניין היערכות להחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים (החל מיום 1.12.2021), הועלה עניין הרכישות באמצעות מכר מרחוק על ידי גב' אקרמן, המשמשת כראש תחום חקלאות ואיכות סביבה במרכז השלטון האזורי (שם, בעמ' 39), כשלדבריה: "... ומה שיקרה זה שכל עוד אין היערכות התושבים ישליכו את זה לפחים הכתומים כי בשביל שניים או שלושה בקבוקים הם לא ייסעו חצי שעה לסופרמרקט הקרוב. במרחב הכפרי גם יש לנו הרבה מאוד הזמנות און-ליין כך שהתושבים בכלל לא מגיעים לסופרמרקטים... אנחנו לא רוצים למצוא את המכלים האלה בפחים הירוקים. אנחנו בקשר יומיומי הדוק עם המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו מקווים מאוד שבעבודה משותפת נוכל לחשוב על כל מיני פתרונות יצירתיים ומהירים שייתנו לנו מענה." דהיינו, עניין ההזמנות באמצעות מכר מרחוק הועלה בישיבת וועדת הכלכלה, ועל המחוקק ליתן דעתו לעניין זה את, ולשקול מענה הולם לסוגיה זו, ככל שהוא ימצא לנכון, ואל לו לבית המשפט להחיל את חוק הפיקדון בסיטואציה מושא הליך זה, מקום בו המחוקק נמנע מלעשות כן. נוכח המפורט לעיל, סבורני, שלא מתקיים בענייננו התנאי הנדרש הקבוע בסעיף 8(א)(1) של חוק תובענות ייצוגיות, דהיינו, לא ניתן לקבוע שיש אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה או משפט תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה, ולכן אני מורה על דחיית בקשת האישור.

אולם, כאמור, בהִעדר תמיכה לטענה זו בלשון החוק, לא ניתן להיעתר לטענה זו, ועל המחוקק יהיה (ככל שימצא לנכון) ליתן את הדעת לסוגיה זו. עם זאת, סבורני, כי בנסיבות אלה, יש להימנע מחיוב המבקש בהוצאות המשיבה (לרבות האמור בסעיף 6 של ההחלטה מיום 8.12.2021), ולפיכך איני עושה צו להוצאות בגין בקשת האישור.

מר שמחי המשיך והסביר בתצהירו, כי השרות המסופק באתר שופרסל הוא רכישת מוצרים מקוונת, להבדיל מאספקה במשלוח, כאשר בחלק גדול מהמקרים ניתן לקבל את המוצרים שנרכשו באמצעות משלוח ליעד מבוקש או לנקודת איסוף.

המבקש הוסיף וטען, כי לשיטתו לא איבד את עילת תביעתו האישית, שכן תיקון המחדל הנטען בעניינינו בוצע לאחר הגשת בקשת האישור, ומכאן שקביעה לפיה המבקש איבד את עילת תביעתו בשל כך, עלולה להביא למצב לפיו כל משיבה שמוגשת נגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, תטפל רק במחדל הפרטני ובכך תסכל את התביעה.

המבקש העניק לסעיף פרשנות מרחיבה תוך שהוא התבסס בעיקר על שני פסקי דין וההפניות שאוזכרו בהם: האחד, פסק הדין שניתן בעיניין ואכים, שעניינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית (שנדחתה בסופו של דבר) בה נטען על ידי המבקשים שם להפליה על רקע של לאום מצד שופרסל בשירות המשלוחים שלה, לפי אחר – סעיף 3(א) לחוק איסור הפליה.

...

מבחינה משפטית, אני קובעת כי סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה, חל לגבי הספקת מוצר במקום העסק ושלוחותיו בלבד ולא במסגרת של שירותי משלוחים.

אני קובעת כי במשלוחים, חל איסור הטעיה מצד העוסק והחובה ליידע את הצרכן מראש בדבר הגבלות על מקום ההספקה, כאמור בסעיפים סעיפים 2(א) ו-31א(א)(1א) לחוק הגנת הצרכן.

גם מטעם זה נדחית בקשת האישור.

הרקע העובדתי הצריך לעניין נגד שופרסל בע"מ (להלן: שופרסל) הוגשו שתי בקשות דומות לאישור תובענה כייצוגית, ובהן טענות בנוגע לחיובים שונים שבהם מחייבת שופרסל לקוחות שמבצעים רכישה מקוונת באתר האנטרנט שלה.

...

אשר לטענת הנחת הכמות, יצוין כי בית המשפט המחוזי מצא כי אין הבדל ממשי בין שני ההליכים וכי הקבוצות הנטענות זהות, וקביעה זו מקובלת עלינו.

טרם סיום יצוין כי המערערים הגישו בקשה להוספת ראיה בערעור, היא עמדת היועצת המשפטית לממשלה ביחס להסדר הפשרה בבקשת הררי (להלן: עמדת היועמ"ש); ובהתאם להחלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.1.2022, הגישו המשיבים תשובה לבקשה זו. לאחר עיון בבקשה ובתשובה לא ראינו להיעתר למבוקש, זאת בהינתן שאין בכוחה של עמדת היועמ"ש כדי לשנות מהמסקנה שאליה הגענו שלפיה יש לדחות את הערעור.

סוף דבר התוצאה היא שהערעור נדחה בלא צורך בתשובה מאת המשיבים.