בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בגין מיסוי יתר

רקע עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), הוא סיווג שגוי של הכספים המופקדים בקופות גמל המיועדות לתשלום קצבה.

הסווג השגוי יביא למיסוי יתר של הקיצבאות שיקבלו אותם עמיתים של קופות הגמל.

...

אני סבורה כי גם בענייננו, מקום שהמבקש טען כי המשיבה 1 מייצגת את קרנות הפנסיה, דינה לצורך סעיף 24(א)(3) כדין קופת גמל.

מאחר שעיקר טענותיו של המבקש כנגד משיבה 1 מתמקדות בעוולה הספציפית של הפרת חובות חקוקות הכל כמפורט בסעיפים 54- 61 בבקשת האישור, הרי שאני סבורה כי יש סמכות עניינית ייחודית לבית הדין לעבודה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, בהתאם לסעיף 79(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מועבר הדיון בתובענה ובבקשת האישור לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

לאישור תובענה כייצוגית לפנינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה סיווג שגוי – כך נטען על ידי המבקש – של כספים המופקדים בקופות גמל המיועדות לתשלום קצבה שמנהלות המשיבות 2 ו-3, סיווג שצפוי לפי הטענה להביא למיסוי יתר של קיצבאות הפנסיה שיקבלו עמיתי הקופות בעתיד.

...

אמירה זו לא גובתה, ודאי שלא בצורה מספקת לטעמנו, בהתייחסות להוראה ספציפית של הרגולטור בחוזר 2017 המלמדת שכך על קופות גמל לנהוג (וראו לעניין זה הערות התובע בסעיף 2 לסיכומי התשובה שלו); שלישית עצם העובדה שהמשיבות שינו במהלך ההתדיינות בפנינו את אופן החישוב – ובהתאם את הרישומים בכל חשבונות העמיתים הרלוונטיים – כאשר לטענת המבקש נעשה הדבר בעקבות הגשת הבקשה לאישור ובכל מקרה באופן לא מספק ובלא שהשינוי נתמך בהוראה רגולטורית ברורה, תומכת לדעתנו באישורה כייצוגית גם של עילת תביעה, על מנת שניתן יהיה במהלך הדיון בתובענה לגופה לברר בצורה מקיפה – גם עובדתית ולא ברמה משפטית – את האופן שבו עודכנו רישומי המשיבות בעניין זה, האם אכן נעשה העדכון כדין ובאופן שאינו פוגע בזכויות העמיתים, וכן האם נכונה טענת המשיבות כי כל השינויים נעשו ללא קשר לבקשת האישור אלא רק בעקבות הנחיית הרגולטור ובהתאם לה; ולבסוף כל השיקולים ששקלנו גם בעילה הקודמת, לעניין המורכבות הכרוכה מבחינת כל עמית ועמית בטיפול בתיקון "שגיאות" שנפלו, אם נפלו, ברישומים בעניין "קצבה מזכה" ו"קצבה מוכרת" יפים ונכונים גם למקרה הזה.

במצב דברים זה, נחה גם דעתנו כי דין בקשה האישור, ככל שהופנתה כלפי הסוכנות, להידחות בהיעדר יריבות.

לסיכום לאור כל המפורט לעיל, הבקשה לאישור נדחית ביחס למשיבה 1, ולעומת זאת מאושרת ביחס למשיבות 2 ו- 3 (שיכונו שתיהן מכאן ואילך: הנתבעות) והכל בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: הבקשה מאושרת ביחס לשתי תת-קבוצות: תת-קבוצה ראשונה: לקוחות מי מהנתבעות, שהכספים שהופקדו על ידם או עבורם פוצלו בעת ההפקדה לשתי קופות גמל לקצבה שבניהול נתבעת 2 ו/או נתבעת 3, ובשל פיצול זה כספים אלה סווגו בחסר ל"קצבה מוכרת" כהגדרת מונח זה בסעיף 9א(א) לפקודת מס הכנסה; תת קבוצה שניה: לקוחות מי מהנתבעות, שהם עמיתים שכירים בקופת גמל לקצבה שבניהול נתבעת 2 או נתבעת 3, שהפקידו לקופה כספים על חשבון מרכיב תגמולי העובד כמשמעותו בסעיף 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, שסווגו בחסר ל"קצבה מוכרת".

ביום 13.10.16 הגיש התובע בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שעניינה סיווג שגוי – כך נטען על ידו – של כספים המופקדים בקופות גמל המיועדות לתשלום קצבה שמנהלות הנתבעות, סיווג שצפוי לפי הטענה להביא למיסוי יתר של קיצבאות הפנסיה שיקבלו עמיתי הקופות בעתיד.

...

טענות הנתבעות לטענת הנתבעות, לאור עמדת הרגולטורים, דין התביעה הייצוגית להידחות במלואה.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין זה, הגענו לכלל מסקנה שאין מקום במקרה שלפנינו לפסוק גמול ושכר טרחה לפי שיטת האחוזים מהשווי הכספי של הסעד, כפי שביקש מאיתנו התובע.

במקום זאת, ולאחר בחינת מכלול נסיבות המקרה, ובכלל זה את העובדה שאחת משתי העילות הנטענות נדחתה בסופו של דבר, והשניה התקבלה באופן חלקי בלבד, הגענו לכלל מסקנה שיש לפסוק לטובת התובע הייצוגי גמול נוסף בסך 30,000 ₪ (מעבר לסכום שאותו קיבל במסגרת החלטת האישור), וכן לפסוק לבא כוחו גמול נוסף בסך 60,000 ₪ + מע"מ (מעבר לסכום שאותו קיבל במסגרת החלטת האישור).

לסיכום לנוכח כל האמור, הרינו להורות ולקבוע כך: ניתן בזה סעד הצהרתי קבוע, המחייב את הנתבעות להשלים את תהליך עדכון נוסחת החישוב בתוך 90 יום ממתן פסק דין זה, כך שזו תתאם את עמדת רשות המסים ביחס ל"שגיאת החישוב השנתי", הכל כמפורט בפסק דין זה. עם השלמת תהליך העדכון, כל אחת מהנתבעות תגיש לתיק בית-הדין תצהיר של ממלא תפקיד אצלן, בדבר השלמת תהליך העדכון.

] כל הנישומים אשר היו זכאים להחזר מס רווח הון ומס שבח ששולם על ידם ביתר בהתאם להוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: „הפקודה“) ואשר הפרישי ההצמדה והריבית שנוספו לסכום ההחזר שהושב להם על ידי המשיבה חושבו שלא ממועד תשלום מס רווח ההון במהלך שנת המס (בין אם בתשלום עצמי של מקדמת מס רווח הון ומס שבח ובין אם בדרך של ניכוי מס במקור), אלא מתום שנת המס שבמהלכה שולמו על ידם מקדמות מס רווח ההון, וזאת בנגוד להוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודה, והכל במהלך השנתיים (2) שקדמו למועד הגשת בקשה זו לאישור התובענה הייצוגית [.

סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודת מס הכנסה, שעליו המבקש משתית את טענתו כי יש לשערך ולהצמיד את ההחזר מיום ניכוי המס במקור ועד ליום ההחזר, קובע: שילם הנישום מקדמה כאמור בפסקות (1) או (2) או את סכום המס שהוא חייב בו לפי חוק מסוי מקרקעין יתר על הסכום שהוא חייב בו על פי הדו"ח שהגיש לפי סעיף 131, תוחזר לו היתרה על פי הוראות סעיף 159א(ב) בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לתקופה מיום התשלום ועד ליום ההחזר[.

...

השאלה אם יש לבחון מחדש את ההוראה שהחזר המס יישא הפרשי הצמדה רק מתום שנת המס, כפי שסבור המלומד שפירא, היא שאלה שתיק זה אינו המקום לדון בה, שכן כאמור שוכנעתי כי זהו ההסדר שבחוק, כי יש בו היגיון וכי ההבחנה הונהגה בחקיקה.

מהטעמים דלעיל לא שוכנעתי כי קיימת אפשרות סבירה שתתקבל התביעה בעניין שהחלטה זו עוסקת בו. במקרה דנן המבקש לא השכיל לשכנע כי המשיבה התעשרה שלא כדין, כך שלא הוכחה לכאורה העילה של עשיית עושר ולא במשפט.

המבקש ישלם למשיבה שכר טרחת עורך-דין על סך 40,000 ₪ בתוך 21 יום מהיום.

עניינו של פסק הדין המשלים בבקשת המבקשת לזכות בגמול ובשכר טירחת עו"ד, בהתאם להוראת סעיף 9(ג) לחוק הקובע כי בית המשפט הדוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל הודעת חדילה כאמור, רשאי "לפסוק גמול למבקש, בהיתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב); לקבוע שכר טירחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23". המבקשת עותרת לפסוק לה גמול בסך 34,488 ₪ בתוספת מע"מ, ולבא-כוחה שכר טירחה בסך 310,392 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת המבקשת הודעת החדילה שהוגשה על ידי המשיבה "מהוה הודאה בגביית היתר, למצער לעניין פסיקת גמול ושכ"ט". עוד נטען כי הודעת החדילה הביאה להפסקת הגבייה הבלתי חוקית בעתיד וכן להמנעות המשיבה מגביית חיובי עבר שטרם נגבו.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי על פי הפסיקה יש לפסוק לה גמול ושכ"ט עו"ד בשיטת האחוזים "מתוך הנחה שהסכום שהיה נפסק לקבוצה בתום ההליך עומד על סכום הגבייה שבמחלוקת", זאת "גם מקום בו ניתנה הודעת חדילה ואין השבה בעיניין על הכספים שנגבו ביתר במסגרת התובענה הייצוגית, וזאת כאמור הן בהתבסס על התועלת העתידית המשוערת והן בהתבסס על סעד ההשבה שהיה נפסק מקום בו התובענה הייתה מתקבלת". בהיעדר נתונים מדויקים על הקף גביית היתר מושא הבקשה, מפנה המבקשת לחוות דעת כלכלן מטעמה (נספח א' לכתב התביעה המצורף לבקשה), שבה ניתנה היתייחסות לגביית יתר הן בגין מרפסות מקורות והן בגין מרפסות לא מקורות.

המבקשת טוענת עוד כי "יש להיתחשב בחסכון העתידי שפועל לטובת חברי הקבוצה"; כי יש להביא בחשבון את ה"אפקט החינוכי- הרתעתי" שיש בהליך זה כלפי המשיבה; כי יש לתת ביטוי לכך שהמשיבה לא הפסיקה את גביית היתר מיד לאחר פניית המבקשת אליה; כי "מידת התועלת הציבורית שהביא הבקשה דנן, גדולה לעין שיעור מהתועלת הישירה לחברי הקבוצה"; וכי בפסיקת שכר טירחה וגמול יש להביא בחשבון כי תחום המיסוי המוניציפאלי דורש היתמחות מקצועית מיוחדת, וכן יש להביא בחשבון את הסיכון לפסיקת הוצאות משפט כנגד המבקש.

...

המשיבה טוענת עוד כי יישום שיטת האחוזים על הליכים שהסתיימו בחדילה לצורך קביעת הגמול ושכר הטרחה, נדרש להיערך "כאחוז מתוך סכום גביית היתר אותו היה להשיב אילו הייתה מתקבלת התובענה", תוך מתן משקל רב לכך שההליך המשפטי המסתיים על פי הודעת חדילה דורש השקעת משאבים פחותה בהשוואה להליך המתנהל עד תום, ובכך יש כדי "להשפיע גם על האחוז אותו יבחר בית המשפט להחיל". לטענת המשיבה הבקשה להעמיד את הסכום על 25% מופרזת.