בקשות לאישור וביטול פסק בוררות

יוער, כי בפסה"ד בעיניין זוהר יפה הנזכר לעיל (רע"א 5526/18) סבר בית המשפט העליון, כי לא ניתן לעשות שימוש בהוראות ס' 16 (5) לחוק הבוררות, כדי לאכוף בצו עשה חיוב בהוצאות, שכן "דרך המלך" הנה רק באמצעות הגשת בקשת אישור/ביטול פסק בוררות.

...

בעמ' 94 לפרוטוקול קבעה בקשר לכך כב' הבוררת, כי החלטתה הינה דיונית אך אפשרה עיכוב ביצועה לפרק זמן קצר: "2. אשר לבקשה לעיכוב ביצוע- הנתבעים 25-26 מבקשים לפנות לביהמ"ש המוסמך ולבקש ביטול של החלטתי מהיום בטענה של חוסר סמכות. בענין זה אבקש לציין כי סמכותם של בוררים היא כסמכותם של בתי המשפט בכל הקשור להמצאת כתבי טענות על מנת לאפשר בירור הסכסוך וכי בעניין זה אין לבלבל בין שאלה של סמכות לבין שאלה של זכאות דיונית. אני סבורה כי התובעים הניחו תשתית ראייתית במסמכים וכן תשתית משפטית ולצורך זכותם לקבל מידע מהנתבעים 25 ו- 26 ונימקתי את החלטתי לעיל. עם זאת....מחמת מצב של אי הפיכות אני מקבלת את הבקשה לעיכוב ביצוע". ביום 30 בדצמבר 2021 ומשלא ניתנה עד למועד זה החלטה שיפוטית, המורה על ביטול החלטת כב' הבוררת, חייבה כב' הבוררת את המבקשים בפסיקת הוצאות בגין מחדלם שעה שלא קיימו אחר החלטתה.

דיון והכרעה - כמובא לעיל, דין הבקשה להידחות.

דין טענה זו של המבקשים להידחות.

סוף דבר - כמובא לעיל, דין הבקשה להידחות.

בקשות לאישור/ביטול פסק בוררות שניתן בערכאה השנייה של המוסד לבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן, בהתאמה – המוסד לבוררות; הבורסה) ביום 02.09.2018 במותב הבוררים ה"ה נתן לאוי, יעקב כץ וניסים איטון לפיו חויבו "הנתבעים מר יונתן יוסיבוף ומר בנימין יוסיפוב לשלם לתובע מר אלדד בן דוד סך של 278,000$ (מאתיים שבעים ושמונה אלף דולר ארה"ב)" (להלן – פסק הבוררות).

...

האחים טוענים כי: המוסד לבוררות של הבורסה לא קנה סמכות להכריע בסכסוך בעניינם, משאינם, מעולם לא היו, חברי בורסה, וליתר דיוק, אינם "חבר, חבר על תנאי מתמחה ו/או דייר בבורסה ליהלומים"; כי העסקאות נערכו בין אלדד לבין חברה אמריקאית בשם Diamonds Forever שמניותיה בבעלות בנימין, באופן השולל את חבותם האישית; וכי החתימה הנחזית להיות חתימתם על גבי טופס בקשה "תג פקיד" המקובל בבורסה, המכילה את ההצהרה לפיה "...הנני מצהיר/ה בזאת כי אני מקבל/ת על עצמי ומסכים/מה לכל התנאים ההתחיבויות וההגבלות המנויות בכתב התחייבות זה... אני מאשר/ת מסכים/מה ומתחייב/ת מפורשות להעביר כל סכסוך ביני לבין מי מחברי בורסת היהלומים הישראלית בע"מ ו/או מי מדיירי בניני בורסת היהלומים ו/או עובדיהם לבוררות על פי ההוראות והכללים לענין בוררות הכלולים בתקנות ההתאגדות" - אינה מעניקה למוסד לבוררות סמכות לדון בסכסוך עם אלדד, אשר נסב על עסקאות שנערכו בשנת 2016.

מכל מקום, הוראה מיוחדת לקבלת מרות המוסד לבוררות נכללת גם בטפסי הבקשה לקבלת מעמד של "פקיד" הכוללת הצהרה הממוקמת מעל חתימת המבקש את תג הפקיד, לפיה: "הנני מצהיר/ה בזאת כי אני מקבל/ת על עצמי ומסכים/מה לכל התנאים ההתחיבויות וההגבלות המנויות בכתב התחייבות זה... אני מאשר/ת מסכים/מה ומתחייב/ת מפורשות להעביר כל סכסוך ביני לבין מי מחברי בורסת היהלומים הישראלית בע"מ ו/או מי מדיירי בניני בורסת היהלומים ו/או עובדיהם לבוררות על פי ההוראות והכללים לענין בוררות הכלולים בתקנות ההתאגדות". וחזרה לענייננו: בנימין: אין חולק כי בנימין חתם על טופס הבקשה לקבלת תג פקיד; אין חולק כי בנימין השתתף בפועל בשלוש ישיבות בערכאה הראשונה, ובשתי הישיבות שנערכו בערכאה השנייה; אין חולק כי על אף סירובו לחתום על שטר בוררות, הצהיר בנימין בפני בוררי הערכאה הראשונה ביום 12.02.2018 כי "אני מסכים ששלמה יהיה טוען על הכל" בהלימה להודעתו של שלמה מיום 07.01.2018 בה הודיע, ללא סייג, "בשם בני יוסיפוב" על התייצבותו הצפויה של בנימין לבוררות, במובחן מההודעה המסויגת שמסר שלמה בשם יהונתן ויצחק; הצהרתו של בנימין מאותה ישיבה שנערכה היום 12.02.2018 בה ביקש לייחס התייצבותו להיותו "פקיד של רוברט", אינה מתיישבת עם העובדה לפיה התביעה נגד רוברט כבר נדחתה עוד ביום 12.11.2017, כמו גם עם גרסתו של בנימין עצמו בהליך הנוכחי, לפיה מעמדו זה כעובד של רוברט פקע עוד בשנת 2014.

התוצאה בקשת הביטול שהגיש בנימין – נדחית, והבקשה לאישור פסק הבוררות שניתן על ידי הערכאה השנייה של המוסד לבוררות ביום 02.09.2018, כנוסחו המתוקן מיום 13.09.2018, ככל שהיא מתייחסת לבנימין - מתקבלת.

בהליך זה ניתנו הכרעות רבות במהלך השנים, לגבי שלוש מהן הוגשו בקשות לאישור/ביטול פסק בוררות, שנדונו בפני כב' השופטת שבח בבית המשפט המחוזי, הוא ההליך הקודם בעיניינו.

...

לסיכום התביעה שכנגד, עולה כי על התובעת לפצות את הנתבעים 2-1 כלהלן: פיצוי בגין השימוש בחצר – 23,750 ₪; פיצוי בגין דמי שכירות ראויים- 26,250 ₪.

סוף דבר מכל האמור לעיל, אני קובע כלהלן: דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה, כך שעל הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, לפצות את התובעת כלהלן: פיצוי בגין ליקויי בנייה – סך של 36,150 ₪ + מע"מ; פיצוי בגין ירידת שווי הנכס – 125,000 ₪; פיצוי בגין דמי שכירות ראויים – 59,500 ₪.

דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה, כך שעל התובעת לפצות את הנתבעים 2-1 כלהלן: פיצוי בגין השימוש בחצר – 23,750 ₪; פיצוי בגין דמי שכירות ראויים- 26,250 ₪.

בקשה לאישור ובקשה לביטול פסק בוררות (סופי) שניתן ביום 22.12.20 ופסק בוררות חלקי שניתן ביום 7.10.20 בהרכב שלושה בוררים של "בית דין צדקה ומשפט ירושלים". לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בכתב ובעל פה, הגעתי למסקנה כי דינה של הבקשה לביטול פסקי הבורות להדחות וכפועל יוצא מכך יש מקום לאשרם, הכל כפי שיפורט להלן.

...

דיון והכרעה כפי שצוין עוד בפתח דברים, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין בקשת הביטול של פסק הבוררות להידחות ויש על כן לאשרו, כפי שיפורט להלן.

מכאן, שטענות המבקש בדבר פסלות הבוררים והבקשה לביטול פסק הבורר בהסתמך על טענות אלה, נדחית.

סיכומם של דברים דינה של הבקשה לביטול פסק הבוררות להידחות.

בפסק הדין בעיניין סוקר (ע"ע (ארצי) 44075-02-17 סוקר - עמותה לפתוח הכדורגל בראשון לציון - אלעד חלימי, 7.2.2018) קבע מותב בית הדין הארצי לעבודה, כי על אף האמור בסעיף 38 לחוק הבוררות, החלטה בבקשה לאישור או לביטול פסק בורר בהליך המתברר לפני בית הדין לעבודה, נתונה לערעור בזכות.

...

לעומתם, המשיב התנגד להפיכת בקשת רשות הערעור לכתב ערעור, תוך שטען לתחולת הוראת סעיף 38 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: חוק הבוררות), המורה, כי "החלטה של בית משפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות". לאחר עיון בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי בנסיבותיו המיוחדות של העניין לפני, יש להורות על הפיכת בקשת רשות הערעור לכתב ערעור, מטעמים אלה: [א] זכות ערעור על החלטת העברה בין ערכאות - בהחלטה מושא ההליך הערעורי הורה בית הדין האזורי על העברת הדיון בתביעה לביטול פסק הבורר, מבית הדין האזורי לעבודה לבית המשפט המחוזי, מחמת חוסר סמכות עניינית.

זאת מן הטעם, שהגענו לכלל מסקנה, כי גם אם נצא מנקודת הנחה לפיה סעיף 38 לחוק הבוררות חל על הליכים לפי חוק הבוררות המתבררים בבית הדין לעבודה, מכל מקום, בנסיבותיו המיוחדות של העניין לפנינו, יש לקבוע, שעומדת למבקשים זכות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי.

כללם של דברים - אני מורה על הפיכת בקשת רשות הערעור לכתב ערעור.

בית הדין יראה בבקשת רשות הערעור ככתב ערעור והמבקשים ישלמו את הפרש האגרה כנדרש בתקנות עד ליום 10.3.2024.