אישור הסדר הפשרה
בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
.
...
בתגובה לתשובת המשיבה טענו המבקשים כי טענות המשיבה לטעות נטענו ללא תמיכה ראייתית, וכי ממילא צבר הטעויות הרב בעניינה של המשיבה, הכולל גם את הטעות שנדונה בת"צ 46098-06-18 כורם נ' מגה קמעונאות בע"מ (להלן בהתאמה: "עניין כורם"), מובילים למסקנה שהתנהלות המשיבה מודעת ומשקפת מדיניות, או לכל הפחות אדישות כלפי הפרות החוק; כי לא הייתה כל סיבה כי מי מהמבקשים יסומן כ"מסכים לדיוור" משאלה כלל לא הסכימו לדיוור; וכי קיומה של קבוצה עולה גם מהראיות הרבות שהוגשו כמו גם מהודאת המשיבה.
סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין
לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה ואת טענות הצדדים והערות הגורמים המקצועיים במדינה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה.
לאור כל האמור מצאתי כי גלומה בהסדר הפשרה תועלת ראויה וכי יש בהסדר הפשרה כדי לפצות את חברי הקבוצה והציבור ולהרתיע את המשיבה באופן אפקטיבי מפני הפרת הדין בעתיד באופן המהווה סיום מדתי והולם למחלוקת.
סוף דבר
אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.