בקשות לאישור הסדר הסתלקות בתובענות ייצוגיות נגד רשתות הלבשה

(ת.צ 47863-07-15 כנגד משיבות 1,4,6,7,8,9,11; ת.צ 6437-10-15 כנגד משיבות 1,3,4 ; ת.צ 24069-08-15 כנגד משיבות 4,5) עניינו של פסק דין זה הוא 9 בקשות מוסכמות לאישור הסדר הסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר בכותרת נגד 12 המשיבות המפורטות לעיל.

בקשות האישור הוגשו נגד 31 משיבות בעלות רשת חנויות בתחום ההלבשה .

...

לעניין זה ראו בהרחבה ת.צ 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ. פרטנר (מיום 16/4/12) בגדרו דן כב' הש' ע. גרוסקופף בסוגיית יחסי הגומלין בין המבקש/תובע מייצג לבין ב"כ המייצג ובסיכומו של דבר נקבע: "מרגע הגשת התובענה הייצוגית אין למבקש/לתובע המייצג הכוח להביא להחלפה של בא הכוח המייצג. יחד עם זאת, הוא רשאי להגיש בקשה לבית המשפט להחלפת בא הכוח המייצג או למינוי בא כוח מייצג נוסף. ככל שבקשה זו לא תתקבל (ובהנחה שהמבקש/התובע המייצג לא יודיע על הסתלקות וככל שלא תוגש ותתקבל בקשה להחלפת המבקש/התובע המייצג) ימשיכו השניים בתפקידם, כאשר בא הכוח המייצג הוא שמנהל את התובענה, ולמבקש/לתובע המייצג שמורה האפשרות להביע דעתו, ולהחליט כיצד לעשות שימוש בעילת התביעה האישית העומדת לו (ככל חבר בקבוצה)." בענייננו הוגשה הודעה בדבר "הוספת ב"כ מייצג וגריעת ב"כ מייצג" שכאמור "חסרת כוח" לבצע את השינוי בהעדר בקשה מתאימה והחלטת בית המשפט.

לאור כל האמור לעיל נקבע כדלהלן: מאושרות הבקשות להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה הייצוגית כנגד המשיבות המפורטות בכותרת.

נדחות התביעות האישיות כנגד במשיבות הנ"ל. לא נמצא הצורך להורות על החלפת מייצג בתביעות נגד המשיבות מושא פסק דין זה. לא נמצא הצורך בפרסום.

רקע ובקשת האישור המבקש עושה קניותיו בין היתר במרכולים שבבעלות המשיבה, שהיא חברה הנסחרת בבורסה ומפעילה רשת מרכולים בת כ-50 סניפים ברחבי הארץ.

מדובר בבקשה מוסכמת לאישור הסתלקות המבקשת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה בשל הפרת תקנות בריאות העם (רמת האיכות [סטאנדרט] של צרכי מזון), 1935, תקן ישראלי רישמי 1361 (גבינות מלוחות) ותקן ישראלי רישמי 1743 (גבינות קשות למחצה).

בשלב זה אזכיר, שהבקשה לאישור בפניי אינה מסתמכת על תקנים, ואילו היתה הבקשה לאישור בעיניין ריינגולד מסתיימת בהסדר פשרה המונע על ידי מעשה בי-דין תביעה נוספת כנגד המשיבה, היה על בית המשפט לקבוע את עילות התובענה והשאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הכלולות במעשה בי-דין.

"הטעה היא הצהרה כוזבת. ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעה במעשה על דרך של מצג שוא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעה במחדל, קרי: אי גילוי פרטים מקום שקיימת חובה לגלותם" (רע"א 2837/98 ארד נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד (1) 600, 608-609 (2000)).

...

לפיכך, ועל-פי דרישת סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, הריני מורה כדלהלן: אני מאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד המשיבה, כבקשת המבקשים, בכפוף לאמור בהחלטה זו. הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא "כלל לקוחות המשיבה שנחשפו לתיאור מוצרים כ-'גבינה', בשעה שאינם גבינה בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור ביום 21.3.21". בהתאם לסעיף 11(א) לחוק תובענות ייצוגיות, כל חבר קבוצה רשאי להודיע לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום פרסום החלטה זו על רצונו שלא להיכלל בקבוצה.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 8,775 ₪.

אני קובע תזכורת פנימית ליום 6.3.22.

ת"צ 2392-07-20 עוזרי נ' אמ. ג'י. אס. טרידינג בע"מ: ביום 1.7.2020 הגיש מר עוזרי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד אמ. ג'י. אס. טרידינג בע"מ. על-פי הנטען, המשיבה מתארת עצמה כבעלת רשת של מותגי ספורט.

לפי הנטען, המשיבה היא בעלים של רשת מוצרי הלבשה.

על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, בבוא בית משפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה במסגרת של הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, שומה עליו לשקול שני שיקולים עקריים: ראשית, אם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; ושנית, אם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה.

...

סוף דבר מן הטעמים שהובאו לעיל: (א) הנני מאשר את הסתלקות המבקשים ובאי-כוחם מן ההליכים שבכותרת.

(ב) המלצת בעלי הדין לפסיקת טובת הנאה למבקשים ולבאי-כוחם בהליכים שבכותרת נדחית, למעט בהליך שיצוין להלן.

כפי שהוסכם, התביעות האישיות של המבקשים נדחות.

(אישור בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית) לפני בקשה מוסכמת לאישור הסדר הסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: בהתאמה : "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו-"חוק תובענות ייצוגיות").

המבקש העריך את הקבוצה בכ-450,000 אנשים על דרך האומדנה לפי נתונים שצירף על אנשים עם מוגבלות בניידות בישראל, ושמיעוטם מקבלים קצבת ניידות (נספחים 8-7 לתובענה) ועתר לחייב את המשיבה בצו עשה: להציב מושבים מותאמים בסניפים ולפרסם זאת באתרי הרשת; ובפיצויים לקבוצה בגין נזקים לא ממוניים ולחלופין ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 19נא(ב) לחוק השויון ו/או מכוח סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.

" בבקשת ההסתלקות ציינו הצדדים, כי עוד בטרם הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, ניהלו הצדדים מו"מ במטרה לבחון פיתרון מוסכם, אשר מחד גיסא יתמקד בתועלת מוחשית ומהירה לטובת חברי הקבוצה המוחלשת של אנשים עם מוגבלות בניידות (שלא עם כיסא גלגלים); ומאידך גיסא, ייתר את הצורך בניהול הליכי משפט ממושכים יקרים ומורכבים, תוך השקעת זמן ומשאבים מהצדדים ומבית המשפט וללא וודאות באשר לתוצאותיהם, וזאת מבלי לגרוע מכך שהמשיבה חלקה על כל טענות המבקש בבקשת האישור כשלטענתה, בין היתר, לא הפרה את הדין מפני שאין בסניפים לטענתה מקומות המתנה כמשמעם בתקנות, אלא השרות ניתן בעמידה או במושבים המיועדים למדידת נעליים המקבילים לחדרי הלבשה; וכמו כן דחתה את כל טענות המבקש לרבות לקיומו של נזק ו/או שיעורו ו/או קיומה של קבוצה ו/או הגדרתה ו/או גודלה.

הצדדים הסכימו עוד, כי בתוך 30 ימים מועד אישור הסדר ההסתלקות, המשיבה תשלם בהעברה בנקאית לפקודת אבני פלסר עורכי דין, בהתאם לפרטים האמורים בסעיף 7(ד) לבקשת ההסתלקות את הסכומים הבאים: החזר הוצאות החוקר הפרטי בסך של 5,000 ₪ כולל מע"מ (כנגד הצגת חשבונית החוקר); גמול למבקש בסך של 4,000 ₪, ושכ"ט לבא כוחו בסך של 30,000 ₪ + מע"מ. קבלה על תשלום הגמול וחשבונית מס על תשלום שכ"ט עו"ד ועל תשלום החזר הוצאות החוקר, יופקו לאחר קבלת התשלומים מהמשיבה ויימסרו לה. עוד הוסכם בבקשת ההסתלקות, כי המבקש מוותר ויתור סופי, מלא ומוחלט על כל טענותיו בבקשת האישור כנגד המשיב ו/או מי מטעמה של המשיבה וכן מסכים למחיקת תביעתו האישית ללא צו להוצאות.

...

" (ההדגשות שלי- א.פ.) במקרה דנן, בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל בפרשת מרקיט, משלא מצאתי כי מדובר בטיעוני סרק, אני סבור כי הבקשה מצביעה על עילת תביעה לכאורה.

שוכנעתי גם כי קיימת תועלת בהליך זה ובהסדר ההסתלקות לחברי הקבוצה.

לפיכך אני מאשר תשלום גמול ושכר טרחה באופן שהמשיבה תשלם גמול למבקש בסך כולל של 4,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד לב"כ המבקש בסך של 30,000 ₪ + מע"מ וכן החזר הוצאות החוקר הפרטי בסך של 5,000 ₪ כולל מע"מ (כנגד הצגת חשבונית החוקר), הכל כמפורט בבקשה.

לאור פעולות המשיבה בעבר והתחייבותה גם לעתיד כאמור, הצדדים סבורים כי נעשה לציבור שירות טוב ומועיל בעניינים מושא בקשת האישור כבר בשלב מוקדם זה. המבקשת סבורה כי אין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך, ודי באישור בקשת ההסתלקות מבקשת האישור תוך דחיית תביעתה האישית של המבקשת ופסיקת גמול למבקשת בסך 3,500 ₪, ושכ"ט לבא-כוחה בסך 6,500 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס כדין.

לאחר עיון בבקשת האישור על צרופותיה, נראה כי בעצם הצגת המחיר המלא של פריטי הלבוש ללא הצגת המחיר המיוחד באילת ללא המע"מ, ובשילוב עם פירסום המבצע מושא התביעה, קיים על פני הדברים ממד של הטעה.

אשר למחציתה השנייה של אגרת בית המשפט, תקנה 7א.(א)(3) לתקנות האגרות מקנה לבית המשפט שיקול דעת לפטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה בתובענה ייצוגית שהגיעה לסיומה בהסדר הסתלקות בהתקיים "טעמים מיוחדים". בעניינינו, משבקשת ההסתלקות הוגשה בשלב מקדמי מאוד של ההליך, משטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, משלא היתקיים כל דיון לגופו של הליך, משעל פני הדברים הוכחה עילת תביעה ולו לכאורה והמשיבה שינתה את דרכיה בעקבות הגשת בקשת האישור, ומשנחסכו משאבים צבוריים לא מבוטלים בשל נכונותם של הצדדים לסיים ההליך בהסכמות בשלב זה – דומני כי היתקיימו אותם טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור את המבקשת מתשלום מחציתה השנייה של האגרה (ר' למשל ת"צ 46164-05-20 בן דלל נ' החברה הכלכלית של לישכת עורכי הדין בע"מ (08.11.2021); ת"צ 52166-12-20 אשכנזי נ' רשתות תאורה בע"מ (27.04.2021); ת"צ 65970-05-18 מויאל נ' מינימרקט שוקי בע"מ (18.12.2018) וכיו"ב).

...

לסיכום בקשת האישור נמחקת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת נדחית.

הבקשה לפסיקת גמול ושכ"ט למבקשת ולבא-כוחה נדחית בנסיבות.