בקשות חילופי בעל דין, צירוף נתבעים ותיקון כתב תביעה

מלבד העובדה שהיה על התובעת לפרט עוד בכתב התביעה את עילת הפינוי האמורה ואת התקופה שהיא מתייחסת אליה, לכל הפחות היה על התובעת להתייחס לצילומי השיקים שצורפו על ידי המנוח לתצהיריו ולהבהיר אם הם התקבלו אצלה אם לאו, ואם נפדו על ידה.

בהחלטה מיום 7.3.2018 ניתן צו לחילופי בעלי דין, והתובעת התבקשה להגיש כתב תביעה מתוקן ולהמציאו לכל הנתבעים החדשים.

...

בנסיבות אלה, ספק בעיניי אם דיון והכרעה בעילה זו היו מובילים למסקנה לפיה מתקיימת עילת פינוי נוספת.

במקרים שבהם דובר בהפרה יחידה לאחר עשרות שנות שכירות, בית המשפט נטה להיעתר לבקשה למתן סעד מן הצדק (ראו, למשל, ע"א (מחוזי ירושלים) 2761-10-13‏ ‏ עמוס נ' זפט (25.8.2014); בקשת רשות ערעור נדחתה: רע"א 6509/14 זפט נ' יעקב (3.11.2014); ע"א (מחוזי ירושלים) 36209-04-11‏ לוי נ' מרקוביץ (2.11.2011), שם נקבע כי מדובר בתביעה ראשונה בעשרות שנות שכירות, ובשכירות שמבוססת על תשלום דמי מפתח); בקשת רשות ערעור נדחתה (רע"א 8952/11 מרקוביץ נ' לוי (18.1.2012)).

סוף דבר, התביעה מתקבלת בכפוף להוראות לעניין סעד מן הצדק כאמור בפסקה 46 לעיל.

יצוין, כי מתוך הבקשה לתיקון התביעה, וגם מתוך נוסח כתב התביעה המתוקן, לא ניתן ללמוד על קיומה של התביעה הראשונה, או על כך שמונו בה מומחים מטעם בימ"ש. גם לא ניתן ללמוד מהבקשה על כך שחוות הדעת של פרופ' לבקוביץ, ואשר אותה מבקש התובע לצרף לתביעה שבפני, ניתנה למעשה במסגרת התביעה הראשונה.

לטענתה, לאחר שהתובע קיבל לידיו את חוות הדעת מטעם מומחי בית המשפט שמונו בתביעה הראשונה, הוא בוחר לצרף לתביעה השנייה רק את חוות הדעת הנוחה לו – זו בתחום הפסיכיאטריה, בעוד שאת חוות הדעת בתחום הנורולוגי והאורתופדי הוא מבקש להחליף בחוות דעת של מומחים מטעמו, אשר קבעו לו שעורי נכות גבוהים בהרבה משיעורי הנכות שקבעו מומחי בית המשפט בתביעה הראשונה.

בנוגע לסוגיית ההתיישנות בהקשר של תיקון כתב תביעה נקבע: "מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה  כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א  3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (2) 556). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הנם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש. דוגמא לכך היא טענת התישנות: "לפיכך אם מבקש בעל הדין להעלות, על דרך של תיקון כתב תביעה, עילה שהתיישנה, תדחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה היא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" (ע"א 728/79 קרור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, 131).

ברוח דברים זו קבע גם כב' השופט צבי זילברטל: "אכן, כיוון שרואים את כתב התביעה המתוקן כאילו הוגש במועד הגשתו של כתב התביעה המקורי, הכלל הוא, שכאשר מתן רשות לתיקון כתב תביעה ישלול מהנתבע הגנה, בה היה יכול להיתגונן מפני התביעה המתוקנת אילו התביעה המקורית הוגשה לראשונה בעת שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא יתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 351 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995), להלן: זוסמן). בגדריו של כלל זה נפסק, כי כאשר יש בתיקון כתב התביעה משום הוספת עילה חדשה, שלא היתה כלולה בכתב התביעה המקורי, עילה שהתיישנה בנתיים, לא יותר תיקון כתב התביעה (ראו, למשל, ע"א 728/79 קרור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד פ"ד לד(4) 126 ".((1980) רע"א 6863/12 אמל סאלח מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית (נבו 24.02.2013)‏‏, פסקה 9 לפסק הדין.

...

(הדגש שלי, ה.א) אם לא די בכל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי גם מטעמים של יעילות דיונית אין מקום לקבל את הבקשה.

לכן, גם מטעמים של יעילות דיונית, ומניעת קביעות עובדתיות סותרות ביחס לאותו תובע, אני סבורה שאין מקום לקבל את הבקשה.

לאור כל האמור הבקשה נדחית.

לטענת המשיבה, הגשת הבקשה לתיקון, כפי שהוגשה מלכתחילה, ללא חוות דעת וללא הנוסח המתוקן מעיד על התנהלותם של המבקש ובא כוחו ומקים יסוד סביר להניח כי המבקש וב"כ לא מייצגים את הקבוצה בתום לב. עוד טענה היא כי מלכתחילה הוגשה הבקשה באופן כוללני וסתמי ומבלי שנתמכה בתצהיר, לרבות לא לשאלה מדוע לא צורפו חברות הבנות לבקשת האישור המקורית ומכל מקום, אין לצרף משיבות שהמבקש לא היתקשר עמן ושאין לו עילת תביעה אישית כנגדן.

סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתב טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות הישנות, הקובעת: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות". האמור חל, בשינויים המחויבים, אף ביחס לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות מכוח תקנה 19 (א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.

בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (4.4.2021) וכך נקבע (שם בפיסקה 19 לפסק הדין): "ניתן לסכם ולומר כי מבחן "העסקה או המעשה המובא לדיון" המשמש לצורך הכרעה בבקשות לתיקון כתב תביעה, משקף אמת מידה מקילה; כי באספקלריא של מבחן זה, המונח "עילת תביעה" זוכה לפרשנות רחבה; וכי אף כאשר כתב התביעה המקורי הוא בלתי מלא וחבותו של הנתבע השתמעה ממנו על דרך החסר, אין בכך בהכרח כדי לחסום את האפשרות לתקן את כתב התביעה, ובילבד שכתב התביעה כלל מרכיבי יסוד כלשהם של העילה.

" ג.2 מן הכלל אל הפרט ענין לנו בבקשה לתיקון בקשת אישור במסגרתה מתבקש תיקון בקשת האישור בשני עניינים; האחד, תיקון הבסיס המשפטי לבקשת האישור, כך שיתאם את הדין האנגלי, בשונה מבקשת האישור המקורית שהתבססה על הדין הישראלי והשני, החלפת בעל דין.

...

לאור כל אלה הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאשר את התיקון המבוקש אף בעניין זה, ולהורות על החלפתה של המשיבה בחברת EasyJet Airline company Limited ולא להורות על דחיית התיקון בעניין זה כליל.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מתירה את תיקון בקשת האישור כמבוקש.

בנסיבות העניין, ובשים לב להיקף ההליכים שהתנהלו עד כה כלפי המשיבה אשר נמחקת למעשה מבקשת האישור, ובשים לב לעובדה, כי היקף תיקון בקשת האישור אינו זניח ומשכך, אפילו תרצה המשיבה החדשה, להיעזר בתשובת המשיבה לבקשת האישור המקורית, תוכל לעשות כן באופן מוגבל, ישלם המבקש הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

לאחרונה ולאור גילוים של ממצאים חדשים הנובעים מעניינים שבמומחיות, התברר למבקשת כי לצורך ניהול נכון ויעיל של ההליך, אין מנוס מצרוף נתבעים נוספים ותיקון כתב התביעה שכנגד, אשר יכלול את מכלול טענות המבקשת נגד כלל הנתבעים שכנגד הרלוואנטיים.

תקנה 46(א) לתקנות החדשות, אשר החליפה את ההסדר שנקבע בתקנה 92 לתקנות הישנות, קובעת כי: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". מנוסחה של תקנה 46(א) לתקנות החדשות ניכר כי אומצו בה המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה אשר פירשה את תקנה 92 לתקנות הישנות, כפי שפורטו לעיל.

...

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד.

אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים/הנתבעים שכנגד הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אני קובע את התיק לקדם משפט נוסף ליום 6.9.2023 שעה 10:30.

לאחר שאלכסנדר פרי נפטר, ביום 29.10.19 הגישו התובעות "הודעה על יורשת של הנתבע 2 (הוא אלכסנדר פרי ז"ל) ובקשה לצירופה כנתבעת (הדגשה לא במקור)" להודעה צורף צו ירושה שלפיו המבקשת היא היורשת של אלכסנדר.

בהחלטה שניתנה באותו יום קבעתי, בין היתר, כך (הדגשה לא במקור): "כתב התביעה תוקן מכוח תקנה 39..." הכוונה לתקנה 39 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (שעסקה בחילופי בעלי דין עקב פטירה, הסבת נכס וכו').

נוסף לכך, בסעיף 2 להחלטה בדיון שהתקיים ביום 11.2.20, שבתי וציינתי (הדגשה לא במקור): "אשר להגשת כתב הגנה מטעם היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל, נתתי כבר החלטות לאחר שעיינתי בתיק הקודם, בתקנות ובבקשת התיקון שהתמקדה בהחלפת בעל דין עקב ירושה. אם בכל זאת עומדת היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל על הגשת כתב הגנה מתוקן, תואיל להגיש בקשה בתוך 14 ימים מהיום." בהתאם, גם בפסק הדין שניתן הוכתרה הנתבעת במפורש כ: "גב' רות פרי כיורשת של אלכסנדר פרי (המנוח)" כך הוא הדין – בתי המשפט אינם נותנים פסקי דין נגד אנשים שנפטרו, ואף לא נגד עזבונות (שאינם אלא רכוש).

...

נוסף לכך, בסעיף 2 להחלטה בדיון שהתקיים ביום 11.2.20, שבתי וציינתי (הדגשה לא במקור): "אשר להגשת כתב הגנה מטעם היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל, נתתי כבר החלטות לאחר שעיינתי בתיק הקודם, בתקנות ובבקשת התיקון שהתמקדה בהחלפת בעל דין עקב ירושה. אם בכל זאת עומדת היורשת של אלכסנדר פרי ז"ל על הגשת כתב הגנה מתוקן, תואיל להגיש בקשה בתוך 14 ימים מהיום." בהתאם, גם בפסק הדין שניתן הוכתרה הנתבעת במפורש כ: "גב' רות פרי כיורשת של אלכסנדר פרי (המנוח)" כך הוא הדין – בתי המשפט אינם נותנים פסקי דין נגד אנשים שנפטרו, ואף לא נגד עיזבונות (שאינם אלא רכוש).

התובעות בתגובתן, אישרו בסופו של דבר, בקטעים שהודגשו בפסקה 12 לעיל, כי הן מודעות לכך שהמבקשת נתבעה כיורשת.

לסיכום, יש בסיס דיוני להידרש לבקשת המבקשת, בין אם משום שכב' רשמת ההוצאה לפועל הפנתה את המבקשת להגיש בעצמה בקשת הבהרה לבית משפט זה, ובכך נוצר סבך דיוני, בין אם לאור סמכותו הטבועה של בית משפט זה ובין אם מכוח תקנה 3 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.