מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשות הנאמנים לוויתור על הסכמי שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה תא"ק 44990-02-18 צלילי ירדן אחזקות בנדל"ן בע"מ נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ בפני כבוד השופט אריה נאמן מבקשת/נתבעת רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד חגית בלייברג ו\או איגור גילביץ' ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', עורכי דין משיבה/תובעת צלילי ירדן אחזקות בנדל"ן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איל גונן ואח' ממשרד עורכי הדין יריב גונן ושות' פסק דין בעיניין בקשת רשות להיתגונן
עקרי טיעוני המשיבה בס' 24.4 להסכם השכירות ויתרה המבקשת על זכות הקזוז, ועל כן – כך לשיטת המשיבה – אין היא רשאית לטעון טענת קזוז בהתייחס לסכומים להם היא מחוייבת על פי הסכם השכירות.
...
נמצאנו למדים כי במקרה דנן ניתן היה להתנות על הקיזוז הקבוע בס' 30 לחוק החוזים, עד כדי ביטולו, אף לשיטה המחמירה-יותר בהחלת 'תקנת הציבור' בתחום המשפט הפרטי (וראו גם: שלום לרנר קיזוז חיובים 83—84 (2009); **** פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 138 (מהדורה שניה, 2018); מאוטנר, בעמ' 481).
ומכל מקום, לו גם הייתה נדחית בקשתה הקונקרטית לפיצול סעדים, לא היה בעצם העלאת הבקשה משום פגם אינהרנטי בהליך סדר הדין המקוצר, שהרי הסכום הנידון בו קצוב הוא.
העולה מכל המקובץ לעיל, כי דין בקשות המבקשת – למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן – להידחות.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא לפניי בקשתו של הנאמן לחברת עמודי שלמה אחים ידגרוב סחר בע"מ (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו"החברה") לאשר את מכירת פעילותה העסקית של החברה לטובול קרמיקה בע"מ ו/או טובול חומרי בנין (1990) בע"מ (להלן: "קבוצת טובול"), תמורת סך של 2,500,000 ₪, וכן לאשר את המחאת זכויות השכירות של החברה בחנויות בצומת ביל"ו ובבני ברק, תוך ויתור על חוזה השכירות של הגלריה הנמצאת מעל החנות בבני ברק.
...
המלצתו המנומקת היטב של הנאמן לאשר את המכירה לקבוצת טובול, מקובלת עלי איפוא (מבלי שאחווה דעתי בשאלה האם מכירה כזו טעונה אישור מאת הממונה על הגבלים עסקיים, ומבלי שיהיה בהחלטה זו משום מתן פטור מהצורך בהשגת אישור כזה, ככל שהוא קיים).
יחד עם זאת, המחוקק ביקש לאזן בין האינטרס של נושי התאגיד לבין האינטרס של בעל החוזה שמנגד, ונקודת האיזון נמצאה באמצעות קביעת הנוסחה לפיה אין לאפשר פגיעה בצד השני לחוזה.
בסופו של דבר השאלה היא מי צריך לשאת בנזק זה, או במילים אחרות, האם ראוי שמערכות נוחות תישא לבדה בנזק, או שראוי לפזרו בין כלל נושיה של החברה (ומערכות נוחות עצמה בכלל זה, שכן גם היא נמנית על נושי החברה, וזאת בגין חוב עבר של דמי שכירות).

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הממונה, היות והנאמן לא הגיע להסכמה בעיניין הפצוי ובמקביל לא ויתר על חוזה השכירות והמשיך להחזיק בנכס, הרי שהמבקשת לא יכולה היתה להשכיר את הגלריה לשום גורם אחר.
...
אכן, הפטור האמור הוענק רק החל מיום 16.7.2020 ולא החל מיום 24.5.2020, אך מרגע שהמבקשת ויתרה על האפשרות להפרדה פיזית של הגלריה מן החנות, שבגינה היא היתה זכאית לפיצויים לפי החלטתי מיום 15.4.2020, ואף נהגה מנהג בעלים בגלריה החל מיום 24.5.2020, והשכירה אותה במישרין לטובול, אין לה אלא להלין על עצמה בגין אובדן דמי השכירות בגין התקופה החל מיום החתימה על התוספת, קרי, החל מיום 24.5.2020.
מאידך, ברור כשמש, ובענין זה מקובלת עליי עמדת הממונה, כי הנאמן חב במלוא דמי השכירות בגין הגלריה לתקופה שמיום 1.5.2020 ועד ליום 24.5.2020, וזאת במעמד של הוצאות חדלות פירעון.
סיכומו של דבר, קופת הפירוק תישא בדמי השכירות עבור הגלריה בגין התקופה שמיום 1.5.2020 ועד יום 24.5.2020, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.5.2020.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר, בע"א 2717/10 רו"ח מנחם רהב בתפקידו כנאמן לבצוע הסדר הנושים נ' אינטרלינק מסחר בנלאומי בע"מ (28.8.2012) (להלן: "עניין אינטרלינק"), דן בית-המשפט העליון בשאלה אם מוסמך בית-המשפט של חידלות-הפרעון, בבואו לפסוק פיצוי לבעל-דין אשר נפגע מויתור על נכס מכביד, לקבוע אף את מעמדו של פיצוי זה בסדרי הנשייה? באותו מקרה נעתר בית-המשפט של חידלות-הפרעון לבקשת הנאמן לנכסי החברה בהקפאת הליכים, לויתור על הסכם שכירות בו היתקשרה החברה.
...
אציין רק לעניין מידת הפגיעה הצפויה, כי מקובלת עלי עמדת המנהל המיוחד לפיה הרוכשים הם שבחרו להתקשר עם החברה שהתחייבה לבנות את יחידות הדיור בהיעדר ליווי בנקאי.
סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה באופן שניתנים הצווים הבאים: ניתן בזאת היתר למנהל המיוחד לוותר על הסכמי המכר שנחתמו בין החברה לבין הרוכשים כנכסים מכבידים בהתאם להוראת סעיף 361 לפקודת החברות.
כפועל יוצא מכך, אני מורה על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת הרוכשים על היחידות.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

המבקש ציין כי היחידים, יחד ולחוד, חתמו על שטר חוב של ערבות ועל ערבות להסכם שכירות, וכי כעת השוכרים, שהם בני משפחתם של היחידים, אינם משלמים את דמי השכירות במועד, ואינם משלמים תשלומים שוטפים בגין המושכר.
עוד ציינה הנאמנת כי אין כל מחלוקת שהיחידים עצמם ויתרו על זכותם לטעון לפי חוק הערבות, עם זאת טענתה היא כי וויתור זה איננו תקף, שכן ממועד מינויה של הנאמנת במסגרת צו פתיחת ההליכים לא היו היחידים רשאים לוותר, היות וכל היתקשרות משפטית ממועד מתן הצוו נתונה לנאמנת ולא ליחידים.
...
על כן אני דוחה את בקשת המבקש לנקיטת הליכי גבייה.
יוער כי בשים לב לכך שאין בהחלטה זו כדי להביא לפגיעה בזכויותיו של המבקש אלא דחייה של הליכי הגבייה עד אחרי מועד מתן הפטר בעניינם ובשים לב לכך שבאפשרותו של הנושה לפעול מול ביתם של היחידים, שהיא זאת שחתומה על שטר החוב, אני סבור כי התוצאה היא מאוזנת ונכונה.
סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 23 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו