בקשות הדדיות לגילוי ועיון במסמכים בתביעת תמלוגים

במסגרת שלב הגשת הסכומים התגלו מחלוקות שונות לגבי נספחים שצורפו ונוסח פרוטוקול הישיבה הראשונה.

] "ממהותו של חוזה כזה הוא, שעיקרו יציב ופרטיו נתונים לשינויים ולהשלמות באופן מתמיד, בבחינת ענפים חדשים של אותו גזע. כל שינוי ושינוי וכל השלמה והשלמה יש להם נפקות חוזית, אך יש לראותם, ליישמם ולפרשם בהקשר לחוזה שבמסגרתו באו. בפירוש שינוי והשלמה כאמור ניתן להעזר בדיני חוזים, ובילבד שלא יתעלמו מהעיקר. העיקר הוא שאין מדובר בחוזה חדש, אלא בחוזה קיים ונמשך, המתמלא לפרקים תוכן מחודש, בין על- ידי הסכמים קבוציים ובין בהסכמה הדדית-אינדיבידואלית - תופעה שהיא כימעט מיוחדת לחוזה העבודה ונוהגים לכנותה – revision." שנית, התובע כלל לא הוכיח שנמסרה הודעת ביטול להסכם 2001- לא בשנת 2002 ולא במועד אחר.

טענתו אף מנוגדת לאמור בהסכם 2001, ובלתי מתקבל על הדעת כי התחייבות בסדר גודל שכזה במשך זמן כה רב לא תקבל כל ביטוי בכתב ב"זמן אמת", אפילו לא במסגרת מסמכים שהוכנו בתקופת היועץ ובמסגרתם נדונה הענקת עמלה בשיעור של 5% לאנשי המכירות (התובע לא היה איש מכירות).

מדובר בסכסוך שחורג ממסגרת התובענה הנוכחית, ולפיכך גם לא מצאנו מקום להיזקק לטענות הצדדים בקשר אליו, מעבר למפורט בפיסקה זו. למען הסר ספק יובהר כי התביעה שלפנינו מבוססת על התחייבות לתמלוגים (התחייבות חוזית), ולא על זכאות ממקור אחר כגון מכוח הדין, ובכלל זה חוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967.

] הסעד שבקש התובע ביחס לאופציות המשלימות ל- 150,000 אופציות דומה במבנהו לסעד שהתבקש ביחס ל- 30,000 אופציות כאמור בסעיף 2 לדוא"ל. סעד זה לא ניתן להעניק לתובע מהטעמים שפורטו לעיל.

עיון במוצג נת/108 מלמד כי התובע פעל כך נוכח הירידה הקבועה בשער המניה של חברת האם - מירמה של כ- 11 פר"ש למניה בתחילת חודש מאי 2007 לרמה ממוצעת של כ- 8 פר"ש בפרק הזמן של המימוש[footnoteRef:42], כאשר המגמה היא כלפי מטה (מכירה אחרונה בוצעה במחיר של 7.50 פר"ש)[footnoteRef:43].

...

בנסיבות אלה אנו סבורים כי יש הצדקה להשית על התובע תשלום הוצאות משפט ריאליות שישקפו את הרצון להרתיע מפני ניצול ההליך המשפטי לצרכים אחרים כמו גם את סכום התביעה שהופנה כלפי הנתבע.

לפיכך, אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪.

בשים לב לכל אלה ולכך שעסקינן בתביעת זכויות שאינה מתחום משפט העבודה המגן, מצאנו לנכון לחרוג ממדיניות שכר הטרחה הנוהגת בבתי הדין לעבודה.

בסופו של הסכם העקרונות נקבע, כי הוראותיו תחייבנה את הצדדים עד לחתימת הסכם מפורט, וכן נקבע מנגנון פיצוי הדדי במקרה של הפרת הסכם העקרונות על ידי מי מהצדדים.

מעיון במערך ההסכמים עולה, כי חובת הבלעדיות מוטלת על התובעות כלפי הנתבעות, אך לא להיפך; הנתבעות אינן מחויבות להפיץ אך ורק את רפרטואר התובעות, בעוד שהתובעות, מצידן, מחויבות להפיץ את הרפרטואר שלהן אך ורק באמצעות הנתבעות.

לטענתו, לא ברור כיצד במשך שנים כה רבות, למרות שלנתבעות הייתה הזכות הבלעדית להפיץ את תכניה של בייס רקורדס באמצעות האנטרנט, לא התקבלה הכנסה כלשהיא עבור כך. לטענתו, מסיבה זו, התבקש צו למתן חשבונות, ובמסגרתו, התבקש גילויים של הדו"חות המקוריים שהתקבלו מהמפעילים ברשתות האנטרנט, בטענה שרק אם ייחשפו דו"חות אלה, ניתן יהיה להיתחקות אחר פירסומן של יצירותיה של בייס רקורדס ברשת האנטרנט.

לטענתו, הדבר מעיד על כך שקיים צורך בהמצאת הדיווחים האותנטיים מהמפעילים הסלולאריים, וכן בהמצאת ההסכמים עם חברות הסלולאר, מסמכים אשר נכללו במסגרת התביעה למתן חשבונות.

בסיכומי התשובה מוסיפות הנתבעות שכנגד וטוענות, כי אילו ייחשפו המסמכים האותנטיים מהמפעילים הסלולאריים, יהיה ניתן להיתחקות אחר הסיבה בגינה פחתו ההכנסות החל משנת 2008, ולא יהיה צורך בספקולאציות שונות לשם כך. אציין, כי התובעות שכנגד הגישו בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה, וביניהם, גם הסעיפים הקשורים לטענתם האמורה.

מצב דברים זה מקבל ביטוי גם באישור הזכויות לפי"ל (נ/1), בו נאמר: "אנו בייס רקורדס בע"מ ובן מוש הפצה 2004 בע"מ מודיעים לכם בזאת כי המחינו את כל זכויותינו בהקלטות הקול והוידאו לדריה תיקשורת בע"מ וכי דריה תיקשורת בע"מ תהיה זכאית לקבל מכם כמיוצגת את כל התמלוגים, הדיווחים וכל זכות של חברות בייס רקורדס ובן מוש הפצה 2004 בפי"ל- הכל בכפוף לחתימת הסכם ביניכם לבין דריה תיקשורת הפקות בע"מ כמקובל". (ההדגשה במקור – א.ז.).

...

גב' דריה טוענת אפוא כי היא מעולם לא הבריחה נכסים, ובכלל זאת לא הבריחה נכסים מבייס רקורדס או מבן מוש לחברת דריה, ולא עשתה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של חברות אלה, מה גם שחברת דריה כלל אינה בבעלותה והיא אינה מחזיקה מניות בה. הסבריה של גב' דריה מקובלים עליי, ואני קובע כי לא הוכח כי חברת דריה הוקמה לצורך הברחת נכסים.

הסעד לאור כל האמור לעיל ראיתי לנכון לפסוק, ב"שלב א'" זה של ההליך, כדלהלן:

בתביעה: התביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 4 נדחית, ללא צו להוצאות; ניתן בזאת צו למתן חשבונות כנגד הנתבעות 1 ו- 3, המורה להן להגיש בתוך 90 יום דו"ח חתום ומאושר בידי רואה-חשבון, אשר יצורפו לו העתקים מהדוחות של המפעילים הסלולאריים וחברות האינטרנט, ואשר יפרט את ההשמעות ואת רווחי ההפצה, הכל בקשר עם רפרטואר התכנים של התובעת 2, כפי שפורט בהסכמים, לתקופה שבין 7/5/06 ל- 7/9/09.

לפני בקשות הדדיות לגילוי ועיון במסמכים.

על רקע זה פתוחה בפני התובעת האפשרות להשלים את הליך ההעתקה של כל המסמכים שהוגשו במסגרת התובענה שם בהתאם להחלטה בבקשת העיון.

ב) הנתבעת מציינת כי עיון בכתבי בי-הדין שהוגשו בהליכים בהם נקטה התובעת ימחישו את אופי ההליכים לגביהם בחרה להתדיין, את הקפם, וזאת שעה שהיא זונחת תביעה כספית בהקף ניכר ביחס לתמלוגים.

...

התובעת טוענת כי הרשות הגיעה למסקנה כי בעלי המחצבות חויבו במשך שנים בחיוב יתר, לפחות בין השנים 2005-2001.

ב) לאחר עיון אני קובע שיש לגלות את הפריטים כמבוקש.

ג) לאחר עיון אני קובע שיש לגלות את המידע המבוקש, ככל שעניינו בנתונים אודות התקופה הרלוונטית (2005-2001).

א) לאחר עיון אני מורה על גילוי כמבוקש.

בקשה ראשונה הוגשה מטעם הנתבעים והתובעים שכנגד, ה"ה שמואל ואסף חרסט (להלן: "חרסט"), ועניינה גילוי מסמכים והשלמת מענה על שאלון (בקשה מספר 18; להלן: "בקשת חרסט"); שתי בקשות נוספות הוגשו מטעם התובעים והנתבעים שכנגד, ד"ר טליה האן, מר אולג האן, חברת טליה האן בע"מ וחברת האן ספיר יזמות והשקעה בע"מ (להלן בהתאמה: "ד"ר האן", "מר האן", "חברת האן" ו"חברת ספיר"; ולהלן יחד: "האן"), ועניינן דחיית עיון בהקלטות ובתמלילים של חקירת הנתבעים (בקשה מספר 19) ועיון במסמכים (בקשה מספר 20).

יצוין כי ברקע הטיפול מול רשויות המס, באמצעות הנתבע 1 (להלן: "מר חרסט"), כספי תמלוגים בסכומים נכבדים של עשרות מיליוני שקלים, אשר קיבלו התובעים בגין פיתוחים וממצאים שגילתה ד"ר האן עם אחרים, בתחום חקר הסרטן במסגרת עבודתה כמדענית במכון ויצמן.

בקשת התובעים לעיון במסמכים (בקשה מספר 20) בבקשת התובעים, למעשה לא נטען כי הנתבעים מסרבים למסור מיסמך כלשהוא, אלא אך כי הם מתנים את מסירת המסמכים, בבצוע גילוי הדדי, ומשכך מעכבים את מסירת המסמכים.

...

איני מקבל אף את גישת התובעים כי המענה לשאלה מתי קיבלו טיוטא ראשונה של דוח החקירה אינו רלוונטי, בשים לב לטענות בעניין תרמית וכיו"ב והטענות הנגדיות בכתב ההגנה.

עם זאת, ראיתי לקבל את עמדת התובעים, ביחס לשאלה 7 בשאלון התובעת, וביחס לשאלות 14 -15, ו- 27 בשאלון התובע, אשר העמדה בסעיף 27 לתגובה מטעם התובעים, מקובלת עלי.

אבהיר כי בניגוד לקביעה ביחס לצירוף הסכם שכר הטרחה עם משרד ברלב (ראו לעיל), סבורני כי יש מקום להשיב לשאלה אם שכר הטרחה מותנה בתוצאות הליך זה, ועל כן סבורני כי על התובעת להשיב לשאלה 32.

לפניי בקשות הדדיות לגילוי מסמכים ספציפיים ומתן מענה לשאלון, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984(להלן: "הבקשות").

במסגרת סעיף 2 לדרישת אל מדאמין לגילוי מסמכים ספציפי (נספח 1 לבקשה) התבקשה פלאפון להעביר לאל מדאמין כדלקמן: "כל האסמכתאות ו/או המסמכים ו/או התכתובות ו/או כל תעוד אחר שעניינם כל תשלומי התמלוגים למדינה והחובות האבודים בקשר עם השירותים והתכנים שסופקו לפלפון על ידי מרשתנו". תגובת פלאפון במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הספציפי מטעמה (נספח 2 לבקשה): "מדובר בדרישה מכבידה לייצור מסמכים. אין ברשות פלאפון מסמכים ספציפיים כמבוקש בסעיף בקשר לתכני אל מדאמין." טוענת אל מדאמין כי אין זה מתקבל על הדעת כי אין בידי פלאפון מסמכים אלה, שכן אחרת לא היה עולה בדעתה של פלאפון לנכות שלא כדין סכומים מופרזים מסך התמורה לה זכאית אל מדאמין בקשר עם דמי השמוש החודשיים לפי ההסכם, כטענתה.

עיון בהסכם מגלה כי ההסכם אינו מתנה את זכות הנכוי ואף לא קובע כי הנכויים יהיו רק בגין תמלוגים למדינה וחובות אבודים ומשאיר לפלפון זכות רחבה בעיניין זה. ניתן אף לראות כי חובת הגילוי של פלאפון ע"פ ההסכם (סעיף 8.7) הנה לדו"חות חודשיים בגין ההכנסות שהתקבלו, אולם לטענת פלאפון אין התניה הנוגעת לנכויים או חובת גילוי בקשר עם הנכויים וניתנת הרשאה של עד 3.5% ללא התניה וללא הגבלה לנכוי בשל עניין מסוים.

שאלה 11 לשאלון: "האם ידוע לאל מדאמין ו/או מי מטעמה שעו"ד קאסם הגיש בשם מרשותיו קובלנה פלילית נגד פרטנר וקובלנה פלילית נגד סלקום?". תשובת אל מדאמין: "בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלתי, שאלה זו אינה ראויה להתברר במסגרת שאלון, ובכל מקרה, אינה רלבאנטית לתביעה דנן". בעוד לטענת פלאפון השאלה רלוואנטית להליך שכן לאור זאת החליטה לנהל מול עו"ד קאסם מו"מ כשאל מדאמין עצמה צירפה בגילוי מסמכים מכתב המתייחס לאותן קובלנות, טוענת אל מדאמין כי המדובר בניסיון דיג אסור, בבקשה טורדנית כשלא באמת מדובר בשאלה הרלוואנטית למחלוקת.

...

בעניין זה סבורני אכן מדובר בשאלות הרלוונטיות למחלוקת ואשר נוגעות לאחת השאלות המרכזיות האם אל מדאמין החזיקה בזכויות בתכנים שסופקו על ידה לפלאפון.

עם זאת, סבורני כי תשובתו של מר מוסא חסדייה, המצהיר מטעם אל מדאמין והמנכ"ל והבעלים של אל מדאמין, כי אינו יודע מידיעה אישית את כל שרשרת ומועדי העברת הזכויות המדויקים אינו מענה מובן.

לסיכום: יואילו הצדדים לפעול בהתאם להחלטתי זו כל אחד בהתאם למוטל עליו וזאת בתוך 30 יום.