בקשות הדדיות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, הן הנושא העקרי של ההחלטה דנא.
הבקשות לגילוי מסמכים הוגשו במסגרת תביעת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "התובעת" או "בזק") לסעד הצהרתי וכספי בסך כ-218 מיליון ₪ נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הנתבעת" או "רמ"י"), בגין השבה של התשלומים ששילמה התובעת בגין דמי היתר והיטל השבחה וכן עבור עמלות שונות בקשר לתשלומים כאמור.
...
תחילה לציין כי אני סבורה שהרלוונטיות של חוות הדעת היא משמעותית והבקשה לגילוין מוצדקת שכן הן 'עשויות' להיות רלוונטיות להליך (ענין בן צבי, פסקה 12), נוכח האמור בסעיף 7.1.3-7.1.5 להסכם המכר בין בזק למגדלי נעימי (נספח 3 לבקשה) לפיהם בזק תישא בהיטל ההשבחה שיחול על הנכס בגין תב"ע שאושרה ונכנסה לתוקף לאחר פרסום עד ליום חתימת ההסכם האמור, וכן כי ידוע למגדלי נעימי כי בזק זכאית "לקבל מהמינהל מחצית מהיטל ההשבחה שתשלם" (סעיף 4 לבקשה), ועל כן הייתי מורה כבר עתה לגלות את חוות הדעת ואולם כדי לא לגרום נזק כלשהו לאור טענת בזק לסודות מסחריים במסגרת חוות הדעת אני מורה לבזק להעביר לעיוני את חוות הדעת ולציין בבירור מהם הסודות המסחריים המצויים שבחוות הדעת.
לא ראיתי לקבל את טענת התובעת בדבר העדר רלוונטיות, ואני סבורה כי הם בהחלט עשויים להיות רלוונטיים ומכל מקום לאור ההלכה הפסוקה בדבר גילוי מסמכים רחב, ובהעדר סיבה ממשית לאי גילוים למעט רלוונטיות, אני מורה על גילויים.
מאחר שהטעם היחידי שבשלו סבורה התובעת כי אין לגלות את החלטות הדירקטוריון הן מטעמי רלוונטיות, לא ראיתי לקבל את עמדתה ואני מורה לגלות את החלטת הדירקטוריון אותה ציינה התובעת מאחר שהיא עשויה בהחלט להיות רלוונטית להליך זה, וכן אני מורה לתובעת להצהיר כי זו החלטת הדירקטוריון היחידה בעניין עסקת המכר למגדלי נעימי.
תקנה 56(א) לתקנות קובעת כי בעל דין יכול לשלוח שאלות למענה בעל דין אחר "ובלבד שהן נוגעות לעניין הנדון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה...". התרשמתי כי לנוכח טענת רמ"י בדבר התעשרות שלא כדין לכאורה שמקורה בתביעת בזק לגבי סכומים שכבר קיבלה ממגדלי נעימי ולאור הרף הנמוך הנדרש בעניין הרלוונטיות כפי שציינתי לעיל, ראיתי להורות על מענה לשאלון שבהחלט עשוי להיות רלוונטי להליך זה.
סוף דבר
לאור האמור, אני מקבלת את הבקשות לגילוי מסמכים באופן חלקי וכן את בקשת הנתבעת למענה על השאלון, הכל כמפורט בהחלטה.