בקשות גילוי מסמכים וזימון עדים בתביעה נגד סופר פארם

בפניי תביעה קטנה על סך של 7,075 ₪ אשר הגיש התובע כנגד הנתבעת בקשר לרכב משומש אשר רכש ביום 9.12.15 מאת הנתבעת שהנה חברה העוסקת, בין היתר, במכירה של כלי רכב משומשים.

ביחס לרכיב השני של תביעתו העיד כי הכין את הרכב לטסט שכן היה אמור לחדש הרישיון ביום 25.4.16 וכי שבועיים קודם לכן עת ביקש להנפיק רישיון רכב במכונה המוצבת בסניף סופר פארם גילה כי אינו יכול לעשות כן והבין שיש בעיה לאחר שניסה להנפיק רישיון במכונות נוספות ללא הועיל.

עיון במסמך זה מלמד כי קיימת בו שורה של קוד מתאריך 1.8.15 ועד לתאריך 1.8.25 וכי באותה שורה נכתב מספר רכבו של התובע וכן תאריך אישור מיום 12.8.16 ולידו המילה "בוצע". כמו כן, צירף לכתב התביעה הזמנת תיקון מיום 12.8.16 לקריאת יצרן ובה נכתב דרישות הלקוח "מחשב איטקס בד + החלפה RECALL". עיון במסמך זה (נספח 8 לכתב התביעה) מלמד כי בוצעה עבודת תיקון ברכב התובע בהתאם לקריאת היצרן ביום 12.8.16.

התובע מבקש כי בית המשפט יסיק כי הנתבעת ידעה על קריאת התיקון שכן מפלט נתוני משרד הרשוי שהופק לבקשתו בצו בית משפט (ת/3 א) עולה כי בבעלות הנתבעת היו באותה עת 24 כלי רכב נוספים מאותו סוג אותו רכש התובע, אשר עברו מבחן רשוי בתקופה שלאחר 1.8.15 (הודעת הריקול) וכי כלי רכב אלה לא היו יכולים לעבור מבחן רשוי אילמלא תוקנה תקלת היצרן ומכאן על בית המשפט להסיק כי הנתבעת ידעה על קריאת התיקון עובר למכירת הרכב וכן נימנעה מלגלות לתובע פרט מהותי זה. אני סבורה כי לא ניתן לעשות כן. אין בידי נתונים ביחס לגודל החברה הנתבעת, ביחס לצי הרכבים הקיים בה ולכך שהסניף בו נרכש הרכב מאת הנתבעת ונציגי הנתבעת באותו סניף ידעו באופן קונקריטי על כך שהיה צורך לעשות תיקון ברכב נושא התובענה בפרט כאשר במקרה דנן, הטסט לרכב נעשה מספר חודשים קודם לכן במועד בו אין מחלוקת כי לא הייתה כל קריאה לתיקון.

...

אני סבורה כי נזק זה לא הוכח על ידו בראיות.

סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 800 ₪ (400 ₪ בגין נזק ישיר ו-400 ₪ בגין אגרה והוצאות משפט) וזאת תוך 30 יום מהיום.

בהחלטות הללו נדחו בקשותיו של המבקש, דוד כהן, לזימון עדים ולגילוי מסמכים, במסגרת ערעור שהגיש נגד החלטת הלישכה לסיוע משפטי, שלא לייצגו בהליך משפטי.

לדבריו, "עם כישורי המכירות שבהם ניחן, וקולו הרדיופוני, היה מוכר בהצטיינות את מוצרי החברה, וזאת כאשר מכר 150 שמפונים במשך כ-4 שעות בלבד, בסניף סופר פארם ברמת אביב, וזאת לתדהמת כולם, וכך הגיע למקום הראשון במכירות". לאחר היתדיינות ממושכת, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, וביום 26.1.2012 נתן בית הדין האיזורי לעבודה (השופט ד' ספיבק ונציגי הציבור י' סרי ו-ב' חג' יחיא) תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, שלפיו: "מבלי להודות בטענה מטענות הצדדים ולסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע מהנתבעת הנובעים מיחסי עובד-מעביד ומסיומם, תשלם חברת דנאל השמות ושרותי מיקור חוץ בע"מ לתובע סך של 600 ₪ וזאת בהמחאה שנמסרת לידיו במעמד חתימה על הסכם הפשרה.

לבסוף, מציין כהן, "איני עורך דין בהכשרתי, ואינני עובד מזה, ואין ברשותי לרכוש שירותי עורך דין. בנסיבות דנן מתבקש בית המשפט לתת לי את יומי בבית משפט ולהורות על קבלת העירעור, לתת לי לזמן עדים ולקבל מסמכים להוכיח את תביעתי". המשיבה טוענת מנגד, כי דין הבקשה להדחות.

...

לבסוף, מציין כהן, "איני עורך דין בהכשרתי, ואינני עובד מזה, ואין ברשותי לרכוש שירותי עורך דין. בנסיבות דנן מתבקש בית המשפט לתת לי את יומי בבית משפט ולהורות על קבלת הערעור, לתת לי לזמן עדים ולקבל מסמכים להוכיח את תביעתי". המשיבה טוענת מנגד, כי דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה אקדים אחרית לראשית ואומר, כי החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להידחות, וכך אמליץ לחברַי שנעשה, אם כי מנימוקים שונים מאלו שעליהם התבסס בית המשפט המחוזי.

נמצאנו למדים, כי אין זה נכון שכשבהליך ביקורת מנהלית עסקינן לא ניתן לזמן עדים ולבקש גילוי מסמכים.

בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא ת"ק 26984-02-22 פריזט נ' קלרספלד ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת הבכירה רעות זיו תובע שמעון פריזט נתבעים 1. גד קלרספלד 2. סופר-פארם (ישראל) בע"מ 3. חברת יפעת וסרמן-קנופ בע"מ 5. הראל חברה לביטוח בע"מ פסק דין

לפניי תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין אספקת תרופה שגויה לכלבו, נזק שניגרם לכלב כתוצאה ממתן התרופה, שהצריך טפול בבית החולים הוטרינרי, עוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה ונזק בלתי ממוני.

ביום 22/5/20, כלב התובע נבדק על ידי וטרינארית והקטטר הוצא כאשר ביום 23/5/20 הכלב נבדק בשנית והתגלה כי הטיפול בבעיה הרפואית לא צלח.

לשיטתו, ישנן השלכות רפואיות שנגרמו לכלב ממתן התרופה השגויה: טפול חוזר עם קטטר למשך שבוע נוסף מעבר לזמן שתוכנן והגברת הסיכוי להתפתחות זהום בכל מערכת השתן.

אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים לפניי והתרשמתי באופן ישיר מעדותם, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו לפניי במעמד הדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להיתקבל בחלקה.

תובע אשר עותר לבית המשפט בבקשה לקבוע פיצויים בגין עגמת נפש, עליו להוכיח את הסעד הנתבע, "זריקת" סכומים בעלמא, רק פוגעת באמינות התביעה עצמה, שכן יש בה סימנים המעידים על רצון של עשיית עושר ולא במשפט (בעיניין זה ראו ת"ק (רח') 2400/08 גבאי אילן נ' BID 123 בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (ניתן ביום 1.4.09).

...

מקום בו לא נעשה כן, סבורני כי ניתן לקבוע כי נפגעה האוטונומיה של הכלב ואני מעמידה את סכום הפיצוי על סך של 1,000 ₪.

סבורני כי אכן נגרמה לתובע אי נוחות וצער בעקבות המקרה, ואני מוצאת להעמיד את סכום הפיצוי על סך של 500 ₪.

סוף דבר: התביעה מתקבלת החלקה.

בית משפט השלום תל אביב - יפו תא 17929/03 מלר צורי סופר פארם ישראל בע"מ פסק דין

מטעם התובע העידו הוא עצמו, אישתו גב' אראלה בליז'ובסקי מלר, ד"ר ניר גלעדי אשר נתן חוות דעת רפואית מטעמו וכאמור אף טיפל בו במסגרת הטיפול שקיבל ומקבל התובע בבי"ח איכילוב, הרוקחת המחוזית מגיסטר דליה כהן וכן השוטר גדי בן עזרא אשר היה בצוות החקירה של התלונה נשוא התביעה.

שנית, הנתבעים לא טרחו לזמן לעדות את הרוקח שמסר באותו מועד את התרופה לתובע.

מסמך זה מחזק את דברי אשת התובע כי בשיחתה עם מר סטיר, לאחר שהתגלתה הטעות, הודה זה האחרון בפניה כי אכן התרחשה טעות בניפוק התרופה.

מיסמך זה גם מתיישב עם נוסח מכתבה של הרוקחת המחוזית אל הנהלת הסופר פארם שסומן נספח ט' למוצגי התובע וכן את מכתבה למר ביאלר מקופ"ח כללית שסומן ת/4.

ב"כ התובע מבקש ללמוד גזירה שווה מפסק הדין בפרשת ע"א 7375/02 בית חולים כרמל חיפה נ' עדן מלול, (טרם פורסם) לעניין קשר סיבתי הסתברותי שבין ההתרשלות לנזק צפוי.

...

מכאן שלא שוכנעתי כי אכן ניתן להצביע על השפעה לצמיתות של אותו אירוע נשוא התביעה.

על כן אני סבורה כי יש להעמיד הפיצוי על סך – 1,000 ₪.

סוף דבר 38.

(ו) הצדדים גם חתמו על מסמך הנושא כותרת: " תוספת להסכמי שכירות מיום 22/12/02" תוספת זו נושאת תאריך 22/12/02, אך מעדותו של מר צבי מטעמה של סופר-פארם עולה, כי ככל הנראה נחתמה התוספת להסכמים ביום 23/12/02.

התובענה הופסקה בהסכמה ביום 18/11/04 והצדדים ניסו להידבר מחוץ לכותלי ביהמ"ש. כאשר הוגשה התביעה דנן בחודש פברואר 2005, ביקשה סופר-פארם סעדים זמניים במסגרת בש"א 156150/05 וביקשה בין היתר להסיר את קיר הזכוכית שנבנה ומנע מעבר בין החנות שלה ובין המבנה והקניון.

בעקבות אותה חסימה, הוגשה התביעה הראשונה, אשר הופסקה בהסכמה על סמך הצהרה של מר קמר – הנתבע 2 לזמן פגישה של כל המעורבים על מנת למצוא פתרון מוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט.

ח) הנתבעים טענו, כי אין כל מקום לתבוע אישית את קמר וכתב התביעה לא מגלה עילת תביעה נגדו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וסיכומיהם ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להידחות מהנימוקים הבאים: המחלוקת העובדתית העיקרית מתמקדת בשאלה: האם עפ"י המוסכם בין הצדדים, קיימת זכות לסופר-פארם לפתוח פתח נוסף למושכר, מעבר לפתח הפונה לרחוב יוספטל בבת ים. אם קיימת זכות שכזו, השאלה נוספת שיש לשאול היא: האם הזכות היא למעבר למבנה ליברטי או זכות למעבר לשטח הקניון.

(במוצג נ/9 ניתן לראות טיוטת תוספת להסכמי השכירות הממחישה כי הצדדים דנו ביניהם בפירוט מה יהיו הסעדים מבחינת סופר פארם, היה ולא יותר המעבר לקניון).

באשר לתביעה נגד קניונים: התביעה נגד קניונים מתבססת על הנחת התובעת ולפיה לסופר-פארם זכות לפי הסכם השכירות לקיום פתח מהחנות לפרויקט.

...

לסיכום עניין זה: לאור האמור עד כה, לסופר-פארם לא היתה זכות חוזית במערכת היחסים בינה ובין ליברטי המחייבת את ליברטי לאפשר לה מעבר לקניון, ולפיכך הקמת קיר הזכוכית לא פגעה בזכות חוזית של סופר-פארם.

כאמור לעיל, הגעתי למסקנה ולפיה לסופר-פארם אין זכות לפי הסכם השכירות לקיום פתח נוסף לחנות מעבר לפתח לרחוב יוספטל.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.