יובהר, שבגין אותו חוב לרשות המיסים ניפתח תיק מימוש בהוצאה לפועל שהתנהל כ-15 שנים ללא היתקדמות בשל מחלוקות בין החייב לאחיו.
בית המשפט המחוזי חזר והבהיר בשורה ארוכה של החלטות כי הליך פשיטת הרגל אינו המסגרת הדיונית המתאימה לבירור טענותיו של המבקש בנוגע לחובות הנטענים של האחים כלפיו; והמשמעות היא שללא קשר לתוצאת העירעור, שמורה למבקש הזכות לנקוט בהליך משפטי מתאים בקשר עם חובות נטענים אלה, ככל שימצא לנכון לעשות כן. כך או אחרת, אין ולא יכול להיות חולק כי את חובות המבקש לנושים יש לפרוע – ומשהופקדו הכספים בקופת פשיטת הרגל, אין הצדקה לדחות את חלוקתם לנושים.
חשוב להדגיש שכפי שהבהיר החייב עצמו בבקשות שונות שהגיש, החייב מעולם לא היה חדל פרעון שכן יש לו זכויות בנכס העולות על מלוא חובותיו ועל אף האמור הוא בחר לנקוט בהליך פשיטת רגל שאינו מתאים למצבו הכלכלי ובקש לעשות שימוש בהליך לצורך תשלום חובותיו ככל הנראה מתוך הנחה שמהלך זה יאפשר לו להיתמודד מול נושיו באופן שלא יביא למימוש הנכס שבבעלותו (ראו לדוגמא דברי החייב בבקשתו מתאריך 2/9/21).
הלכה למעשה, החייב, אחיו וגורמים נוספים גררו את בעלי התפקיד ואת בית המשפט לסכסוך ממושך ומחלוקות בינם לבין עצמם ובינם לבין שוכרים המצויים במקום ודי לצורך כך לעיין בציטוטים של דברי הנאמן שפרט החייב עצמו בסעיף 102 לבקשתו מתאריך 9/8/22, בהם מתאר הנאמן פעם אחר פעם את הפעולות והניסיונות לקדם את ההליך, ללא הואיל.
...
בנסיבות אלה, נעתר בית המשפט לבקשת רשות המיסים שהינה נושה מובטחת, למימוש הנכס, וקבע שהמימוש יעשה בשיתוף המנהל המיוחד לנוכח גובה החוב של רשות המיסים ביחס לשווי המוערך של הנכס.
אשר לטענה שהחייב נותר עם חובות בתום ההליך, הרי שלאור הפירוט מצד הנאמן, לפיו כל החובות שהוכרעו בהליך כוסו, בכפוף לסעיף 69 לפקודה ולחובות שנוצרו לאחר צו הכינוס, הרי שדינה של טענה זו להידחות.
גם דינן של טענות אלה להידחות.
סוף דבר, הפסיקתה בגדרה יינתן הפטר לחייב תחתם.
