בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
פר"ק 11478-06-13 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ ואח' נ' אי די בי חברה לאחזקות בע"מ
לפני כב' השופט איתן אורנשטיין
בעיניין: חוק החברות, התשנ"ט-1999
ובעניין: אי.די.בי. חברה לפיתוח בע"מ
ובעניין: 1. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
הנאמן לאגרות החוב סדרה ז' וסדרה ט'
2. שטראוס לזר חברה לנאמנות (1992) בע"מ
הנאמן לאגרות החוב סדרה י'
כולן ע"י משרד עוה"ד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות'
וכן ע"י משרד עוה"ד גיסין ושות'
המבקשות
ובעניין: 1. רזניק פז נאמנויות בע"מ
הנאמן לאג"ח של אי.די.בי אחזקות (סדרה א')
2. ש.א.ג חברה לנאמנות בע"מ
הנאמן לאג"ח של אי.די.בי אחזקות (סדרה ב')
3. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
הנאמן לאג"ח של אי.די.בי אחזקות (סדרה ג')
4. קלדן חברה לנאמנות בע"מ
הנאמן לאג"ח של אי.די.בי אחזקות (סדרה ד')
5. שטראוס לזר חברה לנאמנות (1992) בע"מ
הנאמן לאג"ח של אי.די.בי אחזקות (סדרה ה')
כולן ע"י משרד עוה"ד מיתר ליקוורניק, גבע, לשם טל
וע"י משרד עוה"ד קלינמן, נאור ואח'
החלטה
ביום 11.8.13 ניתנה על ידי החלטה ביחס להצעת הסדר נושים לחברת "אי די בי חברה לאחזקות בע"מ (להלן: "חברת אחזקות").
השאלה האם יש לראות במחזיקים הצולבים שלפניי, קרי מי מקרב מחזיקי האג"ח של חברת אחזקות שהנו גם בעל אג"ח בחברת פיתוח, כבעל קול נגוע ומשכך אין לאפשר לו להצביע, ולמצער להביא את קולו במניין לצורך אישור הצעת "החלוקה בעין" ככל שהוא הצביע עבור "מתוה הנציגויות", אינה פשוטה, ויש לה פנים לכאן ולכאן.
באשר לבקשת ויסולי לדחיית מועד אספות הנושים למספר שבועות, אזי דינה להמחק אף ללא צורך בתגובה ודוק; ביום 9.6.13 ניתנה החלטתי, שבה נקבע, בין היתר, כי אספות הנושים ובעלי המניות של חברת אחזקות, לשם אישור הסדר הנושים, תכונסנה עד ליום 4.8.13.
...
קביעה זו נכונה הן לצורך האסיפות המקדימות והן לצורך אסיפות הנושים, וכעמדת הכנ"ר. עסקינן בנדבכים הראשונים בשרשרת החלטות שעל מחזיקי האג"ח לקבל לצורך הסדר הנושים, ועל מנת שלא יתברר בדיעבד שנפל פגם במסד של ההחלטות שבשרשרת, מחמת שלא התאפשר בידי מי שבסופו של דבר היה רשאי להצביע.
לא התעלמתי מטענת נאמני אג"ח אחזקות המפנים, בין היתר, לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968, אך לטעמי אין באלה כדי לאיין את הסמכות הסופית של בית המשפט להכריע בסוגיה, בעיקר כאשר מתעוררת מחלוקת בה.
עם זאת, מקובלת עלי הגישה, אשר לפיה אין מקום לאפשר הצבעה לכל אחת מההצעות שעל הפרק, וכי כל מי שרשאי להצביע, יצביע עבור הצעה אחת ולא יהיה רשאי להצביע עבור יותר מאחת.
לאור מסקנה זו איני נדרש לשאלה האם היה על ויסולי לעתור לצירופו כצד להליך ולא להסתפק בהודעה על כך, כמות שנעשה הדבר בהליכי פירוק.