בקשה שנייה להארכת מעצר נאשם בעבירות נשק וסיוע לפשע

בבית המשפט העליון בש"פ 3636/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. אייל הייב 2. אחמד חסארמה בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ב' באייר התשע"ו (10.5.2016) בשם המבקשת: עו"ד אייל כהן; עו"ד סיגל בלום בשם המשיב 1: עו"ד ראניה חדאד סרוג'י בשם המשיב 2: עו"ד אלעד אלימלך החלטה

ביום 17.5.2015 הוגש נגד המשיבים כתב אישום המייחס למשיב 1 קשירת קשר לבצוע פשע (רצח), רצח בכוונה תחילה ועבירות בנשק ולמשיב 2 סיוע לרצח בכוונה תחילה ועבירות בנשק.

הוא הדין במשיב 2, אשר אינו נאשם אמנם בבצוע הרצח עצמו, אך מואשם בסיוע לביצועו ובעבירות בנשק שנועד לקטילת המנוח ועל פי הנטען הוא אף סיפק את כלי הנשק ששמש את המשיב 1 לבצוע הרצח.

...

בהינתן מורכבות ההליך וקצב התקדמותו עד כה, נראה לי כי אכן מן הראוי לעשות מאמץ מיוחד לעבות את לוח הדיונים בו עוד במהלך שנת המשפט הנוכחית על מנת לקדם באופן משמעותי את שמיעתו.

במקרה דנן ולמרות הקשיים שעליהם עמדתי באשר לקצב ניהול ההליך, נראה לי כי לעת הזו נקודת האיזון נוטה אל עבר המשך המעצר וזאת נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיבים ומורכבות ההליך.

הבקשה מתקבלת, אפוא, ומעצרם של המשיבים מוארך בתשעים ימים נוספים החל מיום 17.5.2016 או עד למתן פסק הדין בת"פ 29738-05-15, לפי המוקדם.

בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

ביום 18.8.2015 שוחח סטיב עם המשיב 3 ובקש למסור את תודתו למשיב 1 על העמדת הסיוע המשפטי.

השיקולים הנדרשים במסגרת בקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים נדונו ונדושו לעייפה במאות החלטות של בית משפט זה. עקרי הדברים הם שעל בית המשפט לבחון את קצב היתקדמות ההליך ולאזן בין זכויות הנאשם וחזקת החפות העומדת לזכותו, לבין הצורך בשמירת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי.

עוד בהקשר המסוכנות, לא ניתן להיתעלם מעברם הפלילי המכביד של המשיבים, בבחינת "הדבר מדבר בעדו". למשיב 1 ריבוי הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות איומים, הטרדת עד, הפרעה לשוטר ולעובד ציבור, וכן עבירות סמים, רכוש ואלימות והוא ריצה מספר עונשי מאסר בפועל המצטברים לתקופות של למעלה מעשר שנים; למשיב 2 –עבירות איומים, נשיאת נשק שלא כדין, תקיפת שוטר, קשר לבצוע פשע, מתן שוחד, ועבירות רכוש והוא ריצה מספר עונשי מאסר בפועל המצטברים לתקופות של כחמש שנים; למשיב 3 –הפרעה לשוטר, הפרת הוראה חוקית, קשר לבצוע פשע וכן ריבוי עבירות רכוש וסמים ואף הוא ריצה תקופות מעצר המצטברות לתקופה של כ-12 שנים; למשיב 4 – פציעה שלא כדין, קשר לבצוע פשע, עבירות נשק רכוש, ועוד, ואף הוא ריצה עונשי מאסר לתקופות מיצטברות של כ-7 שנים.

...

לאחר בחינת הקלטת, ובעקבות שורה של הליכים שננקטו בהקשר זה בבית משפט השלום באשקלון, הנוגעים לעו"ד בניטה, שהעביר את הקלטת לידי צוות ההגנה, הגיעה התביעה למסקנה כי מדובר בקלטת "מפוברקת" והוסיפה את האישום הרביעי לכתב האישום.

בסופו של יום, נעתר בית המשפט קמא חלקית לבקשה והורה על ביטול שני מועדי הוכחות בלבד.

סוף דבר, שאני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום החל מיום 27.10.2016 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 62908-10-15 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם מבין השניים.

בבית המשפט העליון בש"פ 442/17 לפני: כבוד השופט י' דנציגר המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: שלומי מועלם בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בפקוח אלקטרוני ב-90 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בשם המבקשת: עו"ד סיון רוסו בשם המשיב: עו"ד אלי מסטרמן החלטה

בנוגע לאחותו וגיסו של המשיב, מצא שירות המבחן כי הם ממוקדם בניהול יציב של משפחתם והתקשו על רקע זה לאורך השנים להיות פנויים לסייע למשיב באופן אקטיבי.

זאת, נוכח העובדה כי "מדובר בכנופיה בעלת מאפיינים של ארגון פשיעה", כאשר המשיב "הנו בכיר וניכר כי כפוף רק לדמות אחת בכירה ממנו". עוד נימסר כי הכתובת המוצעת נימצאת ביישוב בשומרון הסמוך לשטחי A, דבר העלול להקשות על הפיקוח.

המקרה דנן מעלה בכל חריפותה את התחושה כי קיימים נאשמים אשר "נופלים בין הכסאות". על אף שעמדה למבקשת תקופה ממושכת בה היה עליה לבחון מי הם הנאשמים אשר לפי יחס ההמרה שנקבע בעיניין טחימר נתונים למעשה במעצר לא חוקי, לא עלה בידיה לעשות כן. אין להשלים עם מצב זה. מן הטעם האמור, נטייתי הראשונית הייתה שלא להעתר לבקשה להארכת מעצרו של המשיב [ראו והשוו החלטת השופט י' עמית מהיום, ב-בש"פ 577/17 מדינת ישראל נ' מנו].

כידוע, כאשר עסקינן בעבירות נשק בכלל ובעבירות של סחר בנשק בפרט, הכלל הוא מעצר עד תום הליכים ורק במקרים חריגים יורה בית המשפט על שיחרורו של נאשם ממעצר מאחורי סורג ובריח [סעיפים 22ב(ב) ו-21(א)(1)(ג) לחוק המעצרים, כאמור.

...

משכבר עתה קיים חשש כי המפקחים כורעים תחת עומס האחריות המוטלת עליהם, סבורני כי לא ניתן לבטל את מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני.

עם זאת, על מנת לתת ביטוי לחומרה היתרה שמוצא אני בהגשתה המאוחרת של הבקשה ולתקופת המעצר הלא חוקי שנגרמה מאיחור זה, איני נעתר לבקשת המבקשת להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים.

סוף דבר אני מורה בזאת על הארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ב-30 ימים, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, החל מיום 25.12.2016, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 12493-11-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם מבין המועדים.

ביום 15.10.09, הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת, המייחס לו עבירות של רצח, סיוע לרצח, פציעה בנסיבות מחמירות, עבירות נשק, קשירת קשר לבצוע פשע, והסתייעות ברכב לבצוע פשע.

ביום 19.8.10 הוגשה בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב.

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם מקרים אחרים בהם נפסק כי מידת מסוכנותו של הנאשם, יכולה להוביל להארכת מעצרו, אף במקרים בהם קצב נהולו של התיק אינו מניח את הדעת (ענין חכמיגרי).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום להיעתר לבקשה, וזאת לאחר שנתתי את הדעת הן לרמת המסוכנות של הנאשם והן לקצב התקדמות המשפט (בש''פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסמה, 21.2.2007).

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם מקרים אחרים בהם נפסק כי מידת מסוכנותו של הנאשם, יכולה להוביל להארכת מעצרו, אף במקרים בהם קצב ניהולו של התיק אינו מניח את הדעת (ענין חכמיגרי).

הנה כי כן, במקרה שלפני, מובילה מסוכנותו של המשיב למסקנה כי יש להאריך את מעצרו, וזאת על אף התקדמותו האיטית של ההליך.

בבית המשפט העליון ]בש"פ 7616/18 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. שמעון יעקב 2. יוסי בן דהן בקשה (שנייה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: ג' בכסלו התשע"ט (11.11.2018) בשם המבקשת: עו"ד בת שבע אבגז, עו"ד אפרת רותם בשם המשיב 1: עו"ד מנחם רובינשטיין, עו"ד ארז אבוהב ][]החלטה (בעיניינו של המשיב 1 בלבד)

המשיב הוא אחד הנאשמים בכתב אישום הנסב על עבירות חמורות רבות, והוא כיום מאוחד עם כתב אישום נוסף במסגרת פרשה הידועה כ"פרשה 1131". למשיב מיוחסות במסגרת כתב האישום עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) וניסיון רצח לפי סעיף 305(1) לחוק.

כן יוער כי כבר ביום 1.11.2018 היתקיים הדיון בבקשה להארכת מעצרו של המשיב 2 העומד לדין עם המשיב לפי כתב האישום המקורי שהוגש נגדו – ושלו יוחסו עבירות של סיוע לניסיון רצח לפי סעיפים 305(1) ו-31 לחוק ונשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק.

אכן, התמשכותם של משפטים בפרשות גדולות מציגה אתגר מתמשך לפיקוח על שלילת חירותם של נאשמים, אך דומה שמקרה זה נימנה עם אותם מקרים שבהם יש הצדקה להארכת המעצר, בשים לב לעילות המעצר הקיימות נגד המשיב וכן להתפתחויות הצפויות במשפט ולמהלך הדברים עד כה (ראו: בש"פ 8603/06 מדינת ישראל נ' גבאי, פסקה ט"ו (21.11.2006); בש"פ 8845/08 מדינת ישראל נ' סבג, פסקות 9-8 וההפניה שם (30.10.2008); בש"פ 10681/08 מדינת ישראל נ' בן דוד, פסקות כ"ג-כ"ד, כ"ז-כ"ח (19.1.2009)).

...

הטיעון בפני בבקשה התקיים בסופו של דבר ביום 11.11.2018.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הנסיבות אני סבורה שדין הבקשה להתקבל.

סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 1.11.2018 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 6857-11-17 (מאוחד עם תפ"ח 48914-08-16) בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.