בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ב-150 ימים, החל מיום 2.8.2021, או עד מתן פסק דין בתפ"ח 42209-04-19 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.
ב"כ המשיב ביקש להסתמך, בין היתר, על החלטת השופטת י' וילנר בבש"פ 3397/20 מדינת ישראל נ' מישל (27.5.2020) – שם לטענתו קיבל בית משפט זה, בעיניינו של נאשם אחר בפרשת "טלגרס", את העמדה לפיה יש בחלוף זמן כה ממושך מאז המעצר, כדי להצדיק מעצר בפקוח אלקטרוני; וכן על החלטה ברוח דומה של השופטת ע' ברון בבש"פ 8459/20 מדינת ישראל נ' פלוני (28.1.2021) – אשר עסקה בנאשמים באירגון פשיעה המואשמים בעבירות חמורות הרבה יותר, לרבות בעבירות רצח, ניסיון רצח, אלימות, נשק, חטיפה וסחיטה.
כך בדומה, בהחלטתה של השופטת ברון בבש"פ 8459/20, נקבע: "נידרשת חלופת מעצר הדוקה – בדמות מעצר אלקטרוני ופקוח אנושי הולם – שיהיה בה כדי להפיג עד כמה שניתן את המסוכנות הנשקפת מהנאשמים ואת החשש מפני הימלטותם מן הדין ומשיבוש מהלכי משפט. לשם כך יוחזר התיק לבית המשפט המחוזי, שלאחר קבלת תסקירי מעצר עדכניים יקיים דיון במעמד הצדדים; ובהנתן שיימצא פקוח אנושי הולם, ובכפוף להתכנות האיזוק במקום המוצע, יקבע בית המשפט כחוכמתו את תנאי המעצר בפקוח אלקטרוני, לרבות ביטחונות ותנאים מגבילים" (שם, פסקה 52); ויצוין כי אלמנט משמעותי נוסף בהחלטה זו נעוץ בעובדה החריגה כי בחלוף למעלה משלוש שנים מאז מעצרם של הנאשמים שם, טרם החלה שמיעת הוכחות.
...
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
בשים לב לכך שלא מצאתי כל עילה שלא לקבל את הבקשה במלואה, ובשל תקופת הפגרה והחגים וכן העומס המוטל על שירות המבחן, אני מורה לשירות המבחן להגיש את התסקיר בעניינו של המשיב עד ליום 1.10.2021.
בכפוף לאמור, הבקשה מתקבלת.