בקשה שאינה מצריכה בירור עובדתי מורכב

היחיד טען כי אין בידיו עותק מן ההסכם, אולם הדגיש כי אף שהיה רשום באופן פורמלי כבעלים של רבע מהזכויות בדירה, אלה היו שייכות למעשה לבן, ולכן גם כספי התמורה מגיעים לו. עוד הדגיש היחיד, כי במועד הבירור בפני הנאמן, שטח בפניו את הדברים, וכי פעל בתום לב. תגובת הבן הבן טען, כטענה מקדמית, כי בקשת הנאמן כלל אינה מתאימה להידון כבקשה למתן הוראות, נוכח העובדה שהיא מצריכה בירור עובדתי מורכב.

...

נוכח מסקנתי כי כספי התשלום השני שהתקבל מכוח הסכם המכר היו שייכים לקופת הנשייה, הרי שעל הבן להעביר את הסך של 225,000 ש"ח (בצירוף ריבית והצמדה מיום 16.3.2022 ועד למועד התשלום בפועל) לקופת הנשייה המתנהלת אצל הנאמן, וכך אני מורה.

הבקשה מתקבלת, אפוא.

המבקש נכה 100%, לאחר ניתוח מורכב בגבו.

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה" בעיניינו של המבקש, המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים אינה מצריכה בירור עובדתי במעמד הצדדים.

...

מקובלת עלי עמדת המשיבה כי ניתן להגיש בקשה להישפט בנקל ואף באמצעות אתר האינטרנט המשטרתי, הליך פשוט, האורך מספר דקות וזאת גם מבלי להסתייע בעורך דין.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי הגשת הבקשה להישפט במועד, משלא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, לאור השיהוי הניכר ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

בהקשר זה טוענים המבקשים כי בבקשה כלל לא נתבקשו הוראות לנאמן וכי מדובר בתביעה לסעד כספי; כי המחלוקת בבסיס הבקשה מצריכה בירור עובדתי מורכב; וכי זכויותיהם הדיוניות והמהותיות תיפגענה, משום שהן אינן מעוגנות בתקנות כבתביעה אזרחית רגילה, אלא תלויות ברשותו של בית המשפט המחוזי.

...

לאור כל האמור, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית.

המבקשים ישלמו לכל אחד מן המשיבים 1 ו-3 את הוצאות ההליך בסך 10,000 ₪.

שלישית, אף שהבקשה שבגינה ניתנה ההחלטה נושא הערר דנן הוכתרה כ-"בקשה לקיום דיון בראיות לכאורה", הלכה למעשה, טענותיו העיקרית של העורר היו והנן כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה כאמור בסעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), וכי עומדות לו הגנה מן הצדק כאמור בסעיף 149(10) לחסד"פ. כאמור לעיל, ביחס לטענה זו טענה המשיבה בדיון בפניי כי טענות מעין אלו מתבררות כטענות מקדמיות בגדר ההליך העקרי ולא במסגרת דיון בשאלת קיומן או העדרן של ראיות לכאורה.

בנתון למתח המתואר לעיל, נקבע כי אין מקום לכלל נוקשה לפיו לעולם לא יתאפשר לטעון טענות מקדמיות בגדר הליכי המעצר עד לתום ההליכים, אלא שיש ליתן את הדעת למאפייני הטענה ולמידה שבה ההכרעה בה תצריך הידרשות לבירור עובדתי מורכב שאין מקומו בשלב זה – ככל שמדובר בטענה פשוטה אשר אינה מצריכה בירור עובדתי מורכב, הנטייה תהיה לשמוע אותה גם בשלב המעצר עד לתום ההליכים; ולהיפך (שם, בפיסקה 18).

...

זאת, כמובן, מבלי שאביע דעתי בעניין דין טענותיו של העורר לגופו של עניין.

הנה כי כן, על רקע משקלן המצטבר של הנסיבות המתוארות לעיל, ובפרט נוכח מהות הטענות שהעורר מבקש להשמיע בדיון שהוא עותר לקיימו, דעתי היא כי יש מקום להיעתר לערר דנן.

בהתאם לכך, דין בקשתו של העורר מיום 18.8.2023 להתקבל, ובית המשפט המחוזי יאפשר לעורר לטעון טענותיו כאמור שם, בדיון הקרוב (ככל הניתן).

עוד נטען שמדובר בתביעה תאגידית נגד נושאי משרה, שעל פי הילכת שיף לא צריכה להתברר כבקשה למתן הוראות.

(ב) היה בבקשה למתן הוראות כדי להשפיע על זכויות צד שלישי שאינו התאגיד או הנאמן והיא אינה בעיניין תביעת חוב המוגשת לפי פרק א': תביעות חוב, לחלק ד', תדון הבקשה בבית המשפט אם מצא בית המשפט כי היתקיימו כל אלה: בירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות נידרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד הנאמן; העניין אינו מחייב בירור עובדתי מורכב; אין בבירור העניין במסגרת בקשה למתן הוראות כדי לגרום לפגיעה מהותית בזכות דיונית של בעל דין.

...

סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה נמחקת על הסף.

יחד עם זאת, נוכח המסקנה העקרונית לפיה החברה אינה רשאית להגיש בקשה למתן הוראות לשם חיוב נושאי משרה, ממילא יש לסלק על הסף את ההליך גם ביחס אליו, הגם שטרם הוגשה תגובת החברה בקשר לבקשת הסילוק שהגיש.

שאר הסעדים הזמניים שהוטלו במסגרת החלטתי בבקשה 9 יעמדו בתוקפם למשך 60 יום, על מנת לאפשר לחברה לתבוע בפני הערכאה המוסמכת את הענקתם מחדש.