בקשה רביעית לדחיית מועד כניסת צו הריסה לתוקף

כתב האישום היתייחס לשלושה מבנים שונים, כאשר לגבי שניים מהם, צו ההריסה ייכנס לתוקף ביום 21.9.21 ולגבי המבנה השלישי, צו ההריסה וצו איסור השמוש ייכנסו לתוקף בתוך 60 יום מיום קבלת צו תחילת עבודות לבניית קיר בטחון שיבוצע על ידי עריית רמלה.

הנימוק הרביעי, אין כוונה וגם לא אופק להכשרת הבניה או להכשרת העסק.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד כניסתם לתוקף של הצוים שניתנו בגזר הדין בשני התיקים, נדחית.

...

על החלטתי זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז ואשר הורה על החזרת התיק לערכאה דלמטה לשם קיום דיון במעמד הצדדים.

חמישה נימוקים לדחיית הבקשה דין הבקשה להידחות, וזאת לאור המשקל המצטבר של חמישה נימוקים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד כניסתם לתוקף של הצווים שניתנו בגזר הדין בשני התיקים, נדחית.

ביום 22.1.2017, ובהסכמת המאשימה, הורה כב' השופט י' ליברדו על הארכת מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה עד ליום 20.7.2017.

לבסוף אציין שגם לאחר הנתונים שלעיל, לא ברורה בקשתו של הנאשם לביטול הרשעתו בדין וטענתו כי הרשעה תיפגע במשלח ידו שכן הנאשם הנו בעל רישום פלילי קודם בתיק בו ניתן הצוו השפוטי שהופר בתיק זה. נוכח האמור לעיל אני דוחה את בקשת הנאשם לביטול הרשעתו בדין.

השלישי- ערך השויון, במדינה מתוקנת צריכה להיות קיימת אפשרות תכנונית שווה לכולם, ובניה או שימוש ללא היתר עוקפת ברגל גסה ערך זה. הרביעי- הרתעת הציבור, הבוחר לפעול בנגוד לדיני התיכנון והבניה מעיד כלפי כולי עלמא כי הוא מזלזל באופן פומבי בחוק.

לקחתי בחשבון את העובדה כי זמן השמוש האסור הנו רב, למעשה מדובר ב – 4 שנים של הפרת צו ושימוש אסור וזאת לאחר שבהליך שבו ניתן הצוו, בית המשפט האריך את מועד כניסתו לתוקף של הצוו ולמעשה בא לקראת הנאשם על מנת ליתן לו היזדמנות להוציא היתר לבניה, מאידך, הקף הבניה האסורה מסתכם ב -21 מ"ר ואכן לא מדובר בהקף בניה נרחב, כמו כן הנאשם ניסה להוציא היתר מספר פעמים אך נדחה.

...

לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי להטיל על הנאשם עונש המצוי ברף הבינוני של מתחם העונש ההולם אותו קבעתי.

סוף דבר אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: הנאשם ישלם קנס בסך 35,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו.

אני מורה לנאשם לבצע את צו ההריסה שניתן ב-תו"ב 16279-08-14, לרבות המחסן.

בין היתר ניתן צו הריסה שמועד כניסתו לתוקף נדחה ב- 20 חודשים, דהיינו עד ליום 3.5.08 למבנים הבאים: סככת רעפים על גבי קונסטרוקציית עץ בחזית הראשית בשטח של כ- 9 מ"ר. מבנה מקורה בנוי מבלוקים וחומרים קלים כתוספת למבנה של קרוון בשטח של כ- 20 מ"ר. סככה מקורה בפח בשטח של כ- 30 מ"ר. (להלן: "הצוו"/"הצוו השפוטי").

נוכח האמור לא מצאתי להעתר לבקשה למתן צו הריסה למבנה של 120 מ"ר בהתאם לסעיף 239 לחוק, במסגרת הליך זה. סוף דבר הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם 1 הפר את הצוו השפוטי ביחס למבנה מקורה בשטח של 20 מ"ר וביחס לסככה בשטח של 30 מ"ר, ולכן אני מרשיעה אותו בעבירה של אי קיום צו שפוטי.

הוכח מעבר לכל ספק סביר המיוחס לנאשמים 1-2 באישום השלישי ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של שימוש במבנים המפורטים באישום זה. הוכח מעבר לכל ספק סביר המיוחס לנאשמים 3-4 באישום הרביעי ביחס למבנה בשטח של 90 מ"ר וסככה בשטח של 9 מ"ר ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של שימוש במבנים אלה.

...

הנאשם מזוכה מחמת הספק מעבירה של אי קיום צו שיפוטי ביחס לסככה בשטח של 9 מ"ר. הוכח מעבר לכל ספק סביר המיוחס לנאשמים 2-4 באישום השני ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של שימוש במגורון.

לאחר שקיבלתי טענת הנאשם 1 בדבר הגנה מן הצדק אני מורה על ביטול האישום השני כנגדו.

הוכח מעבר לכל ספק סביר המיוחס לנאשמים 1-2 באישום השלישי ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של שימוש במבנים המפורטים באישום זה. הוכח מעבר לכל ספק סביר המיוחס לנאשמים 3-4 באישום הרביעי ביחס למבנה בשטח של 90 מ"ר וסככה בשטח של 9 מ"ר ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של שימוש במבנים אלה.

בית-משפט קמא קבע כי "אמנם בהתאם לתקנות אליהן הפניתה המשיבה יש להגיש את הבקשה טרם מועד כניסת הצוו לתוקף. עם זאת, כעניין שבשיגרה מוגשות בקשות (בד"כ דוקא בקשותיהם של מי שניתן כנגדם הצוו והם מעוניינים בעיכוב ביצועו) לאחר מועד כניסת הצוו לתוקף, לעיתים בעיכוב של מספר שבועות או חודשים וככל שנימצא לכך מקום - על אף פגם זה, מוארך המועד לבצוע הצוו באופן עינייני. מכאן יש ללמוד כי עיכוב במועד הגשת הבקשה כשלעצמו אינו בהכרח מוביל לדחייתה בקשה על הסף. לפיכך, דינה של טענה זו להדחות...

לטענת ב"כ המערערת, בהתאם לתקנות יש להגיש בקשה להארכת מועד לבצוע הצוו לפני פקיעת הצוו, ומשפקע הצוו "לא ניתן להחיותו מחדש". לטענתו, אין להשוות את בקשת המשיב, המוגשת לאחר שפקע תוקף הצוו, לבקשת נאשמים לדחיית ביצוע צו הריסה שממשיך להתקיים ללא קשר למועד הגשת הבקשה.

רביעית, בית-משפט קמא היתייחס בהחלטותיו ל- 12.5.2022 כאל כמועד האחרון לבצוע צו ההריסה, ממילא המשיב היה רשאי להסתמך על כך כמועד הקובע.

...

בהחלטה נוספת מיום 11.5.2022 התייחס בית-משפט קמא לכך שהמערערת עצמה אישרה כי המועד לביצוע הצו הוא עד 12.5.2022, אף כי מאוחר יותר טענה לטעות; נקבע כי בינתיים ביצועו של הצו עוכב, ובית המשפט קבע כי "ככל שבנסיבות אלו מעוניין המשיב להגיש בקשה מחודשת ולהארכת המועד לביצוע הצו הוא רשאי לעשות כן עד ליום 12.5.2022". עמדת המשיב היתה כי לא נדרשת הגשת בקשה להארכת מועד; וכי יש לדחות את בקשת המערערת לעיכוב ביצוע הצו, אותה התנה בית המשפט בהפקדה כספית, ולאפשר למשיב לבצע את ההריסה.

אך בסופו של דבר, משחזר בו המשיב מבקשתו לקבלת ארכה, היה הצו מבוצע במועד, אלמלא טענות שגויות שהעלתה המערערת.

אשר על כן – הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיב הוצאות הערעור בסך 7,500 ₪.

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם צו חדש, בהתאם לסעיף 254ב לחוק, לאחר תיקון 116, אשר ייכנס לתוקף לא יאוחר מתוך 60 יום ממועד מתן גזר הדין.

בניה בשטח של 100 מ"ר, עבירת אי ציות רביעית, תקופת הפרה של כחמש וחצי שנים.

מועד כניסתו לתוקף של צו הריסת הבינוי או התאמתו להיתר בניה, יידחה ליום 27.5.24.

...

יש גם לזקוף לחובת הנאשם גם את העובדה כי מדובר בפעם השישית בה הוא מורשע בעבירה של אי ציות לצו שיפוטי ולכך שלא הציג אינדיקציה כלשהי לניסיון שעשה להכשיר את הבניה.

לא מצאתי כל בסיס המצדיק להיעתר לבקשת הסניגור להמיר את עונש המאסר בשל"צ. אשר לדחיית מועד ביצועו של הצו, הרי שנוכח הנסיבות – בעיקרן כי לא הוצגה כל אסמכתא להתקדמות תכנונית בהליכי ההכשרה ועמדת המאשימה, מצאתי מקום לדחות את מועד ביצוע הצו ב- 6 חודשים-בלבד.

לסיכום ולאור האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 85,000 ₪ אשר ישולם ב-85 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 15.5.24 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.