בקשה נוספת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה

כשנה לאחר הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה נוספת למינוי מומחים, בתחומים: אורתופדיה, נוירולוגיה, א.א.ג ובריאות הנפש.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהקשר לנכות הרפואית בתחום הנוירולוגי, את התיעוד הרפואי שהוגש, את חוות דעת פרופ' ירניצקי ועדותו בפניי וכן את עדותה של הפסיכולוגית, מצאתי כי אין ממש בטענות התובע בהקשר זה. ייאמר מיד; עיון בתיעוד הרפואי מעברו של התובע, לא מותיר כל ספק באשר לקיומו של מצב קודם רציני אצל התובע, בתחומי רפואה מגוונים אך בעיקר בתחום הנוירולוגי, שכלל תלונות רבות וממושכות, במשך יותר מ-25 שנה, בין היתר, על כאבי ראש, בחילות, והפרעות שינה.

בנוסף, כאמור, אין לפניי קביעה לפיה התובע סבל מנכות זמנית בעקבות התאונה, בתקופה כזו או אחרת, ולפיכך, יש ממש בטענת הנתבעת שדין התביעה בראש נזק זה להידחות, בהעדר הוכחה.

עלות חוות דעת: טרם סיום, אני מקבל את טענת הנתבעת כי יש לנכות מסכום הפיצוי שייפסק לתובע, את העלות בה נשאה בגין חוו"ד ד"ר ניר, משלא נקבע בחוות דעתו נכות צמיתה אצל התובע בתחום הא.א.ג., אף לא נכות זמנית, ואף מסתבר בדיעבד כי למעשה לא היתה ולו גם ראשית ראיה למינוי, שכן טענות התובע היו טענות סרק וכל התלונות היו קיימות עוד לפני התאונה.

החיובים עבור שכ"ט המומחים מתקזזים זה כנגד זה. סוף דבר - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 65,630 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ וכן החזר אגרת פתיחה ששולמה.

הוגשו בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט בבקשה למינוי מומחים נוספים אשר התקבלו ומונו מומחים גם מתחום האורולוגיה והנוירולוגיה.

...

לאור האמור, ובהיעדר תשתית ראייתית מספקת לקיומו של חוב בגין הייצוג בתביעת כלל, דין טענות התובעת בעניין להידחות.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחה בסך של 29,293 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪, וכן שיעור של 57% מאגרת בית המשפט, כפי ששולמה.

אחר הדברים האלה ובשלם הגיש המשיב בקשה נוספת למינוי מומחים בתחום הנורולוגי, הראומטולוגי והכאב, וגם כאן המבקשת מצידה היתנגדה נחרצות לבקשה בהיעדר ביסוס למינויים המבוקשים ונוכח שלילת הקשר הסיבתי בין פגיעות המשיב לתאונה ע"י ד"ר גופמן.

...

החלטת בית משפט קמא מיום 18.7.19 בהחלטתו נושא הבקשה מצא בית משפט קמא להיעתר לבקשת המשיב בחלקה ולהורות על מינוי מומחים בתחום הנוירולוגי והראמטולוגי וזאת כיוון ששוכנע כי קיימת ראשית ראייה שיש בה להצדיק מינוי מומחים בתחומים אלו.

עיקר טענות המבקשת שגה בית המשפט כאשר נעתר לבקשת מינוי המומחים השנייה של המשיב וזאת על אף שעיקרה נדון כבר בבקשה הראשונה שהוגשה במהלך שנת 2016, כמפורט לעיל.

יש לזכור כי ד"ר גופמן, המומחה האורטופדי, קבע למשיב נכות זמנית כך שהדעת נותנת כי יהא זכאי לפיצוי כספי בשיעור כזה או אחר, ממילא, בסופו של יום, אם וככל שימצא כי אין קשר סיבתי בין פגיעותיו האחרות הנטענות לארוע התאונה ניתן יהא לקזז את שכ"ט ששולם ע"י המבקשת מסך הפיצוי המגיע לו. סוף דבר – הבקשה נדחית.

תמצית טענות המבקש שגה בית המשפט בכך שלא הורה על מינוי מומחה בתחום הנורולוגי ואף השית הוצאות על המבקש, וזאת בהתייחס לכך שבדיקת ה EMG מיום 15.2.21 הדגימה לראשונה – "תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה וודאית שורשית 5C – 7C משמאל" ובדיקה נוספת מיום 15.2.22 חזרה על מימצאי קודמתה והדגימה בנוסף כליאת עצבים פריפרית באיזורי המרפק והתעלה הקארפלית.

...

מעת שכך, ואחר שמצאנו כי עסקינן במסמך פסול שיש להוציאו מהבקשה, הרי שלפנינו למעשה בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה כבר בחודש אפריל, וכידוע אין בבקשה לעיון חוזר בכדי להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור (וראו לעניין זה - רעא (מרכז) 32394-03-16 - הכשרת הישוב ביטוחים בעמ נ' י צ, (2016); רעא 7614/15 - מייק ואן קול נ' מדינת ישראל,(2015); בש"א 3430/13 אלבז נ' מיטל (2013) בש"א 3731/14 דדון נ' כונס הנכסים הרשמי (2014); בעמ 7684/15 - פלוני נ' פלוני (2016) ורבים אחרים).

יתר כל כן בדברי ההסבר לתקנות הנזכרות צוין, בין השאר – "בתקנה זו (תקנה 151 – ה.ש- צ.ו) נקבע במפורש שאם סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, יהיה רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו. בתקנה זו הושם דגש על הצורך לחייב בעל דין שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה. התנהלות כאמור פוגעת בבעל הדין שכנגד באותו הליך בפרט ובציבור המתדיינים בכלל. המשאב השיפוטי הוא משאב מוגבל והתנהלות שפוגעת בסדר התקין של ניהול ההליך השיפוטי גורמת בסופו של דבר להכבדה על בית המשפט והצדדים ולהימשכות ההליך, דבר שגורם לעיכוב בשמיעת הליכים אחרים. לפיכך, בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בנסיבות אלה בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה" מתוך דברי ההסבר המתייחסים לתקנה 151 (ג) לתקנות עולה כי מטרתה ליתן תרופה להתנהגות הפוגעת בבעל הדין שכנגד ובציבור המתדיינים בכלל, לפיכך ברי כי התרופה ניתנת בידיו של בית המשפט כוללת את האפשרות לרפא הן את הנזק לבעל הדין והן את הנזק הציבורי וזאת בדרך של חיוב משולב של הוצאות לטובת בעל הדין ואוצר המדינה גם יחד.

מכלל האמור נמצאנו למדים כי יש לדחות את הבקשה שבנדון.

ביום 13/3/2022 הגיש התובע בקשה נוספת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, מבלי שהוא טורח להזכיר בקשות דומות קודמות – שנדחו.

...

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בסך 25,000 ₪; אגרות משפט בסך 715 ₪; שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% מסכום הפיצויים.

מנגד, ישלם התובע לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ₪ שנפסקו לחובתו ביום 11/5/2022, והוצאות אחרות שהושתו על התובע לטובת הנתבעת וטרם שולמו.

כמו כן, ישלם התובע לאוצר המדינה הוצאות בסך 2,000 ₪.