התובעת טוענת כי עמדה בתנאי ביטול עסקה משהכלילה את תקופת החגים לרבות חול המועד סוכות עת הדין אינו מכיר במועד זה שלא נספר במניין הימים המקנים לצרכן זכות ביטול לאחר הרשמה לקורס אולם בכל מקרה טוענת כי הואיל וחששה בשל מצבה הבריאותי נוכח ניתוח גב שעברה (כחצי שנה לפני מועד הרישום שלה לקורס) להישתלב בקורס, ביקשה ביטולו.
בל נשכח, כי מתן אפשרות הישתחררות אחרי תחילת הקורס, עלולה לגרום למדרון חלקלק כאשר צרכן יבקש הלכה למעשה "להיתנסות" ללא הצהרת כוונתו לכך, ובשים לב לכך שלא ניתן להפלות בין צרכן לצרכן, כי אז העוסק יחזיק עצמו בשערות ראשו משהקורס שהקצה עבורו משאבים והסתמך על הכספים לשלם תשלום שכר לספקים ומורים והשכרת מקום ואחזקתו, הופך להיות בחסר, כך ששכרו יוצא בהפסדו.
סוגיית ביטול קורס לאחר רישום נידונה על ידי בהרחבה בת"ק 27422-10-18 לירן חשאי נ' אס.וי. טקפרו בע"מ (23.6.2019) וכן בתא"מ 30500-09-18 המרכז האקדמי פרס נ' מסרי (11.9.2019) כפסקי הדין שיש בהם כדי לשרטט את ההתייחסות לסוגיה ושבתי על כך במספר פסקי דין שניתנו מאוחר יותר, ואין לי אלא לשוב על בחינת המסגרת הנורמאטיבית כמפורט בהרחבה שם, תוך איבחון ויישום לענייננו.
כך למשל, לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התש"ע -2010 שהותקנו מכוח סעיף 14ו (להלן- התקנות), רשאי צרכן לבטל את העסקה בה נקשר עם עוסק באופן פרונטאלי למנוי או חברות במועדון כושר בתוך 14 יום מיום עשיית העסקה או מיום מסירת חוזה בכתב או מיסמך גילוי נאות (לפי המאוחר), תוך תשלום דמי ביטול בגובה של 5% או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם.
כך, סוגיית החזר שכר לימוד או דמי הרשמה עקב ביטול קורס, נידונה בפסיקה עוד קודם לתקנות ביטול עסקה, כשהטעם לאי קבלת התביעה נבע מטעם שעניינו אי תחולת חוק הגנת הצרכן על קורסי לימוד באוניברסיטה וזאת בהתבסס על אותם קריטריונים שקבע המחוקק בתיקון לחוק הגנת הצרכן בעיניין ביטול מנוי בחדר כושר או חוגים כאינדיקציה האם לאפשר ביטול, אם לאו.
גם העובדה שהנתבעת הציעה לתובעת כל קורס אפשרי אחר – בין אם יש תכנית קבועה מראש ובין אם לאו –לכאורה מלמדת שלא נגרם לה נזק ממשי, עת גם הקורס אליו נרשמו ממילא היתנהל כאמור – דבר שיש בו גם לכרסם בטענת הייחודיות שבו, אולם כפי שציינה נציגת הנתבעת, מדובר במחווה של לפנים משורת הדין ותמחור של הנתבעת באופן שאולי אין בדבר הפסד אולם יכולה הייתה להרויח יותר (אם על חשבון כניסת אחר לקורס ייחודי משלקורס שאינו ייחודי יכול ואין הגבלה לכאורה במספר הנרשמים או שניתן לפתוח עוד קבוצה).
...
בל נשכח, כי חיוב עוסק לבטל תוך 14 יום לצרכן באופן אוטומטי לפי בקשה ואם מדובר לאחר 14 יום הוא מחויב לבטל ולהשיב את מלוא התמורה מקום בו לא יוכיח נזקים או שיוכיח נזקים ועל כן הצרכן יזכה להחזר חלקי, גם אם יבטל יום לפני קורס או גם אחרי תחילת קורס – אינה יכולה לעמוד ותוביל לפגיעה גם בצרכן ולו באמצעות עליית מחירים שתגולגל בסופו של דבר על הצרכן.
בעניין קידום בע"מ, בית המשפט שרטט את עובדות המקרה וביחס אליהן מיקד את השאלה המשפטית – "אדם נרשם ללימודים בתחום בו הוא מבקש להרחיב את השכלתו ולהעשיר את ידיעותיו. תמורת לימודיו נגבה ממנו שכר לימוד כולל, המוסכם בינו לבין העוסק. זמן מה לאחר תחילת הלימודים מגיע האדם למסקנה כי אין הוא מעוניין להמשיכם. בעקבות זאת הוא מודיע לעוסק עמו התקשר על הפסקת לימודיו ומבקש השבה של חלק מהסכומים ששילם מראש, באופן יחסי לתקופת הלימודים אותה אין ברצונו לממש. העוסק מסרב בטענה שעל פי הדין ולפי תנאי החוזה, אין ללקוח זכות לבטל את ההתקשרות לאחר שהחל את לימודיו– האם ללקוח ישנה תרופה נגד העוסק במקרה שכזה? האם עומדת ללקוח "זכות חרטה" לאחר תחילת הלימודים? האם עומדת ללקוח "זכות השתחררות" מתכנית לימודים לאחר שהשלים חלק ממנה?
בית המשפט המחוזי הבחין בין שני מצבים בהם מבקש הלקוח לבטל את ההתקשרות.
יצוין, כי המבקשת שם העלתה טענות נוספות כנגד המסקנה שישנה סבירות לקביעת התניה כמקפחת.
