מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה מתוקנת לביטול פסק דין באי אפליה בכניסה למועדון

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת כי עמדה בתנאי ביטול עסקה משהכלילה את תקופת החגים לרבות חול המועד סוכות עת הדין אינו מכיר במועד זה שלא נספר במניין הימים המקנים לצרכן זכות ביטול לאחר הרשמה לקורס אולם בכל מקרה טוענת כי הואיל וחששה בשל מצבה הבריאותי נוכח ניתוח גב שעברה (כחצי שנה לפני מועד הרישום שלה לקורס) להישתלב בקורס, ביקשה ביטולו.
בל נשכח, כי מתן אפשרות הישתחררות אחרי תחילת הקורס, עלולה לגרום למדרון חלקלק כאשר צרכן יבקש הלכה למעשה "להיתנסות" ללא הצהרת כוונתו לכך, ובשים לב לכך שלא ניתן להפלות בין צרכן לצרכן, כי אז העוסק יחזיק עצמו בשערות ראשו משהקורס שהקצה עבורו משאבים והסתמך על הכספים לשלם תשלום שכר לספקים ומורים והשכרת מקום ואחזקתו, הופך להיות בחסר, כך ששכרו יוצא בהפסדו.
סוגיית ביטול קורס לאחר רישום נידונה על ידי בהרחבה בת"ק 27422-10-18 לירן חשאי נ' אס.וי. טקפרו בע"מ (23.6.2019) וכן בתא"מ 30500-09-18 המרכז האקדמי פרס נ' מסרי (11.9.2019) כפסקי הדין שיש בהם כדי לשרטט את ההתייחסות לסוגיה ושבתי על כך במספר פסקי דין שניתנו מאוחר יותר, ואין לי אלא לשוב על בחינת המסגרת הנורמאטיבית כמפורט בהרחבה שם, תוך איבחון ויישום לענייננו.
כך למשל, לפי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התש"ע -2010 שהותקנו מכוח סעיף 14ו (להלן- התקנות), רשאי צרכן לבטל את העסקה בה נקשר עם עוסק באופן פרונטאלי למנוי או חברות במועדון כושר בתוך 14 יום מיום עשיית העסקה או מיום מסירת חוזה בכתב או מיסמך גילוי נאות (לפי המאוחר), תוך תשלום דמי ביטול בגובה של 5% או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם.
כך, סוגיית החזר שכר לימוד או דמי הרשמה עקב ביטול קורס, נידונה בפסיקה עוד קודם לתקנות ביטול עסקה, כשהטעם לאי קבלת התביעה נבע מטעם שעניינו אי תחולת חוק הגנת הצרכן על קורסי לימוד באוניברסיטה וזאת בהתבסס על אותם קריטריונים שקבע המחוקק בתיקון לחוק הגנת הצרכן בעיניין ביטול מנוי בחדר כושר או חוגים כאינדיקציה האם לאפשר ביטול, אם לאו.
גם העובדה שהנתבעת הציעה לתובעת כל קורס אפשרי אחר – בין אם יש תכנית קבועה מראש ובין אם לאו –לכאורה מלמדת שלא נגרם לה נזק ממשי, עת גם הקורס אליו נרשמו ממילא היתנהל כאמור – דבר שיש בו גם לכרסם בטענת הייחודיות שבו, אולם כפי שציינה נציגת הנתבעת, מדובר במחווה של לפנים משורת הדין ותמחור של הנתבעת באופן שאולי אין בדבר הפסד אולם יכולה הייתה להרויח יותר (אם על חשבון כניסת אחר לקורס ייחודי משלקורס שאינו ייחודי יכול ואין הגבלה לכאורה במספר הנרשמים או שניתן לפתוח עוד קבוצה).
...
בל נשכח, כי חיוב עוסק לבטל תוך 14 יום לצרכן באופן אוטומטי לפי בקשה ואם מדובר לאחר 14 יום הוא מחויב לבטל ולהשיב את מלוא התמורה מקום בו לא יוכיח נזקים או שיוכיח נזקים ועל כן הצרכן יזכה להחזר חלקי, גם אם יבטל יום לפני קורס או גם אחרי תחילת קורס – אינה יכולה לעמוד ותוביל לפגיעה גם בצרכן ולו באמצעות עליית מחירים שתגולגל בסופו של דבר על הצרכן.
בעניין קידום בע"מ, בית המשפט שרטט את עובדות המקרה וביחס אליהן מיקד את השאלה המשפטית – "אדם נרשם ללימודים בתחום בו הוא מבקש להרחיב את השכלתו ולהעשיר את ידיעותיו. תמורת לימודיו נגבה ממנו שכר לימוד כולל, המוסכם בינו לבין העוסק. זמן מה לאחר תחילת הלימודים מגיע האדם למסקנה כי אין הוא מעוניין להמשיכם. בעקבות זאת הוא מודיע לעוסק עמו התקשר על הפסקת לימודיו ומבקש השבה של חלק מהסכומים ששילם מראש, באופן יחסי לתקופת הלימודים אותה אין ברצונו לממש. העוסק מסרב בטענה שעל פי הדין ולפי תנאי החוזה, אין ללקוח זכות לבטל את ההתקשרות לאחר שהחל את לימודיו– האם ללקוח ישנה תרופה נגד העוסק במקרה שכזה? האם עומדת ללקוח "זכות חרטה" לאחר תחילת הלימודים? האם עומדת ללקוח "זכות השתחררות" מתכנית לימודים לאחר שהשלים חלק ממנה? בית המשפט המחוזי הבחין בין שני מצבים בהם מבקש הלקוח לבטל את ההתקשרות.
יצוין, כי המבקשת שם העלתה טענות נוספות כנגד המסקנה שישנה סבירות לקביעת התניה כמקפחת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הקבוצה בבקשת האישור הוגדרה באופן הבא: "לקוחות לאומי קארד שלא ניתנה להם הודעה או שניתנה להם הודעה מאוחרת על סיום הטבת דמי כרטיס וחויבו בעמלה זו, וזאת בתקופה שהחלה ביום 1.4.2015 (המועד בו ניכנס כלל 5(ב)(1) לכללי הבנקאות לתוקף – י.ק.) ועד למועד פסק דין סופי בתובענה". בדיון מיום 20.6.19 הודיע ב"כ המבקש כי במסגרת הליך גילוי המסמכים העבירה המשיבה אסמכתות והצהירה במענה לשאלון כי שלחה הודעה מוקדמת לפי סעיף 5(ב) לכללי הבנקאות [להלן גם: "סעיף 5(ב)" או "כלל 5(ב)"], בכל יתר כרטיסי האשראי שאינם משויכים למועדון הלקוחות של "יש" ושל "שופרסל", החל מאפריל 2015 (עמ' 14, ש' 20-23.
לפיכך ביקש המבקש לתקן את הגדרת הקבוצה הרלוואנטית ולצמצמה כדלקמן: "לקוחות לאומי קארד בכרטיסי אשראי של המועדונים "שופרסל" ו"יש" שלא ניתנה להם הודעה מוקדמת על סיום הטבת דמי הכרטיס כנדרש ע"פ הדין, וזאת בתקופה שהחלה ביום 1.4.2015 ועד למועד פסק דין סופי בתובענה" (סעיף 30 לסיכומי המבקש).
היתנהלות המשיבה בזמן אמת שומטת את טענתה לפיה סעיף 5(ב) לכללי הבנקאות אינו חל בעניינינו: ביחס לכל הכרטיסים שאינם כרטיסים המשויכים למועדון "שופרסל" ו-"יש", המשיבה החלה לשלוח הודעות מוקדמות החל ממועד כניסתו לתוקף של הסעיף; בעקבות התובענה המשיבה שינתה את היתנהלותה והחלה בינואר 2017 לשלוח הודעות מוקדמות בדבר סיום ההטבה הצפוי, וכן החלה לשלוח במועד זה הודעות לחברי הקבוצה המיידעות אותם על כך שבעבר הסתיימה להם הטבת הפטור מדמי הכרטיס וכי הם משלמים כיום עבור דמי כרטיס; המשיבה ביצעה "החזר וולונטרי" לחברי קבוצה שלא נשלחה להם הודעה מוקדמת וביטלו כרטיסם בתוך 3 חודשים, והדבר מהוה הודאה בהפרה.
...
סיכומו של דבר, אני קובע כי קיימת אפשרות סבירה לכך ששאלות הקשר הסיבתי והנזק יוכרעו אף הן לטובת הקבוצה.
יתר התנאים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות אשר ליתר התנאים לאישורה של תובענה ייצוגית, נחה דעתי כי גם הם התקיימו.
סיכום מהטעמים המפורטים לעיל אני מאשר את בקשת האישור בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: לקוחות לאומי קארד בכרטיסי אשראי של המועדונים "שופרסל" ו"יש" שלא ניתנה להם הודעה מוקדמת על סיום הטבת דמי הכרטיס כנדרש ע"פ הדין, וזאת בתקופה שהחלה ביום 1.4.2015 ועד למועד פסק דין סופי בתובענה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בבקשת האישור נטען כי המשיבות מפעילות "מסעדה/פאב/מועדון פופולרי בשם "אוסקר ווילד" בערים חולון ופתח תקווה" (להלן: "בתי העסק"), "תוך שאלו מפלות את חברי הקבוצה, אשר כולם מתחת לגיל 24, ומונעות מהם בנגוד לדין אפשרות להכנס לבית העסק והכול תוך הכנסת תנאי שרירותי על ידן לגבי קביעת גיל מינימאלי ומבלי שהדבר מתחייב מאופיו של השרות המסופק (אוכל מזון ושתייה)" (עמ' 1 – 2 לבקשת האישור).
עוד נטען כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו בטלות, בהתאם לחוק החוזים האחידים, תשמ"ד-1984.
המשיבות טענו, בתמצית, כי המשיבה 2 החלה את הפעלתו של בר "אוסקר ווילד" בפתח תקווה בינואר 2012 וייעדה אותו לקבוצת גיל מבוגרת יותר ולכן מנעה כניסתם של בני פחות מ-24, דבר שאף לשיטת העותר היה מותר עד לתיקון לחוק איסור הפליה ביום 15.7.14, וכתוצאה מכך נוצר למשיבה 2 קהל לקוחות נאמן שמרביתו בשנים ה- 30 – 50 ויותר, וכן נוצר מיתוג של בתי העסק כמקומות בילוי לקהל מבוגר.
המשיבות לא עמדו בנטל להוכיח כי אין המדובר באפליה ולא הראו כי הגיל הוא קריטריון היוצר שוני מהותי באנשים המגיעים לבתי העסק של המשיבות, או כי לא ניתן להשיג את התוצאה בדרך אחרת.
הצדדים ביקשו, בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי: "בכל הקשור למשיבה 1 פסק הדין יתייחס לחברה ווילד ביר חולון בע"מ", שכן "החל מחודש מאי 2019 המשיבה 1 איננה מפעילה יותר את הפאב "אוסקר ווילד" בחולון ומי שבאה בנעליה לעניין החובות והזכויות הנה חברת ווילד ביר חולון בע"מ ח.פ. 515976009 המפעילה את הפאב בחולון".
...
במקרה הנדון, בשים לב לטענת המשיבות בדבר קהל הלקוחות הנאמן שנוצר להן שמרביתו בגילאי ה- 30 – 50 ובשים לב לטענותיהן בדבר היקף הביקוש מצד מבלים שגילם נמוך מ- 24 והעדפת קבוצות מבלים לבלות עם בני גילם, ולכך שבקשת הסתלקות דומה אושרה במסגרת עניין אהרוני, ומשעה שאף היועמ"ש לא מצא לנכון להתנגד לבקשת ההסתלקות והותיר את הנושא לשיקול דעת בית המשפט, על אף שהצביע על מספר קשיים אשר לעמדתו עולים מהסדר ההסתלקות - אני סבורה כי הסדר ההסתלקות המוצע במקרה הנדון, מגלם תועלת ציבורית מסוימת לחברי הקבוצה, וכי לנוכח כל האמור, ומשעה שאין בהסתלקות המבקש משום מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה, אין עוד צורך לברר את התובענה במתכונתה הנוכחית ויש לקבל את בקשת ההסתלקות.
לנוכח כל האמור לעיל, ומשאין בהסתלקות המבקש משום מעשה בית דין, אינני סבורה כי יש טעם מעשי בהמשך ניהול ההליך, ומשלא שוכנעתי בתועלת שבניסיון לאתר תובעים חלופיים, לא מצאתי כי יש צורך בפרסום הודעת הסתלקות בהתאם לסעיף 16(ד)(1) בחוק (ר' ת"צ (מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 22.12.10) פסקאות 20-22 ו- 26-28; ת"צ (ת"א) 13675-03-09 1277/09 מישורי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 28.12.10()".
התביעה האישית של המבקש נדחית בזאת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

ביום 14.10.2021 ניתן על-ידי פסק-דין שדחה את התביעה (להלן פסק-הדין הראשון), עקב קבלת טענת המועצה לפיה זכות התביעה בגין המסכת העובדתית שתוארה בתובענה – והזכות לפצוי בגין הנזקים המיוחדים שנימנו בה, הן זכויות אישיות שעמדו למנוח לבדו; במותו, הן לא הוקנו לתובעת-אלמנתו או מי מיורשיו האחרים.
העירעור היתקבל; בפסק-הדין שניתן בו ביום 15.2.2022 נקבע: "לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את העירעור וקובעת כי המערערת, מכוח היותה יורשת של המנוח, נכנסת בנעליו, מכוח סעיף 19(א) לפקודת הנזיקין וזכאית לפצוי שהיה מגיע למנוח בגין אי הנגשת הנכסים הנ"ל, בהתאם לחלקה בעיזבון" [פסקה 18].
פסק-הדין הראשון בוטל איפוא והתיק הוחזר על-מנת שייקבע "[...] אם אמנם הופרה חובת ההנגשה, נכון לחודש דצמבר 2017 (בהתאם למועדי ההנגשה בפועל, שנקבעו בתקנות) וככל שהתשובה לכך תהא חיובית – יקבע בית המשפט קמא מהו סכום הפצוי אשר היה מגיע למנוח (ועבר לעיזבונו) ויפסוק לתובעת את חלקה, מכוח היותה אלמנתו של המנוח ויורשת מחצית מזכויות העיזבון" [שם].
אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השויון של אנשים עם מוגבלות.
בית-המשפט התבקש לפסוק לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בעטיים של רגשות תיסכול, עלבון, השפלה, חוסר אונים ופגיעה באוטונומיה שהיו נחלתו של המנוח עקב אי-כיבוד זכותו לשירות צבורי ומבני ציבור בשטח המועצה ובגין אי-מינויו של רכז נגישות [סע' 42-41 בכתב-התביעה המתוקן].
קביעתו של תאריך יעד רחוק דיו להשלמת חובות ההנגשה נועדה לאפשר לרשות מסוגה של הנתבעת, אשר פועלת במיגבלות של תקציב מאושר, לבצע ולהשלים את כל הדרוש לצרכי הנגשה מלאה בתחומה במסגרת התקופה שמתחילת תחולתו של חוק השויון ועד תאריך היעד הסופי האמור בו. טענת הנתבעת כי בתאריך בו ביקש המנוח לבקר במועדון הקשיש – בחודש דצמבר 2017, כבר הושלמה הנגשתו של המקום, לא הוכחה.
הסכום הפסוק ישולם לתובעת תוך שלושים יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין לנתבעת, שאם לא כן יישא הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום.
...
אני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי אי-מינויו של רכז נגישות אינו מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק, זאת בניגוד להפרתה של חובת ההנגשה.
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סכומים מצטברים אלו: סך 12,500 ₪ בצירוף אגרת משפט בסך 937.50 ₪ ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 2,200 ₪, כולם בערכי יום פסק-הדין (להלן הסכום הפסוק).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 6079-01-20 14 פברואר 2024 לפני : כב' השופט אורן שגב התובע: אסף עניא ע"י ב"כ: עו"ד יפתח עניא הנתבעת : חופש נופש וספורט בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד יעקב פרטוש פסק דין
ביום 03.12.19 שב התובע ופנה לאלון בדוא"ל ובקש ממנו לבטל את ההוראה הפסולה והבלתי חוקית שמונעת ממנו כניסה למועדון כיתר העובדים, והדגיש, כי הוא עדיין עובד המועדון, שכן מעולם לא פוטר או התפטר.
טענות התובע בכתב התביעה המתוקן, טען התובע, כי לאחר שובו מהחופשה המאושרת, הנתבעת נימנעה במכוון מלשבץ אותו למשמרות, חרף בקשותיו המפורשות, ולמעשה פיטרה אותו הלכה למעשה ללא שימוע, מבלי לתת לו הודעה מוקדמת ומבלי לשלם לו את המגיע לו, לרבות פצויי פיטורים.
עוד הוסיף, כי משפוטר, הוא זכאי לפצויי פיטורים ולפיצויי הלנת פיצוי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, תשלום בגין ימי חופשה בלתי מנוצלים, תשלום דמי הבראה, פיצוי בגין היתעמרות, אפליה פסולה ועגמת נפש והחזר תשלום עבור כרטיסיית כניסה למועדון.
...
לפיכך, סבורני כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בסכום שיבטא את מורת רוחו של בית הדין מהתנהלות הנתבעת, ואני פוסק לטובתו סכום של 10,000 ₪ בגין רכיב זה. לא נעלמה מעיניי טענת התובע כי חווה התעמרות, ואולם, סבורני כי לא הוכחה התנהגות מתעמרת לאורך תקופת עבודתו, כי אם התנהגות נקודתית פוגענית וחסרת תום לב, בגינה פסקתי את הפיצוי כאמור.
החזר תשלום כרטיסיית כניסה למועדון דין רכיב זה להידחות.
אחרית דבר התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) פיצויי פיטורים – 1,586 ₪; (2) פיצויי הלנת פיצויי פיטורים – 6,000 ₪; (3) פיצוי בגין פיטורים שלא כדין – 10,000 ₪; (4) דמי הודעה מוקדמת – 865 ₪; (5) פדיון ימי חופשה צבורים – 548 ₪; (6) פיצוי בגין עגמת נפש – 10,000 ₪; (7) תשלום שי לחג – 300 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו