מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון במשפט אזרחי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

חשוב לציין כי בבקשה המוסכמת לדחיית מועד הדיון נטען, כי טרם הומצאה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שניפתח למימוש פסק הדין לידי המבקשת, כך שלא ניתן לנקוט בהליכי הוצל"פ ולגרום נזק למבקשת, אלא לאחר חלוף 60 ימים מיום מסירת האזהרה.
לאחר שהוחזר הדיון לבית משפט השלום, נידרש המותב הדן בתיק לבקשה לצרוף ראיות חדשות ובהחלטה מיום 27/02/2019 נדחתה בקשת המבקשת לחייב את המשיב בגילוי מסמכים ביחס לקבלת כספים עקב מכירת רכב משועבד.
בהליכים פליליים קיים אמנם המנגנון של "משפט חוזר", בו יועמד לדיון מחדש עניין שהוכרע בפסק-דין חלוט, אולם אין בחוק מנגנון דומה לדיון חוזר בהליך אזרחי.
...
כמו כן, דחה כב' בית המשפט המחוזי את הבקשה לצירוף ראיות חדשות וקבע כדלקמן: "לעניין הבקשה להוספת ראייה, אני סבור שלא די בנתונים שהובאו כדי להביא למסקנה שלא ניתן היה להביא את הראיה בפני בית משפט השלום. טענת המערערת היא, כי הרכב שהיה משועבד כבטוחה לפירעון החוב, נמכר בפועל על ידי בנק אחר. המערערת 2 טוענת כי הנתונים הרלוונטיים בהקשר זה לא יהיו בידיעתה בשל נתק ביחסים בינה לבין רז לוי. כפי שהראה בא כוח המשיב, הבקשה לרשות להתגונן שהוגשה בבית משפט השלום, ואשר לא כללה טיעון בעניין הרכב הנ"ל, הוגשה במשותף מטעמה של המערערת 2 ומטעמו של רז לוי הנ"ל. בנסיבות אלה, דין הבקשה להוספת ראיה להידחות". בהליך הערעורי שהגישה המבקשת על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון (רע"א 2119/18) נפסק ביום 14/05/2018, כי יש להחזיר את הדיון לבית משפט השלום על מנת שידון במלוא טענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
לאור כל האמור והמקובץ לעיל, מסקנתי היא כי המבקשת לא עמדה בנטל המוגבר המוטל עליה ביחס לשלושת התנאים למתן סעד זמני.
נוסף על כך, בהתחשב במספרם הרב של ההליכים שהתנהלו בין הצדדים ולאחר ששמתי לנגד עיני מגוון נוסף של שיקולים ביסודם ניצבות תכליות שונות המאוזנות אלה מול אלה, כגון יעילות דיונית, מניעת הליכי סרק, מניעת הכבדה שלא לצורך וחיסכון במשאבים שיפוטיים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

דוידוביץ מוסיפים וטוענים, כי בית משפט קמא טעה גם בכך שדחה את דרישתם לפצוי בגין מניעת הנאה מזכויות מקרקעין על פי התב"ע, בהנתן שהרשות לא הגישה חוות דעת נגדית וכלל לא חקרה את השמאי ביחס לדעתו בעיניין ולא ביקשה שיציג את תחשיביו.
לאחר הדיון הוגשו בקשות דחייה שונות לדחיית המועד הנוסף שנקבע, וזאת לאור המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, ובין היתר הודע על היתקדמות משמעותית, במסגרתה הועברו תחשיבים ומסמכים בין הצדדים, ודוידוביץ אף ביצעו הריסות בשטח בהתאם לדרישות הרשות (בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון מיום 6.5.21).
מאז שהוגשו הערעורים ניכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018, אשר בעקרונות היסוד שלהן (החלים גם על תיקים שניפתחו לפני 1.1.21 מכוח תקנה 180 (א)), נקבע כי מטרות ההליך בנוסף לחקר האמת, הנן גם להביא לתוצאה נכונה ופתרון צודק של הסיכסוך (תקנה 1).
...
בדיון שהתקיים בסופו של דבר, ביום 14.12.21, ולאחר שב"כ הרשות הודיעה כי דוידוביץ הסירו את הפלישות, ואולם חזרה על דרישת הרשות לתשלום דמי שימוש בגין הפלישות, זאת בנוסף לדמי החכירה לצורך הארכת ההסכם, ניתנה לרשות שהות לשקול את הצעתינו ,הצעה לה הסכימו דוידוביץ, על פיה: דוידוביץ' ישלמו לרשות סך 75,000 ש"ח. בכפוף לתשלום זה, יימחקו שני הערעורים ללא צו להוצאות.
בהתאם לאמור, שוכנענו כי יש להביא לסיומה את ההתדיינות בין הצדדים בדרך של תוצאה נכונה שהינה, כפי שהמשיבים (המערערים שכנגד) עצמם ציינו בסיפא לתגובתם האחרונה: תוצאה של חתימת הסכם החכירה אותו הם מבקשים לחתום כבר כ- 15 שנים ,ללא שיפתח פתח להתדיינויות נוספות בין הצדדים.
בעניין זה נבהיר, כי לאחר ששבנו ועיינו בטענות הצדדים בערעורים שוכנענו כי בכל מקרה, הכרעה בערעורים לגופם הייתה מביאה לשינוי פסק הדין של בית משפט קמא ביחס לקביעות מסוימות בו והוא ממלא לא היה נותר על כנו בדיוק כמות שהוא.
בנסיבות אלו, מאחר ששני הצדדים הסכימו לפתרון מעשי אשר יביא לסיום המחלוקת ביניהם, אנו סבורים, שעל מנת לשים סוף לסכסוך הארוך והמתמשך, ולאור התכלית של יעילות, חיסכון בהוצאות וכן בזמן שיפוטי ניכר (הן לצורך הכרעה לגוף הערעורים, על חשבון זמנם של מתדיינים אחרים הממתינים להכרעה בעניינם, והן בהתדיינות נוספת אשר עלולה להיגרם כתוצאה ממתן פסק דין נוסף לגופם של דברים), יש  להורות, כי מבלי לקבוע שפסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא היה נכון בקביעות מסוימות, או מוטעה בקביעות אחרות, הרי בפועל ורק לאור ההסכמות שהושגו לסיום המחלוקות, פסק הדין  יבוטל .

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 51286-09-22 משטרת ישראל נ' אזולאי ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת – המערערת: מדינת ישראל - משטרת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אורנה פורגוש מפרקליטות מחוז תל אביב - אזרחי המשיבים: 1. יעקב פרג'ון ע"י ב"כ עו"ד יונית זיגמן 2. קמאל איזברגה – ניתן פס"ד 3 חברת דאר ישראל בע"מ/ חברת בנק הדואר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מירה פיצ'חדזה. 4. ששון חן עזרא ששון 5. יעקב עזיזי 6. כפיר ששון סוכנות רכב בע"מ החלטה
בהחלטה שניתנה באותו יום נקבע : "לתשובה ותגובה בהתאם לתקנות ולדיון במועד הדיון הבא. אינני דוחה את מועד הגשת התצהירים, המבקשת תגיש תצהיריה כפי שנראה לה נכון. לאחר הדיון הבא והדיון בבקשה תנתן אפשרות להשלים תצהירים". (הדגש אינו במקור – א.כ.) לאחר מכן, בהסכמת הצדדים, הוארך המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המדינה עד ליום 8.12.19 וזאת בשל לימוד חומר שהיתקבל אצלה (חומרים מתיק פלילי) – ראה החלטה מיום 9.11.19.
נקבע כך: "הטענות לעניין מחיקת סעיפי תע"ר התובע והעד מטעמו נשמרות לצדדים לטעון במסגרת דיון ההוכחות ולסיכומים. לא מצאתי שמדובר בהרחבת חזית, בשלב זה לא מדובר בנושאים שלא שייכים לעניין ולכן ההכרעה תוכל להיות רק לאחר שמיעת ההוכחות". ביום 14.11.21 הוגשה בקשה מוסכמת לדחיית דיוני ההוכחות בימים 7.12.21 ו – 8.12.21 בשל ניהול מו"מ שעשוי לייתר את הדיון בתיק.
נקבע כך: "חבל שהצדדים לא הגיעו להסכמות. מכל מקום לא ניתן להגיש תצהירים נוספים בשלב זה. עקב שינוי ביומנו של בית המשפט אני מקדימה את דיון ההוכחות ליום 30.12.21 משעה 10:00 עד השעה 12:50. אני מותירה גם את המועד של 24.1.22 על כנו". על ההחלטה דלעיל הוגשה בקשת רשות ערעור – רע"א 70010-12-21.
...
נקבע כי: "טענתה של הנתבעת 3 היא כי לאור ההחלטה שניתנה מיום 3.10.19 הייתה היא זכאית לעדכן את חומר הראיות והתצהירים מטעמה, ורק לאחר ההחלטה מיום 26.8.21 בה נדחתה בקשתה למחיקת סעיפים מתצהירי העדות הראשית של התובע, התעורר הצורך בהגשת הבקשה להגשת תצהיר נוסף, נדחית אף היא עקב השיהוי של כחצי שנה בהגשת הבקשה, שהוגשה למעשה לאחר המועד שהיה קבוע לדיון ההוכחות. הנתבעת 3 הגישה תצהיר של השוטר שטיפל באירוע, כך שגרסתה הועלתה באותו תצהיר. בבקשה להוספת תצהיר לא ניתן שום פירוט לגבי מהות העדות שהיא מבקשת להוסיף אלא הנתבעת 3 הסתפקה בטיעונים כלליים שמתאימים לכל בקשה". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.
לאחר עיון בטענות הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין.
זאת ועוד; בימ"ש קמא פירט מדוע הבקשה הוגשה בשיהוי ומסגרת הזמנים אליה התייחס מקובלת עלי.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

כן הורה בית המשפט המחוזי לצדדים לקיים את ההליכים המקדמיים עד למועד קדם המשפט בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).
בהחלטה מיום 13.4.2022 ציין בית המשפט המחוזי כי דחיית המועד להגשת כתב ההגנה אכן תימנע מהצדדים להשלים את כלל ההליכים המקדמיים הנדרשים עובר למועד הדיון, ואולם הנסיבות הפרסונליות שברקע הבקשה, כמו גם הקף התביעה, מטים את הכף לטובת העתרות לה. בית המשפט המחוזי ציין כי הוא ער לכך שלא יעלה בידי הצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים, אך ציין כי מצופה מהם להגיש, למצער, רשימת עדים ודיווח אודות הדיון המקדמי, לפני מועד הדיון.
בנסיבות אלו, הגישו הצדדים כאמור בקשה מוסכמת לדחיית המועד להגשת ראיותיהם, באופן שיאפשר להם להשלים את הליכי הגילוי והעיון ולהגיש בקשות בעיניינם לבית המשפט.
...
עם זאת, שוכנעתי כי נסיבות ענייננו, בהן נדחתה בקשתן של המבקשות לגילוי מסמכים ספציפיים על הסף, מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה. קשה להפריז בחשיבותם של הליכי גילוי ועיון במסמכים, זאת בשל תרומתם הן לקיומו של הליך הוגן, הן לחתירה לחקר האמת, והן ליעילות הדיונית.
בית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשה לדחיית המועדים, וכאמור, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטה זו. עם זאת, משביקשו המבקשות מבית המשפט להורות לרמ"י לגלות מסמכים ספציפיים, לא היה מקום לדחות את בקשתן על הסף רק בשל חלוף המועד, כאשר מלוא פרק הזמן שנקצב להשלמת ההליכים המקדמיים נוצל על-ידי רמ"י ומעבר לכך.
סוף דבר – הערעור מתקבל במובן זה שבקשת המבקשות לגילוי מסמכים מיום 29.9.2022, תוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בה לגופה, ומבלי שאני נוקטת עמדה לגוף הדברים.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 7.11.23 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון והגשת התצהירים הואיל והם מנהלים מו"מ בניסיון להגיע להסכם כולל.
בית המשפט נעתר לבקשה ודיון ההוכחות נדחה ליום 14.11.23.
כך לדבריו: "יש קשיים ביישום האסכולה העובדתית כאשר אזרחי ישראל נוסעים לחו"ל לצרכי לימודים, שליחות, עסקים, קידום אקדמי וכדומה. אין זה סביר שכאשר בני זוג אזרחים ישראלים נוסעים לחו"ל בנסיבות אלה - לא יוכל בן הזוג להיות בטוח שהוא וילדיו יוכלו לחזור לישראל, אם יפרוץ סיכסוך עם בן הזוג השני. אין זה סביר שענייני הגירושין והרכוש של בני הזוג הישראלים שנסעו לחו"ל בנסיבות אלו ידון בישראל, ואילו עניין המשמורת של ילדיהם ידון בחו"ל" [.
...
להחלטה זו הגיעה הנתבעת באופן חד צדדי: "ת. אז הגענו לכאן, והמשפחה עטפה אותי, ופתאום הבנתי שזה לא נורמלי שאם הוא צועק ואני מקבלת מכות שאלתי את עצמי לאן אני חוזרת? אז נמאס לי!
אין בידי לקבל טענות אלה או להעניק להן משקל של ממש.
עוד הטעים בית המשפט העליון כי "בהליך לפי החוק, כמו בהליך בבג"צ, טובת הילד רלוואנטית רק כשיקול, אם יש להימנע מלצוות על החזרת המצב לקדמותו, עד לבירור שאלת המשמורת על ידי בית משפט מוסמך (ראה בג"צ 836/86 הנ"ל, בעמ' 706 והאזכורים שם). כאמור שם, 'רק נזק ממשי לילד יצדיק דחייתה של העתירה, דחייה שעשויה בסופו של דבר להנציח השארתו של הקטין בידי ההורה, שלקח אותו שלא כדין' "(הדגשות אינן במקור, לז"ק) (שם).
עם זאת, סבורני כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובע "נרקומן" או כי נקט אי פעם באלימות כנגד הבנות הקטינות.
בנסיבות אלו לא שוכנעתי כי השבת הקטינות למקום מגוריהן הרגיל תעמיד אותן ב"סיכון חמור" ו"במצב בלתי נסבל", כלשון הפסיקה.
על בסיס האמור, אני קובעת כדלקמן: אני מורה על השבת הקטינות לעיר [.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו