בקשה לתיקון תובענה ברשלנות רפואית להוספת חוות דעת

בקשה לתיקון תובענה לפצוי בגין רשלנות רפואית על דרך הוספת חוות דעת רפואית.

...

לסיכום, פרופ' גיל קבע כי המבקשת סובלת מנכות של 10% בגין צרידות קבועה בצורה ניכרת; 5% בגין הפרעות בנשימה בצורה קלה ללא השפעה על תפקודי ריאות; 50% בגין הצרות קשה של הוושט ו 20% בגין צלקות הפנים והצוואר עם כיעור ניכר.

סוף דבר לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

לפניי בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה וצרוף חוות דעת רפואית נוספת מטעמם.

משכך, בדרך כלל לא יהא בתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעת רפואית משום שינוי או תיקון של עילת התביעה, אלא במקרים בהם המידע המתגלה בחוות הדעת הנו כזה המאפשר לתובע לבסס טענות שקודם לכן לא יכל להעלות (רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' אסתר מונסונגו (05.10.2009); רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (2.7.2006)).

עוד הוסף בכתב התביעה המתוקן, תקציר חוות דעתה של ד"ר בנסון, ובין היתר נטען, שגם בבדיקת אולטרסאונד שנעשתה בתאריך 30/9/14, ותוארה לפרטיה בכתב התביעה המקורי, כשל הנתבע-2 מלזהות את המוקד האקוגני בלב העובר, ומסקנתו לפיה אין עורף מעובה הייתה רשלנית ושגויה, כן נטען שנראה בפועל עורף מעובה, וכן הוחמצו ממצאים נוספים ובין היתר הרחבה של אגני הכליה והיעדר גשר אף ממצא המעלה את הסיכון לתיסמונת דאון.

...

ובהנתן הפרשנות הרחבה למושג "עילת תביעה" בהקשר זה ולנסיבות שפורטו, המסקנה המתבקשת היא שאין המדובר בעילה חדשה שהתיישנה אלא כתב התביעה המקורי יכול להכיל גם את הטענות הנוספות ואת חוות הדעת הנוספת, שמהווה ראיה ופירוט של הטענות שכבר נטענו.

הנתבעים טוענים שהתובעים לא צרפו תצהיר לבקשתם, לא הסבירו את מחדלם מלעלות את הטענות בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואין לאפשר להם כעת מקצה שיפורים לאחר שמונה חודשים בהם התביעה תלויה ועומדת.

סוף דבר אחר כל האמור לעיל, ומשנקבע שהטענות הנוספות בכתב התביעה המתוקן אינן בבחינת עילת תביעה שהתיישנה, דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף חוות דעת נוספת להתקבל.

ביום 3.5.2022 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת חוות דעת שנערכה על ידי פרופ' מאיר להב, מומחה לרפואה פנימית והמטולוגיה, מיום 10.4.2022 (להלן: "הבקשה").

החלטת בית משפט קמא בית משפט קמא דחה את הבקשה מפני ש: המבקשת לא פירטה מהו הערך המוסף של חוות הדעת המשלימה, וזאת כאשר חוות דעת החדשה מתבססת על אותן טענות בדבר רשלנות רפואית שפורטו ונידונו בחוות הדעת של ד"ר לורבר.

...

לטענת המשיבות יש לדחות את הבקשה מפני ש: הבקשה הוגשה ללא תצהיר נדרש התומך בעובדות האמורות בה. המבקשת ביססה בקשתה על תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא על התקנות החדשות, ולא נימקה מדוע יש להחיל בעניינה דווקא את התקנות הישנות.

מכיוון שהמבקשת לא הצביעה על הצדקה כזו ולא ניתן הסבר סביר לשיהוי בהגשת הבקשה, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

משכך, ומשתיקון כתב התביעה אכן יביא להתמשכות הליכים בתיק זה, צדק בית משפט קמא בהחלטתו, שניתנה במסגרת שיקול דעתו באופן מנומק, ולא מצאתי מקום או צידוק להתערב בה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

סיכום לגבי הבקשה לתיקון כתב התביעה - לאור האמור, אני מורה על קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה בחלקה, באופן המתואר מעלה, קרי – צירוף המכתב לכתב התביעה והוספת טענה כללית לגבי רשלנות הנובעת מאי יישומו של המכתב (וכל שאר הטענות כבר "כלולות" בכתב התביעה כפי שהוא).

הטעם לכך הוא שחוות דעת רפואית צריכה להיות מצורפת לכתב הטענות, ולפיכך היא נחשבת כמרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה שלמה, ולפיכך - תקונה או השלמתה, או הוספת חוות דעת חדשה, צריכים להעשות בדרך של תיקון כתב הטענות אליו צורפה חוות הדעת מלכתחילה, תיקון הטעון קבלת היתר מבית המשפט על פי הכללים החלים בעיניין זה. בנוסף נטען כי התובעים לא טרחו לעדכן מבעוד מועד על כוונתם לבקש להגיש חוות דעת חדשה ונוספת בסוגיית הנזק, הגם שידעו שהקטין נבדק על ידי מומחה מטעם הנתבעים, ורק בדרך מקרה לא הגישו הנתבעים עדיין את חוות הדעת מטעמם בטרם הוגשה הבקשה להגשת חוות דעת חדשה ונוספת מטעם הנתבעים.

...

התובעים ציינו רשימה ארוכה של דרישות ושאלות המופנות לנתבעים, אך אני סבורה כי ההליכים המקדמיים מוצו במידה רבה.

לכן, באופן עקרוני, אין מקום כאמור, בשלב זה, לחזור ולדרוש מענה מהנתבעים, בין אם לגבי המסמכים ובין אם לגבי מתן תשובות נוספות או "טובות יותר". יחד עם זאת, מאחר וחלק מהשאלות אותן מבקשים התובעים להפנות לנתבעים, לא נשאלו בעבר, מאחר והן נוגעות למכתב שתוכנו המדויק לא היה ידוע לתובעים עד לאחרונה, והיות ואני סבורה שיש לאפשר לתקן את כתב התביעה ולכלול בו את המכתב (כמפורט מעלה) – יש להתיר גם בשלב זה משלוח שאלות שקשורות למכתב.

אני קובעת את התיק לשמיעת ראיות למועדים הבאים: 5.12.2023 משעה 09:30 עד סוף היום; 19.12.2023 משעה 09:30 עד סוף היום.

בהחלטות קודמות נעתרתי לבקשה זו, משקבעתי כי תיקון התביעה על ידי צרופן של חוות דעת נוספות אלו אין בו משום הוספת עילת תביעה חדשה או שינוי של המסכת העובדתית המגבשת את עילת התביעה, אלא תמיכה ראייתית במסכת זו, קרי, אין מניעה לתיקון כתב התביעה מטעמי היתיישנות.

בשונה מהבקשה לתיקון כתב התביעה על ידי צירוף חוות דעת רפואיות בתחומים הפסיכיאטרי, הראומטולוגי והכאב, שהטענות לנזק בתחומים אלו נטענו במפורש במסגרת כתב התביעה, תוך בקשה להתיר הגשת חוות דעת בשלב מאוחר יותר, הרי שהטענה לאובדן סכויי החלמה הנה טענה עצמאית ונפרדת; אכן, המדובר בטענה שיש לטעון בצורה מפורשת וברורה ולתמכה בחוות דעת רפואית, בהיותה "עניין ברפואה" שהנטל להוכחתו מוטל על התובע (ראו ע"א 3900/14 ל.ד. נגד המרכז הרפואי הלל יפה [2.12.2015] בסיפא לפסקה 21).

בעניינינו, לא רק שהיה בידי התובעת קצה חוט לקשר סיבתי בין מעשיהן או מחדליהן הנטענים של הנתבעות ובין הנזק; מומחה התובעת טוען זאת מניה וביה, בצורה מפורשת, בחוות דעתו, כאשר לשיטתו מתבטאת רשלנות הנתבעות (בין השאר) בעצם עריכת הניתוח מיום 14.5.2014 בטרם בוצעו בדיקות כאלו ואחרות ובהשתלת שלוש רשתות בגופה של התובעת, מקום שהיה על הנתבעות להסתפק, אם בכלל, בהשתלת רשת אחת בלבד.

...

שנית, דין הבקשה להידחות משלא צורפה חוות דעת לתמיכה בטענה להחמרה במצבה של התובעת, וטענה לקושי כלכלי אין בה כדי לרפא חוסר זה. שלישית, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובלתי מוסבר: מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשה עולה, כי ביום 7.4.2022 איבחנה רופאת נשים אצל התובעת חשיפה של הרשת בקיר הקדמי של הנרתיק, והפנתה אותה למיון בית החולים פוריה; בחדר המיון העריך הצוות המטפל כי הכאבים עליהם התלוננה אינם קשורים לרשת.

מכל האמור לעיל, אינני מוצאת לנכון להתיר לתובעת לתקן את התביעה בטענה להחמרת מצב, לא כל שכן להתיר הגשת חוות דעת משלימה בעניין זה על ידי ד"ר קונדריאה או כל חוות דעת נוספת.

אני מורה, איפוא, על דחיית הבקשה במלואה.