מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לתיקון צו ירושה בשל טעות סופר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לבקשה זו צורף על ידם אז (ופישרה של הדגשה זו יפורט בהמשך) תצהיר אביתר כהן מיום 5/12/01, במסגרתו הצהיר אביתר כהן, כי אביו הוא יעקב כהן אשר על שמו הזכויות במירשם, כי אביו לא הזכיר מעולם את הנכס נשוא התביעה וכן, ציין כי למנוח יעקב כהן לא הוצא צו ירושה ומשכך, פירט את יורשי המנוח יעקב כהן.
באשר להתיישנות תביעה לפי סעיף 93, קרי תביעה לתיקון המירשם עקב טעות סופר, השמטה או מירמה, קבע בית המשפט כי תביעה זו מתיישנת בתוך 25 שנים לפי דין ההתיישנות הכללי ומשכך, היתיישנה בשנת 1988.
...
יחד עם זאת, ולשם שלמות היריעה, סבורני כי גם בטענה זו של הנתבעים יש ממש.
הנני סבורה כי קיומה של יותר מאפשרות אחת לזכויות אשר יכול כי נרכשו ויותר מאפשרות אחת לאופן בו נרכשות זכויות – יש בכדי להדגיש ולהעצים את מחדלו של התובע מציון מקור הזכויות הנטענות למנוח מעודה ז"ל ובכדי להוביל ולחזק הקביעה ולפיה דין התביעה, סילוק על הסף גם מפאת העדר עילה.
סוף דבר; לאור האמור והמפורט הנני מורה על דחיית תביעתו של התובע על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעים לא הכחישו את גרסת התובעת כי עו"ד שינפלד קיבל מהמתווך את מפתחות הדירה לידיו ביום 11/5/14 ומסרם לידה, ומשכך אני רואה להניח כי מועד האישור שערך עו"ד שינפלד למתווך הוא מיום 11/5/14 ולא "11/5/15", כפי שציין על גביו, ככל הנראה בשל טעות סופר (סעיפים 26-28 לתצהיר התובעת ת/1).
ב. ממכתבה של עו"ד צור לעו"ד פלטנר מיום 1/5/13 עולה, כי לאחר שיחה טלפונית בין השניים, צירפה למכתבה מסמכים שונים, ובכללם - תעודת פטירה של בנה של המנוחה, תצהיר של אדם זר לפיו מדובר בבנה היחיד, תעודות פטירה של הנתבעים 6 ו-13, בקשה מתוקנת למתן צו ירושה אחר המנוחה, הודעות ליורשיו של הנתבע 6, ועוד (נספח 13 לת/1).
...
לסיכום, בהיעדר תצהירי עדות ראשית מטעם מי מהנתבעים האחרים, בהעדר מסמך מחייב בין המוכרים לבין שאר הנתבעים, ובהיעדר ראיה כי נתבעים אלה חתמו על תצהירי ההסתלקות מתוך ציפייה לקבל תמורה כלשהי מהדירה, קיימת חזקה כי הם ויתרו על זכויותיהם ללא תנאי.
לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בנדון, ובהעדר גרסה פוזיטיבית של מי מיורשי המנוחה, איני רואה לחייב את התובעת לשלם סכום נוסף ליורשים אשר לא מצאו לנכון ליתן הסבר לכך שהם הסכימו לוותר על זכויותיהם בדירה, ללא קשר למעמדם כיורשים, ונמנעו ממתן גרסה בהליך שהתקיים במחלוקת שבין התובעת לבינם.
לא למותר לציין כי המנוח עצמו ציין רק 3 יורשים של המנוח – אחים שמתגוררים בחו"ל. סוף דבר נוכח כל המקובץ, ניתן בזה פסק דין הצהרתי לפיו התובעת, ויויאן (אביבה) וקנין, היא הבעלים של זכויות החכירה בדירה בשטח של 67.3 מ"ר, המצויה בבית משותף ברחוב שפרינצק 15/18 בנהריה, במקרקעין הידועים כגוש 18177, חלקה 13, תת חלקה 18 (להלן: הבית והדירה, בהתאמה), בכפוף לתשלום כל המסים, האגרות וההיטלים הנדרשים על פי כל דין.

בהליך ת"ע שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בתגובתם לתובענה טענו משיבים 1-2 כי התובענה נעדרת פרטים מהותיים שכן אינה מציגה את אילן היוחסין של המנוח, אינה מפרשת זיקתו של כל יורש למנוח ולא ניתן לדעת מהבקשה כיצד הגיעה מנהלת העִזבון למסקנותיה כפי שהן משתקפות בצו הירושה המתוקן שעתרה כי יינתן.
מנהלת העִזבון תגיש צו ירושה מתוקן כפי הוראות פסק דין זה. בצו המתוקן יש לכלול גם תיקון טעות סופר שנפלה במספר תעודת הזהות של היורשת ל.ר. כפי שציין ב"כ היועמ"ש וגם את הסתלקות היורשת מ.ק. ת"ז -------- שתצהיר הסתלקותה הוגש על ידי מנהלת העִזבון.
...
לסיכום חוות הדעת נכתב כי חרף חיפושים ובדיקות אלו, לא נמצאו ממצאים מובהקים המזהים את אחיו של אב המנוח ס.ל.ק. ולא נמצא מידע נוסף אודותיו.
על כן, בסוגיה זו, מקובלת עלי עמדת משיבים 1-2 המקובלת גם על ב"כ היועמ"ש ואני מורה כי בכל הנוגע ליורש זה משלא אותרו כל ממצאים מובהקים בעניין זה, אני מורה על ביטול חלקו בעִזבון המנוח וחלוקתו בין שאר היורשים.
"כלל גדול בפרשנות חוקים שיש לשאוף לפירוש המוצא לכל הוראה והוראה שבחוק את מקומה ותכליתה הראויים לה, ויש להימנע מפירוש המביא לידי מסקנה שהמחוקק הכניס לתוך החוק דבר שהיה מיותר ושאין לו תכלית משלו...כל עוד קיימת האפשרות של פרשנות סבירה אחרת, לא יניח בית המשפט שהמחוקק הוציא דבר לשוא". בסוגיה דומה שהובאה לפתחי בעניין סעיף 49 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (שעניינו זוכה על פי צוואה שנפטר לפני המוריש), בהליך ת"ע 17293-03-12 ז נ' ר' מיום 09.07.2014, קבעתי כי בדיון על פי סעיף 49 לחוק הירושה התשכ"ה-1965, נקודת המוצא היא להתחקות אחר כוונת המצווה ולא אחר כוונת הזוכה או יורשי הזוכה.

בהליך ת"ע שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך, ביום 18.4.1985 ניתן צו ירושה מתוקן וזאת בשל טעות קולמוס בשנת פטירתו של המנוח בצו המקורי ( נכתב בטעות כי נפטר בשנת 1982 במקום בשנת 1962).
צו כזה אינו בטל מעקרו, אלא אך ניתן לביטול בדרך של בקשה לתיקון או ביטול צו הירושה, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה) או בדרך של ערעור (ע"א 1134/06 רושרוש נ' מנסור, פורסם בנבו 10.11.09; ע"א 239/89 שרש נ' גלילי, פ"ד מו(1) 861, 871; ע"א 3706/91 שאולוב נ' שאולוב, פ"ד מז(2) 865, 870; ת"א (מחוזי-חי') 210/07 שלומי קרשי אילנה נ' לב דורית, פורסם בנבו, 9.05.10).
...
טענות הגנה נוספות לאור מסקנתי כי לא עלה בידי התובעת להצביע על כל מרמה-הונאה-הטעייה מצד יהודה שיכולה להוות טעם לתיקון צו הירושה שניתן אחר עזבון המנוח (וזאת בהנחה שהתובעת לא זנחה טענה זאת בסיכומיה); לאחר ששוכנעתי בדבר האותנטיות של תצהיר ההסתלקות וכי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי זה ניתן ע"י אלמנת המנוח בהיעדר גמירת דעת מצדה; ולאחר שגם בטענות התובעת באשר בפגמים הצורניים שמצאה בתצהיר ההסתלקות מטעם אלמנת המנוח לא מצאתי כי יכולות לעלות כדי "עובדה חדשה" שהיה בכוחה כדי לגרום לבית המשפט המחוזי לתת צו ירושה שונה, וזאת לאור המצב החוקי והוראות התקנות הרלוונטיות באותה העת – הרי שדין תביעת התובעת להידחות, מבלי שימצא צורך להידרש לטענות הגנה נוספות להדיפת התביעה שהועלו תוך כדי ההליך.
סוף דבר התובענה נדחית.
לנוכח התוצאה, בהתחשב בקיומם של חמשה דיונים, התארכות ההליך (שתחילתו כאמור בחודש אוגוסט 2016) שנבעה במידה רבה מהתנהלות התובעת (שהגישה את התביעה לערכאה לא נכונה וכשהצדדים הנכונים להליך צורפו רק בשלבים מתקדמים) אני מורה כי התובעת תשלם לנתבעת 1 את הוצאות ההליך ושכר טרחת עורך דינה בסך של 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 2.11.2014 הוצג העתק נאמן למקור מהצוואה הנ"ל בנוגע לחלקה 27, אך בשל טעות סופר לא נכללו שמות סמעאן חלאק ואחיו עבדללה בלוח הזכויות שהתפרסם ביום 29.9.2016 ביחס לחלקה 27.
כמו כן, לא מצאתי שפקיד ההסדר הטעיה במכוון בתעודת עובד הציבור באשר לתאריכים של ביקוריו בשטח; בתעודת עובד הציבור היה מדובר בטעות סופר שתוקנה במהלך עדותו (עמ' 50 לפרוטוקול).
נטען עוד שפקיד ההסדר אישר כי מלבד צו ירושה לא הוצגה לו שום ראיה כדי להוכיח שהשטח נשוא המחלוקת נמצא בבעלות הנתבעים ולכן כלל לא ברור על יסוד מה סבר שיש לרשום אותם.
נטען שהתובע טען בחוסר תום לב בעירעור כאילו לפני שלוש או ארבע שנים פלשו הנתבעים לחלק מהשטח שלו ועשו בו אספלט וסככה לחנייה תוך שהם מנצלים את העובדה שהוא מתגורר בחיפה ולא נמצא בכפר פסוטה באופן יום יומי ולטענתו שהוא היתנגד לפלישה הנטענת אך בשל מחלה לא הצליח לטפל בה. נטען כי אין כל יסוד לטענות הנ"ל כאשר השטח מאז ומתמיד היה בבעלות הנתבעים ובחזקתם, כאשר התובע לא הגיש כל תביעה או בקשה לצוו מניעה משך עשרות שנים למרות שהוא מבקר בכפר לעיתים קרובות.
...
בנוסף, טענו הנתבעים 2 ו-3 שיש לדחות את תביעת התובע מאחר ומעולם לא היו לו זכויות בחלקה 27 או כל חלק ממנה.
מסקנה זו מייתרת את הדיון ביתר הטענות.
אשר על כן, התובענה נדחית.
התובע ישלם הוצאותיהם של הנתבעים 2-3 (יחד) ו-1 ו-4 (יחד) בסך 7,500 ₪ כל אחד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו