בקשה לתיקון צו ביניים בעתירה נגד תוואי גדר הביטחון

העתירה בבג"ץ 4343/06 (להלן: העתירה) הוגשה על-ידי המדינה נגד ועד שכונת שיח' סעד ותושבי השכונה (להלן: המשיבים), ובה מבקשת המדינה את ביטולה של החלטת ועדת העירעור לפי החוק להסדר תפיסת מקרקעים (שעת חרום), תש"י-1949, שליד בית משפט השלום בתל אביב יפו (להלן: ועדת העירעור או הועדה) בו"ע 429/04 מיום 19.3.06, אשר קיבלה את ערעורם של המשיבים וקבעה כי צו התפיסה שהוּצא לצורך הקמת גדר הבטחון באיזור שכונת שיח' סעד שבמזרח ירושלים (צו תפיסה מס' צת-3-22) אינו מידתי.

בהמשך, ביום 30.7.06, הוציא בית המשפט - לבקשת המדינה - צו ביניים בבג"ץ 4343/06, אשר התיר למדינה להקים בתוואי גדר הבטחון נשוא צו תפיסה מס' צת-3-22 גדר זמנית, תוך הותרת פתח באיזור החיבור בין שכונת שיח' סעד לירושלים.

בעקבות הפיגוע הגישה המדינה בקשה לתיקון צו הביניים, ובה ציינה כי הפיגוע האמור בוצע תוך ניצול העובדה כי תנאי עריכת הבידוק בנקודת המעבר אינם טובים ואינם מספקים הגנה מספקת לכוחות המוצבים במקום.

...

על כן, מצאנו כי טעתה ועדת הערעור בקובעה כי צו תפיסה מס' צת-3-22 בטל נוכח אי עמידתו בתנאי מבחן המידתיות השני, והחלטתה לעניין זה בטלה.

אשר על כן, החלטנו לדחות את העתירה בבג"ץ 7337/05 ולקבל בחלקה את העתירה בבג"ץ 4343/06.

בהתאם לאמור לעיל, אנו קובעים כי התוואי שהוצע על-ידי המדינה באזור הסמוך לשכונת שיח' סעד - במסגרת צו תפיסה מס' צת-3-22 - עומד במבחני המידתיות, וזאת בכפוף לאבטחת הסדרי המעבר בגדר הביטחון בקטע זה באמצעות השער בגדר הביטחון בכניסה לשכונת שיח' סעד אשר יאפשר את מעברם של תושבי השכונה לירושלים בכל שעות היממה.

]הנשיאה ד' ביניש: העתירה שלפנינו מופנית כנגד תואי גדר הבטחון באיזור הכפר הפלסטינאי מסחה השוכן במערב השומרון, ממזרח לישוב הישראלי אלקנה, ובסמוך לכביש חוצה שומרון (להלן: כביש 5).

לפי התווי המתוקן, אשר אוּשר בפסק-דיננו בבג"ץ 8222/08 חברת דוקא בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל (טרם פורסם, 21.12.2009) (להלן: פרשת עזון עת'מה), עתידה גדר הבטחון להקיף את הכפר עזון עת'מה ממזרח, מדרום וממערב, כאשר מצפון תהיה לתושביו גישה חופשית לאיזור.

בהמשך, ביום 10.12.2007, הגישו העותרות בקשה לצוו ביניים בעתירה, בו התבקש בית המשפט להורות למשיבים לפתוח את שערי אלקנה ועץ אפרים – הממוקמים בגדר הבטחון בסמוך לכפר מסחה – במשך כל ימות השנה בין השעות 7:00 ל-19:00, לצורך מעבר תושבי הכפר המחזיקים בהיתרי מעבר למרחב התפר, לשם עיבוד אדמותיהם.

...

הגענו, אפוא, למסקנה כי מכלול הסדרי המעבר, כפי שתוארו לעיל, משקפים איזון הולם בין הפגיעה הנגרמת לתושבי הכפר מסחה כתוצאה מהתוואי הקיים של גדר הביטחון, לבין התועלת הנובעת ממנו, הרי היא ההגנה על הישובים הישראליים שהוא מספק.

בכפיפות לאמור לעיל, אנו קובעים כי בנסיבות העניין עומד תוואי הגדר נשוא העתירה גם בתנאי השלישי של המידתיות.

אשר על כן, העתירה נדחית ללא צו להוצאות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7337/05 בג"ץ 4343/06 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי העותרים בבג"ץ 7337/05: העותרת בבג"ץ 4343/06: מחמד נאיף שקיר ו-28 אחרים מדינת ישראל נ ג ד המשיבים בבג"ץ 7337/05: 1. המפקד הצבאי באיזור יהודה ושומרון 2. המנהל הכללי במשרד הבטחון, עמוס ירון 3. משרד הבטחון המשיבים בבג"ץ 4343/06: 4. מנהלת קו התפר (הגדר) 1. ועדת שכונת שיח' סעד 2. דאוד עלאן/עוויסאת 3. בסאם עלאן/עוויסאת 4. עבד אלקאדר משאהרה 5. ג'לאל משאהרה 6. מונתסאר שקיראת בקשה לתיקון צו ביניים בשם העותרים בבג"ץ 7337/05 והמשיבים בבג"ץ 4343/06: בשם העותרת בבג"ץ 4343/06 והמשיבים בבג"ץ 7337/05: עו"ד ג'יאת' נאסר עו"ד יובל רויטמן ][]החלטה

][ לפנינו בקשה לתיקון צו הביניים אשר ניתן על-ידינו בעתירה (בג"ץ 4343/06) המופנית נגד החלטת ועדת העירעור לפי החוק להסדר מקרקעין (שעת חרום) תש"י-1949, שליד בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (להלן: ועדת העירעור).

ביום 19.6.06 הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים, אשר יתיר לה להקים בתוואי גדר הבטחון נשוא העתירה "גדר מביצוע" (גדר רשת) זמנית, תוך הותרת פתח באיזור החיבור של שיח' סעד לשכונת ג'בל מוכבר, באמצעותו יתאפשר מעבר לתושבים הישראלים של שיח' סעד.

...

גם טענתו של ועד שכונת שיח סעד בדבר אפשרות הקמת הגדר הזמנית בתוואי חלופי, פוגעני פחות, דינה להידחות.

מכל מקום, לא שוכנענו כי עיבוי ההגנות הביטחוניות בנקודת הבידוק פוגע בתושבי שכונת שיח סעד פגיעה העולה בחומרתה על הסכנות והאיומים הקיימים כעת, ועל הנזק הקשה העלול להיגרם מהותרת נקודת הבידוק בלתי ממוגנת.

אשר על כן, התוצאה היא כי ניתן צו ביניים המתיר לעותרת בבג"ץ 4343/06 להגביר את אמצעי האבטחה הקיימים בנקודת הבידוק המצויה בפתח המעבר בין שכונת שיח סעד לאזור ירושלים, באופן הבא: מיקום מחדש של העמדה הממוגנת המצויה במקום; הקמה של שני שרוולים להולכי רגל עם מנגנוני בקרה והסדרה של תנועת הולכי רגל (קרוסלות); וכן הסדרת מעבר לכלי רכב בשעת חירום, עם שערים חשמליים.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6027/04 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותרים: 1. טאלב חסיין רדאד ראש מועצת הכפר אלזאוויה 2. עמותת מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. אלוף פיקוד המרכז 3. עריית אריאל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ט"ו באב התשס"ו (09.08.2006) בשם העותרים: בשם המשיבים 1 ו-2: בשם המשיבה 3: עו"ד סלימאן שאהין עו"ד יובל רויטמן עו"ד גילעד רוגל ][]פסק-דין

העתירה המקורית (מיום 25.6.2004) הופנתה כנגד צו תפיסה 24/04/ת', אשר קבע תואי גדר שונה באזור נשוא העתירה.

תואי הגדר המתוקן, בהתאם לצוו תפיסה 89/04/ת', עובר גם הוא באדמות הכפר אלזאוויה, הגם שהתוואי מרוחק יותר מבתי הכפר בהשוואה לתוואי המקורי.

אשר למיתחם "מגן דן" המשיבים ביקשו להבהיר כי תואי הגדר אמנם מגן בפועל גם על "מגן דן", אולם התווי שנקבע לא היה משתנה אילו "מגן דן" לא הייתה במיקומה הנוכחי ולא היה צורך להגן עליה מבחינה ביטחונית.

במצב דברים זה, לאור העובדה כי העתירה אינה מופנית כנגד מדיניות השערים והסדרי המעבר בגדר הבטחון, אין אנו נוקטים בנושא זה כל עמדה ואין בו כדי לגרוע מן המסקנה כי תואי הגדר אינו מפר את מבחן המשנה השני של המידתיות.

...

אך שוכנענו כי בנסיבות העניין, הפגיעה בעותרים עומדת ביחס ראוי לתועלת הביטחונית הצומחת מהגדר.

בנסיבות אלה, לא מצאנו עילה המצדיקה את התערבותנו בתוואי הגדר המתוכנן.

אי לכך, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10182/05 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' א' לוי העותרים: 1. ואידה אנטון בישרה אנסטס 2. ג'ורג' אליאס אנסטס נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל-משרד הבטחון 2. מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון-אלוף יאיר נווה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אריה תוסייה-כהן בשם המשיבים: עו"ד יובל רויטמן ][]פסק דין

עקב ביטול הצוו שכנגדו הוגשה העתירה, טענו המשיבים כי העתירה מיצתה עצמה ודינה להדחות.

באשר לטענות העותרים בבקשתם לתיקון העתירה לעניין תואי גדר ההפרדה באיזור נשוא צו התפיסה, טענו המשיבים כי לעניין זה קיים מעשה בית דין נוכח פסק הדין בבג"ץ 1890/03 עריית בית לחם נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4) 736 (2005), בו אושר תואי גדר הבטחון באיזור זה, לאחר שהוכנסו בו שינויים.

...

לאחר ששמענו את הצדדים, החלטנו ביום 6.8.2006 לדחות את המשך הדיון בעתירה על מנת לאפשר למשיבים לבחון מחדש את הצורך הביטחוני בצו התפיסה.

עקב ביטול הצו שכנגדו הוגשה העתירה, טענו המשיבים כי העתירה מיצתה עצמה ודינה להידחות.

משכך, דין הבקשה לתיקון העתירה להידחות.