בקשה לתיקון פרוטוקול: טענות הצדדים והכרעה

בקשת התובעת לתיקון פרוטוקול תמצית טענות הצדדים במסגרת הבקשה לתיקון פרוטוקול ישיבת ההוכחות ביקשה הנתבעת לבצע 5 תיקונים מהותיים לטענתה, כמפורט: להוסיף פרטי המכתב שאינו נזכר בשאלת ב"כ הנתבעת.

" הכרעה פרוטוקול דיון ההוכחות הועלה לנט המשפט ביום 03.05.2022, כאשר על פי הוראות חוק בתי המשפט על הצדדים להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול בתוך 10 ימים מיום פירסום הפרוטוקול, דהיינו ביום 13.05.2022.

...

לאור האמור לעיל, החלטנו לדחות את התביעה של התובע ברכיב זה. להשלמת התמונה, מעיון בתלוש השכר לחודש יולי 2019 עולה כי נוכה משכרה של התובעת רכיב העדר הודעה מוקדמת בסך 8,721 ₪.

סיכומו של דבר: תביעתה של התובעת מתקבלת באופן חלקי כמפורט: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין: 30,000 ₪ פיצוי לפי סעיף 13א(ב)(1) לחוק עבודת נשים 52,285 ₪ הפקדות לקופת הגמל, רכיב תגמולים ורכיב פיצוי פיטורים 6829 ₪ הפקדות לקרן השתלמות 3868 ₪ פדיון דמי הבראה 1,511 ₪ סה"כ: 103,919 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום הכולל מע"מ בסך של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית, עד למועד התשלום בפועל.

ביום 6.9.2022 היתקיים דיון בהליכים בפני המותב, במהלכו נשמעו טענות הצדדים בסוגיות הטעונות הכרעה, וכן הוגש לעיון המותב דו"ח חסוי מטעם העובדת הסוציאלית בעיניין מצבם של הקטינים.

המערער שב בעקרו של דבר על טענותיו בבקשת הפסלות ועומד על טענתו כי המותב "פועל מכוח דיעה קדומה שכבשה את דעתו השיפוטית". בתוך כך, שב המערער על השגותיו כנגד דחיית בקשותיו לגילוי מסמכים והחלטת המותב בדיון מיום 6.9.2022 בעיניין אימוץ מימצאי התסקיר, וטוען כי המותב "הוליך אותו שולל במכוון בכל הדחיות 'המקדמיות' של בקשותיו". כמו כן, חוזר המערער על הטענה כי המותב מעכב את ההכרעה בבקשתו לתיקון פרוטוקול הדיון ומתנה את הגשתה בצרוף תצהיר המהוה "דרישה לא לגיטימית ולא קבילה מבעל דין". עוד מוסיף המערער וטוען כי החלטת המותב בבקשת הפסלות התקבלה בחלוף חצי שנה ממועד הגשתה ולפיכך לא ניתנה לאלתר ולפני כל החלטה אחרת כמתחייב בדין; וכי זו התקבלה תוך שלילת זכות הטיעון של המערער משלא ניתנה לו אפשרות להשיב לתגובות הצדדים שהוגשו לבקשת הפסלות.

...

ביום 23.10.2022 הגיש המערער בקשה למתן "זכות תגובה לתגובת מי מהמשיבים" לבקשת הפסלות, אשר נדחתה בו ביום בנימוק כי "הבקשה מקדימה את זמנה. לא מצאתי מקום לדון בזכות מתן תשובה לתגובה שטרם הוגשה". ביום 22.2.2023 ניתנה החלטת המותב בה צוין כי: "עד ליום זה לא הוגשו כלל התגובות בבקשת פסלות מותב אותה הגיש האב, כמו גם זה לא מילא אחר הוראת החלטתי מיום 30.9.22 במסגרתה היה עליו להמציא אישורי מסירה לכלל המשיבים שאם לא כן יחשב כמי שחזר בו מבקשתו. על כן, ככל ולא יעשה כן תוך 7 ימים, יחשב כמי שחזר בו מבקשתו והיא תידחה, ללא צורך במתן החלטה נוספת". ביום 12.3.2023 הודיע המערער כי הוא עומד על בקשת הפסלות.

עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלו, ומששוכנעתי כי אין מתקיימת בענייננו עילת פסלות לגופו של עניין – אין בעיכוב זה לבדו כדי להצדיק את פסילת המותב, הגם שמוטב היה לו החלטת המותב הייתה ניתנת מוקדם יותר (ראו והשוו: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018); ע"א 2310/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.7.2020); ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 10 (16.12.2020)).

אשר על כן, הערעור נדחה.

עוד צוין כי "אף לגופו של עניין, לא מצאתי כי טענות המערערים מקימות עילה לפסילת המותב. המותב הבהיר בהחלטתו מיום 15.3.2023 כי הטעויות שנפלו בשמות הצדדים בפרוטוקול הדיון הן טעויות טכניות באופיין, וכי ככל שבא-כוח המערערת יאשר זאת, יפורסם נוסח מתוקן של הפרוטוקול. המערערים לא עשו כן, וכפי שכבר נפסק בעבר, בקשת פסלות אינה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול...". טענות הצדדים: המערער טוען כי הכרעת הדין וגזר הדין ניתנו נגדו למרות שלא הוגש נגדו כתב אישום, לא הומצאה לו כל הזמנה לדין ולא היתנהל משפט נגדו.

...

למרבה הצער אין מנוס אלא לקבוע כי בית המשפט לא מילא את חובתו להשלים ולתקן את פסק הדין.

עם זאת, בסופו של דבר מסמך הפרוטוקול הכולל את הכרעת הדין וגזר הדין כולל בתוכו טעות שאינה טעות טכנית גרידא מכיוון שלא ניתן ליישם גזר דין כאשר בכותרת המסמך מצוין "הנאשמת: עו"ד ויסולי אביעד". אף לאחר שהתגלתה הטעות המשיבה לא פעלה להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול וכותרתו ובימ"ש קמא לא פעל לתיקון הטעות, זאת כאשר ידוע שהדוח יצא נגד גב' מרים ויסולי ולא מדובר בדוח נגד עו"ד ויסולי אשר הוא לא הנאשם או ה"נאשמת" בתיק שבנדון.

לכן מדובר בפרוטוקול שנפלו בו טעויות שאינן מאפשרות את אכיפתו של גזר הדין שעניינו באדם שאינו "הנאשמת". על כן, לאור האמור לעיל, באיזון בין כל השיקולים, נראה כי אין מנוס בהליך לא שגרתי זה מלהורות על ביטול הכרעת הדין וגזר הדין הכלולים במסמך פרוטוקול שנפלו בו טעויות באופן שלא ניתן להוציא לפועל את גזר הדין.

בהחלטה מיום י"ט בטבת תשפ"ג (12/01/2023) קבע ביה"ד: "לעניין הבקשה לתיקון הפרוטוקול: עקב היתנגדות האשה לתקן ו/או להוסיף לפרוטוקול, והזמן הרב יחסית שעבר מיום הדיון ועד הגשת בקשתה הראשונה של ב"כ הבעל לתיקון הפרוטוקול ועד היום, לא ניתן להענות לבקשת הבעל לתיקון הפרוטוקול באופן חד צדדי. מן הראוי לציין, כי זכות הבעל להעלות את כל טענותיו, שלדבריו, נטענו בדיון האחרון והושמטו מהפרוטוקול, בדיון הקרוב שייקבע לצדדים. כמו כן, אף אם לדברי הבעל, הושמטו דברים שנאמרו לעניין הסמכות במזונות הקטינים, אין בכך בכדי למנוע מהבעל להעלות את טענותיו במסגרת הסיכומים שהוגשו או שיבקש להגיש בהתאם להחלטה זאת.

טענות הצדדים: טענת הבעל · הבעל וב"כ הביעו את היתנגדותם לסמכות ביה"ד לידון במזונות הקטינות הקבועים בהזדמנות ראשונה בדיון ביום 29.11.2022, אך לא נרשמה בפרוטוקול.

ביה"ד אינו זוכר בודאות את מהלך הדברים כדי להכריע בשאלה עובדתית זו, וכפי שכתב בהחלטה מיום י"ט בטבת תשפ"ג (12/01/2023) הנ"ל, אבל אין ספק שהחלטת ביה"ד שיצא בעקבות הדיון היתייחס שוב לנושא של "מזונות ילדים זמניים". הרי, שלא מצאנו בשום מקום שביה"ד החל לידון במפורש בתביעת המזונות עצמה, אלא רק בבקשה לקביעת מזונות זמניים.

...

ביה"ד אינו זוכר בוודאות את מהלך הדברים כדי להכריע בשאלה עובדתית זו, וכפי שכתב בהחלטה מיום י"ט בטבת תשפ"ג (12/01/2023) הנ"ל, אבל אין ספק שהחלטת ביה"ד שיצא בעקבות הדיון התייחס שוב לנושא של "מזונות ילדים זמניים". הרי, שלא מצאנו בשום מקום שביה"ד החל לדון במפורש בתביעת המזונות עצמה, אלא רק בבקשה לקביעת מזונות זמניים.

טענות ב"כ הבעל על חוסר כנות בכריכה דינן להידחות, שכן אף שלא צרפה האשה טופס הרצאת פרטים כפי הנדרש, הרי בתביעתה כללה ממילא את כל המידע המופיע באותו טופס.

מסקנה הסמכות העניינית לדון בתביעת האשה למזונות קבועים עבור הקטינות נתונה לביה"ד. יש להאריך את ההחלטה למזונות זמניים בעוד 6 חדשים.

ביום 17.3.24 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו. טענות הצדדים: המבקשת טוענת כי בדיון שנערך ביום 13.3.24, טענה לעונש לפרוטוקול אולם לאור היתנגדות ב"כ הנאשמים, טיעוני המאשימה, היתנגדות הנאשמים והחלטת ביהמ"ש לא הובאו לידי ביטוי בפרוטוקול.

בתגובה לבקשה לתיקון פרוטוקול טען ב"כ המשיב 2, כי פרוטוקול הדיון משקף נאמנה את שהיה באולם בית המשפט, וכי בנגוד לנטען ע"י המבקשת, ההסדר כלפי המשיב 2 מעולם לא כלל הדרכה לנהגים, דבר שאין ביכולתו לבצע.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להדחות.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

גם אם אכן התנהל שיח בין הצדדים ביחס למדיניות הענישה, שיח זה לא תועד בפרוטוקול ולאור האמור ולאור התנגדות הצד שכנגד אין מקום להיעתר לבקשה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לתיקון פרוטוקול נדחית.