בקשה לתיקון פרוטוקול והוספת מסמכים בבג"ץ

המערערת ביקשה מהמשיבים להציג מסמכים שונים להוכחת תביעתם ובין היתר הצהרה מהאם הפונדקאית על הסכמתה לויתור על כל זכויותיה כלפי הקטין כשהצהרה זו מאושרת ע"י נציג דיפלומאטי או קונסולארי ישראלי או פסק דין מאומת מבית משפט בקנדה המבסס הסכמה מדעת של האם הפונדקאית לויתור על הקטין.

משהמערערת לא הגישה בקשה לתיקון הפרוטוקול, לא ניתן לקבוע שזכות הטיעון נימנעה ממנה היות שלא הוכח שהיא ביקשה לטעון מעבר לתגובות ולבקשות הרבות שהוגשו על ידה במסגרת ההליך.

כפי שנקבע בבג"ץ 1779/99 ברנר קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368 (2000): "כללי המשפט הבנלאומי הפרטי מחייבים, כי מעמד אישי של אדם יוכר באופן אחיד בכל המדינות. בפיצול הסטאטוס יש כדי לפגוע הן בתקנת הציבור והן בתקנת הצדדים. רק במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר הסטאטוס הזר פוגע בתקנת הציבור של המדינה שבה מתבקש הרישום, הוא לא יוכר". לאחר שקראתי את חוות דעתו של חברי אב"ד השופט שוחט, ברצוני להוסיף שתי הערות.

...

המערערת מערימה על המשיבים קשיים שלא לצורך וגרמה להם עוגמת נפש, הטרדה ובזבוז משאבים ולכן יש לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות.

השאלה שיש לברר היא האם המשיבים סתרו את החזקה לפיה מועד ניתוק הקשר הוא מועד מתן ההצהרה? אני סבור שיש להשיב על השאלה בחיוב וזאת בהתאם לחוות הדעת של הדין הזר שהמשיבים הגישו לבית המשפט קמא והמערערת לא חלקה עליה ולא הסתייגה ממנה.

סיכומו של דבר: אציע לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות המשיבים בסך של 20,000 ₪.

הנשיאה ממשיכה ומציינת בהסכמה, כי "לעיתים המדינה אינה מסתפקת בעמידה בדרישות הדין הזר ודורשת כי הפונדקאית תגיע לאחר הלידה לנציגות הישראלית במדינה הזרה לצורך חתימה על תצהיר ויתור. דרישה זו עולה במקרים שבהם ניתוק הזיקה אינו מתבסס על פסק דין שניתן בהסתמך על ויתור האם הפונדקאית לאחר לידה – למשל, כשהניתוק מתבסס על מסמך מנהלי כמו תעודת לידה, על פסק דין שניתן לפני הלידה, או על פסק דין שנסמך על ויתור הפונדקאית לפני הלידה יוצא, אפוא, שבמועד הדיון בצו ההורות נדרשת קביעה פוזיטיבית באשר לניתוק הזיקה בין הפונדקאית ליילוד בהתאם לדין הזר ובהתאם לדרישות הנוספות של היועץ" (הדגשה שלי).

אם דעתי תישמע יש לקבל את הערעור ולקבוע כי תחולת צו ההורות הפסיקתי תהא מיום 27.12.22.

על כן, יש להסיק כי כל מיסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מיסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו, הוא רלוואנטי (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז, ניתן ביום 14.5.2008; ע"ע (ארצי) 482/05 משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005; ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – קיסר, ניתן ביום 24.3.2005).

היתקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלוואנטיות.

לסיכום – בקשת התובעים לתיקון פרוטוקול דינה להדחות; בקשת התובעים לגילוי מסמכים דינה להדחות במלואה, וככל שעניינה בנתבע עצמו, ודינה להיתקבל ככל שעניינה ברשם החברות ו/או הכונס הרישמי; בקשת הנתבע לגילוי מסמכים דינה להדחות במלואה.

...

אשר לבקשה לתיקון הפרוטוקול, כשלעצמה, הרי שמקובלת עלינו טענת הנתבע, כי בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר, וראו הוראת סעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, החלה בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, שבה נקבע כך: "... בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול". במקרה שבנדון, עסקינן בפרוטוקול דיון מיום 19.2.2020, כאמור לעיל, וכאשר בקשת התובעים הוגשה בשיהוי ניכר מאוד, ורק ביום 30.3.2021.

מן הכלל אל הפרט - אשר לבקשת התובעים לגילוי מסמכים – לאחר שעיינתי בבקשת התובעים ובתגובת הנתבע, להלן החלטתי: העתק מתיק בית משפט שהתנהל במסגרת תא"ח 29249-02-12 – טענת התובעים כי המדובר במידע רלוונטי מקובלת עלי.

לאחר שעיינתי בטענות ובעמדות הצדדים, אני דוחה את טענת הנתבע במלואה.

תחילה, מקובלת עליי טענתם המקדמית של התובעים, שציינו כי בקשת הנתבע הוגשה בשיהוי ואיחור ניכר, וללא כל הסבר לכך (ראו גם החלטות בית הדין מיום 20.8.2019 ו-31.12.2019).

לסיכום – בקשת התובעים לתיקון פרוטוקול דינה להידחות; בקשת התובעים לגילוי מסמכים דינה להידחות במלואה, וככל שעניינה בנתבע עצמו, ודינה להתקבל ככל שעניינה ברשם החברות ו/או הכונס הרשמי; בקשת הנתבע לגילוי מסמכים דינה להידחות במלואה.

אילמלא מילאו המבקשים תפקיד שקבלו מידי בית־הדין הרבני, היה הצדק אתם, אך אין זו תביעתו של הקדש נגד אדם זר, אלא מטבע ברייתו נתון בידו של מוסד שפוטי הכוח לחייב את ״עושי דברו״ ("officers of the court") למסור דין־וחשבון על מעשיהם, ולהמציא את הרכוש אשר בא לידיהם תוך מילוי תפקידם (בג"ץ 231/57 ועד עדת הספרדים בירושלים נ' יו"ר ההוצל"פ ירושלים, פ"ד יב 640, 642 (1958) ההדגשות הוספו).

] כשמצא בית הדין שהדו"ח אינו מפורט די הצורך או אינו מאושר כדין או שההוצאות מרובות על ההכנסות, ביקש לערוך חקירה יסודית של מיסמכי ההקדש ופעולות האפוטרופסים[footnoteRef:4], מינה "אפוטרפוס על" חצוני לבדיקת הפעילות[footnoteRef:5], ובמקרה מסוים אף מינה ועדת חקירה[footnoteRef:6].

(פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 11/7/1979, עמ' 15; ההדגשות הוספו) מחילופי הדברים רואים באופן ברור כי מטרתם של מציעי שינוי הנוסח הייתה ליפתור בעיקר בעיה שהייתה קיימת אצל המוסלמים וכן בעיה בהקדשות דתיים שאינם מפוקחים על ידי בתי הדין הרבניים, כדברי ח"כ אלוני: "אצלנו יש חלוקה שחלק מההקדשים היהודים הם בפקוח וחלק אחר לא". גם מציעי החלת החוק על הקדשות דתיים הסכימו כי התיקון לא יחול על הקדשות דתיים מפוקחים או הקדשות דתיים חדשים שבית הדין רואה עניין בפקוח שייעשה על ידו דוקא ולא על פי הוראות החוק.

...

השופטת יפה הכט דחתה את התביעה על הסף, קבעה כי מדובר בהקדש דתי, וכתבה: טענת המבקש כי יש להחיל באופן חלקי את הוראות חוק הנאמנות על זיקות נאמנות שנוצרו לפני תחילתו, וכי ישנה מגמה להרחיב את השיפוט האזרחי גם על הקדשות דתיים אינה מקובלת עלי במקרה דנן.

מוכנה הייתי להיעתר לבקשת המערערים ולבחון עניינם במסגרת חוק הנאמנות, תוך שאני מניחה לטובתם, כי הוראות מסוימות שבו חלות על זיקות נאמנות שנוצרו שלא בפני בית-הדין הדתי בטרם הוחק החוק.

מאחר שהמחלוקת שהתגלעה לפנינו היא מחלוקת עקרונית, שנוגעת לכל ההקדשות הדתיים המצויים בסמכות בית הדין, לא מצאנו הצדקה לדון ולהשתית על כך את הכרעתנו.

הבקשה מתקבלת.

עוד ביקשה צו לגילוי מסמכים.

בית הדין דחה את בקשתה וכתב בהחלטתו מיום ז' באדר תש"ף (3.3.20) כדלהלן: לאחר עיון בבקשת האם ותגובת האב בית הדין מבהיר כי כל דברי האם הכתובים בבקשה לתיקון פרוטוקול היו לנוכח בית הדין ואין בהם חדש, ואף על פי כן החלטת בית הדין בעינה עומדת [.

ולפיכך תמוה בעינינו מה שנאמר בהחלטת בית הדין מיום ז' באדר תש"ף (3.3.20) "ובמיוחד כשעל פי פסיקת בג"ץ החדשה במקרה כזה האב פטור לגמרי מתשלום מזונות ילדים" – וכי תורה שלמה שלנו צריכה תיקון ולהסתמך על מה שפירשו שלא כהלכה את דין התורה? האם יתקיים בנו ח"ו מה דאמר ההוא פילוסופא (שבת קטז , ב) "מן יומא דגליתון מארעכון איתנטלית אורייתא דמשה, ואיתיהיבת עוון גליון, וכתיב ביה 'ברא וברתא כחדא ירתון'", ועתה תתוסף תורה נוספת "אב ואם כחדא יפרנסון"?! ישתקע הדבר ולא ייאמר.

...

והנה נראה לי ברור שמכיוון שעשה קניין הרי זו התחייבות שחייב עצמו אף אם בית דין לא היו פוסקים לו, דאי לאו הכי מדוע בעינן קניין כלל בהסכם גירושין, תיפוק ליה שבסכום זה הוא חייב ובעצם חתימת ההסכם הודה שזה גובה חיובו? ולכן לא בכדי נפקיע את התחייבותו שבקניין.

] אין אנו מקבלים טענת האם לגבי שווי הנכס, מכיוון שייתכן מאוד שמיקומו של הנכס ומצבו התחזוקתי מורידים את ערכו.

עם זאת, על אף כל האמור לעיל, אין ספק שמצבו הכלכלי של האב קשה.

לגישת המשיבה, הוספת מסמכים מהוה שינוי של הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, או שינוי של התביעה האישית, ועל כן יש להגיש בקשה לתיקון התביעה והבקשה.

רשות זו תנתן במקרים מיוחדים ורק אם קיימת לכך הצדקה [בג"ץ 62/22 קלאסיק הוטל מנג'מנט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (24.02.2022)] בכדי לשמור על האיזון שבין הצדדים להליך ובמטרה להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד [רע"א 2715/13 ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל (28.11.2013)].

בהחלטה שניתנה לאחרונה בת"צ (כלכלית ת"א) 3782-08-20 קליין נ' אקו"ם בע"מ (15.12.2022), סקר בית המשפט המחוזי את ההלכות בסוגיה זו, וקבע כי "השיקול של הכרעה במחלוקת על בסיס מכלול הראיות הרלוואנטיות לצורך חקר האמת, בפרט כשעסקינן בבקשה לאישור תביעה ייצוגית ובשים לב לפערי הכוחות והמידע שבין בעלי הדין בהליכים ייצוגיים, גובר במקרה דנן על ההכבדה בבירור ההליך, במיוחד שעה שהמשיבה לא הבהירה בתשובתה מהו הסרבול שייגרם, אם בכלל, במקרה דנן אם יותר צירוף הראיות. לפיכך, כאשר לוקחים בחשבון את מכלול השיקולים שנקבעו בפסיקה (כמובא מעניין יוניון מוטורס לעיל), ובפרט את המועד שבו העבירה המשיבה את שני הפרוטוקולים למבקשים, והגם שאיני יכול לקבוע בשלב זה מהי מידת הנחיצות שלהם לצורך הכרעה בהליך דנן, נחה דעתי כי דין הבקשה להיתקבל לגבי עמ' 11 לפרוטוקול 2017 ועמ' 3 לפרוטוקול 2019..." דיון והכרעה אפתח ואציין כי מקובלת עלי הטענה שאין המדובר בראיות מפריכות שכן טרם היתנהל הליך הוכחות וטרם נחקרו המצהירים – אלא בבקשה לצרוף ראיות נוספות.

...

בהחלטה שניתנה לאחרונה בת"צ (כלכלית ת"א) 3782-08-20 קליין נ' אקו"ם בע"מ (15.12.2022), סקר בית המשפט המחוזי את ההלכות בסוגיה זו, וקבע כי "השיקול של הכרעה במחלוקת על בסיס מכלול הראיות הרלוונטיות לצורך חקר האמת, בפרט כשעסקינן בבקשה לאישור תביעה ייצוגית ובשים לב לפערי הכוחות והמידע שבין בעלי הדין בהליכים ייצוגיים, גובר במקרה דנן על ההכבדה בבירור ההליך, במיוחד שעה שהמשיבה לא הבהירה בתשובתה מהו הסרבול שייגרם, אם בכלל, במקרה דנן אם יותר צירוף הראיות. לפיכך, כאשר לוקחים בחשבון את מכלול השיקולים שנקבעו בפסיקה (כמובא מעניין יוניון מוטורס לעיל), ובפרט את המועד שבו העבירה המשיבה את שני הפרוטוקולים למבקשים, והגם שאיני יכול לקבוע בשלב זה מהי מידת הנחיצות שלהם לצורך הכרעה בהליך דנן, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל לגבי עמ' 11 לפרוטוקול 2017 ועמ' 3 לפרוטוקול 2019..." דיון והכרעה אפתח ואציין כי מקובלת עלי הטענה שאין המדובר בראיות מפריכות שכן טרם התנהל הליך הוכחות וטרם נחקרו המצהירים – אלא בבקשה לצירוף ראיות נוספות.

עם זאת, מאחר שהבקשה הוגשה בשל טענות המשיבה בתשובתה לבקשה, ואינני סבורה כי המבקש היה יכול לצפות טענות אלה בעת הגשת הבקשה, מדובר למעשה על צירוף ראיות (שמהווה תיקון) לתגובה לתשובת המשיבה לבקשת האישור, ולא בתיקון הבקשה "המקורית". מקובלת עלי גם ההערה לפיה לא היתה מניעה כי חלק מהמסמכים יוגשו במסגרת התגובה לתשובה, שהוגשה כבר ביום 21.11.21, לו היה המבקש מייחס את החשיבות הנדרשת לטענות המשיבה בתשובתה להעדר יריבות בינה לבין המבקש.

סוף דבר על בסיס השיקולים שפורטו לעיל, אני מורה על צירוף המסמכים שפורטו בסעיפים 9, 10 ו-11 לעיל לתגובת המבקש לתשובה לאישור התביעה כייצוגית.

מנגד, נדחית הבקשה לצירוף המסמכים שפורטו בסעיפים 12 ו-13.