מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לתיקון פסק בורר בעניין שותפות עסקית לרכישת נכס ברמת גן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

חיים טוען שגמליאל משך זמן מאחר ובקש לראות מה יעלה בגורל הפרויקט, ולאחר מכן ניצל לרעה את הערת האזהרה שנרשמה לטובתו, העמיד דרישות לא סבירות ובקש לקבל את שאינו זכאי לו. בשלב מסוים הוגשו תביעות לבית דין רבני ונראה כי גם הליכים אלו לא התקדמו (פניית אהרון נגד גמליאל לבית הדין בית יוסף, מיום א אדר תשע"ג, ועותק משטר בוררות ללא תאריך ולא חתום צורפו לכתב התביעה המתוקן; מסמכים נוספים צורפו לסיכומי הצדדים וכאמור שלא כדין).
הרקע לשיחות שהתנהלו בין הצדדים היא הכרות מוקדמת ועיסקאות נוספות, כאשר חיים החליט לפנות לגמליאל שהיה מתווך נדל"ן ולשתפו בהתלבטויות שהיו לו לגבי היתקשרות בעיסקה כה גדולה לרכישת 14 יחידות דיור.
בהתאם לפסיקה, גם מיסמך המכונה זכרון דברים עשוי להחשב כחוזה מחייב, והשאלה אם המסמך הוא הסכם בעל תוקף מחייב או מיסמך לא סופי שנערך כחלק ממשא ומתן בין צדדים היא תלוית נסיבות (ע"א 5332/03 רמות ארזים, חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' שירן; ע"א 9255/11 יוסף **** נ' פלונית).
כאמור, גמליאל טוען שהעסקה לרכישת הנכס נקשרה בינו ובין שלושת האחים פרובר, ולאור זאת הוא טען בהליך הבוררות שהסכום של 240,000 ₪ שולם על ידו לאהרון בתור רוכש, לא בתור מלווה.
בעניינינו הנטל על גמליאל לשכנע שזכרון הדברים שהציג מקנה לו זכות לרכישת דירת גן. לאור זאת, וכאשר חיים מעלה טענת זיוף, משמעות הטענה כפולה, מחד יש בה כדי להעלות מחלוקת לגבי אמתות המסמך, ואזי על גמליאל כבעל הדין המבקש לבסס טענותיו על זכרון הדברים לשכנע באמיתות תוכנו.
גירסתו רצופה תהיות שאציין רק את חלקן: ראשית, מבלי להדרש לשאלה אם פסק הבוררות יוצר השתק פלוגתא נגד גמליאל, לא ניתן להיתעלם מהסתירות שבגירסת גמליאל, עת בהליך הבוררות הוא טוען שעל אהרון למכור לו דירה ובהליך זה הוא טוען שעל חיים למכור לו דירה, עת בהליך הבוררות הוא מבסס טענותיו על כך שאהרון קיבל את הכספים, ובהליך זה הוא מבסס טענותיו על כך שחיים קיבל את הכספים ובקש להעבירם לאהרון.
כך למשל לא הובא לעדות שותף נוסף שרכש את המקרקעין עם האחים פרובר אף שגמליאל טוען כי לאור חששו הוא נפגש עמו טרם החליט להיתקשר בעיסקה.
...
בנסיבות אלו דין התביעה לאכיפת ההסכם להידחות.
דין התביעה להידחות מאחר ומצאתי כי אין בזיכרון הדברים גמירות הדעת והמסוימות הנדרשים לשם כריתת חוזה מחייב, ואין בו כדי לעמוד בדרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין.
בעניינו, לאור טענת הזיוף לא שוכנעתי באמיתות זיכרון הדברים שהוצג, ודי בכך כדי לדחות את התביעה, אף אם לא ניתן להסיק במידה הנדרשת כי המסמך מזויף.
בנסיבות אלו התביעה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בטבריה ת"ק 60380-01-16 קורסיה נ' מזרחי ואח' ת"ק 60312-01-16 קורסיה נ' "אלון נכסים" תיק חצוני: בפני כבוד הרשם בכיר מוהנד חליאלה תובעים אשר קורסיה נתבעים 1.זמיר מזרחי 2.איריס מזרחי פסק דין
באותת מכתב כתב כי : "אני מבקש לעשות מאמץ עליון לפשרה אני מוכן להגיע לבוררות אצל הרב הראשי לטבריה או כל דמוית מוסרית מקובלת אחרת". הנתבעים טענו להגנתם כי הציעו את הדירה למכירה באמצעות הנתבע תמורת סך של 400,000 ₪ וכי התמורה החוזית שסוכמה היא 395,200 ₪.
"עו"ד גבאי ייצגה אותי ואת המוכרים, והיה לי מוזר יוסי השותף של אלון ניכנס למשרד של עו"ד גבאי והרגיש שם בבית והוציא נסח טאבו מהמחשב". התובע ציין כי השומה הראשונה של הבנק הייתה ע"ס 210,000 ₪ ולאחר מכן תוקנה ל- 270,000 ₪.
אשר לגינה מסר כי " מסתבר שהגינה לא הייתה שייכת לבית . לא קראתי את כל החוזה סמכתי על עוה"ד, מסתבר שהדירה אינה דירת גן אלא דירה רגילה בבניין, זו פעם ראשונה שאני קונה דירה מיד שניה". לתמיכה בגירסתו הגיש התובע מוצגים נוספים ת/2 ו- ת 3.
אשר לאחריות מתווך כלפי הלקוח הרוכש לגבי סבירות המחיר השיב כי : "השמאים בודקים בשוק והם בודקים כמה דירות ושואלים מתווכים וככה נקבע השוק. אני שאלתי אנשים שגרים שם ,שכנים, דירה בקומה 4 נמכרה ב- 340,000 – 350,000 אז דירה בקומה ראשונה זה היה במחיר טוב..... לשאלת בית המשפט אם אתה נעזר בשמאי אני משיב כי לא. יש כאלה שרוצים שמאי ויש כאלה שלא". .
הנתבעים והנתבע כלל לא חלקו על רמת הדיוק של חוות דעת זו ולא ניסו להביא ראיה כלשהיא לסתירתה למעט טענה שהועלתה על ידי הנתבע במהלך הדיון ולפיה שכנים אמרו לו כי דירה בקומה 4 נמכרה ב 350,000 ₪, טענה זו לא נתמכה בראיה נוספת כלשהיא.
לו פנה לשמאי בטרם חתימת ההסכם, היה מגלה במהרה ועל נקלה כי המחיר המוצע מופרז ולא היה נקשר בעיסקה.
...
סבור אני כי במקרה שלפני אין מנוס מהפעלת עקרון האשם התורם בדיני החוזים ביחסים שבין התובע והנתבעים.
סוף דבר הוא שאני מחייבת את הנתבעים בת"ק 60380-01-16 ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.2011 ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן ישלמו הנתבעים לתבוע הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח. הנתבע בת"ק 60312-01-16 ישלם לתובע את הסך של 9,322 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.2011 ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בעקבות כך הוגשו כתבי תביעה מתוקנים ובהם נכללו כנתבעים יעל דלל (להלן: "יעל") כיורשת ראובן דלל ז"ל ושמעון ורלי וולד כיורשי שלמה וולד ז"ל. לאחר הגשת התביעה ירד שווי מניות הנתבעת 1 לשווי אפסי.
דלל לא סיפר לבנו, יותם דלל (להלן: "יותם"), פרטים בנוגע לעסקיו עם וולד (עמ' 66 ש' 4) ולא ניתן לדלות מעדותו פרטים בנוגע לתוכן היחסים שבין דלל לבין וולד וכהן נושא הליך זה. יותם הצהיר כי הזמנתו למשחק כדורגל בוטלה לאחר שהוחלט לתת הכרטיס שיועד לו לוולד.
כהן הסביר ליותם כי יש לתת הכרטיס לוולד מאחר שהשניים שותפים בעסקים ומושקעים בעסקים יחד.
כל מחלוקת שתתגלה בין הצדדים תיושב ע"י בורר שייקבע ע"י יו"ר לישכת עוה"ד בישראל, הבורר יהיה כפוף לדין המהותי בישראל וינמק את פסק דינו.
ביחס למטרת החוזה ושיקולי המס הקשורים לעניין נישאל כהן והשיב כך: "ש. אני אומר לך שהמטרה של רכישת חברה בגיברלטר הייתה מיועדת לחסוך מיסים מהשקעה במניות של נט איסט שהשקיעה בהמשך בפסיפיקה. מה תשובתך? ואם אין לך ידיעה אישית האם מישהו ייעץ לך בעיניין זה?
אני סבורה, כי התובעים לא הוכיחו את עצם קיומם של נכסי העזבון (לגבי נתבעת 3, למעט ביחס לדירה ברמת-גן כפי שיפורט להלן) ולגבי נתבעים 4 ו-5 גם את עצם העובדה שנכסים אלה חולקו ליורשים.
לפיכך, ומאחר שהצדדים בחרו שלא לידון בנושאים אלה בהליך דנן, והנתבעת 3 אף לא מצאה לנכון להגיש בקשה נפרדת בעיניין זה (כשהיא נתמכת בתצהיר כנדרש) והסתפקה בהבעת משאלה כללית במסגרת סיכומיה לאפשר לה להתייחס לנושא שווי עזבון בעלה המנוח - אני קובעת בזאת כי סוגית החבות והקף החובות של עזבונות של דלל ז"ל ווולד ז"ל נקבעו בפסק דין זה, ואילו סוגית פירעונם של החובות הפסוקים על ידי היורשים תדון בהליך נפרד.
...
ככל שעוקלו נכסי עזבון אני מאשרת את העיקולים והתובעים רשאים להיפרע מהנכסים המעוקלים.
בנסיבות המקרה שלפני, אין מנוס מלקבוע כי קביעת שווי העיזבונות טעונה הליך נפרד.
לפיכך, ומאחר שהצדדים בחרו שלא לדון בנושאים אלה בהליך דנן, והנתבעת 3 אף לא מצאה לנכון להגיש בקשה נפרדת בעניין זה (כשהיא נתמכת בתצהיר כנדרש) והסתפקה בהבעת משאלה כללית במסגרת סיכומיה לאפשר לה להתייחס לנושא שווי עיזבון בעלה המנוח - אני קובעת בזאת כי סוגית החבות והיקף החובות של עיזבונות של דלל ז"ל ווולד ז"ל נקבעו בפסק דין זה, ואילו סוגית פרעונם של החובות הפסוקים על ידי היורשים תידון בהליך נפרד.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עובדות רלבנטיות הצדדים לבקשה זו הנם חברים במיזם עסקי משותף (להלן יקראו: "איתן", "אפרים" ו"ציון" ו/או "השותפים").
במהלך שנת 1996 חברו השלושה יחדיו לרכישת נכס ברח' מעלה הבנים 29, ברמת גן (להלן: "הנכס" ו/או הפרויקט) לשיפוצו.
בעקבות זאת פנו למוסד לבוררות עסקית עפ"י הסכם הבוררות שנחתם ביניהם, שם מונה עו"ד מרדכי גלוסקא לדון בעניינם לשם פתרון הסכסוך.
פסק הבוררות יוחזר לבורר לדיון מחדש בעיניין הריבית כפי שהובהר לעיל, באותה היזדמנות יתוקנו טעויות הסופר שנפלו בו. דין בקשתו של אפרים צדקה להדחות.
...
הבורר נימק והסביר כיצד הגיע למסקנה זו ואלה דבריו: "לכאורה ועל פני הדברים אין סיבה שלא אקבל את הסכמת הצדדים ואפסוק על פי ההסכם.
עובדה זו מביאה למסקנה לפיה מתקיימת בענייננו עילת ביטול נוספת לפי סעיף קטן 4: " לא ניתנה לבעל-דין היזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו; " אין חולק כי לצדדים ניתנה אפשרות הטיעון בנוגע לסכסוך הכספי שנתגלע ביניהם.
לאור האמור אני קובעת כי יש להחזיר את פסק הבוררות לבורר כדי שזה ידון בשאלת הריבית על פי הסכם ההלוואה קרי, על הבורר לקבוע מהי הריבית שתיגבה על החוב של אפרים וציון לאיתן עפ"י חוק הלוואות חוץ בנקאיות.
) ה. סוף דבר דין הבקשה להתקבל בחלקה בעיניינו של המבקש ארזי איתן.
פסק הבוררות יוחזר לבורר לדיון מחדש בעניין הריבית כפי שהובהר לעיל, באותה הזדמנות יתוקנו טעויות הסופר שנפלו בו. דין בקשתו של אפרים צדקה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שתי הכתבות ייחסו לתובע זיקה בעיניין הנכס ברחוב מלכי צדק (להלן: "העסק במלכיצדק") ובאחת מהן, היא השנייה, נוספה טענה לפיה הוא רכש הנכס שהנתבעים חזרו בהם ממנה, וכי התובע היה שותף עסקי לה"ה מתן וששון, בעלי הנכס ברחוב ז'בוטינסקי (להלן: "הנכס בז'בוטינסקי") וכי בשל זיקות אלה עריית רמת גן בראשות אחיו של התובע פעלה לטובתו.
עוד העיד שהתובע הוא בעל חברת "קליית השלום" בעלת המותג "הקולה מבגדד" ובעסק במלכיצדק יש שלט "הקולה מבגדד". עוד העיד שהתובע הישתתף בישיבה בעיניין העסק במלכי צדק בתאריך 21.8.18 ובישיבה בתאריך 13.1.20 (נספח 13) כנציג בעלי הנכס וכי בסיכום נקבע שיהיה טופס 4 אם המבקשים ייצרו 5 חניות שנותנות נגישות לציבור.
ביהמ"ש לא מקבל עמדת הנתבעים לפיה לא היה צורך להשיב לפניות התובע אליהם (סעיף 22 לסיכומיהם) ואין בטענה כי היתקיימה פגישה כדי לסייע בעיניין זה. כמו כן, שעה שהנתבעים חזרו בהם מהטענה העובדתית לגבי רכישת הנכס, הם סרבו לתקן הידיעה לגבי שותפות עסקית בין התובע וה"ה מתן ששון בהווה, כאשר כל שנותר באמתחתם הוא קשר עסקי, לפני מעל כעשור שנים, עקב זכויות משותפות במקרקעין.
קביעת גובה הפצוי ביהמ"ש דוחה טענת התובע בסיכומיו לפיה הפירסום בעיניין רחוב ז'בוטינסקי שם אותו "ללעג ולקס כאחרון העבריינים". ביהמ"ש קובע שייחוס מתן הטבות ע"י הערייה לשותפים עיסקיים כביכול של התובע, שעה שלא הוכח קשר משמעותי, אם בכלל בין התובע ובין אותם "שותפים עיסקיים" במועד פירסום הכתבה, מעצם טבעו גרם נזק תדמיתי ועלבון, המצדיקים, כשלעצמם, פסיקת פיצוי ולעניין זה ראו פסק הדין בעיניין קצובר.
...
מסקנה זו מתחזקת לגבי חברי אופוזיציה ברשויות המקומיות.
לאביהו עומדת הגנת תום הלב לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש קובע שלאביהו עומדת הגנת תום הלב, ולכן דוחה התביעה.
סוף דבר כאמור לעיל, ביחס לתביעה הראשונה בת"א 47819-12-21, ביהמ"ש קובע שאין צו לתשלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו