בקשה לתיקון סכום התנגדות לביצוע שטר

התביעה בת"א 38419-02-15 החלה כבקשה לבצוע שטר בעיניין שלושה שיקים כדלקמן: שיק שמספרו 1188483 על סך 5,000 ₪ ז"פ 31.05.2014; שיק שמספרו 0000998 על סך 10,000 ₪ ז"פ 31.05.2014; שיק שמספרו 1053073 על סך 51,209 ₪ ז"פ 17.06.2013, אשר ניתן כשיק בטחון.

על כן, ביקשה התובעת לתקן את סכום התביעה ולהפחית את סכומם של 4 השיקים האמורים בסך כולל של 31,781 ₪ מן התביעה הכספית, כך שסכום הקרן בתביעה הכספית יעמוד על סך 51,912 ₪ במקום 83,693 ₪.

עיון בטענותיה של הנתבעת בהתייחס לתביעה השטרית, כפי שהועלו בהתנגדות לבצוע שטר שהוגשה על ידה, מעלה כי טענותיה התמצו בטענות כנגד שיק הבטחון וכי היו ליקויים בתיקונים שבוצעו ברכביה על ידי התובעת.

...

דין טענה זו להידחות.

בנסיבות אלה, כאשר התובעת ויתרה על תביעתה בעניין שיק הביטחון וכאשר טענתה של הנתבעת כי התיקונים שבוצעו ברכביה היו לקויים נדחתה, כאמור לעיל, ממילא יש לקבל את התביעה השטרית.

כמו כן, ההתנגדות בת"א 38419-02-15 בגין שיקים על סך 15,000 ₪ (שיק שמספרו 1188483 על סך 5,000 ₪ ז"פ 31.05.2014 ושיק שמספרו 0000998 על סך 10,000 ₪ ז"פ 31.05.2014) - נדחית.

רקע דיוני ראשיתה של התובענה בפני בהתנגדות הנתבעת לבצוע שטר, שהוגש לבצוע על ידי המשיבה בלישכת ההוצאה לפועל.

טענות הצדדים כעולה מנימוקי הבקשה, התובעת עותרת לתיקון הסכום הנתבע כך שיכלול הוא את סך חובות המשיבה למבקשת.

הנתבעת מיתנגדת לבקשה וטוענת כי אין כל קשר בין התיקון לתובענה המקורית ולפיכך אין עסקינן בתיקון כתב התביעה אלא בתביעה חדשה לכל דבר ועניין.

...

בסופו של יום, לאחר דיון בפני, ביום ה- 26/7/20, ניתנה החלטתי בה הוריתי כי יש ליתן לה לנתבעת רשות להתגונן.

בנסיבות אלו ולשם ייעול ההליך, ועל מנת להימנע מהגשת תובענות חדשות אשר רובן ככולן הינן חלק מאותו קונפליקט אשר בין הצדדים, סבורה אני כי יש להעתר לבקשה.

סוף דבר מכל האמור לעיל עולה כי אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש על ידי התובעים, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 6,000 ₪ אשר ישולמו ע"י התובעת לנתבעת ללא קשר לתוצאות ההליך ואשר ישולמו ע"י התובעת לנתבעת בתוך 30 יום.

לאחר שהוגשה היתנגדות לבצוע שטר מטעם נתבעת 1, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה כך שסכום התביעה יוגדל ויוספו שני נתבעים: נתבע 2 - מערער 2 ונתבע 3.

...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי התוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא אינה גורמת עיוות דין לנתבעים ואין מקום להתערב בתוצאת פסה"ד. בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי טענת הכפייה לא הוכחה ברמה הנדרשת לשם ביטול הסכם עפ"י מבחני הפסיקה.

משכך, התוצאה היא כי דין הערעור להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

עיקר טענות הצדדים תמצית טענות התובעים בכתב התביעה (המתוקן) או בבקשה המקורית לבצוע השטר לא פירטו התובעים הרקע העובדתי שקדם למסירת השטר לידיהם אלא הסתפקו בטענות כי הם אוחזים בשטר, כי השטר לא כובד ולא נפרע על ידי הנתבעים, וכי הנתבעים לא שילמו להם סכום כלשהוא על חשבון סכום השטר.

כבר במסגרת היתנגדותם לבקשה לבצוע השטר טענו הנתבעים כי לא קיבלו כנגד מתן השטר תמורה כלשהיא מהתובעים, ובודאי שלא כנגד הלוואה כפי שמצוין על גבי השטר.

...

נוכח דחיית התביעה כמפורט לעיל, בהתחשב בנימוקים המפורטים בפסק דין זה אך בהתחשב גם בנסיבות המיוחדות של המקרה הנוכחי ובכלל זה במועד ובנסיבות עריכת עסקת הבלדרות שנעשתה בין הצדדים (שהינם קרובי משפחה) במרוקו וסכומה, קביעותיו של המומחה, עו"ד נפתלי, בנטען לגבי זיוף חתימות הצדדים ע"ג השטר, בסכום התביעה דנן והנזק הראייתי שנגרם לנתבעים עקב הגשת התביעה לאחר חלוף עשרות שנים מקרות האירועים נושא התובענה – הנני מחייב בזאת את התובעים לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסכום של 60,000 ₪, ובנוסף לכך הנני מחייב אותם לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט של הנתבעים.

מאחר שהנתבעים לא המציאו במסגרת סיכומיהם שומת הוצאות בצרוף קבלות מתאימות אך מאידך ביקשו בסיכומיהם לאפשר להם להגיש בקשה נפרדת ביחס להוצאות המשפט שנגרמו להם – הנני מורה בזאת לנתבעים להגיש בתוך 10 ימים אשר ימנו ממועד פסק דין זה בקשה בצרוף אסמכתאות לעניין ההוצאות שנגרמו להם בגין ניהולה של התביעה דנן.

המזכירות תודיע טלפונית לב"כ הצדדים על מתן פסק דין זה ותמצאנו לידיהם באמצעות הפקסימיליה או בדוא"ל. ניתן היום, ט' כסלו תשע"ח, 27 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

כתב תביעה מתוקן (בהיעדר תגובה מטעם הנתבע לבקשת התיקון שהגיש התובע) הוגש בתאריך 25/09/19 (אחר שאושרה הגשתו בהחלטה מיום 21/11/19 ובנסיבות בהן לא הוגש כתב תביעה מותאם הגם שההליך החל בבקשה לבצוע שטר) והועמד על סך של 83,397 ₪ (להלן: "כתב התביעה").

התובע, כאמור, הכחיש את טענת הנתבע לפיה זיסו הוא שחתם על חוזה ההארכה, אך טענתו זו לא הוכחה ומנגד, גרסת הנתבע – בה נתתי אמון, גובתה בעדותו של זיסו וכן קיבלה חזוק מתצהירו של רובי אשר ניתן במסגרת ההיתנגדות לבצוע שטר שהגיש זה האחרון – תצהיר אותו צירף התובע (ראו נספחי בקשת הבצוע וההתנגדות הסרוקים בתיק מיום 04/12/18).

כל אלו הביאוני לבכר את גרסת הנתבע, בה נתתי אמון, על פני זו של התובע: · התובע לא הסביר מדוע בחודש 07/11 הוגשה בקשה כנגד הערב - רובי (מוצג נ/1) בנסיבות בהן שילם זה האחרון את החוב 3 שנים עובר להגשת הבקשה: ש: השאלה אדוני , מדוע אתה מגיש בקשה לצוו למסירת מידע כנגד הערב ששילם לך כבר את החוב , 3 שנים לפני כן? ת: למה אתה טוען את זה כל פעם? מה זה התרגילים האלה? אני לא מבין! מה הוא שילם? הוא שילם לי שקל 1 הוא לא שילם כלום ש: 6500 שקלים [עמ' 15 ש' 2-6] · התובע נישאל באשר לתהיות אלו, והתבקש להבהיר את גירסתו, אך זו לא הובהרה ונותרה בלתי סדורה ולא הייתה קוהרנטית כלל: "ת: זה לא כסף ששולם על החוב עצמו! זה חוב שהיה נוהל צ'ק אנחנו תבענו על השטר על כל הסכום של השטר , ה-20000 לא מופיע שם על הצ'קים שום דבר! על מה אתה טוען? על 6500 שקל זה על צ'ק 1 שכולל מתוך ה-3 שהוא הסכים לשלם , רובי אברהם והארנונה , אני לא יודע מה היה שם , שהוא הסכים לשלם. מה , מה זה שייך לחוב של השטר בכלל? השטר בכלל לא , לא שולם עליו שקל 1 מה-20,000 שקל האלה" [עמ' 15 ש' 7-12] · תהיות נוספות, להן לא ניתן הסבר המניח את הדעת על ידי התובע, נוגעות לפרטים שצוינו על גבי השטר ואי מתן הסבר בהתייחס לכך שלא צוינו פרטי התובעת כזוכה בתיק ההוצל"פ אלא פרטי התובע בלבד.

...

כך, גם בהפניית הנתבע להליכים משפטיים אחרים ולטענות שנשמעו במסגרתם באשר להעדרו של ייפוי כוח מתאים לתובע, אין כדי להביא למסקנה אחרת מזו לפיה באשר לניהול ההליך דידן – יפתה התובעת את כוחו של התובע, אביה, לצורך ניהולו (על פי תצהירה ודבריה בפניי) ובאשר לחוזה - הצדדים חתמו עליו, פעלו על פיו ועל כן נדרשתי לגופן של הטענות ומסקנותיי כמפורט לעיל.

סיכום: על כל האמור – אני מורה על דחיית התביעה (אפנה, למען הסדר הטוב, לסעיף 8 בפסק הדין).

כמו כן ישלמו התובעים, ביחד ולחוד, לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,500 ₪.