בקשה לתיקון כתב תביעה: צירוף תובעים והבהרת מקרקעין

בתצהיר נטען כי נהג המשאית העמיד את המשאית בהתאם להנחיות מנהל העבודה מטעם התובעת, וכי ככל הנראה היתהפכות המשאית נגרמה משטח לא מישורי ו/או אדמה לא יציבה.

מובהר כי להתנהלות התובעת צפוי להנתן ביטוי במישור ההוצאות בפסה"ד. ב"כ התובעת יציג עד יום 30.9.21 אישורי מסירה של כתב התביעה המתוקן (האחרון, שצורף לבקשה שבנידון) לכל הנתבעים שבו.

...

· ביום 20.1.2021 ניתנה החלטתי המבטלת את פס"ד שניתן ביום 10.12.2020 כנגד הנתבע 1 בהיעדר הגנה וזאת בהתאם לבקשה המוסכמת על כל הצדדים בתיק אשר הוגשה ביום 20.1.2021.

בבקשה נטען כי לאחר שכתב התביעה המתוקן (בפעם השנייה) נמסר לחברת שירביט, התברר כי המבטחת של הנגרר היא אינה שירביט אלא כשרה חברה לביטוח בע"מ. · ביום 17.8.2021 ניתנה החלטתי ובה הוריתי לתובעת להגיש עד ליום 30.8.2021 בקשה חדשה לתיקון כתב התביעה שאליה יש לצרף תצהיר שבו יוצג כל הקיים בתיק ושבו תנסה התובעת לשכנע כי עד כה פעלה באופן סביר ויעיל, שאחרת יישקל לחייבה בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

דיון והכרעה הרבה לפנים משורת הדין, ותוך חוסר נוחות של ממש (מהעובדה שהתובעת בתיק זה מתקנת שוב ושוב את כתב תביעתה, מבלי לבצע בדיקות יסודיות מתבקשות לפני כל בקשת תיקון ותוך הטרחה משמעותית ומיותרת של ביהמ"ש, על חשבון זמנו היקר של הציבור כולו) וכן תוך הבהרה כי זהו התיקון האחרון שיותר לתובעת, אני מוצא להיעתר לבקשה.

בסוף הדיון, ולאחר שהתקיים דיון לא פורמאלי, ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים לפיהן בין היתר, הוסכם כי "תנתן ארכה אחרונה לב"כ התובע להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה לאור מותו של התובע, להגיש צו ירושה וכן להגיש תצהירים בכל הנוגע להוכחת זכותו של התובע במקרקעין הרלוואנטיים...". בתוך כך נקבע כי ב"כ התובע יגיש בתוך 30 יום בקשה לתיקון כתב התביעה בצרוף צו ירושה ובתוך 60 יום יגיש תצהירים להוכחת הזכויות במקרקעין הרלוואנטיים.

ביום 3.5.2020 הגיש ב"כ התובע בקשה להבהרת החלטה מיום 16.2.2020 המוחקת את הבקשה לביטול פסק דין וכן בקשה נוספת לביטול פסק הדין המוחק את התביעה.

...

בתגובתה טענה הנתבעת כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: הבקשה לא הוגשה בהתאם למועדים שנקבעו בדין והיא חורגת מהמועדים הנקובים בסעיף 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 אשר חלה בענייננו.

עם זאת, חרף כל הקשיים והמחדלים הדיונים הברורים בהתנהלות ב"כ התובע בהליך, אני סבורה כי סיכויי ההליך טובים לכאורה.

למעשה מחיקת התביעה במקרה דנן כמוה כדחייה על הסף ובשים לב לכלל האינטרסים הרלוונטיים, ובפרט סיכוי התביעה כמפורט לעיל, אני סבורה כי ניתן להתגבר על המחדלים בהליך באמצעות פסיקת הוצאות ראויות.

גם בפ"ד ת"א (נצ') 39758-03-16 יהודה שטרית נ' מועצה מקומית ראש פינה (20.8.2018) (להלן: "עניין שטרית") בעניין הדומה למקרה דנן, נעתר בית המשפט לבקשת תובע לביטול פסק דין אשר נמחק בשל חוסר מעש ואי קיום החלטות בית משפט במועד, וזאת בעיקר נוכח סיכויי התביעה ומאחר והתביעה הייתה לתשלום פיצויי הפקעה ומטעמי התיישנות לא ניתן להגיש תביעה חדשה.

הינה כי כן, עסקינן בתביעה שאינה ניתנת לבירור במתכונתה הנוכחית; כאשר כוונת התובע היא להגיש במועד לא ברור בקשה לתיקון כתב תביעה, ובמסגרתה לבקש לשנות את המסכת העובדתית לה הוא טוען; לשנות את הסעדים אותם הוא תובע; לשנות את בעלי הדין שהם צד להליך; כשלא ברור מתי ידע מיהם הצדדים הנוספים אותם הוא מבקש לצרף; כשנראה שהוא יצטרך להבהיר את עילת התביעה עליה הוא מייסד את תביעתו בהנתן שהמקרקעין עברו הליכי הסדר, מבלי שבאיזה מכתבי טענותיו מופיעה הבהרה בעיניין הגם שהדבר עלה במישרין בקדם המשפט שהתקיים.

...

מחיקת תביעה מהטעמים שיפורטו להלן.

לעניין אי-צירופם של בעלי דין רלוונטיים כצד להליך, כשבנסח המקרקעין מופיעים צדדים שלישיים רבים שעלולים להיפגע כתוצאה מהסעד הקנייני המבוקש, מסר ב"כ התובע כי "אני שומע את הערת בית המשפט בנוגע להוספת בעלי דין, ומשיב כי ארצה לתקן זאת... לאחר ששמעתי את הערות בית המשפט ביחס להמשך ניהול התיק, אני מבקש להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, בתוך 30 יום" (עמ' 2 לפרוטוקול).

אמנם כן, מחיקת תביעה לא תיעשה כעניין שבשגרה, אולם מהטעמים שפורטו לעיל סברתי שבמקרה הנוכחי אין מנוס ממחיקת התביעה, כמתואר.

בפני בקשה לתיקון כתב תביעה, במסגרתה מבקשים התובעים לצרף לתביעה את הסעדים הכספיים שנתבעו בה מלכתחילה (להלן: הבקשה).

תמצית טענות המבקשים המבקשים מפנים לתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות) בעיניין סמכות בית המשפט להורות על תיקון כתב תביעה ולרע"א 2299/23 אליעזר זילברברג נ' ליאורה פרו (להלן: עניין זילברברג), לפיה לבית המשפט המחוזי סמכות לידון גם בסעדים כספיים בסכום המסור לסמכות בית משפט השלום, ככל שאלה נלווים לסעד הקשור במקרקעין שנתון לסמכותו.

הפצוי המוסכם המבקשים עותרים לתקן את כתב התביעה ולחייב את כל המשיבים ביחד ולחוד בתשלום הפצוי המוסכם שנקבע בהסכם "בגין הפרתו היסודית של הסכם המכר". כאמור ההסכם נחתם בין המבקשים לבין המשיבה 1 בלבד, ומשיבים 7-2 אינם צד לו. בדיון מיום 1.8.2024 התבקש ב"כ המבקשים להבהיר כיצד ניתן לחייב משיבים אלו בחיוב חוזי שלא נטלו על עצמם.

...

לפיכך ובשלב זה, בקשת המבקשים להוסיף לכתב התביעה את נזקי ירידת הערך של הדירה נדחית.

התוצאה היא שבקשת המבקשים מתקבלת בחלקה המבקשים רשאים להוסיף סעד כספי של עוגמת נפש בקשר לכלל המשיבים ולחילופין סעד של פיצוי מוסכם בקשר למשיבה 1 בלבד.

ואולם, בית המשפט אינו יוצא ידי חובתו בכך ש"הזהיר את עצמו", אלא נידרש "טעם אמיתי – טעם שבהערכת העדות היכול להיות נעוץ בהגיון הדברים או טעם מיוחד אחר – שיש להעלותו על הכתב כמצוות החוק" (ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים ממנהל מקרקעי ישראל נ' יצחק, פ"ד כז(1) 768, 771), ומעבר לכך נידרש כי הנמקת בית המשפט תהיה ניתנת לביקורתה של ערכאת העירעור (ע"א 69/75 פלונית נ' אלמוני, פ"ד לא(1) 203, 212).

בהמשך (23.6.23), לאחר החלפת ייצוג (שנייה), הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, ולה צרף, בין היתר, תצהיר של ענאן בתמיכה לבקשה.

בסוף סיכומיו הפנה ב"כ התובע לדברים שנרשמו במסמכים רפואיים מאוחרים יותר, ובקש ללמוד מהם על החמרה במצבו של התובע (בעיות נשימה, בעיקר בשינה); אולם, אין להדרש כלל לטענות אלו שהועלו רק במסגרת הסיכומים, מבלי שנתבקשה חקירה של המומחה בעיניין אותם מסמכים, ומבלי שהופנו אליו שאלות הבהרה בעיניינם.

...

לעניין הנזק אציין בקצרה, כי התובע סבל פגיעה באפו, שהותירה, בסופו של דבר, נכות בשיעור של 5% בלבד, ובגין צלקת בלבד; נכות שאין לה כל השפעה תפקודית.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,850 ₪ (בגין שכר המומחה שבו נשאה הנתבעת) וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.