זאת, בין היתר, בשים לב: לשלב המקדמי בו נמצא ההליך; לתועלת בתיקון כתב התביעה-שכנגד – במתן אפשרות לנתבעים למצות את מלוא זכויותיהם ולנהל כראוי את ההליך ולבית המשפט להכריע בפלוגתות האמיתיות שבין הצדדים; לאנטרס הצבורי בקידום הכרעה מלאה וסופית ככל הניתן בהיתחשבנות שבין הצדדים, חלף הגשתן של תביעות נוספות, ככל שלא יתאפשר התיקון, שיגזלו משאבים שפוטיים נוספים; והכל חרף השהוי בהגשת הבקשה לתיקון.
כמו כן בעוד שבכתב התביעה המקורי מהות התובענה הוגדרה כ"סיכסוך בין שותפים ובעלי מניות, הסרת קפוח ומתן חשבונות" עתה נוספו למהות התביעה העילות של: "עשיית עושר ולא במשפט, שימוש לרעה בהליכי משפט, פיצויים בגין הפרת הסכמים, ניצול הזדמנויות עסקיות".
שנית, נטען שבמסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") ידו של בית המשפט "קפוצה יותר" בבואו לאשר בקשות לתיקון כתב תביעה (רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, פס' 9 (25.8.2021; להלן: "עניין נצר")).
...
יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פס' 6 (5.9.2014): "דין הבקשה לתיקון כתב התביעה לשם הוספת עילות להידחות. אכן, גישת בית המשפט בסוגייה זו היא ליברלית. לכך יש להוסיף, לטובת עמדת המבקשת, כי המשפט עומד בשלביו המקדמיים. ואולם, הן בבקשה שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, והן בבקשה שבפניי – לא ניתן כל הסבר מספק באשר לסיבה בגינה עילות רבות אלו לא הופיעו בכתב התביעה המקורי, ואף אין להן ולו זכר בו... עיקר טענתם של באי כוח המבקשת הוא הגישה הליברלית בה נוקטים בתי המשפט בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה. ואולם, אין משמעות הדבר כי יתאפשר תיקון שכזה באופן אוטומטי, בהעדר כל הצדקה והסבר המניחים את הדעת...".
אין גם רבותא בטענת התובעים לפיה חלק מהתיקונים שנכללו בכתב התביעה המתוקן שהם מבקשים להגיש, וחלק מהנספחים החדשים שהם מבקשים לצרף לו, כבר מופיעים בכתב ההגנה-שכנגד (המתוקן) ולפיכך הם חלק מכתבי הטענות הקיימים בהליך.
לבסוף, דין הבקשה ליתן "הבהרות" לגבי ההחלטות מ-9.3.2023 ומ-8.6.2023 להידחות.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לתיקון.