בקשה לתיקון כתב תביעה שכנגד בהליך הפרת הסכם

ביום 20.10.21 הגישו המבקשים כתב התביעה שכנגד, בגדריו נתבע סעד של אכיפת הסכם המכר שנחתם בין הצדדים, וכן חיוב המשיב (הנתבע שכנגד) בתשלום פצויי הסתמכות עקב הטענה להתנהלות חסרת תום לב מצידו, החל משלב המו"מ וכלה בחתימת הסכם המכר ולאחריו.

בכתב התביעה שכנגד מוסיפים וטוענים המבקשים, כי ככל ותסולק התביעה העיקרית שהגיש כנגדם המשיב, כי אז הם עומדים על זכותם לתקן את כתב התביעה שכנגד ולהגדיל את סכום התביעה מתוקף חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979.

עוד טוענים המבקשים, כי במקרה של הפרת חוזה צד רשאי לתבוע מספר סעדים חוזיים המתיישבים זה עם זה, בין ביחד ובין לחילופין.

לגופה של הבקשה - המבקשים טוענים, הן בכתב התביעה שכנגד והן בבקשה לפיצול סעדים, כי הם שומרים על זכותם להגדיל את סכום התביעה שכנגד בהליך כאן, וזאת בהתקיים נסיבות שונות הכרוכות בהליכים אחרים.

...

בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד הוגשה, ובית המשפט נעתר לבקשה והתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה שכנגד.

ביום 29.5.22, לאחר קבלת תשובת המשיב, מצאתי להיעתר לבקשה ואפשרתי למבקשים הגשת כתב תביעה שכנגד מתוקן בהתאם להיתר לתיקון שניתן על ידי בית המשפט.

בנוסף, לטענתה, תיקון כתב התביעה שכנגד יוביל לפתיחה בהליך חדש לחלוטין, אשר כלל לא יעסוק בנושא הבעלות בנכס, אלא אך בהשלכות הפרת ההסכם מצד המבקשת.

...

שלישית, התנהלותה של המבקשת, ובכלל כך הסעד העיקרי אותו בחרה לתבוע במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה על ידה, והימנעותה מבדיקת המצב התכנוני עובר להגשת התובענה על ידה, צריכים ויבואו אף הם בכלל חשבון במסגרת החלטתי זו. לאור האמור, קבלת בקשתה של המבקשת לתיקון כתב התביעה שכנגד משמעה התרת שינוי המסד העובדתי העומד בבסיס התביעה שכנגד, אשר יביא דה-פקטו להיפוך היוצרות, זאת כאמור, שעה שאכיפת ההסכם נתבעה מלכתחילה על-ידי המשיבה, ולא על ידי המבקשת.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד נדחית.

המזכירות תדוור החלטתי לב"כ הצדדים.

ישי הגיש בקשה לתקן את כתב התביעה שכנגד כך שתביעתו לפיצויים בסך 400,000 ₪ בגין הפרת ההסכם, תימחק.

בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות החדשות "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב הטענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". הסמכות לתיקון כתבי הטענות הייתה מעוגנת בעבר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות הישנות).

...

לכן אני מאשרת את התיקון המבוקש על ידי ישי למחיקת סעד הפיצויים שהוא עצמו תבע בכתב התביעה שכנגד וכן אני מורה על מחיקת סעד הפיצויים שתבע פאראש.

סוף דבר - אני מורה על מחיקת התביעה לפיצויים הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד.

אני דוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה להוספת סעד הצהרתי בדבר הזכאות לפיצוי כספי, ונעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד וכתב ההגנה והוספת הטענות בדבר ביטול הסכם המכר לאחר הסרת המשכנתא.

בכתב התביעה שכנגד טענה המבקשת, כי הנתבעים שכנגד הונו אותה ולכל הפחות הטעו אותה להיקשר בהסכם על בסיס הצהרות כזב, התרשלו בתימחור הפרויקט, הפרו את חובת הזהירות כלפיה, התנהלו בחוסר תום לב עובר ולאחר החתימה על ההסכם והפרו את ההסכם הפרות חמורות, יסודיות וחד-צדדיות.

המבקשת מבקשת להגיש כתב תביעה שכנגד מתוקן השונה בתכלית מכתב התביעה שכנגד המקורי, שיכלול צדדים חדשים, מחלוקות חדשות ועילות חדשות, שהראיות להוכחתן שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית (שהינה חוזית), ולמעשה להתחיל את ההליך מבראשית, ובכך לגרום לסירבול ולהתמשכות ההליכים, זאת בנגוד לגישת הפסיקה בעקבות התקנות החדשות שחרטו על דגלן את הצורך במתן תרופה להמשכות תהליכים באמצעות ייעול, פישוט וקיצור ההליכים האזרחיים.

...

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד.

אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים/הנתבעים שכנגד הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אני קובע את התיק לקדם משפט נוסף ליום 6.9.2023 שעה 10:30.

זאת, בין היתר, בשים לב: לשלב המקדמי בו נמצא ההליך; לתועלת בתיקון כתב התביעה-שכנגד – במתן אפשרות לנתבעים למצות את מלוא זכויותיהם ולנהל כראוי את ההליך ולבית המשפט להכריע בפלוגתות האמיתיות שבין הצדדים; לאנטרס הצבורי בקידום הכרעה מלאה וסופית ככל הניתן בהיתחשבנות שבין הצדדים, חלף הגשתן של תביעות נוספות, ככל שלא יתאפשר התיקון, שיגזלו משאבים שפוטיים נוספים; והכל חרף השהוי בהגשת הבקשה לתיקון.

כמו כן בעוד שבכתב התביעה המקורי מהות התובענה הוגדרה כ"סיכסוך בין שותפים ובעלי מניות, הסרת קפוח ומתן חשבונות" עתה נוספו למהות התביעה העילות של: "עשיית עושר ולא במשפט, שימוש לרעה בהליכי משפט, פיצויים בגין הפרת הסכמים, ניצול הזדמנויות עסקיות". שנית, נטען שבמסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") ידו של בית המשפט "קפוצה יותר" בבואו לאשר בקשות לתיקון כתב תביעה (רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, פס' 9 (25.8.2021; להלן: "עניין נצר")).

...

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פס' 6 (5.9.2014): "דין הבקשה לתיקון כתב התביעה לשם הוספת עילות להידחות. אכן, גישת בית המשפט בסוגייה זו היא ליברלית. לכך יש להוסיף, לטובת עמדת המבקשת, כי המשפט עומד בשלביו המקדמיים. ואולם, הן בבקשה שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, והן בבקשה שבפניי – לא ניתן כל הסבר מספק באשר לסיבה בגינה עילות רבות אלו לא הופיעו בכתב התביעה המקורי, ואף אין להן ולו זכר בו... עיקר טענתם של באי כוח המבקשת הוא הגישה הליברלית בה נוקטים בתי המשפט בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה. ואולם, אין משמעות הדבר כי יתאפשר תיקון שכזה באופן אוטומטי, בהעדר כל הצדקה והסבר המניחים את הדעת...". אין גם רבותא בטענת התובעים לפיה חלק מהתיקונים שנכללו בכתב התביעה המתוקן שהם מבקשים להגיש, וחלק מהנספחים החדשים שהם מבקשים לצרף לו, כבר מופיעים בכתב ההגנה-שכנגד (המתוקן) ולפיכך הם חלק מכתבי הטענות הקיימים בהליך.

לבסוף, דין הבקשה ליתן "הבהרות" לגבי ההחלטות מ-9.3.2023 ומ-8.6.2023 להידחות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לתיקון.