מהפן המשפטי טוענים הנתבעים כי מקום בו מדובר בהוספת עילות תביעה חדשות, לא ייעתר בית המשפט לבקשה, כי התיקון יגרום לסירבול ההליך וכי מדובר בבקשה שהוגשה לאחר קדם משפט ראשון ולאחר שקודם לכן היתנהל התיק מזה כשנה וחצי בבית משפט השלום והועבר לבית המשפט המחוזי רק בשל העובדה כי עלתה הטענה שמדובר בשותפות.
כך או כך, על פי שתי הגישות, אין חולק, כי העקרונות והשיקולים שנקבעו טרם כניסת התקנות לתוקף, דומים ויפים אף לאחר כניסתן לתוקף ואלו השיקולים העומדים בפני במסגרת החלטתי זו.
בכל הנוגע למועד הגשת בקשת התיקון, קובעת תקנה 46 (א), כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות..." בעוד שתקנה 49(ב) לתקנות, קובעת, כי בקשות המנויות בתקנה 49(א) (ובכללן, בתקנה 49(א)(7), בקשות לתיקון כתב טענות), תוגשנה בתוך 60 ימים ממועד הגשת כתב בית הדין האחרון.
...
כך או כך, על פי שתי הגישות, אין חולק, כי העקרונות והשיקולים שנקבעו טרם כניסת התקנות לתוקף, דומים ויפים אף לאחר כניסתן לתוקף ואלו השיקולים העומדים בפני במסגרת החלטתי זו.
בכל הנוגע למועד הגשת בקשת התיקון, קובעת תקנה 46 (א), כי "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות..." בעוד שתקנה 49(ב) לתקנות, קובעת, כי בקשות המנויות בתקנה 49(א) (ובכללן, בתקנה 49(א)(7), בקשות לתיקון כתב טענות), תוגשנה בתוך 60 ימים ממועד הגשת כתב בית הדין האחרון.
"
ב.2 מן הכלל אל הפרט
ביישום השיקולים הללו על נסיבות המקרה הנדון, סבורני כי יש לאפשר את התיקון המבוקש וזאת בין אם נבחר את הגישה הליברלית בתיקון כתבי טענות ובין אם נלך על פי הגישה המצמצמת לאור מטרתן ותכליתן של התקנות החדשות.
סוף דבר
לאור כל האמור, אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש.
