בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר מחיקת כותרת בסדר דין מקוצר

בבקשות הנתבעות למחיקת התביעה או דחייתה על הסף לחלופין, מחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר לחלופי חלופין, מתן רשות להיתגונן וכן בבקשות התובעים למתן פסק דין בתביעה וכן להורות לנתבעות לשלם להם סכומים שאינם שנויים במחלוקת כתב התביעה המקורי ביום 23/05/18 הגישו המשיבים תביעה כספית בסדר דין מקוצר במסגרתה ביקשו לחייב את המבקשות 1-2 לשלם להם סך כולל של 284,200 ₪.

כתב התביעה המתוקן ביום 27/05/18 4 ימים בלבד לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, הגישו המשיבים בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שסכום התביעה יוגדל ויעמוד ע"ס של 378,184 ₪.

הכרעה אני דוחה את הבקשות למחיקה או דחיית התביעה על הסף, אין מדובר בתביעה בעינייני תיכנון ובנייה אלא בתביעה כספית גרידא שבימ"ש השלום מוסמך עניינית לידון בה. לענין הבקשה למחיקת כותרת, בכל מקרה, גם אם לא הוגשה בקשה למחיקת כותרת ו/או בקשה למתן רשות להיתגונן, על בית המשפט לבחון מיוזמתו, האם התביעה כשירה להידון בסדר דין מקוצר: "הרשם אינו מנוע - ואוסיף ואומר שהוא חייב - לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו-270, גם אם הנתבע לא בקש רשות להיתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר. אין זה עניין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית-המשפט או הרשם החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר". ( ראה ע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ פ"ד לג (1) 421.

...

לפיכך, אני מורה לב"כ המבקשות 1-2 להודיע לבימ"ש בתוך 30 ימים, האם שילמו לב"כ המשיבים סכומים כלשהם בגין החוב מושא התביעה דנן.

לפיכך, אני מורה על דחיית בקשה זו. לאור האמור לעיל, המזכירות תקבע מועד תזכורת פנימית לעוד 40 ימים למתן החלטה על סוג ההליך במסגרתו תידון התביעה דנן.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים ותקבע מועד לתזכורת פנימית כפי שקבעתי לעיל.

משהמבקש לא הגיב לבקשה זו, נקבע בהחלטה מיום 6.11.2017, כי נוכח נימוקי הבקשה, יש למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר". הן המשיבים והן הנתבע 4 הגישו בקשות לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות והעדר עילה.

בדיון מיום 15.5.2018 נקבע: "לאחר שיקוף הסכויים והסיכונים בניהול התובענה לרבות הקושי הקיים בעילת התובענה וכן בכל הנוגע לסוגיית ההתיישנות מוצע כי התובע ישקול המשך היתנהלותו בתיק זה בין אם על דרך מחיקת תובענה זו והגשת תובענה חלופית לשכר ראוי ובין בכל דרך שימצא לנכון". ביום 12.7.2018 הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה.

...

לעניין זה מקובלת עלי טענת המשיבים, שלפיה זכויות הבניה על המקרקעין אינן במחלוקת, ומשכך אין מקום להורות על המצאת היתר הבניה.

אף לעניין זה מקובלת עלי טענת המשיבים.

סוף דבר המשיבים ישלימו מענה לשאלות 1,3 ו-4 לשאלון שהופנה אליהם מטעם המבקש, וכן יפעלו בהתאם לאמור בסעיפים 18 ו-31 לעיל, וזאת תוך 14 יום מהיום.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופטת סיגל רסלר – זכאי) מיום 23/1/18 בת.א. 50561-02-17 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – הנתבעת למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" וניתנו הוראות בנוגע לקידום ההליך לגופו של עניין.

נטען, כי בבית המשפט המחוזי כבר נקבע כי התביעה כולה אינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר (סעיף 9 לבר"ע), וכי אין בטענת המשיבה בדבר חזרתה מדרישתה לסעד של פיצוי עונשי כדי "לתקן" את כתב התביעה ומעולם לא הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה וכתב התביעה המצוי בתיק הוא כתב התביעה המקורי.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתגובה מהנימוקים כדלקמן: א) אין לקבל טענת המבקשת ולפיה בית משפט המחוזי בפסק הדין בעירעור, קבע כי התביעה איננה יכולה לדון בסדר דין מקוצר.

...

משהגעתי למסקנה כאמור, איני נדרשת לטענות הצדדים בדבר הרשות להתגונן".

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה מהנימוקים כדלקמן: א) אין לקבל טענת המבקשת ולפיה בית משפט המחוזי בפסק הדין בערעור, קבע כי התביעה איננה יכולה לידון בסדר דין מקוצר.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הואיל והנני מתירה את תיקון כתב התביעה, באופן בו תתוקן הכותרת לסדר דין רגיל, אין כל מקום להכריע בבקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". כתב התביעה שצורף לבקשה, הנו כתב תביעה שהוגש בסדר דין רגיל לפי כותרתו, ולכן אין להזקק, לשאלה האם יש לידון בהליך בסדר דין מקוצר, ובכלל זה אין להדרש לעניין מחיקת הכותרת, כאמור לעיל.

טענה הזוכה לחזוק מהאמור בסעיף 32 לתשובת התובע : "...לאחר שהמשיבות הגישו תביעתן במסגרת תיק 37715-06-15...ובזמן למידת כל התעוד לשם הכנת כתב ההגנה מסר אדריכל ארידור לידי בנו של המבקש מר יעקב אמסלם כמו גם לבא כוח המבקש את תצהירו של המהנדס רוזנפלד ואשר בעטיו הוגשה הבקשה לתיקון כתב תביעה". כך שלכאורה, אילו היו מבוצעות הבדיקות קודם להגשת כתב תביעה דנא, יכול והיה מתגלה תצהיר זה והנספחים העומדים בבסיסו, כפי שהתגלו לאחר הגשת התביעה השנייה.

...

מעבר לכך, שלמקרא חוו"ד של האדריכל יהודה ארידור, נראה כי לכאורה אין סתירה כנטען על ידי הנתבעות, כאשר בשלב זה חוו"ד זו לא נסתרה, ודי באמור בסעיפים 15-16 לחוו"ד כדי להיווכח בכך: "15. מהאמור לעיל ועל בסיס המסמכים שהוצגו לי, אני קובע כי אין כל סתירה בין פלישת קיר הבטון לבין פלישת היסוד לקיר הבטון. ודוק, קיר הבטון פולש מעל פני האדמה בעוד שהיסוד לקיר הבטון פולש מתחת לפני האדמה.

לסיכום, אני מתירה את תיקון כתב התביעה.

בשקלול כל השיקולים שנאמרו לעיל, התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך המשפטי, וזאת בתוך 14 יום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

טוען הנתבע כי במסגרת ההליכים בתיק, לאחר מספר הזדמנויות אשר ניתנו לתובעת לתקן את כתב התביעה לאור העידר פרטים מהותיים בכתב התביעה, והלה סירבה לעשות כן, הורה על מחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר, אשר לאחריו הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתה נכתב באופן מפורש כי חוב התביעה הנו בגין התקופה שמיום 1.1.08 ועד ליום 1.1.09.

...

הבקשה הוגשה לאחר החלטתי מיום 3.7.17, שלא להיעתר לבקשת התובעת להחלפת מצהירה מטעמה, שכן קבעתי כי אין המדובר בבקשה להחלפת זהות המצהירה בלבד, אלא בהרחבת חזית המחלוקת אשר אין להתירהׁ.

הואיל והתיקון משנה את עילת התביעה והואיל ועסקינן בחיובי ארנונה משנת 2006, שעל פי הטענה הנתבע הודה בם בשנת 2008, והואיל ולו הייתי מתירה את התיקון, הנתבע לא יכול היה להעלות טענת התיישנות שכן התביעה הייתה מיוחסת למועד הגשת התביעה המקורי בשנת 2014 וקבלת התיקון במועד שבו התבקש יש משום קיפוח זכותו של הנתבע בהעלאת טענת התיישנות לו התובענה הייתה מוגשת במועד התיקון, שנת 2017, אני סבורה כי לאור מכלול הנימוקים שפורטו לעיל אין מקום להתיר את התיקון המבוקש.

הבקשה נדחית.

נוכח משמעות החלטתי זו, תואיל התובעת להודיע לביהמ"ש האם בכוונתה להגיש בר"ע על החלטה זו, ועמדתה לעניין ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק.