שכן, כפי שנקבע לא אחת, "הלכה היא, כי כאשר מוגשת בקשת לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית. אם כתב התביעה חורג מעילת התביעה המקורית, אין להתיר את תיקון התביעה, שכן התרתו תיגרום פגיעה באינטרסים של הנתבע. זאת, משום שתיקון כתב התביעה ימנע ממנו טענת היתיישנות, אשר הייתה עומדת לו אילמלא התיקון" (רע"א 6590/10 עיזבון אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (28.5.2012), כבוד השופט א' גרוניס, פסקה 11).
...
בסופו של דבר, לאחר הליכים שונים, ניתנה ביום 13.5.2023 החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' רומנוב), אשר דחתה את טענת המשיבות בעניין הסמכות העניינית, תוך קביעה כי על התביעה להתברר בבית המשפט ולא לפני המפקח על המקרקעין.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתיק בית המשפט קמא ובהחלטתו הנדונה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה וכי יש לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבות (בהתאם לתקנה 138(א)(1) בתקנות).
מטעם זה נקבע זה מכבר, כי "אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלי נאות על-ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980), כבוד השופט ש' לוין, פסקה 8.
זאת בין השאר, גם מהטעם שהובא בהחלטת בית המשפט קמא, כי בשונה מהבקשה לתיקון כתב התביעה בשלום, במסגרת התביעה במחוזי, עוד בחודש ספטמבר 2020, במהלך ניהול הליך הגישור, הוגשה הודעה בדבר הכוונה לבקש לתקן את כתב התביעה בעניין תביעה זו.
לנוכח כל האמור, המקרה הנדון אינו בא בגדר המקרים החריגים אשר יצדיקו התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית לדחיית בקשה לתיקון כתב תביעה ולפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.