בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות

כב' הנ' א' גרוניס קבע (סעיף 11 לפסק הדין, ההדגשות לא במקור) כך: "עצם צירוף בעל דין חדש לאחר חלוף תקופת ההתיישנות אין בו כדי למנוע בהכרח את התיקון המבוקש. הלכה היא, כי כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית. אם כתב התביעה חורג מעילת התביעה המקורית, אין להתיר את תיקון התביעה, שכן התרתו תיגרום פגיעה באינטרסים של הנתבע. זאת, משום שתיקון כתב התביעה יימנע ממנו טענת היתיישנות, אשר היתה עומדת לו אילמלא התיקון (...). אולם, אם תיקון כתב התביעה לא יוביל לחריגה מעילת התביעה המקורית, אין מניעה מיוחדת לאשר את התיקון". על הלכה זו חזר בית המשפט ברע"א 7488/12, מוחמד דעאס נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 17/2/2014, הש' י' דנציגר, ע' פוגלמן וצ' זילברטל).

...

עוד אני מחייב את הנתבע 5, ביחד ולחוד עם הנתבע 2 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף וכעולה מסעיף 11 לעיל, אני מחייב את הנתבע 5 ביחד ולחוד עם הנתבעת 3 בתשלום הסך של 16,080.81 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13/9/2018 ועד למועד התשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבע 5 ביחד ולחוד עם הנתבעת 3 בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

בעיניין ההתיישנות נקבע, כי כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות יש לבחון אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית.

...

סוף דבר - אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה.

בהתאם להלכה זו, שלפיה אין להתיר תיקון כתב תביעה אם הדבר יביא לעיוות דין, אף נקבע כי "הלכה היא, כי כאשר מוגשת בקשת לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית. אם כתב התביעה חורג מעילת התביעה המקורית, אין להתיר את תיקון התביעה, שכן התרתו תיגרום פגיעה באינטרסים של הנתבע. זאת, משום שתיקון כתב התביעה ימנע ממנו טענת היתיישנות, אשר הייתה עומדת לו אילמלא התיקון" (רע"א 6590/10 אשתייה נ' מדינת ישראל (28.5.2012)‏, כבוד השופט א' גרוניס, פסקה 11).

...

כך בייחוד בנסיבות שבהן מדובר בבקשת רשות ערעור, בשונה מערעור ובנסיבות שבהן בקשת רשות הערעור מתקבלת אך ורק במובן זה שהעניין מוחזר אל הערכאה הדיונית כדי שתדון מחדש בעניין שלגביו ניתנה החלטת הביניים שבעניינה הוגשה בקשת רשות הערעור.

השיקולים האמורים עומדים אף בנסיבות שבהן כאמור, בקשת רשות הערעור מתקבלת רק לשם החזרת העניין לדיון מחודש בבית המשפט קמא ובנסיבות שבהן ברור מעיון בהחלטה שכך ייקבע.

מכל הטעמים האמורים, הבקשה נדחית.

שכן, כפי שנקבע לא אחת, "הלכה היא, כי כאשר מוגשת בקשת לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית. אם כתב התביעה חורג מעילת התביעה המקורית, אין להתיר את תיקון התביעה, שכן התרתו תיגרום פגיעה באינטרסים של הנתבע. זאת, משום שתיקון כתב התביעה ימנע ממנו טענת היתיישנות, אשר הייתה עומדת לו אילמלא התיקון" (רע"א 6590/10 עיזבון אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (28.5.2012)‏, כבוד השופט א' גרוניס, פסקה 11).

...

בסופו של דבר, לאחר הליכים שונים, ניתנה ביום 13.5.2023 החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' רומנוב), אשר דחתה את טענת המשיבות בעניין הסמכות העניינית, תוך קביעה כי על התביעה להתברר בבית המשפט ולא לפני המפקח על המקרקעין.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתיק בית המשפט קמא ובהחלטתו הנדונה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה וכי יש לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבות (בהתאם לתקנה 138(א)(1) בתקנות).

מטעם זה נקבע זה מכבר, כי "אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלי נאות על-ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי" (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980)‏‏, כבוד השופט ש' לוין, פסקה 8.

זאת בין השאר, גם מהטעם שהובא בהחלטת בית המשפט קמא, כי בשונה מהבקשה לתיקון כתב התביעה בשלום, במסגרת התביעה במחוזי, עוד בחודש ספטמבר 2020, במהלך ניהול הליך הגישור, הוגשה הודעה בדבר הכוונה לבקש לתקן את כתב התביעה בעניין תביעה זו. לנוכח כל האמור, המקרה הנדון אינו בא בגדר המקרים החריגים אשר יצדיקו התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית לדחיית בקשה לתיקון כתב תביעה ולפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.

עוד הובהר בעיניין זה – ונקודה זו היא בעלת חשיבות לענייננו – כי כאשר בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, והתיקון המבוקש כולל עילה חדשה החורגת מעילת התביעה המקורית, אזי אין להתיר לתובע לתקן את כתב תביעתו, שכן הענות לבקשה תקפח את האנטרס של הנתבע ותאפשר לתובע לעקוף את דיני ההתיישנות (ראו, בין היתר, רע"א 6590/10 עיזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון‏, פסקה 11 והאסמכתאות שם (28.5.2012) (להלן: עניין עיזבון אשתייה); רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, פסקה 7 והאסמכתאות שם (26.11.2019) (להלן: עניין קופ"ח לאומית)).

...

בנוסף, לא שוכנעתי שבקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב. יחד עם זאת סבורני, כי היה באפשרות התובעת, בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה, לכלול מלכתחילה את התיקון בכתב התביעה המקורי, ומטעם זה יש מקום לחייבה בתשלום הוצאות לזכות הנתבעים, כפי שאורה להלן.

ד – סיכום אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה.

אני קובעת את התיק לת.פ. ביום 15.6.2024.