מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר דחיית בקשת פטור מאגרה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען שהנתבע פעל ככונס נכסים ברשלנות, תוך הפרת חובות שונות החלות עליו כנאמן, עד למצב בו התובע נשאר חסר כל. עוד נטען כי התובע הגיש תביעה קודמת באותה עילה (אך ע"ס 10,000,000 ₪ וגם נגד המדינה) בביהמ"ש המחוזי [בת"א (מחוזי ת"א) 38235-05-18], אך זו נמחקה, משהתובע לא שילם את האגרה הדרושה, חרף כך שבקשתו לפטור מאגרה נדחתה.
· ביום 21.1.2022 הוגשה בקשה מטעם התובע לתיקון כתב התביעה (על דרך של הפחתת סכום התביעה ל- 500,000 ₪) והארכת מועד לתשלום האגרה.
בנסיבות כולן וגם נוכן תגובת התובע על בקשת הארכה, אני נעתר לבקשת הארכה להגשת הודעה לצד שלישי, עד לאחר שיוכרעו תחילה שתי בקשות הביניים הנ"ל. לקראת דיון קדם המשפט ניתנות ההוראות הבאות: לקראת ישיבת קדם המשפט שנקבעה בפניי ביום 5.2.2023 בשעה 08:30 ניתנות ההוראות הבאות: [הצדדים מתבקשים לקרוא ההוראות בעיון ולהקפיד לפעול על פיהן] עפ"י סמכותי שבתקנה 61(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – "תקסד"א"), נוכח חשיבותה של ישיבת קדם משפט ונוכח היתרונות המעשיים הפוטנציאליים הגלומים בהתייצבות כזו עפ"י ניסיוני השפוטי המצטבר, על כל בעלי הדין להתייצב בעצמם לקדם המשפט, ואם בעל הדין הוא תאגיד, המדינה או רשות מקומית, יתייצב נציג מוסמך ובקיא מטעמו לקדם המשפט! מובהר כי בכוונתי במסגרת ישיבת קדם המשפט לעשות שימוש בסמכותי שבתקנה 63(א)(14) לתקסד"א "לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה". הצדדים מתבקשים לבצע ולהשלים ביצוע הוראות פרק ט' לתקסד"א ("שאלונים, גילוי ועיון במסמכים"), במועדי החובה הקבועים שם, עוד בטרם ישיבת קדם המשפט הנ"ל. בהתאם להוראות תקנה 62 לתקסד"א, על הצדדים להגיש בטרם מועד הישיבה "רשימת עדים" כמפורט בתקנה, כאשר ברשימה יש לכלול גם פרטי בעלי הדין עצמם, ככל שהללו מהוים עדים מטעם עצמם.
...
בסופו של דבר, הוחלט ביום 19.1.22 כי התובע יופטר מתשלום אגרה עד סכום של 100,000 ₪, כאשר יתרת הסכום הנתבע תחויב באגרה בהתאם לתקנות תוך 30 ימים.
בתמצית, נטען כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, מעשה בית דין, מחוסר עילה, וניצול הליכי משפט לשווא.
בנסיבות כולן וגם נוכן תגובת התובע על בקשת הארכה, אני נעתר לבקשת הארכה להגשת הודעה לצד שלישי, עד לאחר שיוכרעו תחילה שתי בקשות הביניים הנ"ל. לקראת דיון קדם המשפט ניתנות ההוראות הבאות: לקראת ישיבת קדם המשפט שנקבעה בפניי ביום 5.2.2023 בשעה 08:30 ניתנות ההוראות הבאות: [הצדדים מתבקשים לקרוא ההוראות בעיון ולהקפיד לפעול על פיהן] עפ"י סמכותי שבתקנה 61(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – "תקסד"א"), נוכח חשיבותה של ישיבת קדם משפט ונוכח היתרונות המעשיים הפוטנציאליים הגלומים בהתייצבות כזו עפ"י ניסיוני השיפוטי המצטבר, על כל בעלי הדין להתייצב בעצמם לקדם המשפט, ואם בעל הדין הוא תאגיד, המדינה או רשות מקומית, יתייצב נציג מוסמך ובקיא מטעמו לקדם המשפט! מובהר כי בכוונתי במסגרת ישיבת קדם המשפט לעשות שימוש בסמכותי שבתקנה 63(א)(14) לתקסד"א "לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה". הצדדים מתבקשים לבצע ולהשלים ביצוע הוראות פרק ט' לתקסד"א ("שאלונים, גילוי ועיון במסמכים"), במועדי החובה הקבועים שם, עוד בטרם ישיבת קדם המשפט הנ"ל. בהתאם להוראות תקנה 62 לתקסד"א, על הצדדים להגיש בטרם מועד הישיבה "רשימת עדים" כמפורט בתקנה, כאשר ברשימה יש לכלול גם פרטי בעלי הדין עצמם, ככל שהללו מהווים עדים מטעם עצמם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש דצמבר 2020 הגיש התובע בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה, תוך שהתובע הודיע בסמוך לאחר מכן, כי הוא ייצג את עצמו בהליך (התביעה הוגשה ע"י עו"ד מטעמו של התובע).
לאחר דחיית הבקשה ביקש התובע לתקן את כתב תביעתו, וזו הועמדה על סך של 250,000 ₪.
...
אמנם בתיעוד שצורף לתיק בית המשפט על ידי התובע לא נשמע קולו של התובע ואולם שוכנעתי, כי מדובר בצילום חלקי של התרחשות כוללת שהתרחשה בין הצדדים, ואשר רק חלקה הוגש לבית המשפט.
באיזון הכולל אני סבור, כי יש לחייב את התובע בהוצאות בסך של 6,000 ₪ בגין התנהלות דיונית זו. ו.4.
סוף דבר ותוצאת פסק הדין: תוצאת הדברים הינה אם כן, כי הנתבע ישלם לתובע סך כולל וסופי של 3,000 ₪, זאת בתוך 40 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי דין החל ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברע"א 59739-04-21 ביקנל ואח' נ' קרן פז חברה לבניין בע"מ (להלן: "בקשת רשות העירעור הראשונה") דחיתי ביום 6.5.2021 בקשת רשות ערעור על החלטה שלא לאפשר תיקון כתב תביעה.
על כן, בהחלטתי מיום 17.1.2022 הוריתי על מחיקת בקשת רשות העירעור וקבעתי כי על ההחלטה מיום 30.10.2022 יש להגיש בקשת רשות ערעור חדשה (נתתי פטור מתשלום אגרה בבר"ע החדשה וקבעתי כי העירבון שהופקד בבקשת רשות ערעור השניה יועבר לבר"ע החדשה).
נקבע (סעיף 9 להחלטה) כי לאחר שמיעת העדים ניתן יהיה להגיש בקשות שהן "במסגרת חזית המחלוקת הקיימת בתובענה". בקשה מס' 42: לאחר דיון ההוכחות ביקשו המבקשים למנות קונסטרוקטור מטעם בימ"ש. לחלופין לאפשר להם פיצול סעדים, כך שיתאפשר להם להגיש תביעה נוספת ביחס לעלויות תיקון ניזקי הביסוס.
...
הערכאה הדיונית הבקיאה בתיק מצאה לנכון שלא להיעתר לבקשה ואין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה. נטען בין היתר, כי המצב העובדתי של הבית רחוק מלהיות מצב הבלהות המתואר על ידי המבקשים.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה אין לתת רשות ערעור על החלטת הביניים: א) לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שביום 10.12.20 נדחתה בקשת התובעת לפטור מתשלום אגרה (בקשה מס' 1), הגישה היא ביום 31.12.21 בקשה לתיקון כתב תביעה (בקשה מס' 10) שנענתה כמבוקש ביום 1.1.21.
...
בהקשר זה מובהר בספרו של ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית-1995, כי : בתביעה למתן חשבונות די, על פי תקנה 16(ב), בהערכת הסכום לפי המשוער כאשר הסכום אינו ידוע מראש והוא יוכל להתברר רק לאחר עריכת החשבון נוכח כל המפורט מעלה בפסק הדין, המסקנה המתבקשת הינה כי תקופת ההתיישנות התחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה, לאמור בשנת 2007 או למצער בשנת 2010, ולפיכך במועד הגשת התביעה בחודש יוני שנת 2020, היא כבר התיישנה.
אשר על כן הנני מורה על דחיית התובענה.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות ההליך בסך כולל של 20,000 ₪ עד יום 1.5.23 וממועד זה ואילך ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הרביעי, האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב – בהתאם לאמור לעיל, לאור הקביעה כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה לאחר דחיית הבקשה לפיצול סעדים, ולאחר שקבעתי כי סעד פצויי הקיום הנו חיוני ומרכזי, בעת שסעד האכיפה אינו רלבאנטי כיום, אני קובעת כי המבקשים התנהלו בתום לב. מכל המקובץ, החלטתי לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה על כל רכיביה.
"תכליתו העיקרית של חוק החברות הנה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים ... לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטירחה הצפוי, וסכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הנה הכלל ולא החריג... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מינהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות...". (פס' 4) כפי שעולה מהחלטה להפקדת ערובה, נקבע כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בתשלום הוצאות הנתבעים, ככל שאלה ייפסקו, והסתפקה בטענה, אשר נטענה גם בתגובה שלפני, לחוסנו הכלכלי של תובע-1.
אשר להוצאות בגין בקשת הנתבעים להגדלת שיעור הערובה, בעת שהבקשה הוגשה במסגרת תגובתם לבקשה לתיקון כתב התביעה ובכפוף לקבלתה, איני עושה צו נוסף להוצאות בגין בקשה זו. תז"פ ליום 24.5.23 לקבלת אישור על הגשת כתב התביעה המתוקן, תשלום האגרה וההוצאות.
...
החלטתי לקבל גם בקשה זו. התביעה, הוגשה על ידי ולנסי ז'אן מרק וויקטור ואיינשטיין לוגיסטיקה בע"מ (להלן: "המבקש", "המבקשת" וביחד - "המבקשים"), , נגד הנתבעים דוד אזולאי, רענן כהן ומזמור (אזולאי) לדוד קרית השרון בע"מ (להלן: "המשיב", "המשיבה" וביחד – "המשיבים") בטענה להפרה של הסכם הבנות מיום 29.9.21 והסכם שיווק מיום 12.10.21 שנחתם בין המבקשת למשיבה (להלן: "הסכם ההבנות" ו- "הסכם השיווק").
המדובר במכתב סתמי וייעודי אשר הוכן לצורך הליך זה, חסר פירוט אשר אינו מפנה לזכויות, חשבונות, אסמכתאות או כל תימוכין לנטען בו. יתר על כן, בחירת התובעים לצירוף האישור של מר עאמר, על פני צירוף סימוכין ואסמכתאות כנדרש, מחזקת את המסקנה כי הינם מתקשים לעמוד בנטל הנדרש לשכנע את בית המשפט כי נסיבות המקרה מצדיקות לפטור אותם מהפקדת ערובה בכלל או מהגדלתה בהתאם למבוקש.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי אין לקבל הצעה זו. תקנה 157(א) לתקנות וסעיף 353א לחוק אינם מתייחסים באופן מפורש לסוגיית סיכויי ההליך.
לאור האמור לעיל, בעת שמדובר בתובע-1 יחיד ותובעת-2 שהיא חברה בע"מ, אשר חוייבה בהפקדת ערובה בשיעור של 25 אלף ₪, בעת שהתביעה בנוסחה המקורי עמדה על סך של כ- 2.8 מיליון ₪ ואילו כעת, בנוסחה המתוקן, היא עומדת על סך של 21 מיליון ₪, מצאתי כי דין הבקשה שלפני להתקבל בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק ובקשר עם תובעת-2 בלבד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו