מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לתיקון כתב תביעה ייצוגית עקב טעות

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשת התיקון נטען כי היא מוגשת מחמת טעות שבדין המונחת בבסיס הבקשה לאישור התביעה הייצוגית.
לטענתה, כפי שקורה בכל בקשה לתיקון כתב תביעה כאשר מתגלית טעות משפטית או עובדתית, מוגשת בקשת תיקון ואין בכך שום דבר חריג או מיוחד.
...
זאת ועוד, שעה שהבקשה לתיקון הלכה למעשה מהווה בקשה לאישור חדשה שבאה להחליף את הבקשה הקודמת, אנו סבורים כי הדרך הנכונה הייתה להגיש בקשת הסתלקות כבר בשלב שבו ב"כ המשיבה הסבו את תשומת לב ב"כ המבקשת לטעות שבדין, תחת הגשת בקשה לתיקון.
משכך בשקלול הטעמים כאמור לעיל אנו קובעים כי המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.
סוף דבר - הבקשה לאשר את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור מתקבלת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המשיבה טענה כי מדובר בבקשה שעניינה טעות שבאה על תקונה, וככזו אינה ראויה להתברר כייצוגית.
ביום 1/3/2023 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב הטענות ולצירוף חוות דעתו של ד"ר ויסמן.
הדרישה לקבלת אישור בית המשפט לבקשת הסתלקות נדונה במספר החלטות שיפוטיות (ראו למשל: ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29/9/2013); ע"א 9585/11 יערי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (1/10/2013); ת"צ (ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26/11/2014); ראו גם: א' קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5 (2011)).
...
על אף זאת, רשאי בית המשפט להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, או לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
סיכום לנוכח כל האמור לעיל, אני מאשר את ההסתלקות מהבקשה ואת דחיית תביעתה האישית של המבקשת כמפורט לעיל, ללא צורך בפרסום וללא תשלום שכר טרחה וגמול.
כן אני מורה על פטור מתשלום המחצית השניה של אגרת המשפט.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות ערעור: ביחס להליך תלוי ועומד נטען כי המסכת העובדתית והמשפטית של סוגיית מידוד היתר כפי שמופיעה בכתב ההגנה זהה לסוגיה בבסיס התובענה ייצוגית.
נימוקי בימ"ש קמא לדחיית בקשת התיקון שגויים.
המשיבה לא תצטרך לתקן את כתב התביעה והבקשות הוגשו טרם החל ההליך המשפטי.
...
לאחר עיון בבקשת רשות ערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות ללא צורך בתשובה, מהנימוקים כדלקמן: אדון בכל בקשה בנפרד.
אין בידי לקבל את טענות המבקשת בהקשר זה. משהוכרעה הבקשה לגילוי מסמכים בגדר ההחלטה מיום 13.9.22 ,לא ניתן להשיג עליה במסגרת בקשת רשות הערעור שלפני משחלף המועד זה מכבר.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה טוענת כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח מדיניות מפרה וקבוצה, משלא הציגו בבקשת האישור דברי פירסומת אחרים במועדים אחרים לנמענים אחרים, וכי אין לאשר תובענה ייצוגית בגין טעות אנוש ספורדית.
בהקשר זה, בדומה לבקשה לתיקון כתב תביעה בהליכים אזרחיים "רגילים", יש לבחון את נחיצותן של הראיות הנוספות לבירור השאלות שבמחלוקת; מידת השהוי בו הוגשה הבקשה לצרוף הראיות וההצדקות לו; מידת הפגיעה בבעל הדין היריב כתוצאה מהתיקון; מידת ההכבדה על ניהול ההליך; ותום ליבו של המבקש - לצד המאפיינים הייחודיים של ההליך הייצוגי, תוך בחינת פערי המידע בין הצדדים והאנטרס הצבורי בקידום תובענות ייצוגיות ראויות (ראו; רע"א 6501/23 טריא פי2פי בע"מ נ' עמית נסין, פסקה 13 (פורסם בנבו, 21.1.2024) וההפניות שם (להלן: "עניין טריא"); רע"א 3365/20 יוניליוור ישראל מזון בע"מ נ' בנתאי, פסקה 9 (פורסם בנבו, 1.7.2021) (להלן: "עניין יוניליוור")).
...
המשיבה טוענת עוד שיש לדחות את הבקשה על הסף משהמבקשים, בניגוד להלכה, צירפו את הראיות הנוספות לבקשתם בטרם התקבל היתר; ומוסיפה שאין מקום להתיר את תיקון בקשת האישור, משהתיקון המבוקש לא יסייע לברור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת - האם המשיבה הפרה כמדיניות והתנהלות שיטתית את הוראות חוק התקשורת בתקופה של 7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור - בעוד שהתיקון יפגע במבקשת שתידרש להגשת תשובה נוספת לבקשת האישור.
דיון לאחר עיון בבקשה ובתשובה, הגעתי לכלל דעה לקבל את הבקשה לצירוף הראיות.
הבקשה לצירוף הראיות נספחים 3-5 לבקשה, אפוא, מתקבלת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בתשובת המשיבה לבקשת האישור המקורית נטען, כי המבקש 1 אינו מציג בבקשת האישור שום עילת תביעה העומדת לו נגד המשיבה, אלא רק "הגנה" העומדת לו (לשיטתו השגויה והמוכחשת) כנגד דרישת המשיבה, כי ישיב לה את הסכום ששילמה בגינו לשלטונות המס.
לענין גילוי ועיון במסמכים משבחרה המשיבה בכתב התשובה לבקשה (המתוקנת) לאישור התובענה הייצוגית (להלן: "התשובה") לצרף את הסכם השומה בינה לבין רשות המיסים ולטעון, בין היתר, כי היה ברור גם לרשות המיסים כי על פי הדין מי שחייב בתשלום המס הם העובדים (סעיף 23 לתשובה), וכי בטרם חתימת הסכם השומה היה לעובדים חוב מס תלוי ועומד כלפי רשות המיסים (סעיף 52 לתשובה) אזי המסמכים הנוגעים להתנהלות המשיבה מול רשויות המס לרבות פרוטוקולים ושומות רלוואנטיים למחלוקת בעניינינו, ועל המשיבה למסור אותם למבקשים.
...
לגבי כתבי התביעה והסדרי הפשרה עם מבוטחים ספציפיים - הבקשה נדחית מאחר ולא שוכנעתי שיהיה ניתן ללמוד מהם בהכרח על חוסר תום ליבה של המשיבה.
סעיף 3(ו) – הבקשה נדחית.
סעיפים 3 (ז) – 3(ט) – הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו