המשיבה טוענת כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח מדיניות מפרה וקבוצה, משלא הציגו בבקשת האישור דברי פירסומת אחרים במועדים אחרים לנמענים אחרים, וכי אין לאשר תובענה ייצוגית בגין טעות אנוש ספורדית.
בהקשר זה, בדומה לבקשה לתיקון כתב תביעה בהליכים אזרחיים "רגילים", יש לבחון את נחיצותן של הראיות הנוספות לבירור השאלות שבמחלוקת; מידת השהוי בו הוגשה הבקשה לצרוף הראיות וההצדקות לו; מידת הפגיעה בבעל הדין היריב כתוצאה מהתיקון; מידת ההכבדה על ניהול ההליך; ותום ליבו של המבקש - לצד המאפיינים הייחודיים של ההליך הייצוגי, תוך בחינת פערי המידע בין הצדדים והאנטרס הצבורי בקידום תובענות ייצוגיות ראויות (ראו; רע"א 6501/23 טריא פי2פי בע"מ נ' עמית נסין, פסקה 13 (פורסם בנבו, 21.1.2024) וההפניות שם (להלן: "עניין טריא"); רע"א 3365/20 יוניליוור ישראל מזון בע"מ נ' בנתאי, פסקה 9 (פורסם בנבו, 1.7.2021) (להלן: "עניין יוניליוור")).
...
המשיבה טוענת עוד שיש לדחות את הבקשה על הסף משהמבקשים, בניגוד להלכה, צירפו את הראיות הנוספות לבקשתם בטרם התקבל היתר; ומוסיפה שאין מקום להתיר את תיקון בקשת האישור, משהתיקון המבוקש לא יסייע לברור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת - האם המשיבה הפרה כמדיניות והתנהלות שיטתית את הוראות חוק התקשורת בתקופה של 7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור - בעוד שהתיקון יפגע במבקשת שתידרש להגשת תשובה נוספת לבקשת האישור.
דיון
לאחר עיון בבקשה ובתשובה, הגעתי לכלל דעה לקבל את הבקשה לצירוף הראיות.
הבקשה לצירוף הראיות נספחים 3-5 לבקשה, אפוא, מתקבלת.