לפני בקשה לתיקון כתב התביעה, בדרך של הוספת עילה להרמת מסך ההיתאגדות לגבי הנתבעת 1 תוך צירוף הבעלים, הנתבע 2, לשם תביעה כספית שהוגשה לאכיפת הסכמות בין הצדדים בסך של 1,580,414 ₪.
בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת הבכירה מירב גולדנר בעיניין הבקשה לעיקול על נכס של הנתבעת 1, הגיעו הצדדים להסכמה שקבלה תוקף של החלטה, לביטול העיקול והטלת הערת אזהרה עד לסכום של 350,000 ₪, לגבי נכס הרשום על הנתבע 2 תחתיו.
לא ברור מדוע הבקשה לתיקון פוגעת בהסכמה זו. נהפוך הוא, מר עמר נתן הסכמתו בדיון בעיניין העיקול, לרשום הערה על נכס פרטי להבטחת חוב של החברה, גם אם לא ייתבע אישית, שזה היה המצב באותה עת. לפיכך אין כל סתירה בין ההסכמות בדיון בסוגיית העיקול לבקשה הנוכחית לתיקון כתב התביעה.
...
בית המשפט העליון הדגיש כי לנוכח התקנות החדשות, הנטייה להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה אינה אוטומטית.
סיכומו של דבר
לנוכח כל האמור לעיל, ובעיקר השלב המקדמי של ההליך, והעובדה שכבר בכתב התביעה המקורי נרשם הנתבע 2 כנתבע, גם אם חוב החברה לא יוחס לו במפורש במסגרת "הרמת מסך", מצאתי לנכון לאפשר את תיקון כתב התביעה.
