בקשה לתיקון כתב תביעה הוספת טענת ביטול פסק בוררות

במקביל, דחה הבורר את התביעות של נוריאלי המפורטות בסעיפים 20 עד 31 ו – 34 עד 46 שבתביעתו, אך הוסיף וקבע כי תביעת נוריאלי על סך 650,000 אירו "בקשר לרכישת זכויות במלון בפריז" – אינה מצויה בתחומי סמכותו, וזאת בשים לב להסכמת הצדדים שקבלה תוקף בפסק הדין הראשון מיום 01.12.2019 לפיה "התביעה בצרפת – 650,000 אירו הקשורה למלון תמשיך להתברר בצרפת" (סעיפים 32 עד 33 לתביעת נוריאלי) וכי גם התביעה בגין החזר הלוואות בסך כולל של 85,000 אירו (סעיפים 47 עד 52 לתביעת נוריאלי), עוסקת "בעניינים אשר חורגים במובהק מהסכם הבוררות". בקשת הביטול לאחר שהבורר דחה את בקשת אנקונינה לתקן את פסק הבוררות כך שסך זכייתו יומר משקלים לאירו, הגיש אנקונינה בקשה לביטול פסק הבוררות.

טענת בטלות פסק הבוררות בשל אי היותו מנומק הבאה מפי אותם מייצגים אינה יכולה להשמע.

התוצאה אני דוחה את בקשת המבקשים לביטולו של פסק הבוררות שניתן ע"י הבורר השופט בדימוס יעקב שמעוני ביום 14.03.2023, ומורה על אישורו, כפוף להטמעת שני התיקונים הבאים: חלף ההיגד "הנני דוחה את התביעות של דוד נוריאלי בסעיפים 20-31 ו-34-46 לכתב תביעתו" יבוא "הנני דוחה את התביעות של דוד נוריאלי בסעיפים 20-52 לכתב תביעתו". סעיפים 15 ו-16 לפסק הבוררות – יימחקו מפסק הבוררות.

...

מקריאת פרוטוקול הישיבה כמו גם תצהירו של אנקונינה בדבר השיח שקדם להסכמה, אפשר להסיק גם אפשרות הפוכה לזו המוצעת ע"י אנקונינה, מתקבלת על הדעת אף היא, לפיה הבורר, ששמע רק ראיות לסוגיית השותפות, ואף הדגיש בפסק הבוררות כי שמע ראיות רק "בשאלת קיומה של שותפות" (סעיף 11 לפסק הבוררות) סבור היה שלא הוכחה כלל שותפות (גם שני הבוררים הקודמים וגם בית המשפט בצרפת סברו שהסכם השיתוף מיום 12.10.2010 חסר תוקף) וכי במקום לדחות כליל את תביעת אנקונינה ולעבור לשלב השני ולברר רק את התביעות הכספיות של נוריאלי נגד אנקונינה, כי מוטב לסיים את הסכסוך בפשרה, כך שבמקום שאנקונינה יצא וידיו על ראשו, ייפסק לזכותו "משהו", גם לרבות דחיית התביעות הכספיות נגדו, עת נוריאלי, בעל ההון, שנותר הבעלים היחיד של נכסי המקרקעין, יוכל "לחיות" עם תוצאה זו. ממילא טענת אנקונינה לפיה פסק הבוררות "משולל היגיון, בלתי סביר באופן קיצוני ואינו מתיישב עם המחלוקות בתיק", הנחזית כטענת טעות, שכידוע אינה מהווה עילת ביטול, נשמטת אם נניח שהבורר אכן היה בדעה כי על פי הראיות והדין - טענת השיתוף שבפי אנקונינה צריכה להידחות.

הטענה בראש האחד לפיה הבורר לא הכריע בכל תביעות אנקונינה, עת הזכיר רק את נכס האוניברסיטה והתעלם משני נכסי המקרקעין האחרים, דינה להידחות, משהבורר קבע ברחל בתך הקטנה כי "הנני דוחה את יתר התביעות של מקס אנקונינה בפסקאות א–יח", מה גם שהחלק הארי של טענות אנקונינה כיוון לנכס האוניברסיטה, עת שאר הנכסים הוזכרו כמעט בדרך אגב.

התוצאה אני דוחה את בקשת המבקשים לביטולו של פסק הבוררות שניתן ע"י הבורר השופט בדימוס יעקב שמעוני ביום 14.03.2023, ומורה על אישורו, כפוף להטמעת שני התיקונים הבאים: חלף ההיגד "הנני דוחה את התביעות של דוד נוריאלי בסעיפים 20-31 ו-34-46 לכתב תביעתו" יבוא "הנני דוחה את התביעות של דוד נוריאלי בסעיפים 20-52 לכתב תביעתו". סעיפים 15 ו-16 לפסק הבוררות – יימחקו מפסק הבוררות.

עילות הביטול הנטענות הן לפי סעיף 24(5) של חוק הבוררות תשכ"ח - 1968, שעניינו בכך ש"הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו" ולפי סעיף 24(6) של החוק שעניינו בכך ש"הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן".

בתום היתדיינות ממושכת, ניתן פסק הבורר, מושא בקשת הביטול הנוכחית ובגדרו נדחתה תביעת המבקש והמשיב 3 והם חויבו בהוצאות הבוררות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

תמצית עקרי הפסק ונימוקיו היו כדלקמן: נדחתה בקשה של מר מצרי, שהוגשה בשלהי שלב ההוכחות לתקן את כתב התביעה בדרך של הוספת סעדים וצרוף נתבעים נוספים.

המבקש, לאמיתו של דבר, טוען, ששגה הבורר בהכרעתו, הפוזיטיבית, שלפיה החליט להיצמד לכתבי הטענות ולהמנע מעיסוק בעילות ובסעדים שהוספו מאוחר יותר, לרבות בבקשת התיקון שסורבה, ושטעה הבורר משקבע שעילות וטענות שכן התבררו לגופן, לא הוכחו די הצורך.

...

מדובר, אפוא, בהחלטה שיכולה להיות נכונה או שגויה, בעיני ערכאה ערעורית, אך אין מדובר בעניין שנמסר להכרעת הבורר ושהוא לא החליט בו. אולם, חרף האמור לעיל, שלכאורה חורץ דינה של הבקשה להידחות, על שני ראשיה, ראיתי לנכון לבחון, לגבי כל אחת מהן, שאלה מסוימת, שאותה ניתן "לזקק" מתוך שפע טיעוני המבקש, ושלגביה אפשר לומר, שככל שיש בה ממש, יכול ותיכנס לגדרי עילות הביטול המוכרות.

מסקנתי היא, לאור האמור, שאם כי, אולי, נכון היה שהבורר ירחיב מעט את תיאור הילוכו בדרך שעשה לקביעות שנעשו בפסק הבורר, גם כך, הפסק עומד בדרישת "שלד הנמקה כללי" ומכיל את "אבני הדרך" שהוליכו לתוצאת הפסק.

המבקש מלין, למעשה, על כך, שהבורר לא נעתר לבקשה לתיקון ולהרחבה של כתבי הטענות שהתייחסו למחלוקת המקורית, ועל כך שלא הכריע בעניינים שבהם, לשיטתו, חזית ההתדינות הורחבה, לפחות כפי גרסתו הוא.

התוצאה היא, שהבקשה שלפני נדחית, על כל ראשיה, ופסק הבורר, עו"ד ערב, מאושר לפי ס' 28 של חוק הבוררות.

התיק נקבע לתז"פ לקבלת הודעת המשיבה לעניין המשך ההליכים בתיק זה. ביום 1.2.2022, הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרתו עתרה, כי בית המשפט יראה בכתב התביעה בתיק דנן, בקשה לאישור פסק בוררות ויורה למבקשת לתקן את הליקויים אשר טרם תוקנו על פי פסק הבוררות ו/או את הליקויים שנוצרו עקב תיקונים שבוצעו בחוסר מקצועיות וגרמו לנזקים נוספים ו/או לתקן את הנזקים אשר הוחמרו במהלך השנים.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי אין ערכאה אחרת בה ניתן לתבוע את קיומו של פסק הבוררות ומדגישה, כי טענותיה נוגעות לאי ביצוע פסק הבוררות ולא לבצוע לקוי.

תקנה 8 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט-1968 (להלן: "תקנות הבוררות") קובעת לעניין בקשה לאישור פסק הבוררות: "8. בעל דין הרוצה באישור פסק בוררות על ידי בית המשפט, יגיש בקשה על כך בצורת הודעה, ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת, ויצרף עותק של פסק הבוררות חתום על ידי הבורר ומספר העתקים נוספים כמספר המשיבים לשם המצאה לכל משיב." תקנה 9 לתקנות הבוררות קובעת לעניין בקשה לביטול פסק הבוררות: "9.(א)בקשה לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואולם תשובה לבקשה לביטול פסק בוררות תוגש בתוך 45 ימים מהמועד שבו הומצאה לו הבקשה או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט; הבקשה תפרט את העילה מבין העילות המנויות בסעיף 24 לחוק שעליה מסתמכת הבקשה והיא תהא מלווה בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה.

...

רק לאחר כ-3.5 שנים, הואילה המשיבה להיעתר לבקשות החוזרות והנשנות של המבקשת לבצע את התיקונים בהתאם לפסק הבוררות והתירה למבקשת להיכנס לדירה.

לפיכך מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי כי אין מקום לדון בטענות שהעלה המבקש לביטול פסק הבוררות מכוח העילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, מכיוון שטענות אלה לא הועלו במסגרת בקשה נפרדת לביטול פסק הבוררות.

בית המשפט הורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה (נספח ה' לתובענה) ומשביקש המבקש שבפני להצטרף כצד להליך בבית המשפט לעינייני מישפחה, התברר לו שההליך ניסגר והדיון הועבר לבוררות.

מוסה הוסיף וטען כי לפי מסמכים שונים הוא היה לבעל הזכויות במקרקעין של המשיב 3 המנוח, של מחמד בן נוסף של המשיב 3 ובעל הזכויות במקרקעין של מוסטפא אבו ניע.

המבקש, לא פעל לתיקון כתב התביעה להוספת יורשיהם או מנהל עזבונם כמשיבים בתובענה ולא ביקש לעכב את ההליך בעיניינם של מנוחים אלו עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה או עד למינוי מנהל עזבון.

...

מכאן עולה כי משיבים 3-10 לקחו בחשבון גם עובדות תובענה זו. טענות המשיב 1: המשיב 1 טען כי יש לדחות את התביעה על הסף.

לאור האמור, נדחות טענות המשיב 1 בדבר היעדר הסכם מכר מחייב.

אני קובעת כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב במסגרתו מכר המשיב 1 את החלקות למבקש, שמעון, וזוארץ סוף דבר, התביעה מתקבלת ביריבות עם המשיב 1.

עוד אני קובעת כי ייפוי הכוח הנוטריוני (מיום 14.6.82 שמספרו 1171) שנחתם ע" המנוח, תקף.

דיון והכרעה יאמר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, האסמכתאות, כלל הנסיבות ולאחר שהתקיים דיון, הנני להורות על דחיית הבקשה לביטול פסק הבורר, ולהלן יבוארו הנימוקים; המסגרת הנורמאטיבית: סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), מונה בפנינו עילות, מכוחן פסק-בוררות יתבטל, כאשר עסקינן ב"רשימה סגורה"; וכלשונו: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

כן, לא הוסמך לידון באספה השניה, והוא חרג מסמכותו עת החליט לבטל את ההחלטה; כאמור, הוסיף, כי הסמכות נגזרת מכתבי הטענות ובתמיכה, מפנה לעמוד 67, שורה 24 לפרוטוקול שם הבורר אמר: "כשאני שאלתי את השאלה אני כיוונתי למסגרת של כתבי הטענות, שאלתי מה מתוך הדברים עצמם עדיין נותר במחלוקת ומשהו שאנחנו צריכים להכריע בו...". המשיב, בכתב התביעה שהגיש, בפני הבורר, אכן ציין, כי הוא עותר לביטול ההחלטה מיום 26.01.2022, היא האספה הראשונה, ולבטל את דילול המניות שבוצע; כזכור, עניינה של האספה הראשונה היתה שכל אחד מהצדדים ישקיע בחברה חלק יחסי מסכום של 1.2 מיליון שקלים, בארבע פעימות של 300,000 ₪ בכל ריבעון.

...

וראו בענין זה: א. גורן, בוררות, תשע"ח - 2018, 309 ואת רע"א 7205/01 כפר ****, מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' מיטרני (4.2.2002): "בקשה לביטולו של פסק-בוררות איננה, איפוא, תחליף לערעור על שאלות הנוגעות לתוכנו של הפסק. אף כאשר ברי הוא כי מסקנה ממסקנותיו של הבורר מוטעית, בין במישור המשפטי, ובין במישור העובדתי, אין בכך כדי להוות עילה לביטולו. פסק-בורר עשוי איפוא להתבטל, רק מקום בו הליך הבוררות פגום מיסודו, או בנסיבות בהן לא נתמלאו עקרונות הבוררות המוסכמים על-ידי הצדדים. ביטול הפסק בשל תוכנו, אפשרי רק כאשר מנוגד הוא באופן מובהק לתקנת הציבור." אשר על כן, הנני דוחה את הטענה ביחס לאי מתן נימוקים; זכות הטיעון; לטענת המבקש לא ניתנה לו ההזדמנות לטען את טענותיו, או להביא ראיות לגבי האסיפה השניה, או לגבי השאלה - האם לרכוש את חלקו של המשיב, המחיר, תנאי הרכישה וכו'.

מהמקובץ עולה, כי לא עומדת עילה לביטול פסק הבורר ועל כן, הנני מורה על הותרת פסק הבורר על כנו.

סוף דבר לאור הנימוקים לעיל, הנני להורות על דחיית הבקשה לביטול פסק הבורר.