חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לתיקון כתב תביעה בתביעת תגמולי ביטוח חיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שם נקבע הוגשה תובענה בגין שתי פוליסות ביטוח חיים הכוללות כסוי בגין אובדן כושר עבודה, כאשר לפחות בפוליסה אחת הוגדרה התובעת כעקרת בית ועל כן קבע בית הדין כי "על פניו מדובר בפוליסה שהופקה לתובעת לאור בקשתה והיא זו שנשאה בתשלומי הפרמיות עבורה. מאחר שבין הצדדים מיתקיים קשר חוזי בלבד ללא קשר בין מעסיק לעובד וקיום יחסי עבודה, עילת התביעה אינה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין". עוד נקבע על ידי בית הדין כי: "על אף העובדה כי אובדן כושר עבודה שנרכש כחלק מביטוח חיים הנו חלק מהמערך הסוצאלי של האדם, לא שוכנענו כי לכך התכוון בית המשפט העליון כשהרחיב את הסמכות העניינית של בית הדין. זאת, מאחר שקיבלת הטענה כי הסמכות הורחבה מעבר לתביעות הקשורות ולו בעקיפין ליחסי עבודה של התובע, תרחיב את התביעות המוגשות לבית הדין ותכלול תביעות נוספות הקשורות במערך הבטחון הסוצאלי כדוגמת שיעור הפצוי המגיע ליורשיו של אדם המבוטח בביטוח חיים והולך לבית עולמו בטרם עת ותביעות בנוגע לביטוחי בריאות ככל שמדובר בביטוחים משלימים אשר אינן מופנות כנגד קופות החולים ועוד. לטעמנו, לא ניתן לקרוא פרשנות זו אל תוך סעיף 24(א)(3) במתכונתו הנוכחית". נציין כי ערים אנו להחלטת חברי כב' השופט דורון יפת בק"ג (ת"א) 33587-06-19‏ מנורה חברה לביטוח בע"מ - י. י (ניתן ביום 20.10.19), אשר אליה הפנה התובע, אולם גם שם לא התקבלה פרשנות התובע לעניין מנורה לפיה כל תביעה באשר לקופות גמל, במובנן הרחב תדון לפני בתי הדין לעבודה.
ראשית, נציין כי ערים אנו כי הן בבקשה והן בתגובת התובע, הועלו טענות כנגד פוליסות נוספות, אשר לטענת הנתבעת אף הן אינן בסמכות בית הדין, אולם משלא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה כך שיכלול אותן, נדון אך בפוליסות בגינן הוגשה התביעה, המפורטות בסעיף 29 א-ד. שנית, נציין כי אין חולק כי מדובר בפוליסות שהופקו לתובע לאור בקשתו והוא שנשא בתשלומי הפרמיות עבורן.
כבוד השופט גרוסקופף פירט את נקודת האיזון בין השיקולים הרלוואנטיים לחובת ההנמקה בעיניין מודיעין אזרחי כדלקמן: "מלאכת פרשנות הכלל מצריכה פנייה לתכליתו. כאמור, מטרתה של חובת ההנמקה היא לאפשר למבוטח לכלכל את צעדיו בעיניין תביעתו לתגמולי ביטוח, ולמנוע היתנהלות חסרת תום לב מצד המבטחת. לפיכך, מכתב הדחייה לא יכול להיות לקוני, סתום או עמום, ומבלי שקדמה לו בדיקה של המבטחת אחר הטעמים לדחייה. מן הצד השני, "יש לפרש את הנחיית המפקח בסבירות, ותוך היתחשבות בנסיבות העניין" (עניין רחמני, פסקה 40).
...
מנגד לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה על הסף שכן לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בתביעה הואיל וכל עילות התביעה כנגדה הינן בקשר לפוליסות פרט, בריאות וסיעוד, אשר אינן בסמכותו העניינית של בית הדין – פוליסת בריאות 14709833; פוליסת סיעוד 14890169; פוליסת פרט 14438908; פוליסת פרט 200859208 ופוליסה 15667978.
לא שוכנענו כי יש לקבלה.
סוף דבר לאור כל האמור מתקבלת בקשת הנתבעת, והריני מורה על סילוק התביעה על הסף.
מכוח סמכותי לפני תקנה 45(ג) לתקנות בית הדין לעבודה וסעיף 79 לחוק בתי המשפט אני מורה על העברת התובענה בגין פוליסות מספר 14709833 ו-14890169 לבית משפט השלום בתל אביב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השתלשלות ההליכים בתיק התובע הגיש ביום 20.7.17 תביעה לתשלום תגמולי ביטוח על סך 140,153 ₪ - בשל אובדן כושר עבודה במהלך התקופה שחלפה מאז ש"מצבו הבריאותי היתדרדר" משנפגע בתאונת דרכים (עבודה) מיום 28.7.14 (להלן: "התאונה"), מה שגרם לו, לטענתו, "לחדול מלעסוק באופן מוחלט בעבודתו". התביעה הוגשה מכוח פוליסת ביטוח החיים שהוצאה לו על ידי הנתבעת, שבה ביטוח אובדן כושר עבודה ושיחרור מתשלום פרמיות לאחר שלושה חודשי המתנה.
הנתבעת מפנה לכך שהתייחסות בתי המשפט לבקשות לתיקון כתב תביעה השתנתה מאז התקנת תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ותחילתן ב-1.1.2021, לפיהן בית המשפט בבוחנו בקשה לתיקון התביעה יבחן אם מדובר בתיקון שהוא נחוץ "לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן", זאת – "תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" [הוראת תקנה 46(א) לתקנות].
משחלף הזמן, כיום - מבקש התובע לתקן את תביעתו, כך שתהפוך לתביעה כספית (לא – "עתידית") לתגמולים עד ליום 1.6.22 – שהוא מועד תום תקופת הביטוח – כאמור בפוליסה.
...
בכל הקשור לבקשה להתיר לתובע פיצול ההליכים, להשלמת התמונה - אבהיר כי מקובל עלי, כטענת הנתבעת, שלגבי התביעות שאין מחלוקת שלא התיישנו - אין מדובר בבקשה רלוונטית, ולפי הדין – אין להיעתר לסעד שאין בו אפקטיביות.
בכל הקשור לתביעות לגבי תקופה שהנתבעת טוענת כי התיישנה, אני סבור כי לא יהיה מידתי מצד בית המשפט להכריע בבקשה עתה.
מאידך, יובהר כי לצדדים ישמרו טענותיהם בכל הקשור למחלוקת בשאלת ההתיישנות, היה ותוגש תביעה שתצריך דיון בסוגיה זו. אשר על כן, בקשות התובע נדחות בזה.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

כעולה מהבקשה ומעיון בתיקי בית המשפט, התביעה שכותרתה ת"א 62879-09-19 (להלן: התביעה הראשונה) הנה תביעה כספית שהוגשה ביום 26.9.2019, נגד המשיבה 3 (להלן: מנורה), על-ידי המשיבים 1-2 (להלן: היורשים), לקבלת תגמולי ביטוח חיים בגין פטירתה של אימם המנוחה.
בכתב התביעה טענו היורשים, בין היתר, ובדומה לבקשת התיקון, כי היתנהלותו הרשלנית של המבקש 1 הובילה לדחיית תביעתם לתגמולי ביטוח על-ידי מנורה מחמת אי-גילוי, וכן להתיישנות התביעה הראשונה.
...
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.
סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה כי מדובר בעדות כבושה ובהיעדר בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה, לא יכולה התובעת לטעון זאת כעת.
אכן, ישנם עניינים נוספים כמו מחדלה של הנתבעת שלא הביאה לעדות את סוכנת הביטוח שהחתימה את בעלה של התובעת, אולם כפי שהוא העיד, הפוליסה היתה בידיו, הוא קרא חלקים ממנה ודבר לא מנע ממנו לקבל הסבר באשר לחלקים שאינם ברורים לו ומכל מקום אי הבנת מיסמך במלואו אין בה כדי לאיין את תוקף המסמך, מסקנה שכזו אינה יכולה לאפשר חיי מסחר תקינים.
סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981, קובע: "קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח מיד לאחר שנודע לו.." סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח קובע: "לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה;" שכר טירחת עו"ד ואגרת בית המשפט הן הוצאות שהוצאו בשל הגשת התביעה ואילו היתה הנתבעת משלמת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, שאכן שילמה עוד בתחילת הדרך, וכפי שנקבע: "דלתות בית המשפט פתוחות לרווחה למבוטחים המבקשים להביא את המחלוקות שהתעוררו בינם לבין המבטחת בפני ערכאה שיפוטית. יחד עם זאת, אין מקום לעודד תביעות בוסריות ונמהרות שהוגשו שלא לצורך. היתנהלות מסוג זה מביאה למעמסה על בעלי הדין עצמם ועל ציבור המתדיינים כולו. אם הוגשה תביעה שלא לצורך, ומסתבר שהמבטחת אינה שוללת את זכאות המבוטח לתגמולי הביטוח, ככלל לא יהיה זכאי התובע להחזר בגין הוצאותיו" (ראו והשוו ת"א (שלום ת"א) 25630/08 לוי נ' הראל חברה לבטוח בע"מ [פורסם בנבו], פיסקה 16 (16.8.2009), הגם ששם נפסקו לבסוף הוצאות שכן המבטחת לא הודתה בחבות תוך זמן סביר לאחר תחילת ההליך; ת"א (שלום י-ם) 54167-09-17‏ ‏ א. ד נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (11.1.2019); תא"מ (שלום חי') 9348-05-14 אלבז נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו]  "
...
בית המשפט נעתר לבקשה תוך שהבהרתי כי קיימת בעייתיות בתיקון המאוחר והעלאת טענות בתגובה לטענות הנתבעת.
סיכום תביעות התובעת בנוגע לרכיבי הסיעוד והאשפוז – נדחות.
באשר לזכאות להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, כזכור, טענה הנתבעת כי היות שהתובעת לא פנתה אליה, טרם הגשת התביעה, אין היא זכאית להוצאות משפט ולשכ"ט עו"ד. בת.א. (שלום י-ם) 26640-06-20 פלוני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (פס"ד מיום 24.1.2021) התייחסתי לסוגיה זו ולפסיקה הנוהגת בעניין, ובהתאם לה, אני קובעת כי הנתבעת תשיב לתובעת את עלות חוות הדעת של ד"ר וייל, אך התובעת אינה זכאית לשכ"ט עו"ד ולא להשבת עלות אגרת בית המשפט.
סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום שנקבע בסעיף 29 לעיל ואת עלות חוות הדעת של ד"ר וייל, וזאת בתוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לטענתו רק לאחר הדרישה הנ"ל ,התחוור לו כי בעת הנפקת הפוליסה לא הוקם כסוי בגין אובדן כושר עבודה, ולכן הנתבעת לא ביצעה כל תשלום שהוא עד כה. בכתב התביעה נטען כי פוליסת הביטוח שנרכשה ע"י התובע כללה ביטוח חיים ובנוסף ביטוח לתשלום פיצויים חודשיים ולשחרור מתשלום פרמיות במקרה של נכות הגורמת אובדן מוחלט של כושר העבודה.
הנתבעת ביקשה בכתב ההגנה לדחות את התביעה ממספר נימוקים ,שהעיקרי ביניהם נותר להכרעה ,והיא הטענה כי הפוליסה דנן לא הקנתה לתובע פיצוי בגין אובדן כושר עבודה , מה גם שהתובע לא ביצע תשלום כלשהוא לאורך השנים בעבור הכסוי הבטוחי הנ"ל. אין מחלוקת שהכיסוי הבטוחי בגין שיחרור מפרמיות משולם ע"י הנתבעת ועל כן אינו עומד בבסיס המחלוקת.
כתב התביעה שהוגש ע"י התובע ביום 3.8.17 בתביעה לתגמולי ביטוח ,התבסס אך ורק על עילה חוזית כנגד הנתבעת.
מכך עולה כי היה לתובע זמן ניכר עד למועד ישיבת ההוכחות הנוספת לתקן את תביעתו .אולם דבר לא נעשה בעיניין זה ולא הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה או כל בקשה אחרת.
...
לא רק שטענת התובע הנ"ל שעלתה רק בסיכומים, אינה מייצגת את הצעת הביטוח ,אלא שגם היא כשלעצמה חורגת מחזית המחלוקת שפורטה בכתב התביעה ואין לה כל זכר בו. המסקנה מכל האמור היא כי דין התביעה החוזית להידחות ,באשר לא עלה בידי התובע להוכיח התביעה ולסתור מסמך בכתב עליו הוא חתום.
לאור האמור התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו