בקשה לתיקון כתב תביעה בתביעת ליקויי בנייה

בפני תביעה בגין ליקויי בניה, ותביעה שכנגד בגין איחור בתשלום.

ביום 14.2.16 וביום 4.1.17 נבדקה הדירה על ידי אינג' יגאל ברגמן, אשר בחוות דעתו פורטו שורה של ליקויים בדירה, אשר את עלות תקונם העריך בכ- 26,950 ₪ בתוספת מע"מ. ביום 2.11.18 נבדקה הדירה על ידי מומחה שני מטעם התובעים, ההנדסאי אברהם בוחבוט, אשר מצא בדירה את אותם ליקויים שנמצאו על ידי אינג' ברגמן, אולם העריך את עלות תקונם ב- 38,980 ₪ בתוספת מע"מ. נוכח חוות הדעת, הגישו התובעים תביעה כנגד הנתבעת.

בעקבות חוות הדעת הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה, ולהעברתה לבית משפט השלום.

...

לפיכך, אני דוחה את התביעה שכנגד.

לסיכום כאמור לעיל, על פי עדות כל המומחים שבדקו את דירת התובעים, בדירה ישנם אריחים פגומים רבים, ויש להחליפם.

אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בגין עלות החלפת האריחים הפגומים באריחים החלופיים שנמסרו להם עם מסירת הדירה, וכן בעלות תיקון יתר הליקויים שפורטו בחוות דעתו של אינג' אדלר מטעם בית המשפט, ובסה"כ בסך 23,647 ₪, כולל מע"מ. אף שבתשלום 50,000 ₪ חרגו התובעים מלוח התשלומים שצורף לחוזרה, חריגה זו הייתה מוסכמת, ולפיכך אין מקום לחייב התובעים בריבים הפיגורים, ודין התביעה שכנגד להידחות.

יובהר כי בעבר הוגשה, והתבררה תביעה קודמת של התובעים נגד הנתבעות, ושניתן בה פסק דין בתאריך 17/12/19, פסק דין שהפך לחלוט, כאשר אותה תביעה, היתנהלה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בין אותם צדדים, תיק ת.א. 1394-08-15, ואף היא הוגשה לקבלת פיצויים בגין ליקויי בנייה (להלן: "התביעה הראשונה") הנתבעות בבקשה דנן, טוענות כי התובעים הגישו תביעה מחודשת הכוללת סכומים מופרזים ומופרכים, משוללי כל בסיס עובדתי ומשפטי, לפצוי בגין נזק לא ממוני , ליקויי בנייה וירידת ערך הדירה , כל זאת לאחר שניתן פסק דין בתביעה הראשונה שהוגשה מטעמם בשנת 2015 תביעה , כאשר התביעה הראשונה, נסובה על אותה מסכת עובדות.

את תשובתם של התובעים ניתן היה לדלות, כבר מבקשתם לתיקון כתב התביעה, שהוגשה בתביעה הראשונה , לצרוף אותו "ממצא חדש" , כאשר שם בסעיף 9 לבקשה לתיקון כתב התביעה הראשונה, התובעים בעצמם הדגישו כי הם "לא מבקשים הוספת עילה אלא מבקשים תיקון כתב תביעה לצורך הכרעה בפלוגתא המקורית במקום להגיש תביעה נוספת לבית המשפט". התובעים בעצמם, ביקשו להוסיף את הממצא כחלק מהעילה הקיימת והנדונה מספר שנים בביהמ"ש ולא התייחסו לזה כממצא או עילה חדשים.

...

המסקנה היא שדין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין.

מכל מקום, אני סבורה כי הליך זה הוגש ע''י התובעים, כסבב נוסף מהסבבים בהם הם מנסים לתקוף את הכרעת בית משפט בתביעה הראשונה.

סוף דבר- הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת, ובהתאם, אני מורה על דחיית התביעה.

בד בבד מציינת התובעת בכתב תביעתה את הפעמים הרבות שבהן הגיעו נציגי הנתבעת להסדיר ליקויים שונים בדירה, כדלקמן: פגישה מסוף חודש אוגוסט 2018 עם נציגי הנתבעת לשם בחינת כל הליקויים, 9.10.18: פגישה עם מהנדס מטעם הנתבעת; סוף חודש ספטמבר 2018: הבטחה של טל, נציג הנתבעת, להתחיל לטפל בכלל הליקויים; 15.11.18: הגעה של פועלים מטעם הנתבעת לשם החלפת ריצוף ותיקוני צבע; 10.12.18: הגעה של נציג פנדור להסדיר את המשקופים בדלתות.

· החלטה מיום 25.8.20 בדבר הגשת תצהירי ע"ר בתיק, וכן בהחלטה נוספ]ת מאותו היום, שבמסגרתה מתן הוראות בדבר הגשת תצהירי ע"ר. · החלטה מיום 18.11.20 לעניין בקשת התובעת להורות על תיקון כתב התביעה, באופן שיתוספו לתביעה עלויות שכירת דירה חלופית עד לבצוע התיקונים ע"י הנתבעת, וכן בקשה להכריז על הדירה כלתי ראויה למגורים.

ככלל, בכל הנוגע לליקויי בנייה, קובע סעיף 4ב(א) לחוק המכר כי הנחת המוצא היא שיש לאפשר לקבלן לבצע תיקונים וזאת בטרם מוגשת תביעת פיצוי כספי בגין ליקויים אלו.

...

ניסיון תיקון באמבטיה, שלטענת התובעת לא צלח; שיחה בין הצדדים מיום 25.12.18 שבמסגרתה הוחלט על החלפת ריצוף; ביצוע מס' עבודות ע"י נציגי הנתבעת ללא כל פירוט ביום 31.12.18 (סע' 56 לכתב התביעה); סיכום מיום 3.1.19 בדבר התקנת פרקט, שנעצר בסופו של דבר, בהעדר פועלים; ביצוע עבודות מטעם פנדור ביום 17.1.19; ביום 12.1.19 קבע נציג הנתבעת, חוני, המשך תיקון ליקויים מטעם הנתבעת; בימים 27.1.19 ו-20.1.29 הגיע איש האלומיניום לביצוע תיקונים.

לא זו אף זו, אלא שההסכם קובע במפורש כי אף אם היה מקום להטיל אחריות על הנתבעת 1, הרי שלא היה כל מקום לחייבה בעלות השכירות של הדירה החלופית ומשכך ברי כי טענה זו דינה להידחות אף מבלי קשר לשאלת האחריות.

באשר לשאלת מיהות הגורם המתקן, אני קובע כי תהא זו הנתבעת אשר תפעל בעניין.

סוף דבר ותוצאה אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה ביחס למירב הסעדים הקשורים לסוגיית הרטיבות.

שינוי חזית/הרחבת חזית נטען כי התובעים מנסים בתצהירים להעלות טענות עובדתיות רבות, תוך שינוי חזית, הרחבת חזית, העלאת טענות לליקויים/נזקים חדשים אשר מעולם לא נטענו, לא פורטו ואינם חלק מכתב התביעה וממילא אינם חלק מחזית המחלוקת בתיק זה. לעניין זה הביעו באי כוח הנתבעות והצדדים השלישיים בישיבת קדם המשפט האחרונה את היתנגדותם בתגובה לטענות ב"כ התובעים והטקטיקה הפסולה בה נוקטים התובעים המבקשים פעם אחר פעם לשנות ולהרחיב את חזית המחלוקת תוך כדי תנועה וללא תיקון כתבי הטענות.

בתביעה שעניינה ליקויי בנייה יש לטעון לליקויים הנטענים ולשיעורם הכספי, וכן, מאחר ומדובר בעיניין שבמומחיות, לתמוך את הטענות בחוו"ד מומחה מטעם התובעים.

...

אני סבורה כי אכן אין צורך להכביר הוצאות במידה כה רבה על ניהול התובענה.

לפיכך אני מורה כי הנתבעות ייבחרו מספר חשבוניות/ הצעות מחיר שהם מבקשים לחקור את עורכיהם, על התובעים יהיה לדאוג לזימונם לעדות, והצדדים יטענו במסגרת הסיכומים למשקל הראיות (בין אלה שהנתבעות יעמדו על חקירתם ובין אלה שלא יעמדו על חקירתן).

עסקינן בתביעה כספית שהוגשה בחודש ספטמבר 2020 ועניינה ליקויי בנייה בדירה ברחוב הדר 69 בהרצליה שרכש התובע – המבקש מהנתבעת – המשיבה.

נטען כי יש להוסיף לכתב התביעה המתוקן את העובדות שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה, לרבות חתימת הצדדים על ההסכם הדיוני והפרתו ע"י המשיבה וכן בקשה לקבלת סעדים בעיניין הכספים שהוציא המבקש בפועל לצורך תיקון הליקויים שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם בימ"ש. צוין כי הבקשה מוגשת בשלב מוקדם יחסית.

...

כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.

אוסיף כי גם אני סבורה כי מדובר בתיקון מהותי של כתב התביעה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.