בד בבד מציינת התובעת בכתב תביעתה את הפעמים הרבות שבהן הגיעו נציגי הנתבעת להסדיר ליקויים שונים בדירה, כדלקמן: פגישה מסוף חודש אוגוסט 2018 עם נציגי הנתבעת לשם בחינת כל הליקויים, 9.10.18: פגישה עם מהנדס מטעם הנתבעת; סוף חודש ספטמבר 2018: הבטחה של טל, נציג הנתבעת, להתחיל לטפל בכלל הליקויים; 15.11.18: הגעה של פועלים מטעם הנתבעת לשם החלפת ריצוף ותיקוני צבע; 10.12.18: הגעה של נציג פנדור להסדיר את המשקופים בדלתות.
· החלטה מיום 25.8.20 בדבר הגשת תצהירי ע"ר בתיק, וכן בהחלטה נוספ]ת מאותו היום, שבמסגרתה מתן הוראות בדבר הגשת תצהירי ע"ר.
· החלטה מיום 18.11.20 לעניין בקשת התובעת להורות על תיקון כתב התביעה, באופן שיתוספו לתביעה עלויות שכירת דירה חלופית עד לבצוע התיקונים ע"י הנתבעת, וכן בקשה להכריז על הדירה כלתי ראויה למגורים.
ככלל, בכל הנוגע לליקויי בנייה, קובע סעיף 4ב(א) לחוק המכר כי הנחת המוצא היא שיש לאפשר לקבלן לבצע תיקונים וזאת בטרם מוגשת תביעת פיצוי כספי בגין ליקויים אלו.
...
ניסיון תיקון באמבטיה, שלטענת התובעת לא צלח; שיחה בין הצדדים מיום 25.12.18 שבמסגרתה הוחלט על החלפת ריצוף; ביצוע מס' עבודות ע"י נציגי הנתבעת ללא כל פירוט ביום 31.12.18 (סע' 56 לכתב התביעה); סיכום מיום 3.1.19 בדבר התקנת פרקט, שנעצר בסופו של דבר, בהעדר פועלים; ביצוע עבודות מטעם פנדור ביום 17.1.19; ביום 12.1.19 קבע נציג הנתבעת, חוני, המשך תיקון ליקויים מטעם הנתבעת; בימים 27.1.19 ו-20.1.29 הגיע איש האלומיניום לביצוע תיקונים.
לא זו אף זו, אלא שההסכם קובע במפורש כי אף אם היה מקום להטיל אחריות על הנתבעת 1, הרי שלא היה כל מקום לחייבה בעלות השכירות של הדירה החלופית ומשכך ברי כי טענה זו דינה להידחות אף מבלי קשר לשאלת האחריות.
באשר לשאלת מיהות הגורם המתקן, אני קובע כי תהא זו הנתבעת אשר תפעל בעניין.
סוף דבר ותוצאה
אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה ביחס למירב הסעדים הקשורים לסוגיית הרטיבות.